עקבות חיפוש מבוססי בינה מלאכותית ממלאים תפקיד מפתיע בפרשת נעדרות יוצאת דופן. אם ישראלית ובתה הבוגרת נעלמות במהלך מסע באירופה, משפחתן מזעיקה עזרה ורשויות בכמה מדינות מחפשות אחריהן.
שבוע לאחר מכן נמצאות מלי וליאל יהלומי בחיים בארגנטינה. מפרשת נעדרות לכאורה הופך הסיפור לפרשה של היעלמות מתוכננת, עבודת חקירה בינלאומית ועקבות דיגיטליים. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, מידע מחיפושים קודמים במערכות בינה מלאכותית סייע לעקוב אחר דרכן לדרום אמריקה.
עם זאת, חשוב להבהיר במפורש שאין הכוונה ל: Gemini לא איתר את שתי הנשים ולא מצא אותן בעצמו. החוקרים שילבו נתוני תנועות נסיעה, מידע דיגיטלי ושיתוף פעולה משטרתי בינלאומי. השימוש הקודם במערכת הבינה המלאכותית היה, לפי הדיווחים שפורסמו עד כה, רק אחד ממרכיבי החקירה. מה בדיוק הופק, שוחזר או נעשה נגיש בדרך אחרת מבחינה טכנית, עדיין לא תועד בפומבי.
מחופשה באירופה לפרשת נעדרות בינלאומית
מלי יהלומי, בת 50, ובתה ליאל, בת 23, נסעו יחד מישראל לאירופה. תחילה הן טסו לפראג, ולאחר מכן המשיכו ברכבת לווינה. ב-7 באוגוסט 2026 עדיין עמדו בקשר עם משפחתן. לאחר מכן נותק הקשר. מכיוון שהמשפחה אינה משתמשת במכשירים אלקטרוניים בשבת, השקט התקשורתי עדיין לא עורר בתחילה התרעה מיידית.
⚠️ Missing Persons Alert ⚠️ pic.twitter.com/rUodz8zCJc
— Israel in Österreich🇮🇱🇦🇹 (@IsraelinAustria) August 11, 2026
כאשר גם לאחר השבת לא נענו ההודעות, ולאחר מכן השתיים לא עלו על טיסת החזרה שתכננו, גברה הדאגה. שגרירות ישראל באוסטריה פרסמה קריאה לסיוע באיתורן, בני המשפחה פנו לציבור, ובישראל קיבלה לבסוף יחידת העילית להב 433 לידיה חלקים מרכזיים מהחקירה. גם הרשויות באוסטריה וגופי משטרה בינלאומיים צורפו למאמצים.
בשלב זה לא היה ידוע לציבור כלל מה ייתכן שקרה. בהתאם לכך נפוצו במהירות השערות על פשע אלים, חטיפה, רקע טרוריסטי אפשרי, ובהמשך אף על אי-סדרים כספיים לכאורה. בני המשפחה דרשו במפורש להמשיך לבדוק גם תרחיש טרור אפשרי, כל עוד לא ניתן לשלול אותו על סמך ראיות.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
החוקרים הבחינו בשלב מוקדם שמשהו אינו מסתדר
בהדרגה הצטברו הרמזים לתרחיש שונה לחלוטין. חוקרים אוסטרים קבעו שהאם ובתה עזבו ככל הנראה את מקום הלינה מרצונן. לפי הדיווחים, תיעודים הראו כיצד השתיים המשיכו בדרכן עם חפציהן האישיים. משטרת וינה הודיעה לבסוף כי הנשים עזבו את אוסטריה מרצונן, וכי לפי מצב החקירה באותה עת לא היה כל סימן לפשע אלים.
מעניינת במיוחד היא עבודת החוקרים הישראלים. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, המשטרה הבינה כבר לפני הפריצה הפומבית בפרשה שהנשים ככל הנראה ירדו למחתרת בכוונה. לפי הדיווחים, צו איסור הפרסום נועד גם למנוע מפרטי חקירה שיתפרסמו בציבור לגרום לשתיים לשנות את המשך תוכניתן. הסבר קונקרטי זה מבוסס עד כה על דיווחים תקשורתיים הנשענים על מקורות חקירה ישראליים.
הדבר משנה במידה ניכרת את אופייה של הפרשה. הרשויות כבר לא חיפשו ככל הנראה רק אחר שתי נעדרות שאולי היו חסרות אונים. הן ניסו במקביל לעקוב אחר תנועתן של שתי נשים בוגרות, שככל הנראה דווקא לא רצו שימצאו אותן.
עקבות חיפוש מבוססי בינה מלאכותית הופכים בעצמם לעקבות
כאן נכנס לתמונה החלק החריג ביותר בסיפור. מה שמכונה עקבות חיפוש מבוססי בינה מלאכותית לא היו נתוני איכון של Gemini. הכוונה היא למידע מחיפושים קודמים באמצעות מערכת הבינה המלאכותית של Google, שלפי דיווחים ב-N12 ובכאן השתלב מאוחר יותר בחקירה.
הדיווחים פורסמו לאחר מכן, בין היתר, ב-Jerusalem Post, ב-Times of Israel וב-Jewish Chronicle . לפי הדיווחים, הנשים השתמשו כבר כמה שבועות קודם לכן ב-מערכת הבינה המלאכותית Gemini של Google לצורך תכנון מסען.
לפי הדיווחים, בין היתר הן ביקשו לברר כיצד להקשות על המעקב הדיגיטלי אחריהן, כיצד להסיר אפליקציות מסוימות ואילו מדינות בדרום אמריקה אינן מקיימות הסכם הסגרה עם ישראל. כמו כן, לפי הדיווחים, הן ביררו כיצד לרכוש טלפון נייד ללא הוכחת זהות.
חלקים מההיסטוריה הזו במערכת הבינה המלאכותית נמחקו לאחר מכן, לפי הדיווחים. למרות זאת, לפי N12 וכאן, החוקרים הצליחו לקבל מידע מהשימוש הקודם ולשלבו בהמשך החיפושים. ה-Jerusalem Post דיווח במפורש כי להיסטוריה במערכת הבינה המלאכותית היה תפקיד באיתור הנשים.
אולם מה שחשוב הוא הגבול של מה שאכן ידוע עד כה: Google ומשטרת ישראל לא הסבירו בפומבי ובפירוט באיזו דרך טכנית הנתונים הללו נעשו זמינים. האם המידע הופק ישירות מחשבון Gemini, ממכשיר, מגיבוי או באמצעות נתיב חקירתי אחר — הדבר לא הובהר לציבור.
בדיוק משום כך המשפט „הבינה המלאכותית מצאה את הנעדרות” שגוי. הוא נשמע עתידני למדי, אבל הופך הליך חקירתי מורכב לאגדה טכנולוגית. העבודה המכרעת נעשתה בידי המשטרה וגופי החקירה הבינלאומיים. עקבות החיפוש מבוססי הבינה המלאכותית היו ככל הנראה רק רכיב מידע נוסף, שאפשר היה לשלב עם תנועות הנסיעה ועם תוצאות חקירה אחרות.
ℹ️ מה הפרשה באמת מלמדת
לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, החוקרים הצליחו לנתח מידע מהשימוש הקודם של הנשים במערכות בינה מלאכותית. מכאן לא נובע שכל צ’אט שנמחק במערכת בינה מלאכותית נשמר לצמיתות או שניתן לשחזרו בכל עת. הדיווחים שפורסמו עד כה אינם מסבירים באיזה מכשיר, מאיזה חשבון או באיזו דרך טכנית המידע המדובר נעשה זמין.
העקבות מובילות דרך גרמניה לבואנוס איירס
במקביל לניתוח הדיגיטלי, החוקרים שחזרו את מסלול הנסיעה בפועל. פריצת דרך מכרעת הושגה כאשר התברר שהנשים עלו על טיסה מפרנקפורט לבואנוס איירס. המידע הועבר לגופי משטרה בינלאומיים ולנציג המשטרה הישראלית בדרום אמריקה.
ב-14 באוגוסט 2026 הסתיים החיפוש שנמשך שבוע. שתי הנשים אותרו בארגנטינה באוטובוס בין-עירוני. בסרטון שפרסמה משטרת ישראל נראה וולטר אלחנדרו קוגן, נציג משטרת ישראל בדרום אמריקה, עולה לאוטובוס ופונה למלי וליאל בעברית.
התובנה החשובה ביותר הגיעה מיד לאחר מכן: מלי וליאל לא נפגעו, ולפי המשטרה לא היו נתונות בכפייה ולא נחשדו בביצוע עבירה. נציג המשטרה קבע שהן יצאו לדרכן מרצונן ושלא נשקפה סכנה לחייהן. לאחר התשאול הותר להן להמשיך במסען.
לפי משטרת ישראל, בחיפוש השתתפו בין היתר להב 433, חטיבת המודיעין, יורופול וגופי משטרה בינלאומיים נוספים . המשטרה מסרה כי בוצעו מאות פעולות חקירה בארץ ובחו״ל.
🚨🚨🚨BREAKING: missing Israeli mother and daughter Mali and Liel Yahalomi located on a train in Buenos Aires Argentina pic.twitter.com/SBxeaPlzlp
— גיא עזריאל Guy Azriel | Diplomatic Correspondent (@GuyAz) August 14, 2026
מדוע בכלל רצו להיעלם?
גם ב-16 באוגוסט 2026 זו השאלה המרכזית שנותרה פתוחה.
לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, התכנון החל ככל הנראה כחודש לפני הנסיעה. כאן דיווח כי הנשים התכוונו להותיר מאחור את זהותן הקודמת ולהתחיל חיים חדשים. דיווחים אחרים טוענים שהן רצו להשיג זהויות חדשות או דרכונים מזויפים. גם מידע זה מבוסס עד כה על דיווחים תקשורתיים הנשענים על מקורות חקירה.
ערוץ 12 דיווח גם על התשאול הקצר בארגנטינה. לפי הדיווח, הנשים הסבירו כי רצו להתרחק ממשפחתן ומישראל ולהשאיר מאחוריהן פשוט הכול. כשנשאלו אם איימו עליהן או סחטו אותן, לפי הדיווח הן הכחישו זאת. גם לשאלה אם נמלטו בגלל חובות, הן הכחישו זאת, לפי הדיווח.
מדוע באמת רצו לנקוט צעד קיצוני כזה עדיין לא הובהר. אי-הוודאות הזו אושרה בינתיים במפורש גם בידי משטרת ישראל. דובר המשטרה אריה דורון אמר ב-16 באוגוסט בשידור הישראלי כי המשטרה עדיין אינה יודעת את הסיבה המדויקת להיעלמות. החוקרים לא הכירו אירוע חריג כלשהו, אלא רק חובות קטנים.
לכן אפשר כיום להבחין בצורה מדויקת יותר: העובדה שהיו להן התחייבויות כספיות ככל הנראה אינה מופרכת לחלוטין. לעומת זאת, הטענה שהחובות היו הסיבה להיעלמותן אינה מבוססת. לפי הדיווחים, הנשים עצמן דחו את ההסבר הזה.
בעיות כספיות דווחו כרקע אפשרי, אך לא אושרו כמניע. משטרת ישראל מסרה ב-16 באוגוסט כי הסיבה המדויקת להיעלמות עדיין אינה ידועה, וכי ידוע רק על חובות קטנים. כמו כן, לפי הדיווחים, הנשים עצמן הכחישו שנמלטו בגלל חובות.
השמועות על הבנק הובילו בכל זאת לתוצאות ממשיות
עד כמה מהר שאלות פתוחות הופכות לטענות מוצקות, אפשר היה לראות כבר במהלך החיפוש. מלי יהלומי עובדת ב-Bank of Jerusalem. במהלך היעלמותה הופצו ברשתות החברתיות שמועות על אי-סדרים כספיים לכאורה או אפילו על כספים שנלקחו במעילה.
לשמועות היו השלכות שניתן למדוד באופן מיידי. במהלך המסחר ב-13 באוגוסט איבדה מניית הבנק בשיאה כ-12.3 אחוזים . אולם בהמשך יום המסחר התאושש השער במידה ניכרת, וחלק גדול מהירידה נמחק.
הבנק הגיב בפומבי ומסר לאחר בדיקה פנימית כי אין אינדיקציות לפעילות חריגה בנכסים או בכספים של הבנק או של לקוחותיו. מנכ״ל הבנק, יאיר קפלן, הבהיר עוד כי מלבד קשר ההעסקה של מלי לא נמצא קשר בין ההיעלמות לבין הבנק.
זהו היבט משני ראוי לציון בפרשה. בזמן שהרשויות עדיין ניסו לברר אם בכלל בוצע פשע, מכונת השמועות כבר סיפקה מבצע, מניע וסיפור. רק הראיות היו חסרות. פרט קטן, שבאינטרנט כידוע נחשב לעיתים קרובות לאופציונלי.
האם אדם בוגר רשאי פשוט להיעלם?
הפרשה מעלה שאלה נוספת, שקל לפספס: האם בכלל אסור לאדם להתנתק במכוון ממשפחתו ומחייו הקודמים?
במקרה של מלי וליאל, התשובה המעשית הייתה: לא.שניהם בגירים. לאחר שנקבע כי הם שוהים מרצונם בארגנטינה, אינם מאוימים ושאין נגדם חשד קונקרטי לביצוע עבירה או צו מעצר בינלאומי, לא היה בסיס משפטי להחזיק בהם רק בשל הדיווח על היעדרותם או לכפות עליהם לשוב לישראל.
ניתוח משפטי מפורט של Ynet מצביע בדיוק על ההבדל הזה. הרשויות יכולות ואף חייבות לבדוק בעקבות דיווח על נעדר אם האדם מצוי בסכנה. אולם כאשר מדובר בבגיר המסוגל לקבל החלטות, הנמצא בשלום ומתרחק מרצונו, חיפוש אחר נעדר אינו הופך אוטומטית להליך פלילי.
גם לנציג המשטרה הישראלית בארגנטינה אין אותן סמכויות שיש לשוטר ארגנטינאי. מעצרים או אמצעי כפייה אחרים בשטח ארגנטינה נתונים עקרונית בידי הרשויות המקומיות ומתבצעים בהתאם לחוק הארגנטינאי.
מבחינת בני המשפחה, הדבר אינו הופך את הפרשה לפשוטה יותר מבחינה רגשית. מבחינת המשטרה, לעומת זאת, הגבול הזה מכריע. היותו של אדם מבוקש אינו אומר אוטומטית שהוא מבוקש בהליך פלילי.
האירוניה שבהיעלמות הדיגיטלית
נראה כי מלי וליאל יהלומי ביקשו לבצע ניתוק דרסטי. הן תכננו את נסיעתן, ניתקו קשר וניסו, לפי הדיווחים שפורסמו עד כה, לצמצם ככל האפשר את העקבות הדיגיטליים שלהן. אלא שדווקא הכנת ההיעלמות יצרה עקבות חדשים.
לכן הפרשה היא פחות סיפור על בינה מלאכותית כל־יכולה ויותר על עבודת חקירה מודרנית ועל כמות המידע שחיים דיגיטליים מותירים אחריהם. תנועות נסיעה, טלפונים ניידים, שיתוף פעולה משטרתי בינלאומי ופעילות דיגיטלית קודמת יכולים יחד ליצור דפוס. עקבות החיפוש באמצעות הבינה המלאכותית היו רק נדבך אחד מני כמה.
הפרשה אינה מוכיחה ששיחות עם בינה מלאכותית שנמחקו ניתנות באופן עקרוני לשחזור ללא קושי. בדיוק החלק הטכני הזה נותר מעורפל בדיווחים הידועים לציבור. מה שניתן לומר הוא רק: לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, מידע מהשימוש הקודם ב-Gemini מילא תפקיד בחקירה.
לכן עקבות החיפוש באמצעות הבינה המלאכותית אינן מראות שבינה מלאכותית מצאה בעצמה את שתי הנשים. הן מראות דווקא שהכנה דיגיטלית יכולה להותיר מידע גם כאשר אדם מנסה לצמצם ככל האפשר את עקבותיו.
מה שעדיין חסר הוא אולי התשובה האנושית החשובה ביותר. כיום אנו יודעים היטב למדי כיצד השתיים נעלמו. אנו יודעים לאן נסעו. אנו יודעים שהיעלמותן תוכננה ככל הנראה, ושהן לא רצו שימצאו אותן בכוונה תחילה. מה שעדיין איננו יודעים הוא מדוע מלי וליאל יהלומי באמת רצו להשאיר מאחוריהן את חייהן הקודמים.
הפרשה אינה מוכיחה שבינה מלאכותית איתרה שתי נעדרות. היא מראה כיצד עבודת חקירה בינלאומית יכולה לחבר בין עקבות דיגיטליים לעקבות קלאסיים. לפי הדיווחים בתקשורת, השימוש הקודם של הנשים בבינה מלאכותית היה נדבך חשוב. לעומת זאת, המניע להתחלה החדשה שתכננו נותר לא ברור גם לאחר איתורן.
ℹ️ בסיס העובדות ומקורות ראשוניים לכתבה 📑
▶️ Times of Israel:
המשטרה הוציאה צו איסור פרסום על פרשת מלי וליאל יהלומי כדי שלא ישנו את תוכניותיהן
דיווח על ההכנות לכאורה להיעלמות, השימוש ב-Gemini, איסור הפרסום וההתבטאויות לאחר איתור הנשים.
▶️ Times of Israel:
המשטרה איתרה אם ובתה הישראליות בארגנטינה, שבוע לאחר שנעלמו בווינה
מתעד את איתורן ב-14 באוגוסט, את הודעת משטרת וינה, את יציאתן מרצון מאוסטריה ואת מהלך החיפוש הבינלאומי.
▶️ Ynet:
הישראליות הנעדרות מלי וליאל יהלומי נמצאו בארגנטינה לאחר חיפוש שנמשך שבוע
דיווח על איתורן באוטובוס, על שיתוף הפעולה בין להב 433, יורופול ורשויות נוספות, וכן על היעדר תשתית לחשד פלילי.
▶️ Ynet:
האם מלי וליאל יכולות פשוט להיעלם? השאלות המשפטיות שמאחורי הזכות להיעלם
ניתוח משפטי של סוגיית בגירים נעדרים, סמכויות המשטרה בחו״ל והיעדר בסיס למעצר ללא חשד לביצוע עבירה או צו מעצר.
▶️ Jerusalem Post:
היסטוריית החיפוש של מלי וליאל יהלומי באמצעות בינה מלאכותית סייעה לרשויות לאתר אותן בארגנטינה
דיווח המבוסס על N12 על החיפושים ב-Gemini, היסטוריית החיפוש שנמחקה ומשמעותה לכאורה עבור החקירה.
▶️ JNS / Israel Hayom:
לאחר חיפוש שנמשך שבוע, אם ובתה הישראליות הנעדרות נמצאו בארגנטינה
כולל את הצהרתו העדכנית של דובר המשטרה אריה דורון מ-16 באוגוסט, שלפיה הסיבה המדויקת להיעלמות עדיין אינה ידועה, וכי ידוע רק על חובות קטנים.
▶️ Times of Israel:
מניית בנק ירושלים צונחת ומתאוששת amid שמועות על היעלמות עובדת בווינה
מתעד ירידה זמנית של כ-12% בשער המניה, את ההתאוששות שלאחר מכן ואת הודעת הבנק, שלפיה לא התגלו פעולות חריגות בנכסי הבנק.
▶️ Jewish Chronicle:
אם ובתה הישראליות הנעדרות נמצאו בארגנטינה לאחר שאותרה היסטוריית החיפוש שלהן באמצעות בינה מלאכותית
הדיווח המקורי על הקשר בין היעלמותן של שתי הנשים לבין עקבות החיפוש באמצעות בינה מלאכותית שנחשפו בהמשך.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מחויבת לתחקיר קפדני ולתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שאינו תקין? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
