גורמי ביטחון ישראליים מזהירים מפני שלב חדש באסטרטגיה האיראנית בכמה חזיתות נגד ישראל. לפי ההערכות, טהראן פועלת לתיאום הדוק יותר בין חמאס, חיזבאללה, החות’ים וכוחות בעלי ברית נוספים, כדי שכמה חזיתות יוכלו בעתיד להפעיל לחץ על ישראל, במידת האפשר, כמעט בו-זמנית. בפומבי הוכחה בכך הערכת איום ישראלית והתפתחות אסטרטגית ניכרת, אך לא פקודת תקיפה משותפת מוכנה.
הנקודה המכריעה אינה עצם קיומם של בעלי ברית איראניים נפרדים. עובדה זו ידועה כבר שנים. החידוש הוא האזהרה שלפיה חזיתות שפעלו עד כה במידה רבה בנפרד עלולות להפוך למערכת אזורית מתואמת יותר. כאן טמון הסיכון האמיתי מבחינת ישראל: לא כל ארגון חייב להיות חזק באותה מידה, אם כמה גורמים מתאמים טוב יותר את צעדיהם הצבאיים והמדיניים מבחינת עיתוי.
נקודת המוצא היא דיווח של ג’רוזלם פוסט מ-5 בספטמבר 2026. בדיווח מתוארות הערכות ישראליות שלפיהן איראן מנסה להסיק מסקנות מהניסיון שנצבר מאז 7 באוקטובר 2023. האזהרה הנוכחית היא הערכת מצב מודיעינית ישראלית שהובאה על ידי ג’רוזלם פוסט, ולא הודעת מבצע רשמית של צה“ל. יש להבדיל בינה לבין הערכה מ-16 באוגוסט שהוגדרה במפורש כהערכת צה“ל.
המתקפה של חמאס באותה תקופה אמנם הציתה מלחמה אזורית, אך מלכתחילה לא נוהלה כמתקפה מסונכרנת לחלוטין של כל השותפים האיראניים.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv7 באוקטובר הראה גם את מגבלות הציר האיראני
מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 פגעה בישראל בעוצמה הרסנית. אולם מנקודת המבט האיראנית, מה שהיה חסר הוא מתקפה אזורית שנוהלה בו-זמנית כבר מן ההתחלה. חיזבאללה, מיליציות פרו-איראניות ובהמשך גם החות’ים פתחו חזיתות משלהם או הגבירו אותן, אך לא פעלו ככוח אחד שיצא למתקפה באותו רגע.
העובדה שחמאס חשב כבר זמן רב על הסלמה אזורית רחבה בהרבה אינה טענה ישראלית שהועלתה בדיעבד. ה-וושינגטון פוסט דיווח באוקטובר 2024 על מסמכים שאותרו בידי כוחות ישראליים ברצועת עזה. לפי העיתון, המסמכים הראו שמנהיגי חמאס שקלו מתקפות גדולות בהרבה, ביקשו לערב חזיתות חיצוניות וחיפשו תמיכה איראנית למימון ולהכשרה.
המסמכים עוסקים בתוכניות של חמאס מאותה תקופה, לפני 7 באוקטובר 2023. הם אינם מוכיחים פקודת מבצע איראנית או תוכנית תקיפה משותפת קונקרטית לשנת 2026. עם זאת, הם מראים שהרעיון של עימות שהורחב לאזור כולו כבר היה חלק מהשיקולים האסטרטגיים בתוך חמאס באותה עת.
קל לזהות את ההיגיון האסטרטגי שמאחורי הדברים. ישראל יכולה לרתק יריב בחזית אחת ובמקביל להעמיד כוחות מול חזית שנייה. המצב נעשה קשה יותר כאשר רקטות, כטב“מים, תקיפות גבול, פעולות טרור והסלמה מדינית מגיעים מכמה כיוונים בתוך חלון זמן מתואם. תיאום כזה יכביד יותר על מערכות ההגנה האווירית, שירותי המודיעין, חיילי המילואים, הלוגיסטיקה וההנהגה המדינית.
איראן מנסה ככל הנראה לארגן מחדש את הציר שנפגע
האזהרה מגיעה בתקופה שבה מאזן הכוחות בתוך הרשת האיראנית השתנה. ג’רוזלם פוסט מפנה בהקשר זה לאבדות שספג חיזבאללה ולנפילת משטר אסד בסוריה. כתוצאה מכך, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק והחות’ים בתימן קיבלו משקל רב יותר בתוך האסטרטגיה האיראנית.
הדיווח מ-5 בספטמבר מציין כמה אינדיקציות קונקרטיות לתיאום הדוק יותר. לפי ג’רוזלם פוסט, בכירים בכוח קודס ניהלו שיחות עם מפקדים בחיזבאללה, בקרב החות’ים ובמיליציות עיראקיות על הרחבת העימות. לפי הדיווח, שני קצינים בכירים במשמרות המהפכה האיראניים מסרו גם כי נציגי כוח קודס קיימו במהלך תקופת רגיעה קודמת שיחות ועידה עם מפקדי החזיתות הללו. לפי אותן הצהרות, יועצים איראניים עבדו איתם גם בשטח.
במקביל, ג’רוזלם פוסט דיווח על מאמצים איראניים להאיץ את ייצור הרקטות והכטב“מים ולשקם יכולות שנפגעו. עוד הוזכרו צעדי הכשרה משותפים, קשרים מבצעיים ואישיים הדוקים יותר ותיאום מוגבר של החלטות מדיניות וצבאיות בתוך הרשת.
יש לשקול את הנתונים האלה בזהירות. ג’רוזלם פוסט מביא את השיחות ואת מנגנוני התיאום בהסתמך על דיווחים ועל קצינים איראנים. מכאן אי אפשר להסיק על תכנון מבצעי משותף ברמת דיוק של דקות. עם זאת, הם מספקים רכיבים קונקרטיים להערכת ישראל שלפיה יש לכוון את האסטרטגיה האיראנית בכמה חזיתות יותר לתיאום ולפעולה בו-זמנית.
ℹ️ גורמי ביטחון ישראליים מזהים תיאום גובר בין כמה גורמים המקורבים לאיראן. עוד דווח על שיחות של כוח קודס עם חיזבאללה, החות’ים והמיליציות העיראקיות, וכן על מאמצים של טהראן לשקם את היכולות הצבאיות שנפגעו של הרשת האזורית שלה. בפומבי הוכחו בכך התפתחות אסטרטגית והערכת איום ישראלית. פקודת תקיפה משותפת קונקרטית, הכוללת תאריך, תכנון מטרות או מהלך שנקבע מראש, לא הוצגה בפומבי.
צה“ל הבחין כבר באוגוסט בתיאום ההדוק יותר
האזהרה הנוכחית אינה עומדת בפני עצמה. כבר ב-16 באוגוסט דיווח ה-ג’רוזלם פוסט על הערכה מפורשת של צה“ל. לפי הדיווח, חמאס וחיזבאללה החלו לתאם את פעילותם המוגברת בסיוע איראני.
צה“ל העריך את ההתפתחות הזאת כניסיון אפשרי לשקם את הציר האיראני שנפגע ובמקביל להגביר את הלחץ על ישראל מצפון ומדרום. כאן בדיוק טמון ההבדל לעומת הדיווח מספטמבר: הדיווח מאוגוסט מביא הערכה שהוגדרה במפורש כהערכת צה“ל, ואילו הדיווח מספטמבר מתאר הערכות ישראליות רחבות יותר של גורמי ביטחון ומודיעין.
כך משתנה השאלה. השאלה המכרעת כבר אינה רק אם חמאס, חיזבאללה או החות’ים התחזקו או נחלשו צבאית בנפרד. השאלה היא אם איראן יכולה לפצות על אבדות של ארגונים בודדים באמצעות חלוקת עבודה טובה יותר. גורם שנחלש עדיין יכול להיות מסוכן מבחינה אסטרטגית, אם פעולותיו הופכות לחלק ממערכת מתואמת גדולה יותר.
מבחינת ישראל, משמעות הדבר היא שאי אפשר למדוד את האיום רק לפי מלאי הרקטות, מספר הלוחמים או מקטעי חזית בודדים. חשובים לא פחות הם התקשורת, התיאום המבצעי, קביעת יעדים משותפת והיכולת לאלץ את ישראל להגיב בו-זמנית בכמה מקומות.
האזהרה הנוכחית מספטמבר אינה הודעת מבצע רשמית של צה“ל, אלא הערכת מצב ישראלית של גורמי ביטחון ומודיעין שהובאה על ידי ג’רוזלם פוסט. יש להבדיל בינה לבין האזהרה מ-16 באוגוסט, שהוגדרה במפורש כהערכת צה“ל. שתיהן מצביעות על אותו כיוון אסטרטגי, אך אין להן אותו מעמד מבחינת המקור.
ח’ליל אל-חיה מחזק את הקשר בין חמאס לטהראן
גם הנהגת חמאס החדשה רלוונטית בהקשר הזה. ב-20 ביולי 2026 נבחר ח’ליל אל-חיה למנהיג הכולל החדש של ארגון הטרור. רויטרס אישרה את הבחירה וכתבה שאל-חיה נחשב קשוח יותר מח’אלד משעל, שגם שמו הוזכר כמועמד להנהגה.
יש לייחס את ההערכה המדינית הרחבה יותר במדויק. האנליסטית הפלסטינית ריהאם עודה אמרה לרויטרס כי בחירתו של אל-חיה היא איתות לכך שחמאס דבק במאבק המזוין, מתנגד לפירוק מנשקו, מבקש לבנות מחדש את כוחו הצבאי ובמקביל רוצה לשמר את הברית עם איראן ועם מה שמכונה ציר ההתנגדות.
אל-חיה היה במשך שנים דמות מרכזית ביחסי חמאס עם טהראן. בחירתו אינה מבטלת אפוא אף אחד מהחיבורים האסטרטגיים בין חמאס לאיראן. לכל הפחות, היא מחזקת בתוך הארגון את קו ההנהגה המבקש לשמור על קשרים הדוקים עם טהראן.
אין פירוש הדבר באופן אוטומטי שחמאס, חיזבאללה והחות’ים יתכננו בעתיד כל תקיפה במשותף. עם זאת, המשמעות היא שבכמה צדדים קיימים אנשי הנהגה ואינטרסים מדיניים שעשויים עקרונית לעודד תיאום הדוק יותר.
מלחמה בכמה חזיתות אינה משמעותה צבא משותף אחד
המונח מתקפה בכמה חזיתות עלול ליצור תמונה מטעה. איראן אינה חייבת לכפות על שותפיה מבנה פיקודי משותף בנוסח צבא סדיר. גם הסלמה מתואמת יכולה ליצור השפעה משמעותית.
כאשר חיזבאללה מגביר את הלחץ בצפון ישראל, החות’ים מפעילים במקביל רקטות או כטב“מים, מיליציות עיראקיות פותחות בניסיונות תקיפה נוספים וחמאס משתמש ביכולות שנותרו לו, נוצרים כמה אתגרים מבצעיים בו-זמנית. כל חזית בפני עצמה עשויה להיות מוגבלת. במצטבר, הן עלולות להעמיס על המערכות הצבאיות והאזרחיות של ישראל יותר מעימות מבודד.
בדיוק משום כך, התיאום עצמו הוא יכולת צבאית. מי שמתאם מועדים, משתף מידע, מסנכרן החלטות מדיניות או משלב מערכות נשק שונות באותו חלון זמן, מגביר את ההשפעה בלי להידרש בהכרח להקים כוחות חדשים.
האסטרטגיה האיראנית בכמה חזיתות: מה הוכח ומה לא
במקרה של ידיעה כזאת, הדיוק חשוב יותר מוודאות דרמטית. בשלב זה לא הוצגה בפומבי תוכנית מבצע איראנית הקובעת תאריך, מטרות קונקרטיות, היקפי תקיפה ומשימות מחייבות לחמאס, לחיזבאללה, לחות’ים ולמיליציות העיראקיות.
לעומת זאת, כמה רכיבים כן הוכחו: גורמים ישראליים עוקבים אחר תיאום מוגבר בין איראן לבין ארגונים בעלי בריתה. צה“ל הזהיר כבר באוגוסט מפני בנייתו מחדש של הציר האיראני. ג’רוזלם פוסט דיווח על שיחות של כוח קודס עם כמה גורמים בעלי ברית, על שיחות ועידה, על יועצים איראניים וכן על מאמצים לייצור רקטות וכטב“מים ולהכשרה משותפת.
מנקודות אלה עולה אזהרה אסטרטגית, ולא הודעה על מועד של מתקפה קרובה. מי שהופך זאת למתקפת ענק שכבר הוחלט עליה ובעלת מהלך קבוע, חורג מהמידע שהוכח בפומבי. מי שמבטל את ההתפתחות כרטוריקה בלבד, מתעלם מהכיוון הניכר של המאמצים האיראניים.
הבעיה של ישראל אינה חזית אחת, אלא השילוב ביניהן
איראן הסתמכה שוב ושוב בשנים האחרונות על רשת היוצרת מרחק בין טהרן לבין אזורי הלחימה עצמם. מבנה זה מאפשר למשטר להפעיל לחץ אזורי, מבלי שייאלץ לבצע כל פעולה צבאית באופן ישיר באמצעות כוחותיו שלו.
לאחר המפלות של השנים האחרונות, נראה שטהרן אינה מוותרת על המודל הזה, אלא מתאימה אותו מחדש. ההיגיון נותר זהה, אך נראה שהביצוע אמור להיות מתואם יותר. מבחינת ישראל, זהו בדיוק השינוי המכריע: לא נוצר אויב חדש, אלא אויבים מוכרים עשויים לפעול יחד באופן שיטתי יותר.
לכן אין להפוך את האזהרה הישראלית לוודאות בדבר מתקפה רחבת־היקף העומדת להתרחש באופן מיידי, אך גם אין לפטור אותה כרֵטוריקה גרידא. השאלה המכרעת היא יכולתה של טהרן לתאם באופן הדוק יותר בין כמה מאויביה המוכרים של ישראל, ובכך להפוך חזיתות נפרדות לנטל משותף גדול יותר.
איראן אינה חייבת למזג את בעלות בריתה לצבא אחד כדי להציב בפני ישראל בעיה גדולה יותר. די בכך שחזיתות שנפרדו עד כה יפעלו יחד באופן הדוק יותר ברגע המכריע. בדיוק מפני התפתחות זו מזהירים גורמי ביטחון ישראליים.
ℹ️ בסיס העובדות ומקורות ראשוניים לכתבה 📑
▶️ ג׳רוזלם פוסט, 5 בספטמבר 2026:
איראן מתאמת עם חיזבאללה, חמאס והחות׳ים מתקפה, כך עולה מהמודיעין הישראלי – דיווח
דיווח על הערכות של גורמי ביטחון ומודיעין ישראליים בנוגע לאסטרטגיה איראנית מתואמת יותר של פעילות בכמה חזיתות, וכן על שיחות של יחידת קודס, יועצים איראנים, ייצור טילים וכטב״מים ואימונים משותפים.
▶️ ג׳רוזלם פוסט, 16 באוגוסט 2026:
חמאס וחיזבאללה מתאמים מתקפות עם איראן, בעוד צה״ל מזהיר מפני שיקום ציר הרשע
דיווח על הערכה מפורשת של צה״ל בנוגע לתיאום המוגבר בין חמאס לחיזבאללה, בתמיכת איראן.
▶️ רויטרס, 20 ביולי 2026:
חמאס מינה את ח׳ליל אל־חיה למנהיגו הכולל החדש
אישור בחירתו של ח׳ליל אל־חיה למנהיג חמאס. רויטרס מתארת אותו כקשוח יותר מח׳אלד משעל ומביאה את ההערכה הרחבה יותר בדבר זיקתו לצירי איראן וההתנגדות כהערכתה של האנליסטית רהאם עודה.
▶️ וושינגטון פוסט, 12 באוקטובר 2024:
מסמכים שנתפסו חושפים את שאיפתו הרחבה יותר של חמאס להמיט כאוס על ישראל
ניתוח מסמכי חמאס שנתפסו, העוסקים בשיקולים דאז בנוגע למתקפה מורחבת מבחינה אזורית ולשילוב חזיתות חיצוניות. המסמכים אינם מוכיחים תכנון מבצעי לשנת 2026.
🔎 גילית טעות, ביקורת או השלמה?
SCHLAGSEITE.eu מחויב לתחקיר קפדני ולתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שאינו פועל? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
