שיתוף הפעולה הביטחוני של פינלנד עם ישראל מקבל מסגרת ארוכת טווח. מזכר שהתקיים כבר מאז 2013 הוארך עד 2034 וכולל שיתוף פעולה במחקר, בפיתוח וברכש. מבחינה פוליטית, בולטים במיוחד העיתוי והיוזמה: בתחילת 2024, בעיצומה של מלחמת עזה, פינלנד עצמה הציעה להמשיך את שיתוף הפעולה, שהוארך עד כה בכל פעם לחמש שנים, למשך עשור שלם. בכך הלסינקי ממשיכה, גם תחת לחץ פוליטי ניכר, לראות בישראל שותפה חשובה בתחום מדיניות הביטחון.
ההחלטה משתלבת בהתפתחות שלעתים קרובות נעלמת באירופה מאחורי הוויכוחים הפוליטיים על ישראל. בעוד שהדרישות לסנקציות, לחרמות או להגבלת שיתוף הפעולה הולכות ומתגברות, מדינות המתמודדות עם אתגרים ביטחוניים קונקרטיים בוחנות את טכנולוגיית הביטחון הישראלית באופן מפוכח בהרבה.
פינלנד נמנית עם מדינות אלה. המדינה חברה בנאט״ו מאז 4 באפריל 2023. המתקפה הרוסית על אוקראינה סיימה את אי-ההזדהות הצבאית בת עשרות השנים של פינלנד ושינתה מן היסוד את תכנון הביטחון של המדינה.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivשיתוף הפעולה הביטחוני של פינלנד עם ישראל עד 2034
המזכר אינו הסכם חדש. לפי תחקירים של השידור הציבורי הפיני Yle , ההסכם המקורי נחתם כבר ב-2013 ולאחר מכן הוארך בכל פעם לחמש שנים.
ההבדל המכריע הפעם הוא במשך הזמן. בתחילת 2024 הייתה זו פינלנד שהציעה הארכה לעשר שנים. כך המסגרת המשותפת נמשכת כעת עד 2034.
ישראל תיארה, לפי Yle, את היחסים בתשובתה כ״שותפות ייחודית״ המבוססת על ערכים ועל אינטרסים משותפים. זו שפה דיפלומטית, אך היא מראה ששני הצדדים מייחסים לשיתוף הפעולה חשיבות רבה יותר מעסקת רכש מזדמנת.
המזכר נועד להבטיח את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות במחקר, בפיתוח וברכש של חומרי הגנה. נוסף על כך הוא קובע הקמת קבוצת תיאום משותפת, שאמורה להתכנס לפחות פעם בשנה.
שר ההגנה של פינלנד, אנטי הקנן, אינו מייחס לתהליך אופי חריג. לדבריו, לפינלנד יש מסמכי שיתוף פעולה דומים עם כ-40 מדינות. ישראל נמנית כבר שנים עם השותפות הללו. לכן החידוש אינו עצם קיומו של המזכר, אלא ההחלטה להחליף את המחזור הקודם של חמש שנים באופק של עשור שלם.
ℹ️ מה משמעות המזכר
המסמך אינו ברית לסיוע צבאי הדדי. הוא יוצר מסגרת ארוכת טווח לשיתוף פעולה בתחום חומרי ההגנה, במיוחד במחקר, בפיתוח וברכש. פרויקטים והחלטות רכש בודדים עדיין חייבים להתקבל בנפרד.
לא הוכרז בפומבי
מבחינה פוליטית, מעניין לא רק משך הזמן. משרד ההגנה הפיני לא הודיע בפומבי על ההארכה ב-2024. לפי מידע של Yle, גם משרד החוץ הפיני לא עודכן אז על המשך תוקפו של המזכר.
אין בכך כדי להפוך את המזכר לברית צבאית סודית. אך הדבר מעלה שאלה פוליטית לגיטימית: עד כמה רחבה המשמעות של שיתוף פעולה ביטחוני ארוך טווח למדיניות החוץ, ומי בתוך הממשלה צריך להיות מעורב בהחלטה כזו?
בדיוק סביב סוגיה זו מתמקדת כעת הביקורת הפנימית. סופיה וירטה, יו״ר מפלגת הירוקים, ומיניה קוסקלה, יו״ר ברית השמאל, תקפו בחריפות את המשך שיתוף הפעולה. קוסקלה כינתה את הקו הפיני מביש וקשרה במפורש את ביקורתה לטענה בדבר רצח עם בעזה. מדובר בהערכה פוליטית של ברית השמאל, ולא בקביעה משפטית שאומצה על ידי ממשלת פינלנד. ברית השמאל הודיעה גם על הגשת שאילתה פרלמנטרית בשאלה מי ידע על ההסכם וכיצד התקבלה ההחלטה.
עם זאת, לוויכוח הנוכחי יש היסטוריה קודמת, שהופכת את התמונה למורכבת יותר. ההחלטה העקרונית על פרויקט ההגנה האווירית הישראלי הגדול דוד’ס סלינג התקבלה כבר ב-5 באפריל 2023, תחת ממשלתה של סאנה מרין. שר ההגנה דאז, אנטי קאיקונן, נתן את אישור הרכש. הירוקים היו באותה עת חלק מהקואליציה הממשלתית. החוזה הסופי נחתם בנובמבר 2023, תחת ממשלתו שכבר כיהנה של פטרי אורפו.
לעומת זאת, ברית השמאל אימצה כבר בסתיו 2023 עמדה אחרת ודרשה להפסיק את הרכש. לכן הביקורת הנוכחית אינה נובעת מעמדות פוליטיות התחלתיות זהות לחלוטין.
הקשר כבר חורג מזמן מעסקה יחידה
ישראל היא כיום, אחרי ארצות הברית, הספקית הזרה השנייה בגודלה של פינלנד בתחום טכנולוגיית הביטחון. דוד’ס סלינג הוא רק הדוגמה הבולטת ביותר לכך.
ממשלת פינלנד העריכה את הרכש ב-2023 בכ-316 מיליון אירו. נוסף על כך קיימות אופציות בהיקף של כ-213 מיליון אירו, שההחלטה על מימושן תתקבל בנפרד. פינלנד היא הלקוחה הזרה הראשונה של המערכת.
הקשר לתעשיית הביטחון הישראלית רחב יותר. במשך שנים רכשה פינלנד מערכות ישראליות נוספות לתחומים שונים בכוחות המזוינים שלה, ובהן ספייק, גבריאל ומערכות מיגון ישראליות לכלי רכב פיניים. לכך מצטרפת אינטגרציה של מערכות ישראליות בידי חברות פיניות.
החשוב כאן אינו הרשימה של מוצרים בודדים, אלא המבנה שנוצר בעקבותיה. מי שמשתמש במערכות מורכבות במשך שנים זקוק להכשרה, לתחזוקה, לחלקי חילוף, לתחזוקת תוכנה, לאינטגרציה טכנית ולביטחון אספקה. חוזה רכש גדול אינו מסתיים אפוא עם האספקה.
זו בדיוק הסיבה שהארכת המזכר בעשר שנים מתאימה להתפתחותם של הכוחות המזוינים הפיניים. תוכניות הרכש הגדולות נמשכות הרחק אל תוך השנים הקרובות. מסגרת שיתוף פעולה עד 2034 מכסה בכך תקופה שבה מערכות אלה ישולבו במלואן במבנה ההגנה הפיני ויופעלו במשך שנים.
ℹ️ מדוע עשר השנים חשובות
הארכות קודמות נמשכו בכל פעם חמש שנים. ב-2024 הציעה פינלנד לראשונה תקופה של עשר שנים. שר ההגנה אנטי הקנן אינו מסביר זאת בדוקטרינה פוליטית חדשה, אלא בעיקר ברכש שכבר בוצע ובשיתוף הפעולה ארוך הטווח בתחום ההגנה האווירית. התקופה הארוכה יותר תואמת אפוא את אורך החיים ואת האינטגרציה של הפרויקטים שכבר אושרו.
23 מיזמים מתנהלים
עד כמה הקשר התרחב בינתיים אפשר לראות בנתון מהצד הישראלי של שיתוף הפעולה. Yle מציין, בהסתמך על העיתון הישראלי Ynet, 23 מיזמים מתנהלים בין הכוחות המזוינים הפיניים לתעשיית הביטחון הישראלית.
לכן קשה לצמצם עוד את היחסים לדוד’ס סלינג או להזמנה גדולה יחידה. הם כוללים מארג של פרויקטים מתמשכים, שיתוף פעולה תעשייתי וחילופי ידע צבאיים.
הדבר ניכר גם במאי 2026. בהלסינקי נערך הסמינר הפיני-ישראלי השני של תעשיות הביטחון. עשרות חברות משתי המדינות השתתפו בו. מפגש דומה נערך כבר ב-2022.
עבור ישראל יש לפינלנד חשיבות נוספת כחברה בנאט״ו וכשוק אירופי. נציג של משרד הביטחון הישראלי אף כינה את פינלנד, לפי Yle ובשיחה עם הג׳רוזלם פוסט, שער לשוק נאט״ו ולשוק האירופי.
מנקודת המבט הפינית, החשבון כנראה מפוכח בהרבה. הלסינקי אינה רוכשת מערכות כדי לקדם את האינטרסים הישראליים בתחום הייצוא, אלא משום שהכוחות המזוינים שלה מייחסים להן תועלת קונקרטית להגנתה.
המטה הכללי הפיני מציין את הנקודה המכריעה
ששיתוף הפעולה אינו מסתכם בחוזים הוכיח גם ביקורו של המפקד העליון של פינלנד, הגנרל יאנה יאאקולה, בישראל באוגוסט 2026. שם נפגש, בין היתר, עם ראש המטה הכללי הישראלי, אייל זמיר. נושאי השיחות היו המצב הביטחוני, לוחמה מודרנית והגנה אווירית.
ההסבר שמסר יאאקולה לאחר מכן בטלוויזיה הפינית היה משמעותי אף יותר. לדבריו, ברכש לא מדובר רק בציוד עצמו. יחד איתו מתקבלים גם הכשרה, חלקי חילוף, ביטחון אספקה וניסיון מההפעלה המעשית.
דווקא הניסיון המבצעי הזה הוא ״מידע בעל ערך עצום״ עבור פינלנד, הסביר יאאקולה בהתייחסו לשיתוף הפעולה עם ישראל. בכך מנסח המטה הכללי הפיני עצמו את הנקודה שנקל לפספס בוויכוח הפוליטי: פינלנד אינה קונה רק חומרה. היא משלבת בתכנון ההגנה שלה ידע, תמיכה וניסיון מצטבר של שנים.
הדבר מסביר גם מדוע הפרדה מלאה תהיה מורכבת בהרבה ממחיקתה של הזמנה עתידית. מערכות שכבר הוכנסו לשימוש או הוזמנו יוצרות קשרים שחייבים לפעול במשך שנים רבות.
האופוזיציה קולנית, אך אינה הרוב הפרלמנטרי
הביקורת של הירוקים ושל ברית השמאל רלוונטית מבחינה פוליטית. אך היא אינה שקולה לקו שאימץ הפרלמנט הפיני עד כה.
יוזמה אזרחית להסדרה חוקית מחמירה יותר של רכש ביטחוני זכתה לתמיכתם של יותר מ-50,000 איש ונידונה בפרלמנט ב-2026. היא ביקשה לשלב במידה רבה יותר קריטריונים של זכויות אדם ושל המשפט ההומניטרי ברכש, ובדיון הפוליטי הופנתה במיוחד נגד רכישות מישראל.
ועדת ההגנה המליצה שלא להמשיך בטיפול ביוזמה. לאחר הדיון הפרלמנטרי באפריל 2026 היא נדחתה. בכך לא הצליחה הדרישה להגבלה כזו של מדיניות הרכש לעבור בפרלמנט.
הדבר חשוב לצורך ההקשר. שיתוף הפעולה ארוך הטווח שסוכם ב-2024 אינו עומד מול התרחקות מישראל שכבר אושרה בפרלמנט. הוא נמצא במרכזו של עימות פוליטי, שבו חלק מהאופוזיציה דורש קו מגביל בהרבה, אך עד כה לא הצליח להשיג לכך רוב.
מרחק פוליטי ומציאות צבאית
מאז תחילת מלחמת עזה מתקיים באירופה דיון אינטנסיבי על הגבלת היחסים הכלכליים והצבאיים עם ישראל. מפלגות וממשלות אחדות רואות בצעדים כאלה אפשרות להפעיל לחץ פוליטי על ירושלים.
פינלנד ממחישה היכן עשויים להיות גבולותיה של מדיניות זו.
מי שכבר שילב מערכות ישראליות בכוחות המזוינים שלו זקוק ליותר מהרכש המקורי בלבד. תמיכה ארוכת טווח, הכשרה, אינטגרציה טכנית וביטחון אספקה הופכים לחלק מתכנון ההגנה העצמי. יחסים מסוג זה אי אפשר להפעיל ולכבות בהתאם למזג האוויר הפוליטי, כפי שעושים עם קבלת פנים דיפלומטית.
עבור פינלנד נוסף לכך גורם שהופך את הדיון למוחשי פחות מאשר במדינות אירופיות רבות אחרות. המדינה גובלת ישירות ברוסיה ועליה להתאים את תכנון ההגנה שלה לאפשרות של עימות צבאי באזור שלה.
הדבר אינו מסביר כל החלטה פוליטית ואף אינו פוטר אותה מביקורת. אך הוא מסביר מדוע הלסינקי מעניקה משקל שונה לשיתוף פעולה ביטחוני מאשר מפלגות המבקשות בראש ובראשונה להעביר מסר פוליטי כלפי ישראל.
החלטה בעלת משמעות סמלית
הארכת המזכר אינה משמעותה שפינלנד תומכת בכל החלטה פוליטית של ממשלת ישראל. היא מראה דווקא שהלסינקי אינה משווה באופן אוטומטי בין חילוקי דעות פוליטיים לבין שאלת יכולת ההגנה העצמית שלה.
היוזמה לתקופה של עשר שנים ממחישה זאת במיוחד. פינלנד לא רק הגיבה לבקשה ישראלית להמשך. הלסינקי עצמה הציעה בתחילת 2024 להבטיח הפעם את המשך שיתוף הפעולה עד 2034.
פינלנד ממשיכה לראות בישראל שותפה ביטחונית חשובה גם תחת לחץ פוליטי ניכר. הנקודה המכרעת אינה רק ששיתוף הפעולה נמשך. הלסינקי עצמה הציעה ב-2024 להחליף את המחזור הקודם של חמש שנים בהסכם לעשר שנים, עד 2034. יחד עם 23 מיזמים מתמשכים, רכש ארוך טווח וחילופי ניסיון צבאי, הדבר מצביע על מערכת יחסים החורגת בהרבה מסמליות פוליטית.
לכן ניתן לקרוא את החלטתה של פינלנד באופן הקוהרנטי ביותר כמדיניות של הגנה על אינטרסים. הלסינקי אינה חייבת לתמוך בממשלת ישראל בכל סוגיה כדי להגיע למסקנה שלטכנולוגיה, לתמיכה ולניסיון הישראליים יש ערך ממשי לביטחונה שלה. כאשר הביטחון אינו עוד רק נושא להחלטות פוליטיות, אלא מתחיל בגבול המדינה עצמה, הדיון בישראל הופך במהירות לשאלה של אינטרסים מדינתיים מוחשיים.
ℹ️ בסיס העובדות ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ Yle:
פינלנד וישראל מאריכות את שיתוף הפעולה הביטחוני עד 2034
מחקר על המזכר משנת 2013, על הצעת פינלנד להארכה של עשר שנים, על תחומי שיתוף הפעולה, על המיזמים המתמשכים ועל הסיווג הפוליטי.
▶️ Yle:
תגובות הירוקים וברית השמאל על שיתוף הפעולה עם ישראל
דיווח על סופיה וירטה, מיניה קוסקלה ועל השאילתה הפרלמנטרית שהוכרזה.
▶️ Yle:
יאנה יאאקולה על שיתוף הפעולה הביטחוני הפיני-ישראלי
ראיון וניתוח של חשיבות ההכשרה, ביטחון האספקה והניסיון המבצעי.
▶️ Yle:
ישראל כספקית הגנה זרה חשובה של פינלנד
ניתוח של הרכש הפיני ושל תפקידה של ישראל.
▶️ משרד ההגנה הפיני:
מערכת הגנה אווירית חדשה לטווח ארוך עבור הכוחות המזוינים של פינלנד
הודעה מ-5 באפריל 2023 על ההחלטה לבחור במערכת David’s Sling, על היקף הרכש ועל האישור שניתן באותה עת על ידי שר ההגנה אנטי קאיקונן.
▶️ הפרלמנט הפיני:
דיון פרלמנטרי ביוזמת האזרחים להסדרת רכש ביטחוני מ-21 באפריל 2026
תיעוד הטיפול הפרלמנטרי ביוזמת האזרחים KAA 4/2025 vp.
▶️ הפרלמנט הפיני:
ישיבת המליאה מ-24 באפריל 2026
המשך הטיפול הפרלמנטרי ביוזמה להסדרת רכש ביטחוני.
▶️ נאט״ו:
פינלנד מצטרפת לנאט״ו כבעלת הברית ה-31
תיעוד רשמי של הצטרפות פינלנד לנאט״ו ב-4 באפריל 2023.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגל במחקר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את הערתך. במידת האפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
