00:00 / –:–
רק 750 מטרים מנחל עוז הוביל צה״ל עיתונאים למנהרת חמאס שאורכה יותר מ-500 מטרים. חדרי שינה, מתקנים סניטריים, מיזוג ואספקת מים מעידים שהמערכת הזו נבנתה לשהיות ממושכות. הממצא פוגש מציאות לא נוחה: מקיבוץ נחל עוז ומהבסיס הצבאי הסמוך אליו נחטפו לעזה בסך הכול 18 בני אדם ב-7 באוקטובר. כמעט שלוש שנים לאחר מכן חמאס ממשיך לגייס לוחמים, לבנות מטעני חבלה ועדיין מחזיק במערכת מנהרות מסועפת מאוד.
הכתבה המקורית והתמונות מתחקיר השטח הזה הן פרי עבודתו של העיתונאי בנימין ויינטל. ב-23 בספטמבר 2026 הוא התלווה לקבוצה קטנה של עיתונאים ולכוחות ישראליים ברצועת עזה. בכתבתו המקורית עבור C14 News מתעד ויינטל את המנהרה שנחשפה מחדש ליד שג׳אעייה וכן את דברי המפקדים הישראלים על המצב הצבאי כמעט שלוש שנים לאחר 7 באוקטובר.
התמונה שמתקבלת מכך נראית סותרת רק במבט ראשון: ישראל שולטת צבאית בחלקים נרחבים מרצועת עזה והשמידה חלקים גדולים מתשתית חמאס. במקביל, ארגון הטרור לא נעלם. הוא ממשיך לגייס, לבנות מטעני חבלה ולנסות לשקם את המבנים שנותרו לו.
Today: IDF reveals 500M-long terror tunnel in Gaza – Benjamin Weinthal @BenWeinthal reports for C14 from Gaza – watch 👇 pic.twitter.com/6kwbO6KtDE
— C14 News | EN (@c14english) September 23, 2026
18 בני אדם נחטפו מנחל עוז ומהבסיס
המנהרה נמצאת במרחק 750 מטרים מנחל עוז, ולכן מדובר ביותר מעוד ממצא מתחת לעזה. נחל עוז הוא אחד המקומות שבהם התברר ב-7 באוקטובר 2023 באופן חד במיוחד עד כמה מעט דקות של היעדר מוכנות הגנתית עלולות להיות הרסניות.
מקיבוץ נחל עוז נחטפו שמונה אזרחים. מהבסיס צה״ל שנמצא במרחק של כמה מאות מטרים בלבד נחטפו עשרה חיילים נוספים בידי המחבלים. יחד מדובר באותם 18 חיילים ואזרחים שאליהם התייחס מפקד פיקוד הדרום במהלך הסיור לעיתונאים.
בצה״ל סבורים שייתכן שחטופים הועברו דרך מתחם המנהרות שנחשף כעת או הוחזקו בו באופן זמני. העובדה שדווקא הקטע הזה שימש לכך עדיין לא אושרה בפומבי. למרות זאת, ההקשר הגאוגרפי נותר יוצא דופן: מערכת תת-קרקעית מפותחת שכנה ממש מול אחד המקומות שבהם חמאס רצח וחטף אנשים לעזה ב-7 באוקטובר.

Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivתשתית לשהייה של חודשים מתחת לאדמה
לפי פיקוד הדרום, המנהרה שנחשפה מחדש ארוכה יותר מ-500 מטרים. יש בה אפשרויות לינה, מתקנים סניטריים, מיזוג ואספקת מים. מפקד ישראלי תיאר את המערכת התת-קרקעית כחלק מ״עיר מתחת לעיר״.
הציוד ממחיש את מטרת המתקנים הללו. הם לא נועדו רק למעבר קצר בין שתי נקודות. חלקים מהרשת תוכננו להסתיר בני אדם וחומרי ציוד מתחת לאדמה במשך תקופות ארוכות ולהגן על מבנים צבאיים מפני מודיעין ישראלי ותקיפות אוויריות.
המפקד העריך את אורך קטעי המנהרות שהושמדו מאז תחילת המלחמה בכ-60 קילומטרים. במקביל הוא הבהיר שסילוק המערכת שנותרה עלול להימשך עוד שנים. נתון הקילומטרים הזה הוא הערכה של צה״ל, ולא מדידה עצמאית של כלל הרשת.
ℹ️ עזה שמתחת לאדמה
מערכת המנהרות של חמאס אינה מורכבת רק ממעברים פשוטים. צה״ל מצא שוב ושוב מתקני פיקוד, חדרי שינה, מחסני נשק ומתקני אספקה מתחת לאדמה. כבר לפני המלחמה הוערכה הרשת התת-קרקעית, לפי נתונים ישראליים, בינלאומיים ונתונים מטעם חמאס, במאות קילומטרים; לעיתים קרובות הוזכר סדר גודל של יותר מ-500 קילומטרים. אי אפשר לקבוע בפומבי ובאופן בלתי תלוי את האורך הכולל שעדיין ניתן להשתמש בו כיום.

עד 63 אחוזים מרצועת עזה בשליטה ישראלית
הנתון החשוב השני בסיור לעיתונאים אינו נוגע למנהרה אלא לפני השטח. לפי מפקד בפיקוד הדרום, עשרות מוצבים ישראליים בתוך רצועת עזה ובשוליה מאפשרים כיום לצה״ל שליטה צבאית בעד 63 אחוזים מהשטח.
הערך הזה פחות מפתיע מכפי שהמספר עשוי להישמע בתחילה. ישראל כבר הצהירה בחודשים האחרונים שהיא שולטת צבאית ביותר מ-60 אחוזים מרצועת עזה. החידוש העיקרי הוא המבט על האופן שבו שליטה זו מאורגנת: באמצעות מוצבים מבוצרים רבים והקו הצהוב.
קו זה מפריד כיום בין האזורים שבשליטת חמאס לבין האזורים שבשליטה צבאית ישראלית. זהו קו ביטחון מבצעי, ולא גבול מדיני הנובע ממנו באופן אוטומטי.
חמאס ממשיך לבנות מטעני חבלה ולגייס
מבחינת ההנהגה הישראלית, לעומק הצבאי הזה יש חשיבות בעיקר משום שחמאס ממשיך לנסות לשקם את יכולת הלחימה שלו. מפקד פיקוד הדרום דיבר על אלפי מחבלי חמאס שנותרו. הארגון ממשיך לגייס מתוך האוכלוסייה ולא ויתר לא על נשקו ולא על מטרתו להילחם בישראל.
לכך מצטרף שיקום מאולתר של אמצעים צבאיים. לפי צה״ל, חמאס משתמש בתחמושת שלא התפוצצה במהלך המלחמה כדי לייצר ממנה מטעני חבלה חדשים.
עד כמה האיום הזה ממשי התברר ב-21 בספטמבר. כלי הנדסי ישראלי בלתי מאויש נפגע ממטען חבלה בצד הישראלי של הקו הצהוב בצפון עזה. לא היו נפגעים. צה״ל הגדיר את התקיפה כהפרה בוטה של הפסקת האש, ולאחר מכן תקף תשתית של חמאס.
הפסקת האש שינתה את צורתו של הסכסוך. היא לא חיסלה באופן אוטומטי את היכולות הצבאיות של חמאס.

החטופים היו ועודם כלי אסטרטגי
נקודה נוספת בסיור לעיתונאים נוגעת לחשיבות החטיפות עבור חמאס. קצין ישראלי הזכיר את פרשת גלעד שליט. ישראל שחררה ב-2011 יותר מ-1,000 אסירים פלסטינים כדי להשיב את החייל שנחטף.
בין המשוחררים היה יחיא סינוואר. 12 שנים לאחר מכן הוא נמנה עם האחראים המרכזיים למתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.
ההיגיון האסטרטגי מאחורי הדברים ברור: חטוף ישראלי יוצר לחץ פוליטי וחברתי גדול בהרבה מאבדן צבאי רגיל. 7 באוקטובר הראה שחמאס השתמש בכלי הזה בהיקף שלא נודע כמותו קודם לכן. בסך הכול נחטפו 251 בני אדם לעזה.
המיליארדים מקטאר ושנות ההתעצמות של חמאס
במקביל עולה השאלה כיצד תשתית צבאית כה רחבה יכלה להיווצר לאורך שנים. C14 מעריך את התשלומים מקטאר לרצועת עזה בעשור שקדם ל-7 באוקטובר בלפחות שני מיליארד דולר.
ההעברות בוצעו במשך שנים בידיעת ישראל ובתמיכתה המפורשת בחלקה, ונועדו בין היתר לממן דלק, משכורות, משפחות נזקקות וייצוב של רצועת עזה. במקביל, דווקא בשנים האלה חמאס יכול היה להרחיב באופן משמעותי את מערכת המנהרות הצבאית שלו.
מסמכים שעליהם דיווחו כלי תקשורת בינלאומיים ב-2026 מעניקים להקשר הזה חומרה נוספת. לפי אותם דיווחים, בכיר בחמאס הגדיר כבר ב-2019 בפני דוחה את התשלומים מקטאר כעורק חיים פיננסי מרכזי של הארגון. קטאר דוחה את הטענה שלפיה הסיוע שלה מימן את ההתעצמות הצבאית של חמאס.
אי אפשר להסיק מכך שיוך ישיר של תשלומים קטאריים מסוימים למנהרה מסוימת. הממצא הרחב יותר נותר בעינו: בזמן שמיליארדים זרמו לעזה, חמאס פיתח במקביל תשתית צבאית תת-קרקעית בהיקף יוצא דופן.

ישראל תוקפת לא רק מנהרות ולוחמים
לכן האסטרטגיה הישראלית אינה מופנית רק נגד לוחמים חמושים או מתקני מנהרות. ב-23 בספטמבר הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ על חיסולו של מוחמד אבו אלוואן באזור ח׳אן יונס.
ישראל מגדירה את אבו אלוואן כראש מחלקת הכספים של חמאס. צה״ל ושב״כ ביצעו את התקיפה במשותף. EFE אישרה את התקיפה ואת מותו של אבו אלוואן.
האירוע מראה שישראל תוקפת, לצד תשתית צבאית, גם את המבנים הארגוניים והפיננסיים שבאמצעותם חמאס יכול לשמר או לשקם את יכולת הלחימה שלו.
750 מטרים מנחל עוז: התוצאה הצבאית
בסופו של דבר, הכתבה חוזרת אפוא לנחל עוז. לא הנתון של 63 אחוזים הוא הפרט החזק ביותר בסיור לעיתונאים. זו המרחק.
750 מטרים בין קיבוץ ישראלי לבין מערכת מנהרות מפותחת של חמאס. שמונה אזרחים שנחטפו מהקיבוץ. עשרה חיילים שנחטפו מהבסיס הסמוך. רשת תת-קרקעית שעדיין לא הושמדה במלואה כמעט שלוש שנים לאחר מכן.
קצין ישראלי סיפר לעיתונאים במהלך הסיור שסבו שרד את השואה. בוקר 7 באוקטובר הראה לו מה עלול לקרות כאשר ההגנה על ישראל נכשלת אפילו לזמן קצר. אין צורך להפיק יותר מדי מהמשפט האישי הזה. התוצאה הצבאית שישראל הסיקה ממנו ממילא נראית בשטח.
63 האחוזים מסבירים את המסגרת. המנהרה ליד נחל עוז מסבירה את הסיבה שמאחוריה. כיום ישראל מחזיקה בעומק צבאי ברצועת עזה, בעוד שלפי צה״ל חמאס ממשיך לגייס לוחמים, לבנות מטעני חבלה ולהשתמש בחלקים ממערכת המנהרות שלו. בכך הסדר הביטחוני הישן של 6 באוקטובר 2023 כבר אינו קיים.
גישת הביטחון החדשה של ישראל ניתנת לסיכום בממצא פשוט: חמאס ספג פגיעה קשה, אך לא נעלם. כל עוד המבנים החמושים שלו, המנהרות ויכולת הגיוס שלו קיימים, ישראל רואה בשליטה צבאית טריטוריאלית אמצעי הגנה מפני האפשרות שממש מול יישובים כמו נחל עוז תתפתח שוב תשתית תקיפה דומה.
ℹ️ בסיס העובדות ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ הכתבה המקורית / בנימין ויינטל, C14 News:
IDF Reveals Dozens of Bases Controlling Over 60% of Gaza Strip
כתבתו המקורית של בנימין ויינטל מ-23 בספטמבר 2026 על המנהרה ליד נחל עוז, המוצבים הצבאיים הישראליים, הנתון של 63 אחוזים, כוחות חמאס שנותרו והשמדת המנהרות.
▶️ טיימס אוף ישראל:
Civilians, police stopped 1st wave of terrorists at Nahal Oz
ניתוח חקירת צה״ל על המתקפה בקיבוץ נחל עוז. שמונה אזרחים נחטפו משם כבני ערובה.
▶️ טיימס אוף ישראל:
Systemic failure: How Nahal Oz base fell to Hamas
הערכת החקירה הצבאית בנוגע למתקפה על בסיס נחל עוז. עשרה חיילים נחטפו משם.
▶️ טיימס אוף ישראל:
צה״ל תקף מטרות של חמאס לאחר שכלי הנדסי נפגע ממטען
דיווח מ־21 בספטמבר 2026 על מתקפת המטען בצד הישראלי של הקו הצהוב ועל התקיפות הישראליות שבאו בעקבותיה.
▶️ הניו יורקר / רות מרגלית:
פרשת הקטארגייט של ישראל
כתבה מ־19 בספטמבר 2026 על התשלומים של קטר לעזה לאורך שנים, על מסמכי חמאס שהוחרמו על ידי ישראל ועל השאלה באיזו מידה תזרימי הכספים הללו סייעו להתעצמות הצבאית של חמאס.
▶️ טיימס אוף ישראל:
קטר דוחה את הטענות בנוגע למימון עזה
הקשר עדכני להעברות הכספים הקטריות, למסמכי חמאס ולעמדת קטר.
▶️ EFE:
ישראל מדווחת על חיסולו של מוחמד אבו אל־וואן
דיווח מ־23 בספטמבר 2026 על המבצע הישראלי בחאן יונס ועל הסיווג הישראלי של אבו אל־וואן כראש מחלקת הכספים של חמאס.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגל בתחקיר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את ההערה שלך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.


