דוח אמנסטי על עזה מדצמבר 2024 העלה אחת ההאשמות החמורות ביותר נגד ישראל: בכל 15 התקיפות האוויריות הישראליות שנבדקו, כל 334 ההרוגים שתיעדה אמנסטי היו אזרחים. באף אחת מהתקיפות לא מצאה הארגון אינדיקציות למטרה צבאית. הקביעה המוחלטת הזאת אינה עומדת עוד בבחינה. Airwars מציגה כעת בכמה מהתקיפות הללו הרוגים כגורמים צבאיים, ובהם חברים בג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני ומפקדים בארגונים חמושים.
התיקונים של Airwars, שתועדו בינתיים, פוגעים ישירות אפוא בגוש ראיות חשוב בדוח אמנסטי על עזה. הם מבוססים, בין היתר, על מודעות אבל שפורסמו מאוחר יותר ועל מידע מטעם ארגוני טרור פלסטיניים. מה שאמנסטי הציגה ב-2024 כתמונת קורבנות אזרחית בלבד נראה, לאחר התיקונים שתועדו בינתיים, אחרת בכמה מהמקרים.
נקודת המוצא לדיון החדש היא תחקיר של הכותב והחוקר אייזנברג, שב-12 באוגוסט 2026 בחן מחדש כמה מהתקיפות שבחרה אמנסטי. הנקודה המכרעת היא: המידע החדש אינו נובע פשוט מטענות מאוחרות של הצבא הישראלי. בין הראיות נכללים פרסומים ומודעות אבל של ארגוני הטרור הפלסטיניים עצמם.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
דוח אמנסטי על עזה: מה אמנסטי טענה בפועל ב-2024
הדוח בן 296 העמודים „You Feel Like You Are Subhuman“: Israel’s Genocide Against Palestinians in Gaza פורסם ב-5 בדצמבר 2024. בדוח אמנסטי על עזה בחן הארגון, בין היתר, 15 תקיפות אוויריות ישראליות בין 7 באוקטובר 2023 ל-20 באפריל 2024.
לפי נתוני הארגון, בתקיפות אלה נהרגו לפחות 334 אזרחים, ובהם לפחות 141 ילדים. אמנסטי הצהירה במפורש כי באף אחת מהתקיפות שנבדקו לא מצאה ראיות לכך שנועדה לפגוע במטרה צבאית.
הארגון הרחיק לכת צעד מכריע נוסף. לפי תיאורו, הוא בדק את מעמדם של ההרוגים והגיע למסקנה שכל הקורבנות שתיעד היו אזרחים, שלא השתתפו באופן ישיר בלחימה.
אמנסטי לא כתבה אפוא רק שבאותו זמן לא ניתן היה לזהות לוחמים. הארגון קבע קביעה מקיפה בנוגע למעמדם של ההרוגים.
דווקא את הקביעה המוחלטת הזאת כבר אי-אפשר לקיים.
זיהוי לוחמים או מפקדים בין ההרוגים אינו מוכיח אוטומטית שהתקיפה הישראלית הרלוונטית הייתה חוקית לפי המשפט הבין-לאומי. עם זאת, הוא מפריך את טענתה הקטגורית של אמנסטי שכל ההרוגים היו אזרחים. חוקיותה של תקיפה תלויה, בין היתר, גם במטרה הצבאית, במידתיות, באמצעי הזהירות ובמידע שהיה זמין בזמן התקיפה.
מקרה אל-דוס: Airwars מתקנת את רשימת הקורבנות
דוגמה מתועדת במיוחד היא התקיפה על בית משפחת אל-דוס בשכונת א-זייתון בעיר עזה ב-7 באוקטובר 2023.
אמנסטי הניחה כי 15 אזרחים נהרגו והצהירה שלא מצאה אינדיקציות למטרה צבאית. גם Airwars תיעדה בתחילה את Osama Awni Al-Dous כאזרח. הכתיב השונה Al-Dous תואם את תעתיק השם בתיעוד של Airwars, בעוד שבמקרה זה הוא מכונה, בהתאם לכתיב של אמנסטי, Al-Dos .
ואז הופיע מידע חדש.
ב-2 ביולי 2026 פרסם חשבון טלגרם, המשויך לזרוע הצבאית של הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני , מודעת אבל על אל-דוס וזיהה אותו כלוחם.
בעקבות זאת שינתה Airwars את מעמדו מ״אזרח״ ל״גורם צבאי״. במקביל הפחיתה Airwars את מספר האזרחים המינימלי שנהרגו בתקיפה זו מ-15 ל-14.
כך הופרכה טענת עובדה קונקרטית בדוח אמנסטי על עזה : לא כל ההרוגים בתקיפה זו היו אזרחים.
ג׳באליה: Airwars מונה חמישה גורמים צבאיים
הבעיה בולטת עוד יותר בתקיפה על השוק במחנה הפליטים ג׳באליה ב-9 באוקטובר 2023.
אמנסטי הציגה תקיפה זו כדוגמה נוספת לכך שלא ניתן היה לזהות מטרה צבאית. הארגון דיבר על לפחות 70 אזרחים הרוגים.
Airwars מונה כעת באירוע חמישה גורמים צבאיים הרוגים ו-63 עד 73 הרוגים אזרחים. מודעות אבל שפורסמו מאוחר יותר ומידע מסביבת ארגוני הטרור הפלסטיניים הובילו לזיהוי כמה מההרוגים כחברים בקבוצות חמושות.
הדבר אינו משנה את העובדה שמספר גדול של אזרחים נהרגו בתקיפה. אך הוא מפריך את הטענה לתמונת קורבנות אזרחית בלבד.
א-נג׳אר: בין ההרוגים מפקד בג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני
הסתירה בולטת במיוחד בתקיפה על בית משפחת א-נג׳אר בדיר אל-בלח ב-10 באוקטובר 2023.
גם כאן הצהירה אמנסטי שלא הייתה מטרה צבאית. ההרוגים סווגו כאזרחים.
עם זאת, Airwars מונה כעת שני גורמים צבאיים הרוגים. אחד מהם הוא Muhammad Shaldan Salman al-Najjar , שזוהה כלוחם בפרסום מאוחר יותר של הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני.
גורם צבאי הרוג נוסף היה Shaldan Salman al-Najjar . Airwars מציגה אותו כמפקד בג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני. פרסום של גדודי אל-קודס כינה אותו מפקד גדוד דיר אל-בלח הצפוני של החטיבה המרכזית.
אין מדובר עוד באפשרות מופשטת שלפיה ייתכן שבמקום כלשהו ברשימת קורבנות ארוכה נמצא לוחם. בתקיפה שאמנסטי סיווגה כאזרחית בלבד היה בין ההרוגים מפקד גדוד של הג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני.
אל-עיידי: Airwars מתקנת מקרה רביעי של אמנסטי
גם התקיפה על בית משפחת אל-עיידי במחנה הפליטים נוסייראת ב-20 באוקטובר 2023 נכללת כעת בתיקונים שתועדו. אמנסטי סיווגה את הרוגי התקיפה כאזרחים וקבעה שלא מצאה אינדיקציה למטרה צבאית.
Airwars עדכנה את המקרה באוגוסט 2026. Rami Ataallah Abdel Rahman Al-Ayadi מסווג כעת כגורם צבאי. הכתיב Al-Ayadi תואם כאן את תעתיק השם האישי שבו משתמשת Airwars; המקרה של אמנסטי מכונה במאמר באופן אחיד Al-Aydi . Airwars מפנה לפרסומים של גדודי חללי המוג׳אהדין, המזהים אותו כ-מפקד יחידת רקטות של החטיבה המרכזית .
Airwars שינתה את מעמדו מאזרח לגורם צבאי והפחיתה את מספר האזרחים המינימלי בתקיפה מ-27 ל-26.
בארבע מתוך 15 התקיפות האוויריות שבחרה אמנסטי, הטענה לתמונת קורבנות אזרחית בלבד אינה עומדת עוד לאחר התיקונים שתועדו. במקביל, מסקנת אמנסטי שלא היה במקרים אלה כל קשר צבאי נחלשה במידה ניכרת.
חרב: אינדיקציה נוספת, אך עדיין אינה מבוססת באותה מידה
התחקיר של אייזנברג כולל גם אינדיקציה רלוונטית נוספת. בתקיפה על משפחת חרב ב-12 בדצמבר 2023 מזוהה Ahmed Mahmoud Al-Khudari כחבר בג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני.
עם זאת, אינדיקציה זו עדיין אינה מבוססת באותה איכות עצמאית כמו המקרים אל-דוס, ג׳באליה, א-נג׳אר ואל-עיידי. לכן מקרה חרב אינו נספר כאן כמקרה החמישי של אמנסטי שהופרך סופית.
ארבעת המקרים המתועדים היטב לבדם מספיקים כדי לחשוף בעיה עקרונית: טענתה המוחלטת של אמנסטי בנוגע למעמדם האזרחי של כל ההרוגים הייתה מרחיקת לכת מדי.
הבעיה האמיתית טמונה במתודולוגיה
אמנסטי השקיעה מאמץ מחקרי ניכר בהכנת הדוח. הארגון ערך ראיונות, ניתח תמונות, סרטונים, תצלומי לוויין ושברי תחמושת, ולפי תיאורו בחן גם פרסומים של קבוצות חמושות פלסטיניות וכן מידע ישראלי.
הטעות המתודולוגית המכרעת אינה בהיקף המחקר, אלא בוודאות של המסקנה.
המקרה של אוסאמה אל-דוס, כפי שמראה Airwars, ממחיש כיצד ניתן להתמודד עם תמונת מידע חלקית: תחילה סיווג כאזרח, ובהמשך תיקון כאשר נעשה מידע חדש על השתייכותו לג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני זמין.
״לא מצאנו ראיה ללוחם״ הוא דבר שונה לחלוטין, מבחינה מדעית ועיתונאית, מ״האדם הזה היה אזרח״.
במלחמה מתמשכת, השתייכויות עשויות להתגלות רק חודשים או שנים לאחר מכן, באמצעות מודעות אבל, אירועי הנצחה או פרסומים של ארגונים חמושים. דוח אמנסטי על עזה הפך בכל זאת תמונת מידע מוגבלת לקביעה עובדתית סופית.
היעדר אינדיקציות זמינות לציבור למטרה צבאית אינו מוביל אוטומטית למסקנה שלא הייתה מטרה צבאית. נוסף על כך, חקירה בדיעבד אינה יכולה לשחזר במלואה איזה מידע מודיעיני היה בידי ישראל בזמן התקיפה. בדיוק משום כך אסור להסיק קביעות מוחלטות על בחירת מטרות ועל מעמדם של הקורבנות מהיעדר ראיות ציבוריות.
בעיית המידע באזור הנשלט בידי חמאס
נוסף על כך קיימת בעיה שאסור להתעלם ממנה בחקירות מרצועת עזה: מעמדו הציבורי של הרוג כלוחם אינו בהכרח ניתן לזיהוי מיידי.
כבר ב-2014 תיעדו גורמים ישראליים הנחיות של משרד הפנים הנשלט בידי חמאס, שבאמצעותן קיבלו פעילי רשתות חברתיות הוראות לגבי הצגת קורבנות ופעילות צבאית. ההנחיות מאותה תקופה מראות שהתקשורת הציבורית על גורמים צבאיים ועל קורבנות אזרחיים עשויה להיות בעצמה חלק מאסטרטגיית המידע.
מובן שאין פירוש הדבר שטענות של קרובי משפחה פלסטינים או של עדי ראייה שגויות באופן גורף. אך בהחלט פירוש הדבר שחקירה אינה רשאית להתייחס להיעדר אזכור מצד קרוב משפחה לחברות בחמאס או בג׳יהאד האסלאמי הפלסטיני כהוכחה למעמד אזרחי.
מודעות האבל שפורסמו מאוחר יותר ממחישות בדיוק את הבעיה הזאת. מידע שככל הנראה לא היה בידי אמנסטי בעת חקירתה יכול לשנות מן היסוד את הערכתם של קורבנות יחידים.
מה הממצאים החדשים אינם מוכיחים
דווקא משום שההאשמה נגד אמנסטי חמורה, יש להבחין בין הדברים בקפידה.
לוחם חמאס או ג׳יהאד אסלאמי פלסטיני שנהרג אינו הופך תקיפה אווירית לחוקית באופן אוטומטי. המשפט ההומניטרי הבין־לאומי ממשיך לדרוש הבחנה בין מטרות צבאיות לבין אזרחים, שמירה על עקרון המידתיות ונקיטת אמצעי זהירות הולמים.
כמו כן, נוכחותו של לוחם אינה מוכיחה אוטומטית שאותו אדם בדיוק היה יעד התקיפה. לשם כך צריך לדעת אילו מידע ונתונים היו בידי הצד הישראלי בעת התקיפה.
אך אותה זהירות חייבת לחול גם בכיוון ההפוך.
כאשר אמנסטי טוענת שלא הייתה מטרה צבאית ושכל ההרוגים היו אזרחים, נטל ההוכחה לטענה מרחיקת לכת זו מוטל על אמנסטי. לוחמים ומפקדים שזוהו מאוחר יותר אינם אפוא תיקונים ביוגרפיים שוליים. הם נוגעים ישירות לתשתית העובדתית של החקירה.
מדוע 15 התקיפות האוויריות חשובות לטענת הג’נוסייד
הדו״ח אמנסטי על עזה אינו מבסס את טענת הג’נוסייד שלו אך ורק על 15 התקיפות האלה. הדו״ח עוסק גם בהרס תשתיות אזרחיות, בעקירה, בהגבלות על אספקה הומניטרית ובהתבטאויות של מקבלי החלטות ישראלים.
לכן יהיה שגוי לטעון שארבע רשימות נפגעים שתוקנו מפריכות אוטומטית את הדו״ח כולו, המשתרע על פני 296 עמודים.
עם זאת, 15 התקיפות האוויריות מהוות גוש ראיות אמפיריות חשוב בטיעון של אמנסטי בנוגע להרג, לנזקים גופניים ונפשיים חמורים וכן לדפוס נטען של תקיפות מכוונות או לחלופין תקיפות חסרות הבחנה במודע.
אמנסטי עצמה הצהירה בעת פרסום הדו״ח כי מקרים אלה מבטאים דפוס רחב יותר. בדיוק משום כך יש חשיבות מיוחדת לאיכותן של הדוגמאות שנבחרו.
אם יתברר בדיעבד שבמקרים שנבחרו בקפידה, אנשים שסווגו כאזרחים היו למעשה לוחמים או אפילו מפקדים של ארגונים חמושים, יש לבחון מחדש גם את ניתוח הדפוס שהוסק מכך.
אין פסק דין של ג’נוסייד נגד ישראל
נקודה נוספת מיטשטשת לעיתים קרובות בשיח הציבורי: בית הדין הבין־לאומי לצדק טרם קבע שישראל ביצעה ג’נוסייד ברצועת עזה.
ההליך שיזמה דרום אפריקה עדיין מתנהל. בית הדין הורה על צעדים זמניים, אך טרם נתן פסק דין לגופו של עניין באשר לטענת הג’נוסייד.
אמנסטי מרחיקה לכת בהרבה בהערכתה שלה, וכבר בדצמבר 2024 הצהירה שישראל מבצעת ג’נוסייד. הארגון עדיין עומד מאחורי הערכה זו.
דווקא כאשר מדובר באחת ההאשמות החמורות ביותר במשפט הבין־לאומי, חייב לחול רף גבוה במיוחד. מי שטוען לג’נוסייד אינו רשאי להפוך אי־ודאות לוודאות.
על אמנסטי לבחון מחדש את המקרים שלה
ההתמודדות ההוגנת עם ממצאים חדשים אמורה להיות פשוטה. על אמנסטי לבחון מחדש את 15 התקיפות שנחקרו על סמך המידע הזמין כיום, לעדכן את סיווגי הנפגעים ולהסביר בשקיפות אם וכיצד הדבר משנה את הניתוח המקורי.
Airwars עשתה בדיוק זאת. ראיות חדשות נוספו, סיווגים קודמים תוקנו והשינויים תועדו בפומבי.
על אמנסטי לא צריך לחול רף נמוך יותר.
תיקון לא י означָה הכחשה של נפגעים אזרחים. לפי כל המידע הזמין, בתקיפות שנבדקו נהרגו אזרחים רבים, ובהם ילדים. זיהויים של לוחמים יחידים אינם מבטלים מציאות זו.
אך מנגד, נפגעים אזרחים אינם יכולים להביא לכך שגורמים צבאיים ייעלמו מן הניתוח, ולאחר מכן להסיק מהיעדרם לכאורה מסקנות פוליטיות או משפטיות.
השאלה המכרעת אינה אפוא אם אמנסטי יכלה לדעת הכול בשנת 2024. את זה הארגון כמובן לא יכול היה לדעת. השאלה המכרעת היא מדוע, למרות מגבלות אלה, הוא ניסח את הדברים בוודאות שהממצאים המאוחרים אינם תומכים בה.
בטענת ג’נוסייד, „לא מצאנו דבר אחר” אינו מספיק. מי שמעלה טענות מרחיקות לכת כל כך נושא בנטל ההוכחה וחייב לתקן את דבריו ברגע שבסיס הראיות מתחיל להתערער.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ אמנסטי אינטרנשיונל:
„You Feel Like You Are Subhuman“: Israel’s Genocide Against Palestinians in Gaza
דו״ח אמנסטי המלא, בן 296 העמודים, מ־5 בדצמבר 2024. הבסיס לקביעות בנוגע ל־15 התקיפות האוויריות שנבדקו, לפחות 334 הרוגים, לפחות 141 ילדים ולהערכת אמנסטי בנוגע למטרות הצבאיות ולמעמד הנפגעים.
▶️ אמנסטי אינטרנשיונל:
אמנסטי אינטרנשיונל מסיקה שישראל מבצעת ג’נוסייד נגד פלסטינים בעזה
פרסום רשמי בנוגע לטענת הג’נוסייד ולחשיבותן של 15 התקיפות האוויריות שנבדקו בטיעון של אמנסטי.
▶️ Airwars – מקרה אל־דוס:
ISPT0004 – תקיפה בבית משפחת אל־דוס
מתעד את זיהויו המאוחר של אוסאמה עוני אל־דוס כלוחם בג’יהאד האסלאמי הפלסטיני ואת שינוי מעמדו מאזרח לגורם צבאי.
▶️ Airwars – ג’באליה:
ISPT0044 – תקיפה במרכז מחנה הפליטים ג’באליה
מתעד 63 עד 73 הרוגים אזרחים וחמישה גורמים צבאיים שנהרגו בתקיפה שנבדקה על ידי אמנסטי ב־9 באוקטובר 2023.
▶️ Airwars – משפחת אל־נג’אר:
ISPT0096 – תקיפה נגד משפחת אל־נג’אר
מתעד שני גורמים צבאיים בין ההרוגים וכן את המידע בנוגע למפקד הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני שלדאן סלמאן אל־נג’אר.
▶️ Airwars – משפחת אל־עיידי:
ISPT0402 – תקיפה בבית משפחת אל־עיידי
מתעד את סיווגו המאוחר של ראמי עטאללה עבד אל־רחמן אל־עיידי כגורם צבאי, את תפקידו כמפקד יחידת רקטות וכן את הפחתת המספר המינימלי של האזרחים מ־27 ל־26.
▶️ אייזנברג:
חקירה בנוגע לתקיפות האוויריות שנבדקו על ידי אמנסטי
שרשור מ־12 באוגוסט 2026, הכולל בדיקה נגדית של כמה ממקרי אמנסטי על סמך הספדים שפורסמו מאוחר יותר ומידע של ארגונים חמושים פלסטיניים.
▶️ הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום:
Targeting under International Humanitarian Law
יסודות ההבחנה בין מטרות צבאיות לבין אזרחים, עקרון המידתיות ואמצעי הזהירות הנדרשים בתקיפות.
▶️ תיעוד ממשלתי ישראלי:
Hamas‘ media policy and treatment of journalists
תיעוד משנת 2014 בנוגע להנחיות התקשורת של משרד הפנים שבשליטת חמאס, להצגת נפגעים אזרחים ופעילות צבאית.
▶️ בית הדין הבין־לאומי לצדק:
South Africa v. Israel – Application of the Genocide Convention in the Gaza Strip
העמוד הרשמי של ההליך המתמשך בנושא ג’נוסייד. עד כה לא ניתן פסק דין לגופו של עניין שהרשיע את ישראל בג’נוסייד.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu עומד על מחקר קפדני ועל תיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור מקולקל? שלח לי את ההערה שלך. אם אפשר, נא לצרף מקור שניתן לאמת.
