הדיכוי של חמאס ברצועת עזה החריף באופן משמעותי מאז הפסקת האש באוקטובר 2025, לפי ממצאי צה״ל ושירות הביטחון הכללי, שב״כ. חקירות, מעצרים שרירותיים ועינויים התגברו, לפי הדיווחים. הנפגעים אינם רק יריבים פוליטיים של ארגון הטרור, אלא גם תושבים מן השורה מחלקים שונים של החברה, בהם נשים וקטינים. ישראל רואה בכך ניסיון של חמאס לבסס מחדש את שליטתו המעורערת.
#عاجل وخطير ⚠️
أهالي قطاع غزة، انتبهوا
🔴 منذ دخول وقف إطلاق النار حيّز التنفيذ في أكتوبر 2025، يرصد جيش الدفاع الإسرائيلي والشاباك أن حركة حماس الإرهابية كثّفت تنفيذ التحقيقات وعمليات التعذيب بحقكم⭕️ بعد دخول وقف إطلاق النار حيّز التنفيذ في شهر أكتوبر 2025، يرصد جيش الدفاع… pic.twitter.com/IKrlWCmfNy
— Lieutenant Colonel Ella Waweya | إيلا واوية (@CaptainElla1) August 12, 2026
דוברת צה״ל בשפה הערבית, סגן-אלוף אלה ואויה פרסמה את האזהרה ב-12 באוגוסט 2026, והסתמכה בכך על ממצאי צה״ל ושב״כ. לפי הממצאים, הדיכוי המוחרף אינו מופנה רק נגד יריבים פוליטיים מוכרים או מבקרי חמאס. גם תושבים מן השורה משכבות חברתיות שונות נפגעים, ובמפורש גם נשים וקטינים.
לפי הנתונים הישראליים, חמאס משתמש במתקנים אזרחיים כגון בתי ספר, בתי חולים, מסגדים ומבני ממשלה. בין השיטות שמנתה ואויה: אלימות פיזית קשה, סחיטה, איומים פסיכולוגיים ובידוד ממושך. לפי הדיווחים, מטרתם להפחיד מבקרים, לשבור התנגדות ולכפות את סמכות חמאס בתוך רצועת עזה.
ראוי לציין גם את הנמען של ההודעה: ואויה פונה ישירות לתושבי רצועת עזה ומזהירה אותם מפני חמאס. בכך ישראל מבדילה במפורש, במסגרת המסר הזה, בין ארגון הטרור לבין האוכלוסייה הפלסטינית, שעלולה בעצמה לסבול ממנגנון הדיכוי שלו.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
הנתונים העדכניים על החרפת הדיכוי מאז אוקטובר 2025 מגיעים מצה״ל ומשב״כ. עם זאת, מעצר שרירותי, התעללות ועינויים של מבקרים, יריבים פוליטיים ותושבים אחרים בידי כוחות הביטחון של חמאס ברצועת עזה תועדו במשך שנים גם על ידי ארגוני זכויות אדם בינלאומיים.
הדיכוי אינו תופעה חדשה תחת חמאס
הממצאים הישראליים העדכניים אינם עומדים בפני עצמם. כבר זמן רב לפני המלחמה שלאחר 7 באוקטובר 2023 היו ברצועת עזה דיווחים על דיכוי פוליטי, מעצרים שרירותיים ועינויים.
Human Rights Watch פרסם ב-2018 חקירה מקיפה על הפרות זכויות אדם מצד חמאס והרשות הפלסטינית. הארגון תיעד דפוס שבו נעשה שימוש במעצרים ובהתעללות כדי להפחיד מבקרים, להעניש יריבים פוליטיים ולמנוע התנגדות פומבית.
החקירה התבססה על מחקר שנמשך שנתיים וכללה 86 מקרים קונקרטיים ביהודה ושומרון וברצועת עזה. Human Rights Watch ערך לצורך כך 147 ראיונות עם אסירים לשעבר, בני משפחה, עורכי דין, נציגי ארגונים לא-ממשלתיים ורופא, וכן בחן מסמכים רפואיים, מסמכי בתי משפט וחומרי צילום ווידאו.
Human Rights Watch דיבר על פרקטיקות שיטתיות והעריך כי השימוש רב-השנים בעינויים היה חמור כל כך, שייתכן כי הוא עולה כדי פשע נגד האנושות.
גם ארבע שנים לאחר מכן השתנה מעט בלבד בבעיה הבסיסית הזו. Human Rights Watch דיווח שוב ב-2022 על מעצרים שרירותיים, התעללות ועינויים מתמשכים מצד מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, לרבות חמאס ברצועת עזה.
בשנת 2021 לבדה תיעד ארגון זכויות האדם הפלסטיני ICHR, לפי Human Rights Watch, 193 תלונות על עינויים או התעללות וכן 97 תלונות על מעצרים שרירותיים נגד רשויות חמאס ברצועת עזה.
ועדת האו״ם מתעדת אלימות קשה מצד כוחות המקורבים לחמאס
אישור עצמאי נוסף לדפוס הזה הגיע ביוני 2026 מצד ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו״ם. הוועדה בחנה אלימות נגד אזרחים פלסטינים מצד גורמים שונים, ובמסגרת זו ציינה במפורש גם תקיפות קשות מצד כוחות המקורבים לחמאס וקבוצות חמושות אחרות.
בשנים 2024 ו-2025 תיעדה הוועדה 249 מקרים של הוצאות להורג ואלימות פיזית קשה, שבהם נהרגו לפחות 108 בני אדם ונפצעו 384. לפי ממצאי הוועדה, כוחות המקורבים לחמאס היו מעורבים בלפחות 60 מהמקרים הללו.
הוועדה תיעדה, בין היתר, הרג ללא משפט ועינויים. היא סיווגה מעשים אלה כפשעי מלחמה של רצח ועינויים.
מכאן שהאלימות הפנימית של חמאס נגד פלסטינים אינה טענה שמקורה אך ורק בחוגי הביטחון הישראליים. הדפוס הבסיסי תואר לאורך השנים בידי ארגוני זכויות אדם ובחקירות בינלאומיות.
קשה לבדוק באופן עצמאי מבחוץ טענות עדכניות בודדות מרצועת עזה. דווקא משום כך, להסכמה על הדפוס הבסיסי בין הנתונים הישראליים, החקירות הקודמות של Human Rights Watch והממצאים העדכניים של ועדת האו״ם יש משקל מיוחד.
ועדת האו״ם קראה במפורש לשליטים בפועל ברצועת עזה להפסיק ענישה ללא משפט של אזרחים, הוצאות להורג, עינויים וכן אלימות פיזית ונפשית.
הפסקת האש משנה את מאבק הכוחות
הנתונים העדכניים מקבלים משמעות נוספת בשל מועד פרסומם. מאז הפסקת האש באוקטובר 2025 מתקיים דיון אינטנסיבי בשאלה איזה סדר פוליטי וביטחוני עתיד להיווצר ברצועת עזה.
בין היתר מדובר בפירוק חמאס מנשקו, במבני ממשל חדשים אפשריים ובשאלה אם ארגון הטרור יוכל להמשיך להפעיל השפעה פוליטית וצבאית לאחר המלחמה.
אם חמאס אכן מגביר את הדיכוי שלו דווקא בשלב הזה, המשמעות הפוליטית ניכרת. לארגון שמעמדו העתידי בשלטון מוטל בספק יש אינטרס מיידי להפחיד יריבים אפשריים, למנוע מוקדי כוח חלופיים ולשמור על שליטתו באוכלוסייה.
לפי הערכת צה״ל ושב״כ, מדובר בראש ובראשונה בדבר אחד: שימור השלטון.
ההתפתחות שתיארו רשויות הביטחון הישראליות משתלבת אפוא בדפוס המוכר זה שנים: שליטה פוליטית אינה נשמרת רק באמצעות הסכמה או שלטון מוסדי, אלא גם באמצעות פחד, מעצרים ואלימות.
ישראל פונה ישירות לתושבי עזה
לכן ראויה לציון גם צורת התקשורת הישראלית. ואויה פונה ישירות לתושבי רצועת עזה ומתארת אותם במפורש כאנשים שעלולים בעצמם לסבול תחת חמאס.
במסר הזה ישראל אינה משווה בין האוכלוסייה לבין חמאס. ארגון הטרור מוצג דווקא כמנגנון כוח נפרד, שמפחיד פלסטינים ופועל נגדם כאשר הם עומדים בדרכו של שלטונו.
ההבחנה הזו חשובה. חמאס הוא ארגון אסלאמיסטי חמוש, בעל מנגנון ביטחון משלו, אינטרסים פוליטיים משלו ומבני כוח משלו. אוכלוסיית רצועת עזה אינה ישות פוליטית הומוגנית ואינה זהה אוטומטית לחמאס.
נקודה זו אובדת לעיתים קרובות בדיון הבינלאומי. כאשר מדברים על עזה, המונחים חמאס, פלסטינים ואוכלוסייה אינם נדיר שמתערבבים זה בזה. האמירות העדכניות של ואויה מדגישות במכוון דבר אחר: פלסטינים אינם יכולים להיות רק משתתפים או צופים בסכסוך, אלא גם קורבנות של מי שטוענים שהם נלחמים בשמם.
הדיכוי אינו היבט שולי של שלטון חמאס
מי שמתאר את חמאס אך ורק דרך מלחמתו בישראל, מתאר לכן רק חלק מתפקידו. הארגון הוא בעת ובעונה אחת גם מערכת שלטונית פנימית. יש לו מנגנוני ביטחון, כוחות חמושים, רשתות פוליטיות ומוסדות משלו.
לכן דיכוי האוכלוסייה שלו עצמו אינו תופעת לוואי שולית של שלטונו, אלא אחד מכליו המרכזיים. משטר שמגיב למחלוקת במעצרים, בהפחדה ובאלימות אינו מגן על החירות הפוליטית של האוכלוסייה. הוא מגן על כוחו שלו.
הדבר מטיל ספק גם בהצגתו הבינלאומית של חמאס כ״תנועת התנגדות״ טהורה. ארגון שרודף מתנגדים ושולט באלימות באוכלוסייה שלו עצמו אינו פועל פשוט בשם אותה אוכלוסייה.
תנועה שכלואה, מאיימת או מענה את אנשיה שלה בשל ביקורת אינה משחררת אותם. היא שולטת בהם.
עתידה של עזה תלוי גם בשאלה הזו
הדיון על עתיד רצועת עזה מתמקד לעיתים קרובות בישראל, במתווכים בינלאומיים, במודלים של הפסקת אש ובשיקום. אך כל סדר עתידי ניצב בפני בעיה בסיסית נוספת: מה יקרה למנגנון כוח חמוש שנלחם לא רק בישראל, אלא גם שולט באוכלוסייה שלו עצמו?
הממצאים הישראליים העדכניים משתלבים בדפוס שתועד במשך שנים. החרפת הדיכוי הקונקרטית מאז אוקטובר 2025 היא הערכה של צה״ל ושב״כ. לעומת זאת, העובדה שחמאס מדכא יריבים פוליטיים ופלסטינים אחרים, עוצר אותם באופן שרירותי ומתעלל בהם, מתועדת זה מכבר באופן עצמאי.
לכן הדיכוי הפנימי אינו זירה צדדית בדיון על עזה. הוא נוגע ישירות לשאלה אם הגדרה עצמית פוליטית בכלל אפשרית, כל עוד ארגון חמוש יכול לבסס את כוחו מול האוכלוסייה שלו עצמו באמצעות הפחדה ואלימות.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ אלה ואויה / צה״ל:
הודעה מ-12 באוגוסט 2026
אזהרה בשפה הערבית לתושבי רצועת עזה בנוגע לממצאי צה״ל ושב״כ על חקירות מוגברות, מעצרים שרירותיים ועינויים מאז הפסקת האש באוקטובר 2025.
▶️ ועדת החקירה הבינלאומית העצמאית של האו״ם:
דוח מ-9 ביוני 2026
חקירה בנושא הוצאות להורג, עינויים ואלימות קשה נגד אזרחים פלסטינים. הוועדה בחנה תקיפות מצד גורמים שונים ותיעדה במפורש מעורבות של כוחות המקורבים לחמאס בלפחות 60 מקרים.
▶️ Human Rights Watch:
שתי רשויות, דרך אחת, אפס התנגדות
חקירה מקיפה על מעצרים שרירותיים שיטתיים, דיכוי פוליטי ועינויים מצד חמאס והרשות הפלסטינית.
▶️ Human Rights Watch:
Palestine: Impunity for Arbitrary Arrests, Torture
תיעוד של מעצרים שרירותיים ועינויים הנמשכים מצד מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, לרבות חמאס ברצועת עזה.
▶️ The Jerusalem Post:
דיווח מ-12 באוגוסט 2026
דיווח על דבריו של ואוויה בנוגע לקבוצות היעד, לשיטות, לתשתיות האזרחיות ששימשו ולמטרה שמיוחסת על ידי ישראל לדיכוי.
▶️ MENA-Watch:
חמאס מחמיר את העינויים ברצועת עזה
דיווח המקור בגרמנית על הממצאים העדכניים של צה״ל ושב״כ.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מחויב לתחקיר קפדני ולתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שבור? שלח לי את הערתך. במידת האפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
