הקאמבק הישראלי בדרום אמריקה מקבל בתוך חודשים ספורים צורות קונקרטיות באופן מפתיע. ארגנטינה תחת חאבייר מיליי מקדמת באמצעות ההסכמי אייזק החדשים שיתוף פעולה אזורי עם ישראל, קולומביה מבצעת לאחר חילופי השלטון שינוי כיוון מהותי, ואפילו בין ישראל לוונצואלה נפתחים מחדש ערוצים רשמיים לאחר 17 שנים . במקביל, צ’ילה, בוליביה, פרגוואי, אקוודור והונדורס מעמיקות את יחסיהן עם ירושלים. אי אפשר לדבר על גוש פרו-ישראלי מאוחד, אך החזיתות הפוליטיות ביבשת משתנות באופן ניכר.
עד לפני זמן קצר שלטה בזירה הבינלאומית תמונה של ישראל שהולכת ונעשית מבודדת. המלחמה נגד חמאס ברצועת עזה, מתחים דיפלומטיים כבדים והאשמת דרום אפריקה ברצח עם בפני בית הדין הבין-לאומי לצדק עיצבו חלקים נרחבים מהדיון במדיניות החוץ. כיום ההתפתחות באמריקה הלטינית מספרת סיפור מורכב בהרבה.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
הקאמבק הישראלי בדרום אמריקה אינו מקרי
יהיה פשטני מדי להסיק מההתפתחויות האחרונות על תפנית אידיאולוגית מאוחדת של דרום אמריקה. נקודות המוצא הפוליטיות של המדינות השונות שונות זו מזו במידה רבה מדי. עם זאת, ראוי לציין שכמה תהליכים מתרחשים במקביל וכעת פוגשים אסטרטגיה ישראלית מכוונת.
שר החוץ גדעון סער הכריז במפורש על 2026 כשנת המוקד ליחסי ישראל עם אמריקה הלטינית. בפברואר פתחו ישראל וארצות הברית גם בדיאלוג אסטרטגי משותף על האזור. ביולי כינס סער בוושינגטון שרי חוץ של כמה מדינות באמריקה הלטינית.
ישראל אפוא אינה רק ממתינה לכך שממשלות חדשות יפגינו יחס ידידותי יותר. ירושלים מנסה באופן פעיל לתרגם שינויים פוליטיים ביבשת ליחסים דיפלומטיים, כלכליים וביטחוניים יציבים.
הסכמי אייזק: מיליי רוצה להפוך את השותפות לרשת
המסגרת האסטרטגית החשובה ביותר לכך נוצרה ב19 באפריל 2026 בירושלים. נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הכריזו שם על הסכמי אייזק.
הם נועדו במפורש לא רק כהסכם דו-צדדי בין ארגנטינה לישראל. המסגרת אמורה לכלול מדינות נוספות בעלות השקפה פוליטית דומה ולהעמיק את שיתוף הפעולה, בין היתר בתחומי הביטחון, החדשנות, הפיתוח הכלכלי והמאבק באנטישמיות .
נתניהו קשר בעת הצגתם בין ההסכמים לבין הסכמי אברהם. מה שהסכמים אלה נועדו לאפשר במזרח התיכון למדינות המבקשות שלום, ביטחון ושיתוף פעולה כלכלי עם ישראל, אמור להיווצר לפי חזונו גם באמריקה הלטינית.
כך מקבלת מדיניות ישראל של מיליי ממד נוסף. ארגנטינה אינה רק מדינה ידידותית במיוחד לישראל ביבשת. מיליי מנסה יחד עם נתניהו לפתח מהשותפות הדו-צדדית מסגרת פוליטית שאליה יוכלו להצטרף מדינות נוספות.
העמדה הברורה במיוחד של מיליי כלפי ישראל היא חלק מהתשתית הפוליטית לכך. נשיא ארגנטינה מגדיר את עצמו כתומך נלהב בישראל והפך את הקשר עם ירושלים למרכיב בולט במדיניות החוץ שלו .
הסכמי אייזק אמורים לחרוג מעבר לדיפלומטיה הקלאסית. הגישה האסטרטגית שלהם משלבת שיתוף פעולה פוליטי עם ביטחון, חדשנות, שיתוף פעולה כלכלי ומאבק באנטישמיות. ארגנטינה וישראל פונות באמצעותם במפורש למדינות נוספות בעלות השקפה דומה.
קולומביה הופכת את מדיניות ישראל של פטרו
שינוי הכיוון העכשווי הבולט ביותר מתרחש בקולומביה . ב7 באוגוסט 2026 נכנס הנשיא אבלרדו דה לה אספרייה לתפקידו. עוד לפני כניסתו לתפקיד הודיע כי יפעל להרחבת שיתוף הפעולה הביטחוני עם ארצות הברית ועם ישראל. קודמו גוסטבו פטרו ניתק ב-2024 את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל והכביד מאוד על היחסים בין בוגוטה לירושלים.
תחת דה לה אספרייה כבר לא מדובר רק ברטוריקה ידידותית יותר. בפגישה עם גדעון סער הסכימו שני הצדדים על צעדים מעשיים לשיקום ולהעמקת שיתוף הפעולה הדיפלומטי, הכלכלי והביטחוני . גם יצוא הפחם הקולומביאני לישראל, שהופסק תחת פטרו, אמור להתחדש.
החלטה נוספת מרחיקת לכת במיוחד: קולומביה הכירה באוגוסט 2026 בריבונות הישראלית על רמת הגולן. בכך הפכה המדינה, אחרי ארצות הברית, למדינה השנייה שביצעה צעד זה באופן רשמי.
הממשלה הקולומביאנית נימקה את החלטתה באינטרסים הביטחוניים של ישראל ובחשיבותה האסטרטגית של רמת הגולן . בכך שינוי הכיוון אינו נוגע רק לנימוסים דיפלומטיים, אלא לשאלה מרכזית במדיניות הביטחון הישראלית.
גם בהליך South Africa v. Israel בפני בית הדין הבין-לאומי לצדק מבצעת בוגוטה תפנית. קולומביה לא הייתה התובעת עצמה, אלא הגישה הצהרה על התערבות לפי סעיף 63 לחוקת בית הדין הבין-לאומי לצדק. הממשלה החדשה הסכימה עם ישראל לסגת מהשתתפותה.
תחת פטרו התייצבה קולומביה בזירה הבינלאומית באופן חריף במיוחד נגד ישראל. תחת דה לה אספרייה היא אמורה להפוך שוב לשותפה אסטרטגית.
ונצואלה: דלת שנפתחה מחדש ובעלת משקל אסטרטגי
ההתפתחות מפתיעה עוד יותר בונצואלה. היחסים בין ירושלים לקראקס היו מנותקים מאז 2009 . תחת הוגו צ’אווס ומאוחר יותר ניקולס מדורו התפתחה ונצואלה במקביל לאחת השותפות הפוליטיות הקרובות ביותר של איראן באמריקה הלטינית.
דווקא משום כך יש להתקרבות הזהירה הנוכחית משמעות החורגת בהרבה משירותים קונסולריים. כל היחלשות של הציר ההדוק בין קראקס לטהרן, שנמשך עשרות שנים, משנה גם את הסביבה האסטרטגית של ישראל ביבשת אמריקה.
הדרך הישירה חזרה לישראל לא החלה אמנם בהצהרה גיאופוליטית, אלא בעקבות אסון. ב24 ביוני 2026 זעזעו שתי רעידות אדמה קשות את ונצואלה. ישראל שלחה בעקבות זאת משלחת הומניטרית ומקצועית . מומחים ישראלים לא רק סייעו במענה המיידי, אלא השתתפו לאחר מכן גם בתכנון השיקום.
כך נוצר שיתוף פעולה מעשי בין שתי מדינות שלא קיימו רשמית יחסים דיפלומטיים במשך 17 שנים.
ב11 באוגוסט הגיע הצעד הבא: לפי Reuters הסכימו שתי הממשלות על מנגנון תיאום לשירותים קונסולריים . כך אמורים אזרחי שתי המדינות לקבל שוב סיוע. יחסים דיפלומטיים מלאים עדיין אינם קיימים, אך לראשונה מאז 2009 קיים שוב ערוץ מוסדי רשמי.
על הנייר זה נשמע טכני. מבחינה פוליטית מדובר בצעד גדול בהרבה. מדינה שהייתה במשך שנים בין שותפותיה הקרובות ביותר של איראן בחצי הכדור המערבי מתחילה שוב לשתף פעולה ישירות עם ישראל.
הסיוע של ישראל הופך לכלי דיפלומטי
ונצואלה מציגה במקביל היבט של מדיניות החוץ הישראלית שלעתים קרובות זוכה לפחות תשומת לב בדיון האירופי: עוצמה רכה באמצעות יכולות טכניות, רפואיות והומניטריות.
בשל מצבה הביטחוני, לישראל ניסיון נרחב בהגנה אזרחית, במבצעי חילוץ, ברפואה דחופה ובתגובה ארגונית מהירה . יכולות אלה מופעלות בזירה הבינלאומית כבר עשרות שנים.
במקרה של ונצואלה התפתח מכך יותר מסיוע קצר טווח. שיתוף פעולה מעשי הוביל לקשרים אישיים ומוסדיים, שמהם נוצר לבסוף ערוץ רשמי חדש.
הדבר עדיין לא הופך את ונצואלה לבת בריתה של ישראל. אך לאחר 17 שנות קיפאון דיפלומטי, עצם קיומו של ערוץ כזה הוא כבר תפנית פוליטית.
התנועה חורגת בהרבה משלוש מדינות
ארגנטינה, קולומביה וונצואלה מספרות את הסיפורים המרהיבים ביותר. אולם ההתפתחות האזורית רחבה יותר.
בבוליביה הממשלה החדשה תחת הנשיא רודריגו פס כבר בדצמבר 2025 חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. הממשלה הקודמת ניתקה אותם לאחר תחילת המלחמה בעזה.
גם צ’ילה מבצעת תחת הנשיא חוסה אנטוניו קסט שינוי כיוון ברור ביחס למדיניות קודמו גבריאל בוריץ‘. ב3 באוגוסט 2026 הגיש שגריר צ’ילה החדש בישראל, גבריאל זליאסניק, את כתב האמנתו לנשיא יצחק הרצוג. כך הייתה צ’ילה מיוצגת בישראל לראשונה מאז 7 באוקטובר 2023 בדרג של שגריר.
באותו יום שב גם שגריר הונדורס לישראל. הנשיא נסרי אספורה כבר הבהיר מיד לאחר בחירתו כי ברצונו לחזק את היחסים עם ירושלים.
פרגוואי נמנית כבר זמן רב עם השותפות הקרובות ביותר של ישראל באזור. המדינה העבירה את שגרירותה ב-2024 בחזרה לירושלים, והנשיא סנטיאגו פניה מדגיש באופן קבוע את תמיכתו הפוליטית בישראל.
גם אקוודור מרחיבה את שיתוף הפעולה. המדינה פתחה מרכז חדשנות רשמי בירושלים ומעמיקה את שיתוף הפעולה שלה עם ישראל בתחומי החדשנות, הכלכלה והביטחון . במהלך ביקורו הראשון של שר חוץ ישראלי באקוודור זה 44 שנים חתמו שתי המדינות באוגוסט 2026 על הסכמים למאבק בטרור ולהרחבת קשריהן הכלכליים.
אף אחד מהמקרים האלה לבדו לא היה מוכיח שינוי אזורי. יחד הם יוצרים דפוס החורג במידה ניכרת משלושה קשרים ממשלתיים נפרדים.
ארגנטינה היא המנוע הפוליטי
ברשת המתהווה הזו ממלאת ארגנטינה תפקיד מיוחד . בעוד מדינות אחרות משקמות יחסים או מעמיקות אותם בזהירות, מיליי מנסה באופן פעיל להפוך את הקרבה לישראל לאדריכלות פוליטית רחבה יותר.
הסכמי אייזק הם הכלי הבולט ביותר לכך. הם מחברים בין קרבתו האידיאולוגית של מיליי לישראל לבין פרויקט קונקרטי במדיניות החוץ, ובמקביל משתלבים באסטרטגיה של סער להפוך את אמריקה הלטינית ב-2026 למוקד של הדיפלומטיה הישראלית.
כך נפגשים שני תהליכים: חילופי שלטון פוליטיים בכמה מדינות באמריקה הלטינית וממשלה ישראלית המנצלת בדיוק את הרגע הזה כדי להחיות מחדש קשרים ישנים ולבנות שותפויות חדשות.
זה מה שמבדיל את ההתפתחות הנוכחית מסדרה גרידא של מחוות ידידותיות.
ברזיל מציגה את גבולות ההתפתחות
עם זאת, יהיה זה שגוי לדבר על תפנית פרו-ישראלית של היבשת כולה. ברזיל נותרה, תחת הנשיא לואיז אינסיו לולה דה סילבה, הדוגמה הבולטת ביותר לסתירה.
ממשלתו של לולה מתחה שוב ושוב ביקורת חריפה על ישראל ועל פעולותיה ברצועת עזה, ותומכת בהליך שיזמה דרום אפריקה בבית הדין הבין-לאומי לצדק. כבר ב-2024 חולל לולה משבר דיפלומטי חמור לאחר שהשווה את מלחמתה של ישראל נגד חמאס להשמדת יהודי אירופה בידי הנאצים.
לכן ההתפתחות האזורית אינה מעבר פשוט מ״נגד ישראל״ ל״בעד ישראל״. במקום זאת מתגבש קו שבר פוליטי, הנעשה גלוי יותר ויותר, בין ממשלות הרואות בישראל שותפה אסטרטגית לבין כאלה המתייצבות במדיניות החוץ שלהן באופן ברור נגד ירושלים.
צביעת מפת דרום אמריקה פשוט באדום ובכחול עשויה להיראות יפה ברשתות החברתיות. לדיפלומטיה יש, למרבה הצער, התכונה הלא נעימה להיות מורכבת יותר ממם.
מדוע החזיתות משתנות דווקא עכשיו
חלק מההתפתחות קשור לחילופי שלטון פוליטיים . כמה ממשלות חדשות קובעות סדרי עדיפויות אחרים במדיניות החוץ מאלה של קודמותיהן ומחפשות קשרים הדוקים יותר עם ארצות הברית ועם ישראל.
אך זה מסביר רק צד אחד. ישראל עצמה מנהלת כיום במפורש אסטרטגיה כלפי אמריקה הלטינית. גדעון סער הכריז על 2026 כשנת המוקד של האזור, וושינגטון וירושלים מתאמות את מדיניותן כלפי אמריקה הלטינית באופן הדוק יותר, ועם הסכמי יצחק קיים לראשונה מסגרת פוליטית המיועדת במפורש להתרחבות.
נוסף על כך קיימים אינטרסים קונקרטיים מאוד. ישראל יכולה להציע שיתוף פעולה בביטחון, במאבק בטרור, בחקלאות, בניהול משק המים, בטכנולוגיה, בהגנת סייבר, בחדשנות ובהיערכות לאסונות . עבור ממשלות המעוניינות לחדש את מערכי הביטחון שלהן או להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי, ישראל היא אפוא לא רק שותפה פוליטית אלא גם שותפה מעשית.
קולומביה מציגה את הגרסה הביטחונית. ונצואלה מראה כיצד סיוע הומניטרי יכול לפתוח מרחבים דיפלומטיים חדשים. אקוודור מתמקדת בחדשנות ובשיתוף פעולה ביטחוני. ארגנטינה מנסה בתורה לעצב מכך מסגרת פוליטית רחבה יותר.
דווקא השילוב הזה הופך את הקאמבק לראוי לציון.
בידוד נראה אחרת
מצבה הבין-לאומי של ישראל נותר קשה. ממשלות רבות מתייחסות למדיניות הישראלית בביקורתיות רבה, ארגונים בין-לאומיים עוסקים באינטנסיביות במלחמה ברצועת עזה, וסכסוכים דיפלומטיים נותרו מציאותיים.
אך ממשית באותה מידה היא התפתחות אחרת: ישראל אינה חסרת יכולת לפעול בזירה הדיפלומטית כלל, ואינה מבודדת לחלוטין.
ארגנטינה מקדמת באמצעות הסכמי יצחק רשת אזורית חדשה. קולומביה מבצעת שינוי אסטרטגי בכיוון מדיניותה. ונצואלה פותחת מחדש ערוץ רשמי לאחר 17 שנים. בוליביה חידשה את היחסים הדיפלומטיים. צ׳ילה והונדורס חזרו לישראל בדרג שגרירים. פרגוואי ואקוודור מעמיקות שותפויות קיימות.
לכן הקאמבק של ישראל בדרום אמריקה אינו מתבטא בברית סגורה חדשה. הוא מתבטא בכך שקשרים בודדים הופכים בהדרגה לרשת אסטרטגית.
ℹ️ בסיס העובדות והמקורות הראשוניים לכתבה 📑
▶️ משרד ראש ממשלת ישראל:
נתניהו ומיליי מכריזים על הסכמי יצחק
הודעה רשמית מ-19 באפריל 2026 על המסגרת האסטרטגית בין ישראל, ארגנטינה ומדינות נוספות בעלות עמדות דומות.
▶️ משרד החוץ הישראלי:
פגישות סער עם שרי חוץ מאמריקה הלטינית
מתעד את המיקוד האסטרטגי של ישראל באמריקה הלטינית בשנת 2026.
▶️ משרד החוץ הישראלי:
קולומביה מכירה בריבונות ישראל על רמת הגולן
הודעה רשמית על החלטתה של קולומביה ועל האסטרטגיה הישראלית כלפי אמריקה הלטינית.
▶️ משרד החוץ הישראלי:
סער נפגש עם נשיא קולומביה אבלרדו דה לה אספריאלה
מתעד הסכמות לשיתוף פעולה דיפלומטי, כלכלי וביטחוני.
▶️ משרד החוץ הישראלי:
צ׳ילה והונדורס שולחות שוב שגרירים לישראל
הודעה רשמית על שובם של שגרירי שתי המדינות באוגוסט 2026.
▶️ Associated Press:
בוליביה וישראל מחדשות את היחסים הדיפלומטיים
דיווח על חידוש היחסים בדצמבר 2025.
▶️ משרד החוץ הישראלי:
סער נפגש עם שר החוץ של אקוודור, רוברטו קורי
מתעד את הביקור באקוודור באוגוסט 2026 וכן את ההסכמות למאבק בטרור ולהרחבת הקשרים הכלכליים.
▶️ Reuters:
ונצואלה וישראל מכוננות מחדש שיתוף פעולה קונסולרי
דיווח על המנגנון הרשמי הראשון לאחר 17 שנים וכן על קרבתה האסטרטגית הקודמת של ונצואלה לאיראן.
▶️ בית הדין הבין-לאומי לצדק:
South Africa v. Israel
סקירת ההליך והמסמכים הנוגעים להצהרות שהוגשו בדבר התערבות.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מחויבת למחקר קפדני ולתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שבור? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
