לפני שש שנים חתמו ישראל, איחוד האמירויות הערביות ובחריין על הסכמי אברהם בוושינגטון. מסגרת הנורמליזציה שנוצרה אז שרדה מאז את 7 באוקטובר, את מלחמת עזה, את המתיחות האזורית החריפה וכעת גם את המלחמה עם איראן. היחסים אינם מתפתחים באותו אופן בכל מקום, אך הם עדיין מתקיימים: איחוד האמירויות וישראל סוחרות זו עם זו בהיקף של מיליארדי דולרים, בחריין קיבלה מחדש שגריר ישראלי לאחר תקופה של ריחוק דיפלומטי, קזחסטן הצטרפה וישראל ומרוקו הסכימו זה עתה על שדרוג נוסף של יחסיהן.
ב-15 בספטמבר 2020 עמדו על מדשאת הבית הלבן ראש ממשלת ישראל דאז בנימין נתניהו, שר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן ושר החוץ של בחריין עבד אל-לטיף בן ראשד א-זיאני. בתיווך ממשל טראמפ הראשון חתמו ישראל, איחוד האמירויות ובחריין על הסכמי אברהם. מרוקו הצטרפה בדצמבר 2020 בהסכם נורמליזציה משלה.
מאז הפכה המסגרת לרחבה יותר ובה בעת למורכבת יותר. קזחסטן הצטרפה אליה רשמית ב-2025, אף שהמדינה קיימה יחסים דיפלומטיים עם ישראל כבר במשך עשרות שנים. סומלילנד הצהירה לאחר הכרת ישראל בה בסוף 2025 על כוונתה להצטרף. אין מדובר באותו דבר, ואין להתייחס לכך כאילו כן. דווקא ההבדלים הללו מראים שהסכמי אברהם התפתחו כבר מזמן מעבר למבנה המקורי שלהם מ-2020.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
ברית שלמעשה אינה ברית
המונח ברית קולע מבחינה פוליטית, אך אינו מדויק מבחינה משפטית. הסכמי אברהם אינם אמנת הגנה משותפת ואינם ארגון בינלאומי בעל כללי חברות קבועים. הם מורכבים מהצהרת עקרונות פוליטית ומכמה הסכמים בילטרליים בין ישראל למדינות יחידות.
הסכמי אברהם מהווים מסגרת פוליטית ליחסים דיפלומטיים ולשיתוף פעולה בין ישראל למדינות ערביות או בעלות רוב מוסלמי. בהתאם למדינה, מדובר בדיפלומטיה, מסחר, תיירות, טכנולוגיה, ביטחון וחילופי קשרים חברתיים. הם אינם ברית צבאית רשמית.
השבר הפוליטי האמיתי של 2020 לא נבע גם ממספר החברות. הוא נבע מסדר הדברים. יוזמת השלום הערבית מ-2002 הציבה את היחסים הרגילים של מדינות ערב עם ישראל בהקשר של שלום כולל מוקדם יותר, לרבות הקמת מדינה פלסטינית. איחוד האמירויות ובחריין בחרו ב-2020 בדרך אחרת: הן נרמלו את יחסיהן עם ישראל אף שהסכסוך הזה לא נפתר.
כך נסדק, לפחות מצד מדינות ערביות מסוימות, הקשר הפוליטי שעיצב את המציאות במשך עשרות שנים. אינטרסים בילטרליים, מסחר, ביטחון ושיתוף פעולה אזורי יכלו מעתה להתפתח ללא תלות בשאלה אם הושג קודם לכן הסדר ישראלי-פלסטיני סופי.
האמירויות: מהחתימה לשיתוף פעולה שניתן למדוד
באיחוד האמירויות הערביות אפשר למדוד כעבור שש שנים באופן די מדויק מה יצא מהנורמליזציה. לפי נתוני משרד החוץ של איחוד האמירויות , סחר הסחורות הדו-צדדי עם ישראל הגיע ב-2025 לכ-3.209 מיליארד דולר. ב-2024 הוא עמד על 3.254 מיליארד דולר. הנתונים מתייחסים במפורש לסחר הסחורות כפי שמציגות אותו האמירויות, ולכן אין להשוותם ללא הסתייגות לסטטיסטיקות המשתמשות ברכיבי סחר אחרים או בשיטות מדידה אחרות. גם לאחר 7 באוקטובר ובמהלך מלחמת עזה לא קרס סחר הסחורות שעליו דיווחו האמירויות, אלא נותר כמעט באותה רמה.
מספטמבר 2020 ועד מאי 2026 הסתכם סחר הסחורות הדו-צדדי, לפי נתוני האמירויות, בכ-14.53 מיליארד דולר. מינואר עד מאי 2026 הוא עמד על 1.243 מיליארד דולר, כ-1% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. זו כבר אינה הצהרת כוונות פוליטית, אלא מבנה כלכלי.
גם הקשרים האוויריים מצביעים על התפתחות דומה. ב-2025 נסעו כ-1.53 מיליון נוסעים בין שתי המדינות, לעומת כ-892 אלף בשנה הקודמת. מדובר בעלייה של מעט יותר מ-71%. מספר הטיסות הישירות הגיע לעיתים ל-136 בשבוע, בעוד האמירויות מדברות על כ-120 טיסות שבועיות בתקופות פעילות רגילות.
לכך מצטרפת שכבה מוסדית. ישראל והאמירויות פתחו שגרירויות ב-2021, והסכם השותפות הכלכלית המקיף, CEPA בקיצור, מספק מסגרת כלכלית רשמית להסרת חסמי סחר ולעידוד השקעות. היחסים אינם תלויים עוד רק בראשי ממשלה מסוימים או בביקורים סמליים.
בחריין: קרירה בהרבה, אך לא נותקה
בחריין מראה שחוסן אינו פירושו שהכול התנהל חלק מאז 2020. לאחר תחילת מלחמת עזה חזר שגריר בחריין מישראל למנאמה בנובמבר 2023. גם שגריר ישראל עזב את בחריין. עם זאת, היחסים הדיפלומטיים לא הופסקו רשמית.
באוגוסט 2025 קיבל שר החוץ של בחריין, עבד אל-לטיף בן ראשד א-זיאני, את כתב האמנה של שמואל רבֵל כשגריר ישראל החדש . רבֵל ממשיך לייצג את ישראל במנאמה גם שש שנים לאחר חתימת הסכמי אברהם. בכך ניכר ההבדל לעומת האמירויות: בעוד אבו דאבי הרחיבה את היחסים מבחינה כלכלית ומוסדית, ההתפתחות בבחריין הייתה קרירה יותר מבחינה פוליטית וכללה הפסקה גלויה ברמת השגרירים. היא לא נותקה.
המבחן האמיתי החל לאחר 7 באוקטובר
יכולת העמידה של הסכמי אברהם אינה נקבעת לפי החתימה ב-2020, אלא לפי מה שאירע לאחר מכן. מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבאה בעקבותיה בעזה החריפו מאוד את הלחץ הפוליטי על ממשלות ערב. התמיכה הציבורית בנורמליזציה עם ישראל ירדה באופן ניכר בחלקים מהאזור.
הברומטר הערבי מצא בשבע מדינות שנבדקו ב-2023 וב-2024 כי באף אחת מהן לא תמכו יותר מ-13% מהמשיבים בנורמליזציה עם ישראל. במרוקו ירדה התמיכה מ-31% ב-2022 ל-13%. עם זאת, בגל הסקר הזה לא היו נתונים בני-השוואה לגבי בחריין ואיחוד האמירויות הערביות. לכן אין להשליך את המספרים הללו ישירות על שתי המדינות האלה. הם כן מראים את ההתנגדות החברתית האזורית, שבצליה המשיכו הממשלות לקיים את יחסיהן עם ישראל.
ב-2026 הפך המבחן לקשה עוד יותר. המלחמה בין ארצות הברית וישראל מצד אחד לבין איראן מצד שני הגיעה גם לאזור המפרץ. מתקפות טילים וכטב״מים פגעו ביעדים ובתשתיות בכמה ממדינות המפרץ. רויטרס דיווחה בספטמבר על תשתית ענן של Amazon Web Services בבחריין ועל אזור של מרכז נתונים באיחוד האמירויות, שעדיין לא שוקמו במלואם לאחר נזקי תקיפות הקשורים למלחמה.
במקביל, שני נתיבי השיט המרכזיים באזור עמדו תחת לחץ. איראן הגבילה באופן נרחב את התנועה דרך מצר הורמוז. בתימן התקדמו החות׳ים הנתמכים בידי איראן לאורך חופי ים סוף והגבירו את הלחץ על באב אל-מנדב. מתקפות על ספנות ועל תשתיות האנרגיה הסעודיות הפכו דיונים מופשטים על ביטחון אזורי לשאלה כלכלית מיידית.
גם בין ישראל לאמירויות קיימת ממד ביטחוני קונקרטי, בלי שהדבר הופך לברית צבאית. משרד החוץ של איחוד האמירויות מסר ב-8 בספטמבר 2026, כי גורמי ממשל בשתי המדינות קיימו מאז תחילת היחסים ערוצי תקשורת פתוחים וישירים. מידע מודיעיני רלוונטי יוחלף, לפי הצורך, בין הגורמים המוסמכים. הדבר חורג מסמליות דיפלומטית גרידא, אך הוא שונה מברית הגנה משותפת.
לכן העובדה שאבו דאבי לא ניתקה את יחסיה עם ישראל בסביבה זו, ושבחריין קיבלה מחדש שגריר ישראלי לאחר ההתקררות הדיפלומטית ב-2023, היא ממצא משמעותי יותר מכל נאום לציון יום השנה. היחסים שונים בעומקם ובמידת הנראות הפוליטית שלהם, אך הם שרדו כמה הסלמות אזוריות.
מרוקו הופכת את יום השנה לחדשה אקטואלית
עד כמה יום השנה השישי אינו רק מבט לאחור התברר כבר למחרת. ב-16 בספטמבר 2026 נפגש שר החוץ הישראלי גדעון סער בניו יורק עם עמיתו המרוקאי נאסר בוריטה. המארח של המפגש המשולש היה שגריר ארצות הברית באו״ם, מייק וולץ.
ישראל ומרוקו הסכימו לשדרג את נציגויותיהן הדיפלומטיות לשגרירויות מלאות ולהחליף שגרירים. רויטרס אישרה את השדרוג שסוכם. לפי ההצהרה המשותפת, טיסות ישירות של חברות תעופה ישראליות ומרוקאיות יחודשו או יורחבו עוד ב-2026. כמו כן צפויים להיחתם הסכמים להגנה על השקעות ולמניעת כפל מס.
חשוב לשמור על דיוק כרונולוגי: השדרוג סוכם. בעת ההודעה עדיין לא מונו שגרירים חדשים, ולשכות הקישור עדיין לא הוסבו במלואן לשגרירויות.
נקודת המוצא הפוליטית של 2020 הייתה גם מפוכחת יותר מכפי שסיפור הקשר התרבותי, כפי שהוא מסופר לעיתים קרובות, עשוי לרמוז. מרוקו נרמלה את יחסיה עם ישראל במסגרת חבילה רחבה יותר בתיווך אמריקאי. במקביל, הממשל האמריקאי דאז הכיר בריבונות המרוקאית על סהרה המערבית. מעמדו הבינלאומי של האזור נותר שנוי במחלוקת והוא עדיין עומד במרכזו של סכסוך בלתי פתור.
לצד זאת, ליחסים בין ישראל למרוקו יש ממד היסטורי וחברתי שאי-אפשר לצמצם לחילופי הדברים הפוליטיים האלה. החיים היהודיים הם חלק מההיסטוריה של מרוקו זה מאות שנים, ולמאות אלפי ישראלים שורשים משפחתיים מרוקאיים. השדרוג הנוכחי לרמת שגרירויות נשען אפוא על שני יסודות: עסקה פוליטית קונקרטית מאוד מ-2020 וקשר חברתי עתיק בהרבה.
קזחסטן משנה את משמעותו של עצם ההצטרפות
ההתרחבות הפורמלית הברורה ביותר של התקופה האחרונה לא הגיעה ממדינה ערבית. ב-7 בנובמבר 2025 הודיע משרד החוץ של קזחסטן רשמית על הצטרפות המדינה להסכמי אברהם.
זה ראוי לציון, משום שקזחסטן מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל כבר מאז 1992. לכן הצטרפותה לא הייתה נורמליזציה ראשונה מסוגה. תחת זאת, המסגרת הפוליטית של הסכמי אברהם הורחבה מעבר לתפקידה המקורי: מכינון יחסים חדשים בין ישראל למדינות ערב לפלטפורמה רחבה יותר לשיתוף פעולה עם מדינות בעלות רוב מוסלמי.
קזחסטן נימקה את ההחלטה במדיניות החוץ המאוזנת שלה ובמטרה להרחיב את שיתוף הפעולה עם מדינות המעוניינות בכך. במקביל, אסטנה ממשיכה לתמוך בפתרון שתי המדינות. גם הדבר מראה שהצטרפות להסכמי אברהם אינה מחייבת הסכמה מלאה עם ישראל בכל הנוגע למדיניות החוץ.
סומלילנד אינה קזחסטן, ובכל זאת היא מעניינת מבחינה אסטרטגית
המצב בסומלילנד מורכב אף יותר. ישראל הכירה בסומלילנד כמדינה עצמאית ב-26 בדצמבר 2025. לפי הכנסת הנשיא עבדירחמן מוחמד עבדוללהי הצהיר בעקבות זאת שסומלילנד תצטרף להסכמי אברהם. ביוני 2026 ביקר עבדוללהי בישראל, זמן קצר לאחר פתיחת שגרירות סומלילנד בירושלים.
אין להשוות זאת לצעד הקזחי. סומלילנד מוכרת בעולם כמדינה ריבונית רק במידה מוגבלת מאוד, וקיים הבדל בין הצהרה פוליטית על הצטרפות לבין הליך קבלה רשמי ומתועד במלואו.
מבחינה גאוגרפית, המקרה רחוק מלהיות שולי. סומלילנד שוכנת במפרץ עדן, בסמוך מאוד לכניסה הדרומית לבאב אל-מנדב. מצר זה עומד כיום במרכזן של שאלות ביטחון אזוריות, בשל מתקפת החות’ים והסכנה הנשקפת לשיט הבינלאומי. לכן חשיבותה הפוליטית של סומלילנד נובעת לא רק ממעמדה השנוי במחלוקת במשפט הבינלאומי, אלא גם ממיקומה באחד מנתיבי הים החשובים ביותר בין אסיה, המזרח התיכון ואירופה.
איחוד האמירויות ובחריין כוננו יחסים דיפלומטיים עם ישראל ב-2020. מרוקו נרמלה את יחסיה זמן קצר לאחר מכן. קזחסטן הצטרפה למסגרת קיימת ב-2025, אף שהיחסים הדיפלומטיים עם ישראל התקיימו כבר עשרות שנים. סומלילנד הצהירה על הצטרפותה, אך נהנית מהכרה בינלאומית מוגבלת בלבד. סודאן, מצדה, חתמה על הצהרת הסכמי אברהם, אך תהליך הנורמליזציה המלא עם ישראל לא יושם. אין משמעותי לספור מקרים אלה כ״חברויות״ זהות.
סודאן ממחישה את גבולותיה של חתימה בלבד
סודאן היא הדוגמה הנגדית להתרחבות ליניארית. חרטום פתחה בצעדים לנורמליזציה עם ישראל בשנים 2020 ו-2021, וחתמה על הצהרת הסכמי אברהם. עם זאת, התהליך לא יושם במלואו. ספריית בית הנבחרים הבריטי ציינה ב-2025 שסודאן לא אשררה את ההסכמים.
חוסר היציבות הפוליטי ומלחמת האזרחים המתמשכת מאז 2023 הביאו למעשה לקיפאון תהליך הנורמליזציה. המקרה ממחיש מדוע רשימה של מדינות לבדה אומרת מעט. השאלה המכרעת היא אם מהצהרה אכן נוצרים שגרירויות, קשרי תחבורה, מסחר ומוסדות דיפלומטיים יציבים.
סעודיה: וושינגטון מפעילה כעת מנוף קונקרטי
המקרה הפתוח החשוב ביותר מבחינה פוליטית נותר סעודיה. ריאד טרם הצטרפה להסכמי אברהם. ממשל טראמפ מנסה כעת לקשור את ההצטרפות לפרויקט אמריקאי-סעודי קונקרטי מאוד.
ב-22 ביולי 2026 חתמו שר האנרגיה האמריקאי כריס רייט ועמיתו הסעודי, הנסיך עבדולעזיז בן סלמאן, על הסכם לשיתוף פעולה גרעיני אזרחי לפי סעיף 123 לחוק האטום האמריקאי. ההסכם אמור לספק את הבסיס המשפטי למעורבות אמריקאית בתוכנית הגרעין הסעודית המתוכננת, ועליו לעבור את הליך הבדיקה האמריקאי המחייב.
יומיים לאחר מכן יצר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בפומבי קשר פוליטי לישראל. הוא הצהיר שארצות הברית לא תמשיך בהסכם הגרעין כל עוד סעודיה לא תצטרף להסכמי אברהם. רויטרס דיווחה בספטמבר שההסכם כבר הוגש לקונגרס ונבחן שם. עם זאת, לפי רויטרס, התנאי לנורמליזציה שהציג טראמפ אינו מופיע בנוסח ההסכם עצמו.
ריאד מצדה ממשיכה להצהיר בפומבי שנורמליזציה עם ישראל מחייבת התקדמות אמינה ובלתי הפיכה לעבר הקמת מדינה פלסטינית. כאן נסגר המעגל אל השבר המקורי של 2020: האמירויות ובחריין הפרידו אז את הנורמליזציה שלהן מהשגת פתרון סופי מוקדם יותר לסוגיה הפלסטינית. סעודיה טרם ויתרה על ההתניה הזו.
כווית נותרה ציפייה, לא ידיעה
גם מדינות אחרות מוזכרות באופן קבוע כמועמדות אפשריות הבאות. שגריר ישראל באיחוד האמירויות, יוסי שלי, אמר במלאת שש שנים כי בתוך ארבעה עד שישה חודשים עשויה להצטרף מדינה נוספת, וציין את כווית.
בשלב זה אי אפשר להסיק מכך יותר. מדובר בציפייה של דיפלומט ישראלי. עד כה אין התחייבות מקבילה מצד כווית, הודעה על הצטרפות או משא ומתן מסכם מתועד באופן מהימן.
שש שנים מאוחר יותר, המהות היא שקובעת
הסכמי אברהם אינם מתפתחים כמו ארגון בינלאומי קלאסי בעל רשימת חברות מסודרת. היחסים השונים נבדלים זה מזה במידה רבה. איחוד האמירויות בנתה שותפות עם ישראל שניתן למדוד במונחים כלכליים ומוסדיים. בחריין התרחקה מישראל מבחינה דיפלומטית לאחר 7 באוקטובר, אך לא ניתקה את היחסים ובהמשך קיבלה שוב שגריר ישראלי. מרוקו מבקשת כעת להעלות את נציגויותיה לדרגת שגרירות. קזחסטן הרחיבה את המסגרת בלי שנדרשה לנורמליזציה מוקדמת. סומלילנד מבקשת להצטרף, אך מעמדה הבינלאומי שונה לחלוטין. סודאן, לעומת זאת, מראה עד כמה מעט משמעות יש לחתימה ללא יישום.
שש שנים לאחר החתימה, מסגרת הנורמליזציה עדיין חיה, אך לא כגוש הצומח באופן אחיד. חשיבותה מתבטאת בשאלה אילו יחסים בילטרליים שורדים משברים פוליטיים, מתבססים מבחינה מוסדית וממשיכים להתרחב בפועל.
ההסכם בין ישראל למרוקו מ-16 בספטמבר 2026 מספק לכך את ההוכחה העדכנית ביותר: בעוד שחלק מהתהליכים המקוריים עומדים במקום ולהצטרפויות חדשות יש תנאים מוקדמים שונים מאוד, במקומות אחרים הנורמליזציה הופכת דווקא ליחסים דיפלומטיים עמוקים יותר.
ℹ️ הבסיס העובדתי והמקורות הראשוניים לכתבה 📑
▶️ משרד החוץ האמריקאי:
הסכמי אברהם
מסמכי מקור ארכיוניים והצהרת העקרונות של הסכמי אברהם שנחתמו ב-2020.
▶️ האו״ם:
יוזמת השלום הערבית
תיעוד יוזמת השלום הערבית משנת 2002 והקשר שלה בין שלום כולל, הקמת מדינה פלסטינית ויחסים תקינים עם ישראל.
▶️ משרד החוץ של איחוד האמירויות:
שיתוף פעולה כלכלי בין איחוד האמירויות לישראל
נתונים רשמיים עדכניים על הסחר הדו-צדדי בסחורות, היקף תנועת הנוסעים, הטיסות הישירות ומסגרת שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל לאיחוד האמירויות.
▶️ משרד החוץ של איחוד האמירויות:
הצהרת משרד החוץ של איחוד האמירויות בתגובה לדיווחים בתקשורת
הצהרה רשמית על ערוצי התקשורת הישירים הקיימים בין גורמי ממשל ישראליים ואמירתיים מאז תחילת היחסים, וכן על החלפת מידע מודיעיני רלוונטי בעת הצורך.
▶️ רויטרס:
בחריין מקבלת את כתב האמנתו של שגריר ישראל החדש
מתעד את שובו של שגריר בחריין ב-2023, את עזיבת שגריר ישראל באותה תקופה ואת קבלת שגריר ישראל החדש ב-2025.
▶️ Arab Barometer:
הציבור במזרח התיכון ובצפון אפריקה ועתיד הנורמליזציה עם ישראל
נתוני סקר על הירידה בתמיכה בנורמליזציה לאחר 7 באוקטובר 2023. עבור בחריין ואיחוד האמירויות לא היו בגל הסקר הזה נתונים בני-השוואה.
▶️ רויטרס:
נזקי מלחמה לתשתיות ענן בבחריין ובאיחוד האמירויות
דיווח עדכני על נזקים לתשתיות בבחריין ובאיחוד האמירויות שנגרמו עקב המלחמה במהלך המלחמה באיראן.
▶️ רויטרס:
התקפה על צינור נפט סעודי ולחץ מצד החות’ים על השיט בים האדום
מתעד את הלחץ הנוכחי על תשתיות האנרגיה הסעודיות ואת המצב האסטרטגי בבאב אל-מנדב.
▶️ רויטרס:
ישראל ומרוקו מסכימות לשדרג את היחסים הדיפלומטיים
דיווח מ-16 בספטמבר 2026 על ההסכמה להעלות את היחסים בין ישראל למרוקו לדרגת שגרירויות.
▶️ הבית הלבן, ארכיון:
הכרזה על הכרה בריבונות ממלכת מרוקו על סהרה המערבית
מקור ראשוני להכרה האמריקאית בריבונות מרוקו על סהרה המערבית, בהקשר של הנורמליזציה ב-2020.
▶️ משרד החוץ של קזחסטן:
הצהרה על ההצטרפות להסכמי אברהם
הצהרה רשמית על הצטרפות קזחסטן להסכמי אברהם בנובמבר 2025.
▶️ הכנסת:
נשיא סומלילנד עבדוללהי מבקר בכנסת
מידע רשמי על הכרת ישראל בסומלילנד, על פתיחת שגרירות סומלילנד בירושלים ועל כוונתה המוצהרת של סומלילנד להצטרף להסכמי אברהם.
▶️ משרד האנרגיה:
ארצות הברית וסעודיה מגיעות להסכם לשיתוף פעולה גרעיני
מקור ראשוני לחתימת הסכם 123 האמריקאי-סעודי ב-22 ביולי 2026.
▶️ רויטרס:
טראמפ מתנה את עסקת הגרעין הסעודית בהסכמי אברהם
מתעד את הקישור הפומבי שיצר טראמפ בין הסכם הגרעין האזרחי לבין הצטרפות סעודית להסכמי אברהם.
▶️ ספריית בית הנבחרים:
ישראל והסכמי אברהם ב-2025: חמש שנים לאחר מכן
סקירה של התפתחות הסכמי הנורמליזציה ושל התהליך הסודאני שלא הושלם.
▶️ הג’רוזלם פוסט:
שש שנים לאחר מכן, ישראל, איחוד האמירויות ובחריין מציינות את חתימת הסכמי אברהם
דיווח המקור לציון יום השנה השישי, ובו הצהרות עדכניות של דיפלומטים ישראלים.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגלת בתחקיר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
