00:00 / –:–
אלכסנדר גראף למב-סדורף אינו נכנס בישראל לתפקיד שגריר רגיל. קודמו, שטפן זייברט, מותיר אחריו יחסים גרמניים-ישראליים שבמהלך כהונתו הועמסו שוב ושוב בעימותים חריגים בפומביותם עם הממשלה הישראלית. העובדה ששר החוץ גדעון סער הצהיר בפומבי, זמן קצר לפני עזיבתו של זייברט, כי הוא מצפה לשגריר חדש שיחזק את היחסים, הייתה קשה כמעט שלא להבין אותה מבחינה דיפלומטית.
כמעט חודשיים חלפו מאז שאלכסנדר גראף למב-סדורף הוא שגריר גרמניה בישראל. הוא הגיע לישראל ב-23 ביולי 2026. ארבעה ימים לאחר מכן הוביל אותו המפגש הרשמי הראשון שלו ליד ושם. ב-3 באוגוסט הגיש לנשיא יצחק הרצוג בירושלים את כתב האמנתו.
לאחר הגעתו תיאר למב-סדורף את היחסים בין גרמניה לישראל כמופלאים ויוצאי דופן. הם נשענו על היסטוריה כואבת, אך בינתיים על שיתוף פעולה בעוצמה חסרת תקדים. הרצוג דיבר גם הוא, בעת מסירת כתב האמנה על שותפות חזקה וחיה.
אלה הם תחילה איתותים דיפלומטיים. משמעותם הפוליטית מתגבשת על רקע מה שלמב-סדורף קיבל לידיו. גרמניה מדברת בקביעות על אחריות מיוחדת ועל ידידות הדוקה, בעוד ששגרירה הקודם בירושלים הפך יותר מפעם אחת בעצמו למוקד של מחלוקות חריגות בפומביותן.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivסרטון של זייברט על הרפורמה המשפטית עורר מחלוקת עם ירושלים
עימות מוקדם התעורר בספטמבר 2023 סביב הרפורמה המשפטית הישראלית, שהייתה שנויה במחלוקת חריפה בזירה הפנימית. זייברט נכח בדיון פומבי של בית המשפט העליון בעניין מה שכונה חוק הסבירות. לא מקומו ביציע הצופים הפך לבעיה העיקרית, אלא מה שעשה בעקבותיו.
זייברט פרסם מבית המשפט סרטון בעברית. בו הסביר כי מתרחש שם דבר חשוב לדמוקרטיה הישראלית. ידידי ישראל עקבו בעניין רב אחר המתרחש בבית המשפט העליון, והוא עצמו רצה לראות זאת. זו הייתה יותר מתיעוד של פגישה. זייברט העניק בפומבי מסגרת פוליטית לעימות חוקתי ישראלי מתמשך ושנוי במחלוקת חריפה.
דווקא בכך ראתה ירושלים חריגה מהגבול. דיפלומט ישראלי אישר ל-Times of Israel כי בהוראת שר החוץ דאז, אלי כהן, העביר נציג בכיר של משרד החוץ לזייברט את מחאת ישראל. מסרים דומים הועברו באמצעות שגרירות ישראל בברלין למשרד החוץ הגרמני.
ברלין הגנה על התנהלותו של זייברט כתצפית לגיטימית על התפתחויות פוליטיות במדינה המארחת. במקביל הסביר משרד החוץ כי אינו יכול לאשר דיווחים על „מחאה רשמית“ של משרד החוץ הישראלי.
מתועד שישראל העבירה את אי-שביעות רצונה מהתנהלותו של זייברט בערוצים דיפלומטיים. המחלוקת נגעה להגדרה הפורמלית של המהלך כ„מחאה רשמית“. הליבה הפוליטית ברורה יותר: זייברט לא רק צפה בדיון, אלא פירש אותו בפומבי כאירוע בעל חשיבות מיוחדת לדמוקרטיה הישראלית.
דיפלומטים עוקבים אחר הפוליטיקה הפנימית במדינה המארחת שלהם. אולם מי שמעריך בפומבי עימות חוקתי מתמשך במסגרת זו, חורג מתפקידו של משקיף בלבד. כך בדיוק פורשה הופעתו של זייברט בירושלים.
סער הופך את המחלוקת סביב הפוסט של זייברט ב-X לפומבית
העימות התחדד עוד יותר ב-22 במרץ 2026. זייברט כלל ב-פוסט יחיד ב-X שלושה אירועים שונים: את מותו של החקלאי הישראלי עופר „פושקו“ מוסקוביץ‘ במשגב עם, שבאותה עת עדיין יוחס לחיזבאללה; מאות פצועים בעקבות מתקפות טילים איראניות בדרום ובמרכז ישראל; ולאחר מכן הסלמה אלימה בכפרים פלסטיניים, שאותה כינה „violent settler rampage“.
החלק האחרון התייחס לאלימות לאחר מותו של יהודה שמואל שרמן בן ה-18 מאלון מורה, שנהרג בפיגוע דריסה סמוך לחומש. דווקא הצירוף הזה היה מטען הנפץ הדיפלומטי: חיזבאללה, ירי הטילים האיראני ואלימות המתנחלים הוצגו במסגרת פוליטית משותפת.
שר החוץ הישראלי גדעון סער הגיב לכך בחריפות חריגה. הוא האשים את זייברט בכך שהוא מתקשה לגנות מתקפות על ישראלים בלי להעלות באותה נשימה את הפלסטינים. סער דיבר במפורש על „obsession with Jews living in Judea and Samaria“ של זייברט. הקיבעון הזה, לדבריו, מונע ממנו אפילו לגנות את מותו של יהודי בידי פלסטיני בלי להעלות שוב את היהודים ביהודה ובשומרון.
לאחר מכן הגיע המשפט שחרג מעבר למחלוקת הקונקרטית: טוב לדעת שאלכסנדר גראף למב-סדורף נכנס לתפקיד ויחזק את היחסים בין ישראל לגרמניה.
לשם הצגה מלאה של ההקשר יש להביא בחשבון את מצב הדיווחים באותה עת. בבוקר 22 במרץ יוחס תחילה מותו של מוסקוביץ‘ למתקפה של חיזבאללה. עוד באותו יום צה“ל כבר בדק את האפשרות שמדובר בירי עצמי. החקירה שהושלמה מאוחר יותר אישרה לבסוף כי חמישה פגזי ארטילריה ישראליים פגעו בשוגג במשגב עם והרגו את מוסקוביץ‘.
הפוסט של זייברט נכתב אפוא על בסיס הדיווח הראשוני. הדבר חשוב להבנת התשתית העובדתית, אך אינו מבטל את הטענה הפוליטית של סער. זו לא הופנתה נגד התיקון המאוחר של סיבת המוות. היא הופנתה נגד ההחלטה לשלב בפוסט על הרוגים ופצועים בישראל גם אלימות מתנחלים כתמונת נגד.
זייברט חלק על סער. הוא הפנה לכך שגינה בפומבי את המתקפות האיראניות על אזרחים ישראלים ואת השימוש בתחמושת מצרר. גרמניה עומדת לצד ישראל במלחמה הזו. הוא הגן במפורש על ביקורתו על אלימות המתנחלים.
כך הונח העימות בגלוי על השולחן. לא השאלה אם לגרמניה מותר לבקר אלימות מתנחלים הייתה מוקד המחלוקת האמיתי. הדבר המכריע היה המשקל שניתן לכל צד. סער טען שגם גינוי של מתקפות על ישראלים נקשר מיד להתנהלות ישראלית פסולה.
הערת הסיום שלו על מחליפו של זייברט העניקה לעימות משקל נוסף. כאשר שר החוץ של המדינה המארחת מביע בפומבי את תקוותו שהשגריר הבא יחזק את היחסים הבילטרליים, מדובר ביותר משגרה דיפלומטית לקראת חילופי כוח האדם הצפויים.
אלכסנדר גראף למב-סדורף נכנס לתפקיד עם פרופיל שונה
זייברט הגיע לישראל כמי שנכנס לפוליטיקה ממסלול חיצוני וכאיש תקשורת פוליטית בולט, ואילו למב-סדורף מגיע כדיפלומט מקצועי בעל ניסיון במוסקבה וכיושב ראש לשעבר של קבוצת הידידות הפרלמנטרית גרמניה–ישראל. הדבר אינו מבטיח שינוי כיוון, אך מסביר מדוע נקשרת אליו ציפייה לסגנון דיפלומטי אחר.
כהונתו של למב-סדורף מתחילה ביד ושם ובהגשת כתב האמנה
למב-סדורף הגיע לישראל ב-23 ביולי. ב-27 ביולי הוביל אותו המפגש הרשמי הראשון שלו ליד ושם. שם הוא התייחס במפורש לאחריות הנובעת מעברו הנאצי של גרמניה ביחסים עם העם היהודי ועם ישראל.
כבר בהצגתו הפומבית תיאר למב-סדורף את היחסים בין גרמניה לישראל כמופלאים ויוצאי דופן. הם נבנו על היסטוריה כואבת מאוד, אך בינתיים הגיעו לרמת שיתוף פעולה חסרת תקדים. זו המשימה שאלכסנדר גראף למב-סדורף מקבל לידיו: להמשיך את שיתוף הפעולה הזה.
ב-3 באוגוסט באה ההסמכה הרשמית אצל הנשיא הרצוג. בכך כבר יצאה כהונתו של למב-סדורף משלב של הודעת מינוי גרידא. השאלה אינה עוד מי מחליף את זייברט, אלא כיצד למב-סדורף מייצג בפועל את המדיניות הגרמנית בירושלים.
רטוריקת הידידות של גרמניה פוגשת את הקו הפוליטי שלה
דווקא כאן מתחיל המתח האמיתי שלו. מצד אחד, הממשלה הפדרלית מתארת את ישראל כידידה קרובה וכשותפת ביטחון. הקנצלר פרידריך מרץ ושר החוץ יוהאן ודהפול הדגישו פעמים רבות ב-2026 שגרמניה עומדת לצד קיומה וביטחונה של ישראל, וכי מחויבות זו היא ליבת היחסים הבילטרליים שאינה ניתנת לשינוי.
מצד שני, ברלין ממשיכה בקו פוליטי שבשאלות חשובות עלול לסטות חזיתית מעמדת הממשלה הישראלית. ה-משרד החוץ הגרמני אישרר באוגוסט 2026 את פתרון שתי המדינות במשא ומתן, דחה שינויים בגבולות 1967 ללא הסכמה של שני הצדדים לסכסוך, וביקר בחריפות את תוכניות ההתיישבות הישראליות ביהודה ובשומרון.
בספטמבר הצהיר משרד החוץ הגרמני שוב שפתרון שתי המדינות הוא, מבחינת גרמניה, הדרך היעילה ליישובו הקבוע של הסכסוך. גרמניה תומכת גם במפורש באפשרות להקמת מדינה פלסטינית בעתיד, כחלק מפתרון שיוסכם במשא ומתן בין שני הצדדים.
למב-סדורף חייב לייצג בדיוק את המתח הזה: שותפות יוצאת דופן וביטחונה של ישראל מצד אחד, ודרישות גרמניות להקמת מדינה פלסטינית וביקורת ברורה על החלטות ישראליות מצד שני. זו הבעיה הדיפלומטית האמיתית שלו. לא השאלה אם ילמד עברית או בכמה אתרי הנצחה יבקר.
למב-סדורף אינו מגיע ללא עבר ישראלי משלו
התבטאויותיו הקודמות מראות שהוויכוח הישראלי על הביטחון אינו זר לו. במהלך מתקפות הטילים הכבדות על ישראל במאי 2021, מתח למב-סדורף ביקורת חריפה על יושב ראש ה-SPD דאז, נורברט ולטר-בוריאנס, משום שקשר תמיכה גרמנית בישראל למעורבות פוליטית בהגנתה. למב-סדורף הגדיר עמדה זו בבונדסטאג כ„יומרנית, לא במקומה ומתעלמת מההיסטוריה“.
להשלמת התמונה יש לציין שלמב-סדורף אינו שותף לכל עמדותיהן של ממשלות ישראל. כבר כחבר פרלמנט הוא ייצג את הקו הגרמני והאירופי של פתרון שתי מדינות במשא ומתן, והגן במפורש על ביקורת פוליטית בין שותפות כלגיטימית.
לפיכך הוא אינו שגריר גרמני שיאמץ כל עמדה של ממשלה ישראלית, אך גם אינו דף חלק. הוא מכיר את מוקדי הסכסוך הפוליטיים, הגן שוב ושוב על ישראל בבונדסטאג, ובמקביל מכיר את הקו במדיניות החוץ שעליו לייצג מטעם ברלין.
שגריר אינו יכול לשכתב את קווי היסוד של ברלין
חילופי תפקידים בתל אביב אינם משנים את מדיניות החוץ הגרמנית. הקווים העקרוניים נקבעים בלשכת הקנצלר ובמשרד החוץ. למבסדורף אינו יכול לשנות על דעת עצמו לא את העמדה הגרמנית בנוגע לפתרון שתי המדינות ולא את עמדת ברלין בנוגע להתנחלויות הישראליות.
עם זאת, שגריר בהחלט יכול להשפיע על האופן שבו מחלוקות נעשות גלויות בציבור. הסכסוך סביב זייברט הראה עד כמה מהר לא רק התוכן, אלא כבר עצם המשקל שניתן למסרים, יכול להפוך לבעיה פוליטית.
לכן, המבחן של למבסדורף יהיה קונקרטי יותר מתמונות כניסה ידידותיות לתפקיד: כיצד שוקלת השגרירות הגרמנית את הדברים בפומבי כאשר ישראלים מותקפים? כיצד היא מתנהלת ביוזמות בינלאומיות וביוזמות האו״ם הנוגעות לישראל? באיזו מהירות ובאיזו נראות היא מגיבה לשאלות ביטחון ישראליות? וכיצד היא משמיעה את הביקורת מברלין בלי לסייג מיד כל אות של סולידריות באמצעות חשבון נגדי?
אלה אינן דרישות לנאמנות פוליטית. אלה אמות מידה לאופן שבו שותפות מיוחדת, ששני הצדדים מרבים להדגיש, נעשית נראית בפועל.
המאזן של זייברט אינו נכנס לדמות אויב פשוטה
אי אפשר לתאר ברצינות את כהונתו של שטפן זייברט כסיפורו של שגריר שעוין את ישראל באופן עקרוני. לאחר הטבח שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023, הוא הפגין סולידריות בפומבי, חיפש קשר עם משפחות שנפגעו ופעל למען שחרור החטופים. ההתנהלות מול משפחות החטופים הפכה לחלק חשוב מעבודתו.
דווקא משום כך, העימותים המאוחרים יותר עם ירושלים מעניינים יותר מבחינה פוליטית מסיסמת הקלישאה על «הריסות». זייברט לא היה יריב של ישראל. הוא היה שגריר גרמני, שהמשקלים הפוליטיים שנתן בפומבי התנגשו כמה פעמים חזיתית בממשלת ישראל.
הסכסוך הגיע לבסוף לנקודה שבה גדעון סער קשר בפומבי תקווה לכך שאלכסנדר גרף למבסדורף ייכנס לתפקיד. זהו הממצא הפוליטי שאין צורך לא לנפח ולא להמעיט בחשיבותו.
גרמניה יכולה לטעון לשותפות ביטחונית הדוקה עם ישראל, ובה בעת לחלוק עליה בסוגיות פוליטיות מרכזיות. עבור השגריר, ההשפעה נקבעת במקום שבו שני הקווים הללו נפגשים.
אלכסנדר גרף למבסדורף הציב בשבועות הראשונים שלו בתפקיד, במודע, את האחריות ההיסטורית של גרמניה ואת השותפות ההדוקה עם ישראל במרכז. רק כאשר סולידריות עם ישראל ומחלוקות פוליטיות עם ירושלים יהיו מונחות על השולחן בעת ובעונה אחת, יתברר אם מכך יצמח לאורך זמן סגנון דיפלומטי אחר. ידידות אינה מוכחת בפרוטוקול. היא ניכרת במקום שבו היא עומדת במבחן.
ℹ️ בסיס העובדות ומקורות ראשוניים לכתבה 📑
▶️ משרד נשיא ישראל:
הנשיא הרצוג מקבל כתבי אמנה משגרירים חדשים בישראל
מאשר את הסמכתו של למבסדורף ב־3 באוגוסט 2026 ואת דברי הרצוג על השותפות הגרמנית־ישראלית.
▶️ צה״ל:
חקירת מותו של עופר מוסקוביץ׳ במשגב עם
מאשר כי ב־22 במרץ 2026 פגעו חמישה פגזי ארטילריה ישראליים במשגב עם, וכי עופר מוסקוביץ׳ נהרג מאש כוחותינו בשוגג.
▶️ משרד החוץ:
מסיבת העיתונאים הממשלתית מ־19 באוגוסט 2026
מתעד את העמדה הגרמנית הנוכחית בנוגע לתוכניות ההתנחלויות הישראליות, לגבולות 1967, לביטחון ישראל ולפתרון שתי מדינות במשא ומתן.
▶️ משרד החוץ:
מסיבת העיתונאים הממשלתית מ־9 בספטמבר 2026
מאשר את המשך דבקותה של גרמניה בפתרון שתי המדינות כדרך היעילה מבחינת הממשלה הפדרלית להשגת היעד.
▶️ משרד החוץ:
גרמניה והשטחים הפלסטיניים: יחסים בילטרליים
מתעד את תמיכתה של גרמניה במדינה פלסטינית עתידית במסגרת פתרון שתי מדינות שיושג במשא ומתן בין הצדדים לסכסוך.
▶️ JNS:
השליח הגרמני החדש בישראל מתחיל את כהונתו בביקור ביד ושם
מתעד את הגעתו של למבסדורף, את המסר הפומבי שלו בנוגע ליחסים בין גרמניה לישראל ואת ביקורו הרשמי הראשון ביד ושם ב־27 ביולי 2026.
▶️ Jüdische Allgemeine:
השגריר החדש של גרמניה בישראל מציג את עצמו
מתעד את הגעתו של למבסדורף ב־23 ביולי 2026 ואת תיאורו את היחסים בין גרמניה לישראל כמופלאים ויוצאי דופן.
▶️ The Times of Israel:
גרמניה דוחה את זעמה של ישראל לאחר שהשליח השתתף בדיון בבית המשפט העליון
מתעד את ביקורו של זייברט בבית המשפט ב־2023, את סרטון הווידאו שלו בעברית, את האופן שבו סיווג את הדיון ואת המחאה הישראלית.
▶️ The Jerusalem Post:
סער תוקף את השגריר הגרמני בשל פוסט על נפגעים ישראלים ואלימות מתנחלים
מתעד את הפוסט של זייברט מ־22 במרץ 2026, את הצירוף של חזבאללה, התקפות טילים איראניות ואלימות מתנחלים, וכן את האשמתו של סער ב־«אובססיה ליהודים החיים ביהודה ובשומרון».
▶️ The Times of Israel:
צה״ל בודק אם אש כוחותינו גרמה למותו של מוסקוביץ׳
מתעד את תמונת הדיווחים שהשתנתה במהלך 22 במרץ ואת החקירה המוקדמת של צה״ל.
▶️ הבונדסטאג הגרמני:
הבונדסטאג מגנה את האלימות במזרח התיכון
מתעד את ביקורתו של למבסדורף על קישור התמיכה הגרמנית בישראל למעורבות פוליטית בזכותה להגן על עצמה.
▶️ הבונדסטאג הגרמני:
ראיון עם אלכסנדר גרף למבסדורף על ישראל
מתעד את עמדותיו של למבסדורף בנוגע ליחסים בין גרמניה לישראל ולפתרון שתי המדינות.
▶️ הארגון המרכזי לרווחת יהודי גרמניה:
בשיחה עם שטפן זייברט
מתעד את דבריו של זייברט על עבודתו עם משפחות החטופים לאחר הטבח שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023.
▶️ Jüdische Rundschau:
אחרי ההריסות הדיפלומטיות של זייברט: המורשת הקשה של למבסדורף כשגריר בישראל
נקודת המוצא של התחקיר. המבנה, המשקל שניתן לדברים והמסקנה של כתבת SCHLAGSEITE הם עצמאיים.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מייצג תחקיר קפדני ותיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שבור? שלח לי את ההערה שלך. אם אפשר, נא לצרף מקור שניתן לאמת.
