„כיצד ישראל הזיזה את גבולותיה בשלוש שנות מלחמה“, כך נכתב בכותרת ה־stern. הדבר נשמע כמו הגדלת גבולות המדינה של ישראל. למעשה, ההתפתחויות מאז 7 באוקטובר 2023 כוללות תהליכים שונים: קווי שליטה צבאיים ברצועת עזה, אזור ביטחון בדרום לבנון, עמדות ישראליות בסוריה ומדיניות התיישבות, שיש להבחין בינה לבין אלה, ביהודה ושומרון. מי שמסכם את כל אלה תחת המונח „הזזת גבולות“, קובע כבר בכותרת מסגרת פוליטית.

לא מדובר בדקדוקי עניות. גבול מדיני, קו נסיגה צבאי, אזור חיץ ודרישה פוליטית לסיפוח הם ארבעה דברים שונים. יש להם סיבות שונות והשלכות משפטיות שונות. בדיוק את ההבדלים האלה ראוי שכתבה עיתונאית תציג בבירור, במקום לכסות עליהם בניסוח אחד ויחיד.

ארבע זירות, קווי שליטה צבאיים שונים

לא ניתן להציג את עזה, לבנון, סוריה ויהודה ושומרון כתהליך טריטוריאלי יחיד. בעזה מדובר במערך של שליטה צבאית ונסיגה שנוצר בעקבות מתקפת חמאס. בלבנון עומד במוקד האיום של חזבאללה על גבולה הצפוני של ישראל. בסוריה הפלת משטר אסד שינתה את המצב הביטחוני באזור שבו כבר התקיים אזור להפרדת כוחות. לעומת זאת, הרחבת ההתיישבות ביהודה ושומרון נובעת מהיגיון פוליטי ומנהלי ארוך טווח.

מי שמאחד את ההתפתחויות האלה לסיפור על גבולותיה החדשים כביכול של ישראל, מוציא אותן מההקשר שלהן. מתועד כי ישראל מפעילה שליטה צבאית נוספת בכמה אזורים. אולם זו אמירה שונה מהטענה שהמדינה שינתה בהתאם את גבולותיה המוכרים.

7 באוקטובר אינו הערת שוליים

ב-7 באוקטובר 2023תקפו חמאס וקבוצות חמושות נוספות את ישראל. יותר מ־1,200 בני אדם נרצחו, ו־251 נחטפו לרצועת עזה כבני ערובה. מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש הזכיר זאת בהצהרתו לציון יום השנה השלישי. כבר ב־8 באוקטובר תיעד יוניפי״ל ירי רקטות מלבנון ותגובת אש ישראלית.

ישראל נאלצה אפוא לא רק להגיב למתקפת חמאס, אלא גם להביא בחשבון חזית חמושה נוספת בצפון. האיום מצד רקטות, עמדות חמושות ותשתיות הסמוכות לגבול הוא גורם מכריע באסטרטגיית הביטחון הישראלית. מי שמדווח על אזורי הביטחון שהוקמו בהמשך אינו חייב לאמץ את הרקע הזה כהצדקה. עליו להסביר אותו כסיבה וכמושא לבדיקה.

Passende X-Beiträge

Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv

Emanuel Fabian 28.10.2026 · 06:54 Uhr Die endgültige Wahlbeteiligung unter den IDF-Soldaten bei den landesweiten Wahlen in Israel lag nach Angaben des Militärs bei 79,9 Prozent. Die IDF erklärt, dies… IDF 09.10.2026 · 20:17 Uhr AN DER GRENZE ZWISCHEN SYRIEN UND DEM LIBANON: Der syrische Terrorist Yusuf Ali Al-Hassoun wurde getroffen. Hassoun handelte unter der Leitung des iranischen Regimes… Jüdische Allgemeine 21.10.2026 · 16:00 Uhr In weniger als einer Woche wählt Israel ein neues Parlament. Bereits jetzt dürfen Soldaten die Wahlkabinen betreten – diese werden ihnen bis in den… Israel MFA 22.10.2026 · 14:00 Uhr Die Realität der palästinensischen Gewalt in Judäa und Samaria. Gestern setzten palästinensische Angreifer das Grab des Priesters Eleasar (Sohn Aarons, Bruder des Mose und… IDF 24.10.2026 · 20:26 Uhr OPERATIVES UPDATE – JUDÄA UND SAMARIA: Am Wochenende waren Soldaten der Israelischen Verteidigungsstreitkräfte (IDF), die israelische Grenzpolizei und der israelische Inlandsgeheimdienst (ISA) im Rahmen…

غزة: خطوط السيطرة العسكرية ليست حدودًا دولية جديدة

بعد وقف إطلاق النار في أكتوبر 2025، حدّد ما يُسمّى الخط الأصفر في البداية المنطقة التي كان من المقرر أن تبقى فيها القوات الإسرائيلية مؤقتًا. ووفقًا لـتقرير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية (OCHA) الصادر في 26 يونيو 2026، كانت منطقة انتشار القوات الأصلية هذه تغطي نحو 53 بالمئة من قطاع غزة. وفي يونيو 2026، كانت قيود الوصول تشمل بالفعل نحو 65 بالمئة. كما ميّزت الأمم المتحدة بين ذلك وبين خط برتقالي يمتد لمسافة أبعد.

تصف هذه الأرقام وقائع مختلفة وفترات زمنية مختلفة: في البداية نطاق الانتشار المقرر، ولاحقًا المناطق الخاضعة لقيود الوصول. وقد جرى تغيير مواضع العلامات والقيود عدة مرات على مدار الأشهر. كذلك، تقرير مكتب الأمم المتحدة لتنسيق الشؤون الإنسانية (OCHA) الصادر في 15 أكتوبر 2026תיעד תזוזות שדווחו. לכן הנתונים באחוזים הם תמונת מצב רגעית, ולא נתוני גבול בלתי משתנים.

ההשפעות על חופש התנועה של האוכלוסייה האזרחית משמעותיות, ויש להביאן בחשבון בסיקור. עם זאת, אסור ששטח המצוי בשליטה צבאית יהפוך, במשתמע, לשטח מדינה שנרכש זה עתה. התנאים המושגיים והמשפטיים לצעד כזה אינם מתקיימים.

ההחלטה שנתמכה על ידי מועצת הביטחון של האו״ם Resolution 2803 vom 17. November 2025 קובעת נסיגה הדרגתית של הכוחות הישראליים, הקשורה לפירוז עזה ולעמידה בתנאי ביטחון. התוכנית המצורפת אינה כוללת במפורש סיפוח ישראלי של עזה. השאלה היא אפוא כיצד השליטה הנוכחית מתיישבת עם הסכמים אלה, והאם תנאי הביטחון מתקיימים. זהו ניסוח קונקרטי יותר מבחינה עיתונאית מאשר „ישראל הזיזה את גבולותיה“.

לבנון: יש להפריד בין הגנת הגבול הצפוני לבין תביעות טריטוריאליות

בדרום לבנון מנמקת ממשלת ישראל את אזור הביטחון הצבאי בסכנה מצד חזבאללה. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר ב־22 ביוני 2026, כי על הכוחות הישראליים להישאר שם כל עוד הדבר נדרש להגנת האוכלוסייה בצפון. ב־הצהרה משותפת עם שר הביטחון ישראל כ״ץ הפנתה הממשלה כמה ימים לאחר מכן להשמדת תשתיות חזבאללה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ דרש, לעומת זאת, ב־23 במרץ 2026 להרחיב את גבולה של ישראל עד נהר הליטני. דרישה זו תועדה על ידי רויטרס. היא טריטוריאלית במפורש ויש לציין זאת. עם זאת, אין להשוות אותה לאסטרטגיית הביטחון המוצהרת של הממשלה, והיא גם אינה שינוי שכבר בוצע בגבול המדינה.

משימת האו״ם UNIFILמבהיר בנוסף: הקו הכחול הוא קו נסיגה, ולא גבול מדינה בינלאומי מוסכם. יוניפי״ל רואה בחציית הקו הכחול הפרות של החלטה 1701. לפיכך, נימוק ביטחוני אינו מחליף את בחינת הצעד המסוים. הוא נקודת המוצא לבחינה זו, ולא תוצאתה.

סוריה: לפשיטות לאחר נפילת אסד יש רקע אחר

לאחר נפילת משטר אסד בדצמבר 2024, חיילים ישראלים נכנסו לאזור הפרדת הכוחות בסוריה ואף מעבר לו. ישראל נימקה זאת בשינוי במצב הביטחוני. דוח מועצת הביטחון מאוקטובר 2026 מתעד במקביל כי האו״ם רואה בנוכחות הישראלית המתמשכת באזור ההפרדה הפרה של ההסכם משנת 1974. UNDOF מפקח על קיומו.

זהו סכסוך קונקרטי על נוכחות צבאית ועל הסכמים קיימים. התייחסות אליו כאל שינוי רשמי של גבולות מדינת ישראל תטשטש דווקא את הסכסוך המשפטי שניתוח זהיר צריך להסביר.

יהודה ושומרון: מדיניות ההתנחלויות אינה אזור חיץ

קטגוריה אחרת היא הרחבת ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון. לפי התדריך של האו״ם מ-28 בספטמבר 2026במהלך תקופת הדיווח, מיוני עד ספטמבר, קודמו או אושרו תוכניות להקמת אלפי יחידות דיור נוספות. זוהי מדיניות מדינתית עצמאית של התיישבות ותכנון, הכרוכה בעימותים משפטיים ופוליטיים משמעותיים.

מי שמשלב אותה עם עזה, לבנון וסוריה בנרטיב אחד על התגובה ל-7 באוקטובר, מציג גם את התהליך הזה באופן שגוי. סוגיית ההתנחלויות קדמה למלחמה הנוכחית, והיא מקודמת באמצעות החלטות אחרות מאלה שמעצבות קו נסיגה צבאי. דווקא דיווח ביקורתי אינו צריך להתעלם מההבדל הזה.

כיצד כותרות הופכות קווי שליטה צבאיים לגבולות

מותר ל״שטרן״ לבחון באופן ביקורתי את הפעולות הצבאיות של ישראל, את השלכותיהן על אזרחים ואת כוונותיהם של פוליטיקאים מסוימים. עם זאת, עליו להבחין בין השלכות מוכחות לבין מניעים המיוחסים להם. מהרס מתועד, למשל, עדיין לא נובעת תוכנית מוכחת להשמדת מקורות מחיה באופן מכוון. טענה כזו זקוקה לראיות משל עצמה.

הבעיה בכותרת נעוצה בדחיסה. היא הופכת כמה תהליכים, שנשענים על נימוקים שונים ומוערכים באופנים שונים, לסיפור על שינוי גבולותיה של ישראל. כך מופנה המבט אל התפשטות טריטוריאלית, עוד לפני שנעשתה הבחנה בין אמצעי ביטחון, כיבוש, קו נסיגה, הרחבת התנחלויות ודרישה לסיפוח.

כותרת מדויקת יותר תהיה: „כיצד שלוש שנות מלחמה שינו את קווי השליטה הצבאית של ישראל“. זה נשמע פחות דרמטי. בתמורה, יהיה ברור מיד במה מדובר ואילו שאלות עדיין טעונות בירור.

הביקורת התקשורתית המרכזית פשוטה: מי שמתאר את השליטה הצבאית של ישראל, לא צריך לנסח זאת כאילו בכך כבר שורטטו מחדש גבולות המדינה. מי שרוצה להוכיח שאיפות טריטוריאליות, חייב להבחין בין דרישות פוליטיות לבין החלטות מדינתיות. ומי שרוצה להעריך את אזורי הביטחון, אינו רשאי לדחוק לשולי ההיסטוריה את התקפות חמאס וחיזבאללה. מפה מדויקת זקוקה למונחים מדויקים. במיוחד כשמדובר בישראל.