מנהל בית הספר של אונר״א, עימאד יוסוף א־סמחורי, נמנה עם 136 העובדים שהאו״ם הזכיר בטקס הזיכרון השנתי שלו. שבועות לאחר מכן פרסם UN Watch חומר שבו חמאס מציג אותו כמפקד שטח בגדודי אל־קסאם. האו״ם מסביר כי באותה עת לא ידע דבר על הטענות הללו. דווקא ההסבר הזה אינו מקטין את הפרשה, אלא מעצים אותה.
ב־8 ביוני 2026 התכנסה צמרת האו״ם בניו יורק לציון טקס הזיכרון השנתי של האו״ם לעובדים שמצאו את מותם בעת מילוי תפקידם בשנה שקדמה לו. מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש הזכיר בסך הכול 136 בני אדם. 97 מהם היו עובדים אזרחיים, ו־39 השתייכו למשימות שלום צבאיות או משטרתיות. 80 מהם עבדו עבור סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים אונר״א ברצועת עזה בלבד.
בין השמות הופיע עימאד יוסוף א־סמחורי.
אנלנה ברבוק השתתפה בטקס כנשיאת העצרת הכללית ה־80 של האו״ם. יחד עם גוטרש ועם נשיאת מועצת הביטחון דאז השתתפה בהדלקה הסמלית של נר הזיכרון. שמו של סמחורי הוקרא מאוחר יותר במהלך הקראת השמות.
לכאורה, לא היה בכך בתחילה יותר משורה ברשימה ארוכה של עובדי או״ם שמתו.
ואז הופיעה ביוגרפיה שנייה.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
מנהל בית ספר של אונר״א ומפקד חמאס?
הארגון הז׳נבי UN Watch פרסם באמצע אוגוסט חומר נרחב על סמחורי. לפי החומר, מנהל בית הספר של אונר״א עבד במשך שנים כמורה ולאחר מכן כמנהל בבתי ספר של אונר״א ברצועת עזה.
במקביל, UN Watch תיעד סרטון שהוגדר על ידי חמאס כסרטון שהיד. לפי הצגת הארגון, בסרטון מכונה סמחורי מפקד שטח בגדוד מוחמד א־שמאלי של גדודי אל־קסאם. החומר שפורסם מציג אותו גם בסביבה צבאית ובהקשר של מנהרות.
מכאן שהייחוס המרכזי אינו מגיע רק מרשויות ישראליות או מארגון פוליטי יריב. UN Watch מסתמך על חומר של חמאס עצמו.
עם זאת, מבחינה עיתונאית נותר גבול חשוב: המקורות הזמינים לציבור אינם מאפשרים לשחזר באופן עצמאי ומלא את פעילותו הצבאית של סמחורי. עם זאת, הוכח שקיים חומר כזה של חמאס, ש־UN Watch פרסם אותו, ושהאו״ם הגיב בינתיים באופן רשמי לטענות שנבעו ממנו.
UN Watch מעלה נוסף על כך טענות נוספות. לפי הטענות, סמחורי הציג בפומבי קשרים עם בכירי חמאס, הפיץ תכנים מתאימים ברשתות החברתיות ואפשר, כאחראי על בית ספר של אונר״א, לקיים אירועים עם גורמים המקורבים לחמאס. מידע זה מקורו עד כה בעיקר בתחקיר של UN Watch, ולכן אינו מוצג כעובדות שנקבעו באופן עצמאי.
הסתירה המרכזית נותרת בעינה גם בלי הטענות הנוספות הללו: מנהל ותיק בבית ספר של אונר״א מופיע לאחר מותו בחומר שבו חמאס מציג אותו כבעל תפקיד צבאי.
לפי גרסת האו״ם, הוא לא ידע דבר על כך
ב־21 באוגוסט 2026 עומת סטפאן דוז׳ריק, דוברו של מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש, ישירות עם הפרשה בתדרוך העיתונאים היומי.
עיתונאית הזכירה כי שמו של סמחורי הוקרא בטקס הזיכרון ב־8 ביוני, וכי מאוחר יותר זיהה אותו חמאס כמפקד שטח בגדודי אל־קסאם. היא שאלה אם המזכ״ל יתנצל על הכבוד שהוענק לו.
דוז׳ריק הסביר כי אונר״א לא ידעה על הטענות הללו בעת הכללת השם. ב־תמליל האו״ם הרשמי מ־21 באוגוסט 2026 מופיע הקטע המכריע: „had those allegations been raised before, his name would likely not have been included.“
בכך אומר האו״ם בעצמו: אילו הטענות היו מובאות בפניו קודם לכן, שמו של סמחורי ככל הנראה לא היה נכלל ברשימת המונצחים.
בתשובה לשאלה אם שמו יוסר כעת, הפנה דוז׳ריק שוב למידע שהיה זמין באותה עת. הוא הסביר שהשם נכלל על סמך המידע שהיה זמין אז. אילו הטענות היו מועברות בזמן בערוצים רשמיים, הוא לא היה נכלל.
לאחר מכן נשאל במפורש אם משמעות הדבר היא שלא יהיה תיקון.
תשובתו של דוז׳ריק: „What was said was said.“
לאחר מכן הבהיר שוב כי אילו הטענות היו ידועות מראש, שמו של סמחורי ככל הנראה לא היה נכלל.
זו אינה פרשנות של UN Watch ואינה ניסוח של כלי תקשורת גרמני. זו תשובתו המתועדת של דובר מזכ״ל האו״ם.
דוז׳ריק לא הודיע בתדריך הזה על ביטול רשמי של ההוקרה.
האזכור של ישראל הוא חלק מהסיפור
דוז׳ריק העלה באותו תדריך נקודה נוספת. אונר״א מעבירה באופן קבוע את רשימות העובדים שלה לרשויות בישראל. גם שמו של סמחורי הופיע ברשימה שהועברה ב־2024.
לפי גרסתו של דוז׳ריק, באותה עת לא הועלו מצד ישראל הסתייגויות בנוגע לשם הזה.
הנקודה הזו חייבת להיכלל בהצגה הוגנת של הפרשה. מי שמשמיט אותה משאיר בחוץ חלק מהותי מהגנת האו״ם.
עם זאת, היא פוטרת את אונר״א מאחריות רק במידה מוגבלת.
העובדה שישראל לא העלתה התנגדות בנוגע לאדם שהופיע ברשימת עובדים שהועברה אליה אינה עונה על השאלה אילו מנגנוני בדיקה עצמאיים מפעילה אונר״א ביחס לעובדיה, ובמיוחד ביחס למנהלי בתי הספר שלה.
מעסיק אינו יכול להאציל במלואה את השליטה בעובדיו למדינה חיצונית.
במקרה של מנהל בית ספר של אונר״א השאלה רלוונטית במיוחד. אם התפקיד הצבאי שיוחס לו על ידי חמאס יאושר, הרי שעבודה אזרחית עבור אונר״א ותפקיד צבאי בתוך חמאס יכלו להתקיים זה לצד זה לאורך תקופה ממושכת, בלי שלפי גרסת הארגון הוא ידע על כך.
כאן בדיוק טמונה הבעיה המוסדית.
גרמניה מימנה את אונר״א בסכומים ניכרים
גם גרמניה היא חלק מההקשר הפוליטי הזה.
לפי נתוני הממשלה הגרמנית, אונר״א קיבלה מכספי הסיוע ההומניטרי הגרמני בלבד 92 מיליון אירו בשנת 2022 ו־130.5 מיליון אירו בשנת 2023. לכך נוספו כספים משיתוף פעולה בתחום הפיתוח והתחייבויות רב־שנתיות. עבור שנת 2023 העריך ה־משרד החוץ הגרמני את כלל התשלומים של הממשלה הגרמנית לאונר״א ב־206.5 מיליון אירו.
לאחר הטענות הקשות נגד עובדי אונר״א בהקשר לטבח חמאס ב־7 באוקטובר 2023, גרמניה השעתה בתחילה חלק מהמימון.
בהמשך חידשה הממשלה הגרמנית את התמיכה.
ברבוק הגנה על ההחלטה הזו ב־16 באוקטובר 2024 ב־בונדסטאג הגרמני. היא הפנתה לחקירות, לבדיקת טענות מסוימות ולצעדים שנועדו לפקח על הכספים.
בתשובה לשאלה כיצד ניתן יהיה למנוע בעתיד שכספי משלמי המסים הגרמנים יגיעו לידי ארגוני טרור, אמרה ברבוק, בין היתר, שגרמניה אינה מעבירה לאונר״א פשוט „כסף ללא תנאים“.
מכאן שפרשת מנהל בית הספר של אונר״א סמחורי מקבלת משמעות פוליטית החורגת מטקס הזיכרון.
אין ראיה לכך שברבוק ידעה על תפקידו הצבאי המשוער של סמחורי כאשר השתתפה בטקס הזיכרון של האו״ם. כמו כן, אין ראיה לכך שהייתה מעורבת אישית בבחירת השמות שזכו להנצחה.
לכן הטענה הרצינית אינה שברבוק כיבדה ביודעין מפקד חמאס.
השאלה הרלוונטית היא: עד כמה היו איתנים מנגנוני הבקרה שעליהם התבססה ההצדקה להמשך התמיכה הפוליטית והפיננסית באונר״א?
דווקא ביום הזיכרון לקורבנות הטרור
לעיתוי הצהרת האו״ם יש אירוניה יוצאת דופן.
ב־21 באוגוסט ציינו באו״ם את היום הבינלאומי להנצחה ולכבוד של קורבנות הטרור. דוז׳ריק דיווח בתחילת אותו תדריך עיתונאים על האירוע ועל המסר של המזכ״ל לקורבנות ולשורדים.
זמן קצר לאחר מכן הוא נאלץ להסביר מדוע בטקס זיכרון קודם של האו״ם כובד אדם שחמאס הציג בחומר שלו כמפקד שטח.
אין צורך לבנות את החידוד הזה באופן מלאכותי. רצף האירועים עצמו מספק אותו.
ברבוק היא חלק מהסיפור, אך אינה מרכזו
חלק מהסיקור מתמקד בעיקר באנלנה ברבוק.
ברבוק לא בחרה את מנהל בית הספר של אונר״א סמחורי. אין ראיה לכך שבדקה אישית את שמו או ידעה על הטענות שנחשפו מאוחר יותר בציבור.
מי שמסיק מכך שברבוק כיבדה ביודעין מחבל חמאס טוען טענה החורגת ממה שהמקורות מאפשרים.
אחריותה הפוליטית נמצאת במקום אחר.
כנשיאת העצרת הכללית של האו״ם היא הייתה חלק מטקס הזיכרון. כשרת החוץ הגרמנית לשעבר היא מייצגת במקביל ממשלה גרמנית שהמשיכה לתמוך באונר״א לאחר טענות קשות, והצדיקה את ההחלטה באמצעות מנגנוני בקרה ורפורמות.
לכן השאלה המוצדקת אינה מדוע ברבוק לא הכירה את תיק העובד של סמחורי.
השאלה היא עד כמה היו הבקרות המוסדיות איתנות בפועל.
„לא ידענו“ אינו מסקנה
פרשת מנהל בית הספר של אונר״א סמחורי נוגעת לאחת השאלות המרכזיות המלוות את אונר״א במשך שנים: עד כמה יכולה הארגון לזהות באופן אמין קשרים פוליטיים וצבאיים של עובדיו?
התשובה שלפיה הארגון לא ידע דבר על הטענות מסבירה בשלב הראשון רק את המידע שהיה זמין באותה עת.
היא אינה עונה על השאלה מדוע לא ידעו.
אם יאושרו הפרטים שהציג חמאס עצמו בנוגע לתפקידו הצבאי של סמחורי, יהיה צורך לברר כיצד מנהל ותיק בבית ספר של אונר״א יכול היה למלא תפקיד כפול כזה, אילו סימנים היו קיימים ואילו בקרות פנימיות התקיימו בפועל.
האו״ם עצמו הודה בינתיים שהטענות הידועות כיום היו משנות ככל הנראה את ההחלטה שהתקבלה אז.
בכך השאלה אם ההוקרה הייתה מתקיימת אילו המידע הזה היה ידוע קיבלה למעשה תשובה מפי האו״ם עצמו.
מי שדורש אמון בבקרות של אונר״א לאחר מקרה כזה, חייב להיות מסוגל להסביר יותר מאשר רק מדוע באותה עת איש לא ידע דבר.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ תמלילי האו״ם, 21 באוגוסט 2026:
תדריך העיתונות היומי מ-21 באוגוסט 2026
מתעד את דבריו של סטפן דוז׳אריק בנוגע לרשימת עובדי אונר״א שהועברה לישראל בשנת 2024, להיעדר הסתייגות ישראלית, ולהערכה הסבירה ששמו של סמחורי לא היה נכלל אילו היו מודעים מראש לטענות, וכן את התשובה „What was said was said“.
▶️ האומות המאוחדות, 8 ביוני 2026:
דברי המזכיר הכללי בטקס ההנצחה השנתי
מאשר את קיומו של טקס ההנצחה ל-136 עובדי האו״ם, בהם 80 עובדי אונר״א ברצועת עזה.
▶️ UN Watch, 14 באוגוסט 2026:
מנהיגי האו״ם הדליקו להבה נצחית לזכר מפקד חמאס
מתעד את החומרים שפרסם חמאס בנוגע לעימאד יוסוף אל-סמחורי ואת הטענות הנוספות בדבר קשריו ופעילותו. פרטים נוספים אלה מסומנים במאמר במפורש כתחקיר של UN Watch.
▶️ משרד החוץ הגרמני, 29 בינואר 2024:
הצהרות משרד החוץ הגרמני במסיבת העיתונאים הממשלתית
מציין כי תשלומי הממשלה הפדרלית לאונר״א בשנת 2023 הסתכמו ב-206.5 מיליון אירו, מתוכם 130.5 מיליון אירו מתקציב משרד החוץ.
▶️ הבונדסטאג הגרמני, 16 באוקטובר 2024:
פרוטוקול המליאה 20/193
מתעד את דבריה של אנלנה ברבוק בנוגע לחידוש התמיכה באונר״א, להליכי הבדיקה ולפיקוח על הכספים הגרמניים.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגל בתחקיר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את הערתך. ככל האפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
