אסלאמיסטים וקיצונים משמאל מייצגים השקפות עולם שונות לחלוטין. אולם ברגע שישראל הופכת לאויב המשותף, ההבדלים האלה נדחקים לרקע במהירות מפתיעה. המשרד להגנת החוקה של סקסוניה התחתונה מתאר חפיפה אידאולוגית מסוכנת, הניכרת בהפגנות ובמיוחד ברשתות החברתיות.
הגורם המאחד אינו חזון פוליטי משותף, אלא העוינות כלפי ישראל. אנטישמיות, אנטי-ציונות ואנטי-אימפריאליזם יוצרים מרחב תהודה שבו נפגשים גורמים, שבנסיבות אחרות היו מן הסתם נלחמים זה בזה במרירות.
הפוסט הרשמי של המשרד להגנת החוקה ב-X
גם בפוסט ב-X מסכם המשרד להגנת החוקה של סקסוניה התחתונה את ממצאיו. הרשות מדגישה כי כמה אסלאמיסטים וקיצונים משמאל מפגינים למען מטרות דומות, למרות ההבדלים העקרוניים ביניהם.
הבהרת הרשות ראויה לציון: ביקורת על ממשלת ישראל מותרת כמובן, ועשויה להיות נחוצה לצורך העיבוד הפוליטי של סכסוך.
הבהרה זו חשובה, משום שהיא מפריכה תירוץ נפוץ. מי שמבקר אנטישמיות או את הדה-לגיטימציה של ישראל אינו מכריז בכך שכל ביקורת על המדיניות הישראלית אסורה. הקובעים הם תוכן האמירה, שפתה ומטרתה.
אסלאמיסטים וקיצונים משמאל באותה הפגנה?
מה שנשמע בלתי אפשרי להתיישבות נצפה כבר כמה פעמים בסקסוניה התחתונה במהלך מחאות נגד מלחמת המזרח התיכון.
יחד ברחובות, אף שהאידאולוגיות מתנגשות
דו״ח המשרד להגנת החוקה של סקסוניה התחתונה לשנת 2025 מקדיש פרק מיוחד להשפעות המלחמה במזרח התיכון ולאנטישמיות. הרשות מתארת בו התפתחות שהפכה גלויה יותר ויותר מאז מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023.
לפי הדו״ח, במחאות פרו-פלסטיניות ואנטי-ישראליות מופיעים אסלאמיסטים, קיצונים פלסטינים חילונים וכן קיצונים גרמנים וטורקים משמאל כמארגנים, כמניעי גיוס או כמשתתפים.
היסודות האידאולוגיים שלהם שונים במידה ניכרת. אסלאמיסטים שואפים לסדר חברתי המוכתב בידי הדת. קיצונים משמאל דוחים לעיתים קרובות את הדת באופן עקרוני ומסבירים סכסוכים חברתיים באמצעות הקפיטליזם, הקולוניאליזם ומבני כוח אימפריאליסטיים לכאורה.
ובכל זאת, בנושא ישראל השקפות העולם האלה נפגשות. ישראל מוצגת כאויבת מערבית, קולוניאלית או אימפריאליסטית. המדינה היהודית אינה נתפסת כשחקן דמוקרטי בעל אינטרסים ביטחוניים לגיטימיים, אלא כישות בלתי לגיטימית מעיקרה, שיש להתגבר על עצם קיומה.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
מה באמת קובע המשרד להגנת החוקה
הדו״ח מתאר את האנטישמיות, האנטי-אימפריאליזם, העוינות לישראל ודחיית הערכים המערביים כיסודות המאחדים בין הגורמים הקיצוניים המעורבים.
עם זאת, המכנה המשותף אינו אומר שאסלאמיסטים וקיצונים משמאל הקימו לפתע ארגון מאוחד או ברית פוליטית קבועה. המשרד להגנת החוקה מציין במפורש כי לא מדובר בשיתוף פעולה מבני שכבר קיים.
מדובר בעיקר בחפיפות נקודתיות, במחאות משותפות ובמרחב תהודה דיגיטלי. במרחב הזה מופצים סיסמאות, נרטיבים ודימויי אויב דומים, אף שההצדקה האידאולוגית שלהם עשויה להיות שונה.
המשרד להגנת החוקה מזהיר גם כי בדרך זו קשרים ישנים עלולים להפוך שוב לגלויים, וקשרים חדשים עשויים להיווצר. במקרים מסוימים הדבר עשוי בעתיד להוביל לשיתוף פעולה הדוק יותר.
ℹ️ הבחנה חשובה
המשרד להגנת החוקה אינו מגדיר את כל משתתפי ההפגנות הפרו-פלסטיניות כקיצונים. לפי הדו״ח, בשנת 2025 השתתפו גם אנשים בעלי עמדות לא-קיצוניות, פציפיסטיות או אנטי-מיליטריסטיות. המעקב מתמקד בגורמים קיצוניים, בארגונים ובדפוסים אידאולוגיים קונקרטיים.
היכן מסתיימת הביקורת ומתחילה הדה-לגיטימציה
ביקורת לגיטימית עוסקת בהחלטות קונקרטיות של ממשלה, רשות או הכוחות המזוינים. היא יכולה להיות חריפה, לא נוחה ואף מנוסחת בחריפות מוסרית. אולם היא עדיין מכירה בישראל כמדינה לגיטימית ואינה מטילה על יהודים אחריות קולקטיבית להחלטות פוליטיות.
תעמולה אנטי-ציונית ואנטישמית חותרת, לעומת זאת, למטרה אחרת. היא אינה מטילה ספק רק בהחלטות מסוימות, אלא בעצם זכות קיומה של ישראל. המדינה היהודית מוצגת כפרויקט קולוניאלי, גזעני או פושע מעיקרו, לכאורה.
הדו״ח מתאר כיצד קיצונים אנטי-אימפריאליסטים משמאל רואים בישראל ״מדינת אפרטהייד״, ״מושבת מתיישבים״ או מוצב קדמי של ארצות הברית .מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 מוצגת בחלק מהסביבות האלה מחדש כהתנגדות לגיטימית לכאורה, בעוד הקורבנות היהודים מושתקים.
בקרב האסלאמיסטים אותה עוינות מקבלת הצדקה דתית. ישראל נחשבת לגוף זר באזור שנתפס כמיועד כולו לאסלאם. הציונות אינה מובנת לעיתים קרובות כהגדרה עצמית לאומית יהודית, אלא כצופן לכוח יהודי לכאורה ולקנוניה.
הנימוקים שונים. התוצאה נותרת דומה: ישראל עוברת דמוניזציה, דה-לגיטימציה והופכת לדימוי אויב.
הרשתות החברתיות מאיצות את ההתקרבות
החפיפה האידאולוגית בולטת במיוחד באינטרנט. שם נוצרים מרחבי תקשורת משותפים, שבהם תכנים משותפים בלי שהמשתמשים יהיו בהכרח חברים באותו ארגון או בזרם הפוליטיเดียว.
סרטון שמקורו בסביבה אסלאמיסטית יכול להיות מופץ מחדש בידי חשבונות של קיצונים משמאל. טענה מרשת אנטי-אימפריאליסטית יכולה להופיע בתורה בערוצים אסלאמיסטיים. למקור ולהצדקה המקורית יש חשיבות הולכת ופוחתת, כל עוד המסר מופנה נגד ישראל.
כך נעשים נרטיבים קיצוניים מקובלים יותר מבחינה חברתית. מונחים כמו קולוניאליזם, אפרטהייד, רצח עם או התנגדות נשמעים פוליטיים ואקדמיים, אך יכולים לשמש כאריזה להכחשת זכות קיומה של ישראל או להצדקת טרור.
הדבר יעיל דווקא משום שאנשים רבים משתפים תכנים כאלה לא מתוך השקפה קיצונית מגובשת. הם מגיבים לתמונות, לסרטונים קצרים ולטענות טעונות רגשית. גורמים קיצוניים משתמשים בזעם הזה כדי להפיץ את הפרשנויות שלהם בקרב קהל רחב יותר.
אסלאמיסטים וקיצונים משמאל: חזית רוחבית ללא ברית קבועה
המונח ״חזית רוחבית״ מתאר את המצב רק באופן חלקי. עד כה אין ברית משותפת קבועה, הנהגה אחידה או שיתוף פעולה ארגוני רציף בין קבוצות אסלאמיסטיות לקבוצות של קיצונים משמאל.
ובכל זאת נוצרות חפיפות נקודתיות במחאות ובתעמולה. הן מתאפשרות משום שדימוי אויב משותף חזק דיו כדי לטשטש זמנית את ההבדלים האידאולוגיים.
עבור אסלאמיסטים ישראל היא יריבה דתית ופוליטית. עבור קיצונים אנטי-אימפריאליסטים משמאל היא, לכאורה, מוצב קדמי קולוניאלי של המערב. עבור קיצונים פלסטינים חילונים, חיסולה של המדינה היהודית עומד במרכז האג׳נדה הלאומנית שלהם.
הדרכים שונות. המטרה — דה-לגיטימציה פוליטית, מוסרית או ממשית של ישראל — מחברת ביניהם.
אסלאמיסטים וקיצונים משמאל אינם תנועה פוליטית מאוחדת. עם זאת, המשרד להגנת החוקה של סקסוניה התחתונה מתעד מחאות משותפות, מרחבי תהודה דיגיטליים וחפיפות אידאולוגיות. אנטישמיות, אנטי-ציונות, אנטי-אימפריאליזם ודימוי האויב ישראל פועלים כאן כגורמים מאחדים.
מי שמתעלם מהדפוס מסייע לקיצונים
העובדה שקבוצות בעלות תפיסות שונות לחלוטין של החברה נפגשות בנושא ישראל צריכה להדליק נורה אדומה. לא משום שביקורת על ישראל היא טאבו, אלא משום שבסביבות האלה ביקורת לגיטימית מתערבבת שוב ושוב עם דה-לגיטימציה ושנאת יהודים.
מי שמגן באופן רפלקסיבי על כל צורה של עוינות לישראל כביכול מדובר בביקורת גרידא על הממשלה, מחמיץ את הדפוס האמיתי. ומי שממעיט בערכם של נרטיבים אנטישמיים משום שמקורם בסביבה הנתפסת כפרוגרסיבית או אנטי-קולוניאלית, הופך אותם למקובלים יותר בחברה.
קיצונים אינם זקוקים למטה מפלגתי משותף כדי לחזק זה את זה. דימוי אויב משותף, אותן סיסמאות ומרחב דיגיטלי מלא בשנאה ובדיסאינפורמציה כבר מספיקים כדי להגיע רחוק במידה מפתיעה.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ המשרד להגנת החוקה של סקסוניה התחתונה:
דו״ח המשרד להגנת החוקה של סקסוניה התחתונה לשנת 2025
הפרק המיוחד ״השפעות המלחמה במזרח התיכון ואנטישמיות״, בעמודים 38 עד 52, מתאר גורמים קיצוניים, דימויי אויב משותפים, אנטישמיות וקשרים אפשריים החוצים תופעות שונות.
▶️ המשרד להגנת החוקה של סקסוניה התחתונה ב-X:
אסלאמיסטים וקיצונים משמאל באותה הפגנה
פוסט רשמי על השתתפותם של גורמים אסלאמיסטיים וקיצוניים משמאל במחאות נגד המלחמה במזרח התיכון ועל החפיפות האידאולוגיות ביניהם.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מחויב לתחקיר קפדני ולתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שבור? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לצרף מקור שניתן לאמת.
