המנוף של ארדואן נגד ישראל מאבד מהשפעתו. טורקיה ביקשה להפעיל לחץ כלכלי על ישראל. כיום מתברר דווקא במדפי המרכולים שהמנוף הזה נעשה קהה יותר ויותר. ביוני 2026 לא יובאו לישראל, לראשונה מאז תחילת המלחמה, לא עגבניות ולא פלפלים. במקביל, בתחום ביצי המאכל לא נרששמה כל דרישה למכסות יבוא. השינוי בולט במיוחד בעגבניות: לפני המלחמה הגיע חלק ניכר מהביקוש הישראלי מחו״ל, ובעיקר מטורקיה. כיום החקלאים הישראלים מספקים בעצמם את מלוא הביקוש לעגבניות.
מה שנשמע תחילה כהערת שוליים מתחום החקלאות מספר סיפור גדול יותר. ישראל הגיבה ללחץ הפוליטי, לשרשראות האספקה שנקטעו ולהפסקת הסחר הטורקית לא רק באמצעות ספקים חדשים, אלא גם באמצעות הרחבה משמעותית יותר של הייצור המקומי. כך הופכת חולשה כלכלית לחלק מביטחון האספקה הלאומי.
מדוע המנוף של ארדואן מאבד מהשפעתו
ההתנתקות הכלכלית לא החלה בעגבניות. ב־9 באפריל 2024 עצרה טורקיה, לפי נתוני נשיאות טורקיה , את היצוא של 54 קבוצות מוצרים, שכללו בסך הכול 1,019 סעיפי מכס, לישראל. כמה שבועות לאחר מכן הרחיבה אנקרה את הצעד במידה ניכרת: מאז 2 במאי 2024 הופסקו, לפי הצהרה טורקית רשמית, כל עסקאות היבוא והיצוא הישירות עם ישראל.
ממשלת טורקיה נימקה את הצעד במלחמה ברצועת עזה והעמידה את חידוש הסחר בתנאים פוליטיים. עבור ישראל ההחלטה לא הייתה חסרת משמעות מבחינה כלכלית. משרד החקלאות האמריקאי הגדיר את טורקיה ב־2024 כספקית הזרה השלישית בגודלה של ישראל למוצרים חקלאיים ולמוצרים הקשורים לחקלאות. בין המשלוחים הטורקיים החשובים היו עגבניות, מלפפונים, בצל, חצילים ושמן זית.
גם היקף הסחר הכולל בסחורות היה משמעותי. בשנת 2023 עמד היקף הסחר הדו־צדדי, לפי נתונים טורקיים, על כ־6.8 מיליארד דולר. בכך הסתמכה אנקרה במכוון על תחום שבו נוצרו במשך שנים קשרים כלכליים משמעותיים בין שתי המדינות. הממד הפוליטי של היחסים הללו ניכר גם ב־מדיניות הכוח הטורקית כלפי ישראל, שחורגת הרבה מעבר לסחר.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
העגבנייה ממחישה עד כמה השתנה המצב
כמעט שום מוצר אינו ממחיש את התלות הקודמת כמו העגבנייה. לפי נתונים של משרד החקלאות וביטחון המזון הישראלי שפורסמו ב־ynet , ישראל ייבאה לפני המלחמה מדי שנה כ־40,000 טונות עגבניות. הרוב הגיע מטורקיה. בצריכה ישראלית שנתית של כ־180,000 טונות, היה מדובר בכ־22 אחוזים מכלל הביקוש.
ההשוואה ל־2026 כמעט אינה יכולה להיות ברורה יותר. ביוני 2025 הוכנסו לישראל כ־709 טונות עגבניות ו־97 טונות פלפלים . ביוני 2024 עמדו הנתונים על כ־16 טונות עגבניות ו־422 טונות פלפלים. ביוני 2026 עמד היבוא של שני המוצרים על אפס. לפי הנתונים הקיימים, יצרנים מקומיים מספקים כיום לחלוטין את שוק העגבניות הישראלי.
כך מאבד המנוף של ארדואן מהשפעתו, דווקא במוצר מזון שהיה בעבר תלוי במידה רבה ביבוא. עם זאת, אין פירוש הדבר שישראל אינה זקוקה עוד כלל ליבוא חקלאי. חודש אחד אינו עדיין הצהרה על אוטרקיה, והחקלאות נותרת תלויה במזג האוויר, ביבולים, בכוח האדם ובמחירים. אך ההתפתחות מראה שתלות יבואית שהייתה קודם לכן משמעותית, במוצר יומיומי חשוב, הצליחה להצטמצם במידה ניכרת.
לפני המלחמה הגיעו מדי שנה מחו״ל כ־40,000 טונות עגבניות , בעיקר מטורקיה. הם היוו כ־22 אחוזים מהצריכה הישראלית. ביוני 2025 הוכנסו לישראל עדיין כ־709 טונות . ביוני 2026 לא יובאו עגבניות.
גם בפלפלים ובביצים יורדת התלות ביבוא
ההתפתחות אינה מוגבלת לעגבניות. ביוני 2026 לא יובאו, לפי נתוני משרד החקלאות הישראלי, לראשונה מאז תחילת המלחמה גם פלפלים כלל. גם בתחום הביצים ניכר שינוי דומה: בעוד שביוני 2025 הוכנסו לישראל כ־30 מיליון ביצי מאכל , הרשויות תיעדו ביוני 2026 היעדר מוחלט של דרישה מצד היבואנים למכסות יבוא.
הדוח מציין כגורם לכך עלייה ניכרת בייצור הביצים המקומי, לאחר הרחבת מכסות הייצור עבור יצרנים ישראלים. בפירות ובירקות נוספו גורמים נוספים. שטחי הגידול הורחבו, ובמקביל עלה מספר העובדים הזרים בחקלאות, לפי הנתונים שפרסם המשרד, מכ־20,000 לכ־70,000. לכך נוספו תנאי מזג אוויר נוחים ויבולים גבוהים בהתאם.
סוגיית כוח האדם הפכה לאחר 7 באוקטובר 2023 לאחת הבעיות הגדולות ביותר של החקלאות הישראלית. לכן משרד החקלאות הישראלי הרחיב במידה ניכרת את מכסות ההעסקה האפשריות, כדי להחליף עובדים שנעדרו ולייצב את הייצור החקלאי.
כאן טמון הבדל חשוב בין הנרטיב הפוליטי למציאות הכלכלית: הפסקת הסחר הטורקית לבדה לא גרמה לצמיחת עגבניות נוספות. עם זאת, היא הגבירה את הלחץ לבחון מחדש תלות קיימת. הרחבת הייצור, עובדים נוספים, שטחי גידול גדולים יותר ויבולים טובים הפכו זאת להשפעה שניתנת למדידה.
המלחמה הפכה את החקלאות לשאלת ביטחון
הערך האסטרטגי של החקלאות המקומית נעשה בולט במיוחד לאחר 7 באוקטובר 2023. משקים חקלאיים רבים נמצאים באזורי הגבול בדרום ובצפון ישראל. פינויים, מגבלות ביטחוניות והיעדרות זמנית ומשמעותית של עובדים זרים פגעו לכן לא בענף כלכלי כלשהו, אלא ישירות באספקת המזון.
התלות ביבוא נראתה בתחילה כתשובה מתבקשת. אך גם לה יש מחיר. שרשראות אספקה עלולות להיקטע, עלויות ההובלה עלולות לעלות, ושותפות סחר עלולות להיפגע מסיבות פוליטיות. במיוחד במזון טרי, אי־אפשר להחליף משלוח שלא הגיע במלאי מאוחסן לאורך זמן בלתי מוגבל.
ניתוח של לקֶט ישראל בנושא ביטחון המזון בישראל מצביע על כך שב־2024 ייבאה ישראל כ־227,000 טונות של תוצרת צמחית טרייה, כ־13 אחוזים יותר מבשנה הקודמת. בין מוצרי היבוא החשובים היו תפוחים, בצל, אננס, עגבניות ושום. הניתוח מצביע במקביל על סיכונים הנובעים משרשראות אספקה בינלאומיות, מתנודות מחירים ומאפשרות להגבלות יצוא.
לכן יותר ייצור מקומי אינו פירושו ביטול הסחר הבינלאומי. הדבר לא יהיה מציאותי ואף לא יהיה הגיוני מבחינה כלכלית. מה שחשוב הוא שלא להיות תלויים במדינות בודדות או במסלולי אספקה מעטים בכל הנוגע למזונות בעלי חשיבות אסטרטגית.
ביטחון האספקה הוא חלק מהחוסן הלאומי
החקלאות הישראלית מתאפיינת זה עשרות שנים בסתירה ייחודית. למדינה משאבי מים מוגבלים, תנאי אקלים קשים ושטח חקלאי שמיש מצומצם יחסית. במקביל, ישראל נמנית עם המדינות המתקדמות מבחינה טכנולוגית בתחום ההשקיה, טיהור המים, טכנולוגיית החממות והמחקר החקלאי.
המלחמה המחישה עוד יותר את חשיבותן של היכולות האלה. מה שבתנאים רגילים נראה בעיקר כיעילות כלכלית הופך במשבר לשאלה של עמידות אסטרטגית. לכן החקלאות היא עבור ישראל לא רק ענף כלכלי, אלא גם מרכיב בביטחון האספקה.
כך משתנה נקודת המבט. השאלה כבר אינה רק: היכן יכולים צרכנים להשיג מוצר במחיר הזול ביותר? היא הולכת ונעשית גם: כמה ייצור עצמי זקוקה מדינה כדי שסכסוך פוליטי לא יהפוך למשבר אספקה?
השאלה הזאת אינה מוגבלת לישראל. השנים האחרונות הראו ברחבי העולם עד כמה מגפות, מלחמות, נתיבי תחבורה חסומים וסנקציות פוליטיות עלולים לשנות במהירות שרשראות אספקה שנראו יציבות. הסחר העולמי נותר חשוב. אך שוק עולמי מתפקד אינו מחליף היערכות אסטרטגית.
המנוף של ארדואן פועל כיום פחות טוב
הפסקת הסחר הטורקית נועדה להפעיל לחץ כלכלי על ישראל. אין ספק שללחץ הזה היו בטווח הקצר השלכות ממשיות. חברות נאלצו לארגן מחדש את שרשראות האספקה, לחפש מדינות מקור אחרות או לעבור למוצרים מקומיים. דווקא משום כך יהיה פשטני מדי לבטל בדיעבד את ההתפתחות כרעם פוליטי נטול תוצאות.
אך מנוף לחץ נשען על תלות מתמשכת. ככל שישראל מסוגלת להחליף טוב יותר את האספקה הטורקית, כך מצטמצם המנוף הכלכלי של אנקרה. בעגבניות המנגנון הזה בולט במיוחד כיום: ממוצר שלפני המלחמה ייבאה ישראל כחמישית מהביקוש שלה, תוך הסתמכות רבה על טורקיה, הפך המוצר — לפחות לפי שעה — למזון שמסופק במלואו מייצור מקומי.
שהמנגנון הזה פועל לא רק במזון הראתה כבר ניתוח של בנק ישראל מ־19 במרץ 2025. לפי הניתוח, סחורות ממקור טורקי היוו ב־2023 כ־5.3 מיליארד דולר, או כ־6.3 אחוזים מכלל יבוא הסחורות של ישראל . למרות זאת, השפעות האמברגו הטורקי על היבוא הישראלי ועל מחירי היבוא נותרו מוגבלות בסך הכול.
מבחינת הבנק המרכזי, הסיבה הייתה בעיקר תגובת השוק: ישראל מצאה מקורות אספקה חלופיים למוצרים טורקיים רבים. גם במוצרים שבהם הייתה קודם לכן התלות בטורקיה גדולה במיוחד, ספקים אחרים יכלו להיכנס לתמונה. בנק ישראל ראה בכך במפורש דוגמה לכך ששווקים פתוחים ומקורות אספקה מגוונים יכולים למתן את השפעתן של סנקציות סחר מוגבלות.
הדבר מוסיף להתפתחות בחקלאות נקודה חשובה. התשובה של ישראל אינה מורכבת אך ורק מיותר ייצור מקומי. במקומות שבהם ייצור מקומי הגיוני ואפשרי, הוא יכול להגביר את ביטחון האספקה. במקומות שבהם השווקים הבינלאומיים פועלים ביעילות רבה יותר, פיזור רחב יותר של הספקים מפחית את התלות במדינות בודדות.
המנוף של ארדואן מאבד בכך מהשפעתו בשני מישורים:ישראל יכולה לייצר בעצמה יותר סחורות מסוימות ולרכוש אחרות מספקים חלופיים. השילוב הזה בדיוק מצמצם את הפגיעוּת מול הגבלות סחר ממניעים פוליטיים.
מבחינה פוליטית, יש לכך חשיבות רבה. סנקציות והגבלות סחר יכולות להטיל על מדינה עלויות. אך בה בעת הן עשויות ליצור תמריץ לפרק דווקא את התלות שעליה מבוססת השפעתן. יבוא שהוחלף בהצלחה הוא אמצעי לחץ אחד פחות.
מכך לא נובע שישראל עצמאית כעת מבחינה כלכלית מהעולם. המדינה עדיין מייבאת מזונות רבים, חומרי גלם ומוצרי ביניים. גם החקלאות המקומית נותרה חשופה לבצורת, למזג אוויר קיצוני, למלחמה ולמחסור בכוח אדם. לכן ההתפתחות הנוכחית אינה סיפור של אוטרקיה מוחלטת, אלא סיפור של עמידוּת גדולה יותר.
להצלחה יש כמה אבות
יהיה שגוי באותה מידה להציג את כל הגידול בייצור כתגובה בלבד לרג’פ טאיפ ארדואן. הנתונים לשנת 2026 נראים חיוביים כל כך גם משום שכמה גורמים מצטרפים זה לזה במקביל. יותר כוח עבודה, שטחי גידול גדולים יותר, יבולים גבוהים ואמצעים ממשלתיים חיזקו את הייצור. במיוחד בגידולי ירקות מילא גם מזג אוויר נוח תפקיד.
הדבר אינו מפחית מחשיבותו הפוליטית של עצירת הסחר הטורקית. הוא רק ממקם אותה בהקשר הנכון. אנקרה ביטלה ערוץ אספקה ישיר חשוב. ישראל הגיבה לכך בספקים חלופיים, בפיזור רחב יותר של מקורות הרכש ובמקומות שבהם הדבר התאפשר — בהרחבה משמעותית יותר של הייצור המקומי.
התוצאה אינה ניכרת כיום רק בסטטיסטיקות. היא נמצאת פשוטו כמשמעו במדף הירקות.
טורקיה ביקשה להפעיל לחץ כלכלי על ישראל באמצעות עצירת הסחר שלה. בטווח הקצר נוצרו עלויות חדשות ובעיות אספקה. אולם ישראל הגיבה במקורות רכש חלופיים ובייצור מקומי מוגבר. ביוני 2026 לא יובאו עגבניות ופלפלים, ובביצי מאכל לא נרשם ביקוש למכסות יבוא. בעגבניות, חקלאים ישראלים מכסים כיום את מלוא הביקוש.
מה שצומח בשדות ישראל — אנקרה אינה יכולה לעצור
לכן, הלקח החשוב אולי ביותר מההתפתחות הזו אינו קולינרי ואינו חקלאי. הוא אסטרטגי. מדינה שיכולה לייצר בעצמה יותר מוצרי יסוד חיוניים או לפזר את שרשראות האספקה שלה בין כמה שותפים, קשה יותר להכניע באמצעות לחץ פוליטי.
ארדואן יכול היה לעצור את הסחר הישיר עם ישראל. הוא יכול היה להוציא סחורות טורקיות משרשראות האספקה הסדירות בין ישראל לטורקיה. אולם מה שאנקרה אינה יכולה לשלוט בו הוא יכולתה של ישראל להגיב ללחץ הזה.
בעגבניות ובפלפלים התגובה הזו כבר ניתנת למדידה מיידית. בביצים, הגידול בייצור המקומי כה גדול, עד שביוני 2026 לא נרשם ביקוש למכסות יבוא. ברמת המשק כולו, בנק ישראל מתעד במקביל שניתן היה להחליף סחורות טורקיות רבות במוצרים ממקורות אחרים.
אמצעי הלחץ של ארדואן לא נעלם אפוא לחלוטין. אבל הוא הולך ונשחק. משום שלחץ כלכלי פועל לאורך זמן בעיקר במקום שבו אין לצד השני חלופה מעשית.
ולפעמים החלופה הזו אכן צומחת בשדה הפרטי.
ℹ️ בסיס העובדות והמקורות הראשוניים למאמר 📑
▶️ משרד החקלאות וביטחון המזון הישראלי / ynet:
השקשוקה שוב ישראלית: חודש יוני היה בלי יבוא של עגבניות, פלפלים וביצים
נתונים עדכניים על יבוא עגבניות ופלפלים ביוני 2024, 2025 ו-2026, על ייצור ביצים, כוח אדם, שטחי גידול ועל כיסוי מלא של הביקוש הישראלי לעגבניות באמצעות יצרנים מקומיים.
▶️ בנק ישראל:
השפעת האמברגו הטורקי על כלכלת ישראל
ניתוח מ-19 במרץ 2025 על ההשפעות המוגבלות של האמברגו הטורקי על כלל המשק, על חלקן של הסחורות הטורקיות ביבוא הישראלי ועל ההצלחה בפיתוח מקורות רכש חלופיים.
▶️ נשיאות טורקיה, מנהלת התקשורת:
הבהרה בנוגע לטענות מטעות בעניין הסחר בין טורקיה לישראל
העמדה הטורקית הרשמית בנוגע להשעיית כל עסקאות היבוא והיצוא עם ישראל מאז 2 במאי 2024.
▶️ נשיאות טורקיה, מנהלת התקשורת:
הבהרה בנוגע לטענה כי מוצרים הכלולים בהגבלות ממשיכים להיות מיוצאים לישראל
נתונים רשמיים על עצירת היצוא של 54 קבוצות מוצרים ו-1,019 סעיפי מכס החל מ-9 באפריל 2024.
▶️ משרד החקלאות של ארצות הברית, השירות החקלאי הזר:
ישראל עשויה לחפש מקורות חדשים ליבוא חקלאי בשל איסור הסחר הטורקי
דוח ממאי 2024 על חשיבותה של טורקיה כספקית חקלאית של ישראל ועל מוצרי החקלאות המרכזיים שיובאו קודם לכן מטורקיה.
▶️ לקט ישראל:
מאפיינים ייחודיים של ייצור וצריכת מזון בישראל
סקירה של ביטחון המזון בישראל, של היבוא החקלאי בשנת 2024 ושל הסיכונים הנובעים משרשראות אספקה בינלאומיות, משינויי מחירים וממגבלות יצוא.
▶️ רויטרס:
טורקיה אומרת כי אינה מקלה את איסור היצוא לישראל
דיווח על עצירת הסחר הטורקית ועל היקף הסחר הבילטרלי, שעמד לפי נתונים טורקיים על כ-6.8 מיליארד דולר בשנת 2023.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מחויבת למחקר קפדני ולתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור מקולקל? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
