ישראל בונה שש בסיסי הכשרה חדשים לכוחות היבשה שלה. במבט ראשון זה נשמע כמו בטון, מגורים ותקציב בנייה גדול למדי. למעשה, מדובר בהרבה יותר מכך: בזמן ההכשרה, בכוננות המבצעית ובשאלה אילו מסקנות מסיק הצבא הישראלי מ-7 באוקטובר 2023, עד לרמת המבנים והשגרה היומיומית שלו.
על פי דיווח של Jerusalem Post, המתבסס על תחקיר של Walla ועל דבריו של בכיר במשרד הביטחון הישראלי, צפויים לקום אתרי הכשרה חדשים או כאלה שיעברו חידוש יסודי עבור חטיבות השריון 7, 188 ו-401, וכן עבור כפיר, נח״ל וגבעתי.
משרד הביטחון רואה בפרויקטים האלה במפורש לא רק שיפור של תנאי המגורים. הם אמורים לתרום ישירות להכנת הכשרת כוחות היבשה למלחמות עתידיות ולמצבי הפעלה חריגים.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
שש חטיבות ולוחות זמנים שונים מאוד
ששת הפרויקטים נמצאים בהחלט לא באותו שלב. חלק מהמתקנים כבר נבנים, ואחרים עדיין נמצאים בתכנון.
אתר ההכשרה החדש של חטיבה 188 צפוי, לפי התכנון הנוכחי, להימסר באוגוסט 2027. אתר חטיבה 7 צפוי לקלוט את המתגייסים הראשונים באוגוסט 2028. אזורים חדשים עבור חטיבת כפיר מתוכננים גם הם ל-2028. בניית האתר של חטיבה 401 אמורה להתחיל לפי שעה ב-2027.
אתר ההכשרה של חטיבת הנח״ל הוא פרויקט רב-שנתי של בנייה ושיפוץ מחדש. הסיפור שקדם לפרויקט גבעתי ארוך במיוחד: לדברי משרד הביטחון, הפרויקט התעכב כבר יותר מ-15 שנה. השלמתו צפויה כיום רק ב-2031 או ב-2032.
כבר ההבדלים האלה מראים שישראל אינה מקימה לפתע שישה פרויקטים חדשים לחלוטין. בחלק מהמקרים חוזרים לתוכניות ישנות, בחלקם משנים מתקנים קיימים מן היסוד, ובחלקם מקימים אתרים חדשים.
כאשר הדרכים גוזלות זמן הכשרה
אחד השינויים הבולטים נוגע לדבר שנשמע די לא מרשים לצד טנקים, רחפנים וטילים: דרכים.
המגורים, אזורי ההכשרה והשירותים הלוגיסטיים אמורים להתקרב זה לזה באופן משמעותי. בחטיבות השריון מתוכננים מרכזי אחזקה מקורים ממש ליד המגורים, במקום במרחק של כמה קילומטרים כפי שהיה בחלק מהמקרים עד כה. הטנקים והנמרים יקבלו דרכי גישה מהירות לשטחי האימונים. גם חדרי האוכל, המגורים ואזורים מרכזיים נוספים יסודרו כך שפחות זמן הכשרה יאבד בגלל נסיעות מיותרות.
לכך מצטרפים סימולטורים מודרניים וטכנולוגיות הכשרה חדשות. לצורך הטיפול הרפואי מתוכננים מרכזים רפואיים ייעודיים, ובהם פיזיותרפיה.
הרעיון מאחורי הדברים פשוט. הזמן שמתגייס מבלה בנסיעות ארוכות, בהליכים ארגוניים או בבעיות תשתית שניתן למנוע, אינו עומד לרשות ההכשרה.
שאין מדובר בבעיה תיאורטית הראה כבר ביקור פתע של מבקר המדינה הישראלי ב-2022. בביקורו באתר ההכשרה של חטיבת כפיר סיפרו חיילים כי אף שההכשרה נמשכת שמונה חודשים, משימות לוגיסטיות תופסות חלק ניכר מהזמן הזה. במקביל התגלו ליקויים בתשתיות, בטיפול הרפואי ובתנאי החיים.
המבקר המדינה הישראלי המליץ לאחר מכן על שיפורים, בין היתר בתשתיות, בטיפול הרפואי, במיזוג האוויר ובאספקה לחיילים.
כך מקבלת שאלת הנוחות לכאורה ממד צבאי. מקלחת פועלת או אינה פועלת. חייל ממתין לטיפול רפואי או יכול לחזור להתאמן. זמן ההכשרה מנוצל או נבלע בבעיות שניתן למנוע.
7 באוקטובר משנה גם את האדריכלות
אולם המרכיב החדש והברור ביותר נוגע לביטחון המתקנים עצמם.
לדברי משרד הביטחון, בתכנון הובאו במפורש בחשבון לקחי 7 באוקטובר 2023. במהלך מתקפת חמאס הותקפו גם אתרים צבאיים ישראליים, ובחלק מהמקרים חדרו אליהם. ההנחה שאתר הכשרה נמצא באופן אוטומטי בעורף צבאי מוגן התפוגגה בתוך שעות ספורות.
לכן במתקנים החדשים אמורים כבר בשלב התכנון להיכלל הגנה על התשתיות, אזורים מוגנים, אבטחה היקפית ויכולת להמשיך לפעול בתנאי ביטחון קשים.
מדובר בשינוי תפיסתי יסודי. בסיס הכשרה אינו עוד רק מקום שבו מכינים חיילים למלחמה. עליו להיות מוכן בעצמו למצב שבו ההכשרה הופכת לפתע למציאות.
הבעיות לא התחילו ב-7 באוקטובר
עם זאת, מי שיספר מכאן סיפור שלפיו לאחר מתקפת חמאס הכול נבחן מחדש לפתע, מפשט את הדברים יתר על המידה. חלק מהבעיות היו מוכרות לצבא הישראלי כבר שנים.
כבר בינואר 2019 דיווח Ynet על תוכניות מתקדמות מאוד לבסיסי הכשרה חדשים של הנח״ל וגבעתי. עשרות מיליוני שקלים כבר הושקעו בתכנון. התוכניות כללו אזורי הכשרה מודרניים, סימולטורים, מתקנים רפואיים ומבנה קומפקטי יותר עם דרכים קצרות יותר.
כלומר, הרעיון כבר אז היה דומה להפליא למה שמוצג כיום כחלק מהמודרניזציה. אלא שבתחילה הוא לא נבנה.
ב-2020 קיבלה עדיפות אחרת
באוגוסט 2020 הגיע המפנה. Ynet דיווח אז, כי הבנייה החדשה שתוכננה לנח״ל ולגבעתי נעצרה או צומצמה לעבודות שיפוץ קטנות בהרבה.
לשני הפרויקטים הוקצה ואושר תקציב של כמיליארד שקלים. אולם ההנהגה הצבאית החליטה להפנות את הכספים הזמינים, בין היתר, לחימוש התקפי של חיל האוויר ולרכיבים של מערך ההגנה האווירית.
זו לא הייתה קונספירציה סודית נגד מקלחות חמות, אלא החלטה צבאית קלאסית של קביעת סדרי עדיפויות. אפשר להוציא כסף פעם אחת בלבד. לכן השאלה אינה אם ההחלטה דאז הייתה מובנת ביסודה, אלא איזה מחיר שילמו על כך תחומים אחרים.
אצל גבעתי המחיר הזה בולט במיוחד כיום. אתר הכשרה שחידושו היסודי תוכנן כבר לפני שנים צפוי, לפי התכנון הנוכחי, להיות מושלם במלואו אולי רק בתחילת שנות ה-30.
ההבדל בין נוחות לכוננות מבצעית
דווקא כאן כדאי להתרחק מהתפיסה שלפיה תנאי מגורים טובים יותר הם בעיית מותרות.
אצל כפיר בעיות כאלה תועדו כבר לפני המלחמה. ונראה שהן לא הוגבלו לאתר היחיד הזה. בדוח כללי מאוחר יותר קבע מבקר המדינה הישראלי כי לתנאי חיים ותשתיות נאותים יש השפעה ישירה על הכוננות ועל המוטיבציה. לפיכך, ליקויים במגורים, במתקנים סניטריים, בחדרי אוכל, במטבחים ובאזורי ההכשרה עלולים לפגוע גם בהכשרה, באימונים ובמשימות מבצעיות.
7 באוקטובר לא יצר את הבעיות המבניות האלה. הוא רק המחיש שוב, באופן אכזרי, את משמעותן הצבאית.
חלק מהמודרניזציה הנוכחית נשען על תוכניות שהיו קיימות כבר שנים לפני 7 באוקטובר. החידוש העיקרי הוא שכעת ההגנה, התפקוד בעת משבר והלקחים ממתקפת חמאס משתלבים במפורש בתכנון אתרי ההכשרה.
הלקחים אינם מתבטאים רק בנשק חדש
לאחר כישלון צבאי כמו זה של 7 באוקטובר, הדיון הציבורי מתמקד בהכרח בשאלות הגדולות: מודיעין, אבטחת גבולות, שרשראות פיקוד, אחריות פוליטית ואסטרטגיה צבאית.
השאלות האלה אינן נעלמות רק משום שנבנים מתקני הכשרה חדשים. בטון אינו עונה על שאלה בדבר הערכת מצב שגויה. סימולטור אינו מחליף פיקוד מתפקד. ומגורים חדשים אינם מונעים החלטות אסטרטגיות שגויות.
אבל צבאות אינם מורכבים רק מגנרלים, מטוסי קרב ותוכניות מבצעיות. הם מורכבים גם מאלפי חיילים שצריך להכשיר, מטיפול רפואי, מלוגיסטיקה ומתשתיות.
בדיוק בכך טמונה חשיבותם של ששת הפרויקטים.
ישראל מנסה לתרגם את חוויות השנים האחרונות לא רק לדוקטרינות חדשות או למערכות נשק, אלא גם לאופן התפקוד היומיומי של כוחות היבשה שלה. האופן שבו חיילים שוכנים, האופן שבו מאורגנת ההכשרה, היכולת של מתקנים להמשיך לפעול במשבר וכמות הזמן שנותרת בפועל להכשרה הופכים בעצמם לחלק מתכנון הביטחון.
להשלים פערים ובו בזמן לחשוב מחדש
ששת אתרי ההכשרה החדשים מספרים אפוא שני סיפורים בו-זמנית.
הראשון עוסק ב-7 באוקטובר. ישראל מנסה להפוך את המתקנים הצבאיים לעמידים יותר ולהכינם למצבים שלפני מתקפת חמאס, ככל הנראה, לא הובאו בחשבון במידה מספקת.
הסיפור השני מגיע הרבה יותר רחוק לאחור. תשתיות ישנות, בנייה חדשה שנדחתה ובעיות שהיו מוכרות במשך שנים אינן נעלמות משום שצבא קובע סדרי עדיפויות אחרים. בשלב מסוים החשבון חוזר.
כיום שתי ההתפתחויות נפגשות.
לכן ישראל אינה בונה פשוט שש מגורי חיילים מודרניים יותר. היא מנסה במקביל להשלים את מה שהוזנח ולהתאים את ההכשרה למציאות ביטחונית שבה גם העורף הצבאי אינו יכול להיחשב עוד בטוח מאליו.
העובדה שפרויקטים מסוימים אמורים להסתיים רק ב-2031 או ב-2032 מראה גם כמה זמן תחיה ישראל עם תוצאותיהם של מחדלים קודמים. לקחי 7 באוקטובר דחופים, אך יישומם המבני נמשך שנים.
לפיכך, בסיסי ההכשרה החדשים הם פחות תוכנית בנייה ויותר חלק גלוי משינוי רחב יותר של כוחות היבשה הישראליים לאחר 7 באוקטובר.
בסופו של דבר, הלקח המכריע אינו טמון בבטון. הוא טמון בהבנה שהכשרה, תשתיות, הגנה וכוננות מבצעית אינם נושאים נפרדים, אלא חלקים של אותה יכולת צבאית.
ℹ️ בסיס העובדות ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ Walla, 23 באוגוסט 2026:
שישה בסיסי הכשרה חדשים ולקחי 7 באוקטובר
דיווח המקור על ששת הפרויקטים, לוחות הזמנים שלהם, צעדי התשתית, הסימולטורים, הטיפול הרפואי ודרישות הביטחון שנגזרו במפורש מ-7 באוקטובר.
▶️ Jerusalem Post, 23 באוגוסט 2026:
צה״ל מתחיל בבניית שישה בסיסי הכשרה חדשים המשלבים את לקחי 7 באוקטובר
דיווח באנגלית המבוסס על תחקיר Walla ועל דבריו של בכיר במשרד הביטחון הישראלי.
▶️ מבקר המדינה הישראלי, 2 באוקטובר 2022:
תנאי המחיה והתשתיות של חיילי חובה וחיילי מילואים
בדיקה רשמית של אתר ההכשרה של חטיבת כפיר, הכוללת ממצאים בנוגע למשך ההכשרה, לתשתיות, לשירותים רפואיים ולתנאי המחיה.
▶️ מבקר המדינה של ישראל, 2023:
תשתיות ותנאי מחיה בצה״ל
דוח כללי על הקשר בין תשתיות, תנאי מחיה, מוטיבציה, הכשרה ומוכנות מבצעית.
▶️ Ynet, 24 בינואר 2019:
תוכניות להקמת בסיסי הכשרה חדשים של הנח״ל וגבעתי
דיווח מוקדם על תוכניות הבנייה החדשות, שכבר היו בשלב מתקדם מאוד, על מימונן ועל המודרניזציה המתוכננת של ההכשרה.
▶️ Ynet, 11 באוגוסט 2020:
עצירת הבנייה החדשה שתוכננה עבור הנח״ל וגבעתי
דיווח על ההחלטה להקפיא את תוכניות הבנייה החדשות, שעלו מיליארדים, ולהפנות את הכספים לטובת סדרי עדיפויות צבאיים אחרים.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מחויב למחקר מדוקדק ולתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
