שירות מודיעין יעיל במיוחד כאשר יריבו אינו יודע עד כמה כבר חדרו אליו. עיקרון זה עובר כחוט השני בדבריו האחרונים של יוסי כהן על המוסד. ראש המוסד לשעבר מדבר על מקורות אנושיים, לחץ פסיכולוגי, נתיבי רכש בינלאומיים ושיתוף פעולה עם שירותים מערביים. אולם הדבר המרשים באמת אינו הפעולה הספקטקולרית הבודדת, אלא האסטרטגיה שמאחוריה: היריב לעולם לא אמור להיות בטוח מה ישראל כבר יודעת.
יוסי כהן עמד בראש שירות הביון הישראלי בחו״ל, המוסד, בין 2016 ל-2021. ב-12 באוגוסט 2026 הוא התארח בפודקאסט „The General & The Journalist“ של The Times. השיחה סיפקה הצצות פתוחות באופן יוצא דופן לעולם שבו ראשי שירותי מודיעין לשעבר בדרך כלל בולטים דווקא בשתיקתם. אפשר לומר שזה חלק מהמקצוע.
הפרק חורג בהרבה מאנקדוטות בודדות. יוסי כהן מדבר על חשיבותם של מקורות אנושיים לעומת מודיעין טכנולוגי, על גיוס סוכנים, חבלה, מבצע הביפרים נגד חזבאללה ועל עתידה האפשרי של איראן.
עם זאת, לפתיחותו יש גם הקשר ציבורי. כהן פרסם בספטמבר 2025 את ספרו The Sword of Freedom: Israel, Mossad, and the Secret War, ומאז הופיע בתקשורת בתדירות גוברת ולא שלל אפשרות לכניסה עתידית לפוליטיקה. לכן דבריו אינם רק סקירה היסטורית לאחור, אלא גם תיאור עצמי פומבי של ראש שירות מודיעין לשעבר, בעל נקודת מבט פוליטית משלו.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
יוסי כהן: כאשר הידע עצמו הופך לנשק
אחד הקטעים החושפניים ביותר נוגע ללחץ הפסיכולוגי שהופעל על עובדים במוסדות איראניים. כהן סיפר כי המוסד דאג לגרום לאנשים להבין בזהירות שזהותם, פעילותם ולעיתים גם סביבתם הפרטית ידועות לו.
לדבריו, הדבר כלל אפילו פרחים שנשלחו לכתובות פרטיות או למשפחות. המסר המדויק אינו מצוטט באופן זהה בכל הגרסאות הפתוחות של השיחה. גרסה נפוצה מציגה את דבריו של כהן בערך כך: ידוע לנו שהאדם המדובר עובד עבור תוכנית הגרעין האיראנית, והוא עלול להיות הבא ברשימה. מוטב שיפסיק את פעילותו.
ההשפעה לא נבעה מזר הפרחים עצמו, אלא מהאות שמאחוריו: אנחנו מכירים אותך, אנחנו מכירים את עבודתך ואנחנו יכולים להגיע לסביבתך הפרטית.
יוסי כהן הסביר כי בעקבות זאת אנשים עזבו את פעילותם בארגוני הביטחון האיראניים. לא ניתן לאמת באופן עצמאי מה היו מספר המקרים בפועל ואילו מוסדות בדיוק נפגעו, על סמך מקורות זמינים לציבור.
לצורך ההקשר, זהו פרט מכריע. דבריו של כהן מגיעים ממי שעמד בעצמו בראש השירות, אך מטבע הדברים ניתן לשחזר מבצעי מודיעין רק לעיתים רחוקות במלואם באמצעות מקורות גלויים.
מוכח שיוסי כהן תיאר את השיטות הללו בפומבי. לא הוכחו באופן עצמאי המספר המדויק של האנשים שנפגעו או כל אחד מהאירועים המבצעיים. לכן, בסיפורי מודיעין, יש להבחין בין אמירה מתועדת של כהן לבין מבצע שאושר באופן עצמאי.
עם זאת, ההיגיון האסטרטגי שמאחורי הדברים מובן. מי שמקבל הודעה כזו שואל את עצמו בהכרח שאלות נוספות: מאין ישראל יודעת את שמי? מי מכיר את כתובתי? האם מישהו בארגון שלי נחשף או נפגע? האם עוקבים אחר התקשורת שלי?
כך הופך מידע בודד למכפיל של אי-ודאות. היריב כבר אינו עוסק רק בישראל, אלא בשאלה על מי בתוך שורותיו הוא עדיין יכול לסמוך.
המוסד רוצה להיות במקום שבו היריב רוכש
שהכהן אינו מגביל את האסטרטגיה הזו לעבודת סוכנים קלאסית, עולה מדברים שאמר בריאיונות קודמים. הדברים היו ברורים במיוחד ב-16 באוקטובר 2025, בשיחה עם בריאן קילמיד, כמה שבועות לאחר פרסום ספרו The Sword of Freedom.
יוסי כהן הסביר שם כי כבר בסביבות 2004 הבין המוסד שנתיבי הרכש הבינלאומיים של ארגוני אויב עצמם עשויים להפוך לנתיב גישה מודיעיני.
הרעיון נשמע פשוט, אך משמעותו האסטרטגית רחבה: מי שיודע מה ארגון מבקש לרכוש, לומד רבות על יכולותיו, תוכניותיו ונקודות התורפה שלו.
כהן הסביר כי ישראל ניסתה להפוך לחלק מנתיבי רכש כאלה. לשם כך נבנו מבנים חשאיים, שדרכם רכשו יריבים מוצרים או רכיבים מבלי לדעת מי באמת עומד מאחורי הספק.
כבר במהלך מלחמת לבנון השנייה ב-2006 נעשה שימוש בציוד שהמוסד מכר בחשאי לחזבאללה.
הדוגמה המאוחרת והמוכרת ביותר להיגיון הזה היא מבצע הביפרים נגד חזבאללה. כהן סיווג את הביפרים ואת מכשירי הקשר עצמם כחלק מאותה משפחה של משלוחים שעברו מניפולציה. גם הפודקאסט של The Times עוסק במבצע במפורש בהקשר של חבלה ושיטות חשאיות. לצורך ההקשר האסטרטגי, מה שמכריע כאן אינו היישום הטכנולוגי, אלא העיקרון: שירות מודיעין אינו רק עוקב אחר שרשרת אספקה, אלא מנסה בעצמו להפוך לחלק ממנה.
העיקרון חורג אפוא ממעקב רגיל. שירות מודיעין אינו מנסה רק לקבוע מה נמצא בידי היריב. במקרה הטוב ביותר, הוא כבר מכיר את צרכיו לפני שההזמנה נסגרת. כך הופכות שרשראות האספקה לחלק משדה הקרב המודיעיני.
אחמדינז׳אד והסיפור שנשמע כמעט מרהיב מדי
עד כמה קשרים כאלה עשויים להגיע, ממחיש סיפור שעליו דווח ברחבי העולם ביולי 2026. תחקיר מפורט של ה-New York Times מ-13 ביולי 2026 תיאר ניסיון ישראלי, שלכאורה נמשך לאורך שנים, לגייס את נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז׳אד לשיתוף פעולה או לתפקיד אפשרי לאחר הפלת הרפובליקה האסלאמית. כלי תקשורת בינלאומיים אחרים אימצו לאחר מכן את הדיווח.
הדיווח עורר תשומת לב בין היתר משום שבמהלך נשיאותו, בין 2005 ל-2013, נודע אחמדינז׳אד ברטוריקה אנטי-ישראלית תוקפנית ובהכחשת השואה.
על פי הדיווחים, התקיימו קשרים ופגישות חשאיים, ובהם קשרים עם נציגי מודיעין ישראלים בהונגריה. עם זאת, לשכתו של אחמדינז׳אד דוחה במפורש את ההאשמות ומכנה את התיאור שקר מוחלט.
מכאן שהגבול העיתונאי ברור למדי: המבצע הנטען דווח בפירוט, אך בחלקים מהותיים הוא נותר מבצע מודיעיני שדווח עליו, ולא עובדה שאושרה בידי כל המעורבים.
גם יוסי כהן לא אישר את הסיפור הקונקרטי בפודקאסט של The Times. עם זאת, הוא לא שלל עקרונית אפשרות כזו, בהתחשב ביכולותיו של המוסד ובנכונותו לבצע מבצעים בלתי שגרתיים.
מדוע ראש MI5 לשעבר דיבר על „אוסקר“
עבור קוראים אירופים, דבריו של כהן על שיתוף הפעולה עם שירותי המודיעין הבריטיים מעניינים במיוחד.
יוסי כהן תיאר את היחסים עם שירות ביטחון הפנים הבריטי MI5 ועם שירות החוץ MI6 כהדוקים במיוחד. ישראל לא רק העבירה מידע. השירותים פעלו לעיתים יחד נגד איומי טרור.
לדברי כהן, מנכ״ל MI5 באותה תקופה אמר לו בפגישה כי המוסד ראוי ל״אוסקר״ על עבודתו. ישראל מנעה מספר רב של פעולות טרור בבריטניה.
The Times דיווח על דבריו של כהן וסיכם את תיאורו בכך שמידע מודיעיני ישראלי הציל „הרבה, הרבה“ חיי אדם בבריטניה.
גם כאן חלה הסתייגות חשובה: כהן מצטט את ראש MI5 לשעבר. אין רשימה זמינה לציבור של הפיגועים שנמנעו לכאורה בזכות מידע מהמוסד. לכן לא ניתן לקבוע את המספר המדויק באופן עצמאי.
לעומת זאת, שיתוף הפעולה בין ישראל לבריטניה בתחומי הביטחון והמודיעין לאורך שנים מתועד בפומבי. עד כמה מגיעים שיתופי פעולה מבצעיים מסוימים נותר מטבע הדברים גלוי רק בחלקו.
שיתוף פעולה מודיעיני אינו רחוב חד-סטרי
כהן מחבר את שיתוף הפעולה הזה למסר פוליטי ללונדון. ישראל תמכה בבריטניה כאשר טרוריסטים איימו על אזרחים בריטים. לכן, לדבריו, הוא מצפה גם לתמיכה פוליטית בישראל כאשר המדינה היהודית עצמה נלחמת בארגוני טרור.
זו מסקנתו הפוליטית של כהן, ולא קביעה עובדתית ניטרלית. עם זאת, היא מצביעה על נקודה שלעיתים קרובות נעלמת מהדיונים הציבוריים.
יחסי הביטחון בין מדינות אינם מורכבים רק מאמנות, פסגות ומסיבות עיתונאים משותפות. חלק ניכר מהם מתקיים מחוץ לעין הציבור: חילופי מידע, אזהרות, פרטים על אנשים, רשתות או פיגועים צפויים.
האם ובאיזו מידה פעולות מסוימות הסתמכו בפועל על התרעות ישראליות נותר לעיתים קרובות סודי. לעומת זאת, שיתוף מידע כזה בין שירותים שותפים הוא חלק מליבת המאבק הבינלאומי בטרור.
הפעולה הנראית לעין היא בדרך כלל רק סוף הסיפור
פרחים ליד דלת בית, חברות חשאיות, מקורות אנושיים או מידע שנמסר לשירות שותף זר נראים בתחילה כשיטות שונות לחלוטין. אצל כהן, אולם, כולם נובעים מאותו היגיון.
שירות מודיעין מנסה לחדור למבני היריב מוקדם ככל האפשר. הוא רוצה להכיר אנשים, להבין רשתות, לעקוב אחר נתיבי רכש ולהחזיק במידע לפני שהתפתחות הופכת לאיום מיידי.
זה מסביר גם מדוע מבצעי מוסד סנסציוניים נראים לעיתים כמעט בלתי אפשריים כאשר הם מתפרסמים בשלב כלשהו. החלק הנראה לעין של פעולה כזו עשוי להימשך שעות ספורות. התנאים שאפשרו אותה עשויים להיבנות שנים קודם לכן.
לכן הצהרותיו של יוסי כהן מספקות פחות אוסף של סיפורי סוכנים מסעירים ויותר הצצה לדרך החשיבה האסטרטגית של המוסד: להתבונן, להבין, לחדור ולעורר אצל היריב ספקות מתמשכים באשר לנקודה שבה מתחילים פרצות האבטחה שלו.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ The Times: The General & The Journalist:
בתוך המוסד: כיצד חדרו מרגלים ישראלים לאיראן
פרק פודקאסט מ־12 באוגוסט 2026 עם יוסי כהן. הפרק עוסק, בין היתר, באיסוף מודיעין אנושי וטכנולוגי, בגיוס, בחבלה, בביפרים, באיראן ובשאיפותיו הפוליטיות של כהן.
▶️ The Times:
ראש המוסד לשעבר: MI5 שיבח אותנו על סיכול מזימות טרור בבריטניה
דיווח על דבריו של כהן בנוגע לשיתוף הפעולה עם MI5 ועל הציטוט שלו בדבריו של מנכ״ל MI5 לשעבר, שכינה זאת „אוסקר“.
▶️ Brian Kilmeade Show, 16 באוקטובר 2025:
יוסי כהן: מנהל המוסד לשעבר
ריאיון עם כהן על מבצעי המוסד, איראן והאסטרטגיה של השתלבות בשרשראות הרכש והאספקה של ארגוני אויב.
▶️ Jewish Insider, 15 בספטמבר 2025:
ראש המוסד לשעבר יוסי כהן מדבר על משימות חשאיות, על כשלי 7 באוקטובר ועל ספרו החדש
ריאיון והקשר לספרו של כהן, לנוכחותו התקשורתית הציבורית, לשיקוליו הפוליטיים ולהצגתו את האסטרטגיה ארוכת־הטווח של שרשראות האספקה, כולל מבצע הביפרים.
▶️ New York Times, 13 ביולי 2026:
בתוך המבצע הסודי של ישראל לטיפוחו של אחמדינז׳אד
תחקיר מפורט על הניסיון הישראלי, לכאורה, שנמשך כמה שנים, לטפח את מחמוד אחמדינז׳אד כאיש קשר מודיעיני וכשחקן פוליטי אפשרי לתקופה שלאחר חילופי משטר.
▶️ The Guardian:
ישראל חיזרה אחר נשיא איראן לשעבר מהאגף הניצי לקראת תפקיד לאחר חילופי משטר, לפי דיווחים
סיכום הדיווחים על קשרים ישראליים לכאורה עם מחמוד אחמדינז׳אד ועל תפקיד פוליטי אפשרי לאחר חילופי משטר.
▶️ Times of Israel:
דיווח: אחמדינז׳אד נפגש עם ראש המוסד במסגרת תוכנית ישראלית למנותו למנהיג איראן
הצגת קשרי המודיעין שעליהם דווח וכן הפרטים בדבר פגישות לכאורה עם נציגים ישראלים.
▶️ הצהרת אחמדינז׳אד:
נשיא איראן לשעבר אחמדינז׳אד מכחיש את הדיווח המייחס לו קשרים עם המוסד
מתעד את ההכחשה המפורשת של לשכת אחמדינז׳אד לדיווחים על קשרים עם המוסד.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מחויב למחקר קפדני ולתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את ההערה שלך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
