תחת התווית „על-מפלגתי“ מבקש הקמפיין „הצבעה טקטית 2026“ למנוע מצב שבו AfD תפיק תועלת ממספר גדול ככל האפשר של קולות בבחירות לבית הנבחרים של סקסוניה-אנהלט. במרכז עומדות בעיקר SPD והירוקים. מאחורי הקמפיין עומדת The Goodforces — סוכנות תקשורת פוליטית שמצהירה בגלוי שהיא פועלת למען רוב פרוגרסיבי. „neunund20“, המנוהל על ידי The Goodforces כפרויקט עצמאי, מגדיר בטווח הארוך אפילו רוב של SPD, הירוקים והשמאל בבחירות לבונדסטאג ב-2029 כמטרה.

וולפגנג קוביצקי מבקר את המבנה הזה בצדק. מי שפועל באופן חד-משמעי מבחינה פוליטית בכיוון מסוים, רשאי כמובן לעשות זאת. אך חלק השיפוט הפוליטי בקמפיין כזה צריך להיות גלוי באותה מידה כמו התווית „על-מפלגתי“.

לכן השאלה המכרעת פשוטה למדי: האם המטרה היא באמת רק למנוע רוב של AfD, או שמא תחת מעטה ההצבעה הטקטית מבקשים במקביל לחזק מחנה פוליטי מסוים?

Passende X-Beiträge

Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv

Jüdische Allgemeine 08.09.2026 · 19:30 Uhr BSW-Gründerin Sahra Wagenknecht hat sich dafür ausgesprochen, einen AfD-Politiker zum Landtagspräsidenten in Sachsen-Anhalt zu wählen. Damit hätte die AfD die nötige Mehrheit für das… Jüdische Allgemeine 16.09.2026 · 18:00 Uhr Die Bürger von Mecklenburg-Vorpommern wählen am 20. September ihr Parlament. Wird der besorgniserregende Trend, der in Sachsen-Anhalt zu beobachten war, fortgesetzt und verfestigt? Ein… Jüdische Allgemeine 18.09.2026 · 06:15 Uhr AfD will FPÖ-Erfahrungen in Sachsen-Anhalt nutzen: »Von den politischen Erfahrungen der FPÖ können wir sicherlich profitieren«, sagt der Parlamentarische Geschäftsführer der AfD-Landtagsfraktion.

41 אחוזים ל-AfD משנים את החישוב הפוליטי

ב-6 בספטמבר 2026 תבחר סקסוניה-אנהלט בית נבחרים חדש. בסקר INSA שפורסם ב-23 ביולי עמדה ה-AfD על 41 אחוזים. ה-CDU הגיעה ל-24 אחוזים, השמאל ל-14 אחוזים וה-SPD ל-5 אחוזים. הירוקים, FDP ו-BSW עמדו כל אחת על 4 אחוזים.

לעימות שבו עסק וולפגנג קוביצקי חשיבות מיוחדת לתמונת הסקר הזו, משום ש-FDP והירוקים אכן היו בו בתיקו, עם ארבעה אחוזים.

בינתיים קיים גם סקר חדש יותר של Infratest-dimap, שפורסם ב-30 ביולי 2026 . שם קיבלו AfD 41 אחוזים, CDU 24 אחוזים, השמאל 13 אחוזים, SPD 7 אחוזים, הירוקים 5 אחוזים ו-BSW 4 אחוזים. ה-FDP לא הוצגה בנפרד בסקר זה. סקרי בחירות הם תמונת מצב ואינם תחזיות של תוצאות הבחירות בפועל.

מכאן מקבלת החסימה של חמישה אחוזים משמעות עצומה. בחלוקת המושבים נלקחות בחשבון בדרך כלל המפלגות שמגיעות לפחות לחמישה אחוזים מהקולות הכשרים ברשימת המפלגה. אם מפלגות אינן עוברות את החסימה, מאזן הכוחות בין המפלגות שנותרו עשוי להשתנות באופן ניכר.

בדיוק כאן נכנס „הצבעה טקטית 2026“ לתמונה. הקמפיין מבקש לשכנע מצביעים להשתמש בקולותיהם באופן אסטרטגי, כדי למנוע ממשלת AfD.

אין בכך כשלעצמו דבר פסול. כל מצביע רשאי להצביע באופן טקטי, וכל יוזמה פרטית רשאית לקדם החלטת הצבעה מסוימת.

העניין מתחיל רק בשאלה למי אמורה לסייע העזרה הטקטית הזו ועל פי אילו קריטריונים מתקבלת ההחלטה.

מדוע SPD והירוקים, אך לא FDP?

הקמפיין מתמקד במיוחד ב-SPD והירוקים. באתר האינטרנט שלו הוא מסביר כי יש לתמוך טקטית בשתי המפלגות במאבקן להיכנס לבית הנבחרים.

לביקורת של קוביצקי רלוונטי במיוחד סקר INSA מ-23 ביולי. בו עמדו הירוקים, FDP ו-BSW באותה מידה על ארבעה אחוזים.

מי שמנמק באופן מתמטי בלבד, צריך אפוא להסביר מדוע קול לירוקים רצוי במיוחד מבחינה אסטרטגית, בעוד שקול ל-FDP, ככל הנראה, אינו רצוי.

למען ההגינות, הקמפיין עצמו אומר שהמלצותיו אינן מבוססות רק על סקר יחיד. לדבריו, הוא מביא בחשבון תוצאות בחירות, יחסי כוחות מקומיים, מגמות עדכניות וסבירות פוליטית.

עם זאת, מכאן ברור גם: ההמלצות אינן נשענות על מתמטיקה בלבד, אלא במפורש גם על הערכה פוליטית.

אפשר לדון ביחס של BSW ל-AfD ובמערכים פוליטיים אפשריים. אצל FDP, לעומת זאת, ההסבר הזה עובד הרבה פחות טוב.

ה-דמוקרטים החופשיים הצהירו במפורש בנוגע לסקסוניה-אנהלט כי לא יבחרו בראש ממשלה מטעם AfD ולא יצטרפו לממשלה עם AfD. גם יו״ר ה-FDP הפדרלית וולפגנג קוביצקי שלל קואליציה של מפלגתו עם AfD.

כמובן, קמפיין פרטי רשאי בכל זאת להעדיף את SPD או את הירוקים. אך במקרה כזה צריך לומר בבירור שבנוסף לסקרים ולמתמטיקה האלקטורלית, גם קריטריונים של הערכה פוליטית ממלאים במפורש תפקיד.

„על-מפלגתי“ נשמע אחרת

בעמוד „מי אנחנו?“ היוזמה מגדירה את עצמה במפורש כ-קמפיין על-מפלגתי.

לדבריה, פועלים בה אנשים ממפלגות דמוקרטיות שונות וכן אנשים שאינם קשורים למפלגה. מפלגות הניצבות מול AfD במסגרת מה שמכונה חומת האש יטופלו על פי אותם אמות מידה.

דווקא הטענה הזו מעוררת שאלות.

בזמן סקר INSA שעליו הסתמך קוביצקי עמדו FDP ו-הירוקים על אותם ארבעה אחוזים. במקביל הצהירה FDP במפורש שלא תבחר בראש ממשלה מטעם AfD ולא תצטרף לממשלה עם AfD.

לפיכך, החסימה של חמישה אחוזים לבדה אינה מספיקה כהסבר ליחס השונה. הקמפיין עצמו מאשר זאת בסופו של דבר, בכך שהוא מגדיר גם את הסבירות הפוליטית כאחד מקריטריוני הבחירה שלו.

אם כך, מדובר גם בשאלה איזה כוח פוליטי רצוי בעיני יוצרי הקמפיין.

זה לגיטימי. אך זו אינה ניטרליות פוליטית.

מאחורי הקמפיין עומדת The Goodforces

מי שרוצה לדעת ביתר דיוק מי מארגן ומממן את „הצבעה טקטית“, אינו צריך לחפש זמן רב.

ב-פרטי האימפרסום הקמפיין מופיע תחת כתובתה של THE GOODFORCES GmbH בברלין . הודעת השקיפות הנוגעת לפרסום פוליטי מציינת במפורש את The Goodforces כ-נותנת החסות והמשלמת.

העלויות שפורסמו שם מסתכמות כיום בסך הכול ב-14,300 אירו. מתוכם מצוינים 2,300 אירו עבור אתר, דומיינים, אחסון, תוכנה וניהול, וכן 12,000 אירו עבור פליירים וכרזות.

לדברי החברה, הכספים מגיעים מ-מקורות עצמיים של הפעילות העסקית השוטפת והופקו כולם בגרמניה.

כאן יש להקפיד על דיוק: אין בכך הוכחה שהקמפיין הספציפי ממומן מכספי משלם המסים.

קוביצקי מעלה עם זאת את השאלה הרחבה יותר, כיצד סוכנויות פוליטיות, חוזים ציבוריים ועבודת קמפיינים עתידית עשויים להשתלב זה בזה. מותר להעלות את השאלה הזו. עם זאת, מהנתונים הפיננסיים שפורסמו על „הצבעה טקטית“ לבדם אי אפשר להסיק שהקמפיין הזה ממומן בידי המדינה.

הכיוון הפוליטי אינו סוד

לצורך הסיווג הפוליטי של The Goodforces אין צורך בספקולציות.

החברה מתארת בעצמה את עבודתה הפוליטית באופן ברור מאוד. The Goodforces רואה את עצמה כגורם ש-מארגן תשומת לב, משנה את כיוון הדיונים ומעגן נקודות מבט פרוגרסיביות בשיח הציבורי.

באתר האינטרנט שלה מוזכרים במפורש רובים פרוגרסיביים בחברה ובפוליטיקה .

החברה גם מסבירה כי היא מבקשת להפוך נרטיבים פרוגרסיביים לנראים בשלב מוקדם ולהשפיע אסטרטגית על דיונים חברתיים .

אין בכך דבר נסתר. The Goodforces כמעט שאינה מסתירה בעצמה את הכיוון הפוליטי שלה.

דווקא משום כך מוזר כאשר קמפיין הממומן בידי גורם זה מפרסם כלפי חוץ בעיקר את היותו על-מפלגתי.

The Goodforces עבדה גם עבור הירוקים

העובדה ש-The Goodforces אינה פשוט ספקית שירותים ניטרלית לפרויקטים כלליים של דמוקרטיה, עולה גם מעבודתה הקודמת של החברה.

יחד עם The Goodwins פיתחה The Goodforces לדבריה את קמפיין הבחירות של הירוקים לבחירות לבית הנבחרים ב-2026 בריינלנד-פפאלץ.

הדבר כלל אסטרטגיית קמפיין, תקשורת וההוצאה לפועל היצירתית של מערכת הבחירות.

גם מכאן לא נובע שהירוקים מנהלים את הקמפיין „הצבעה טקטית“ . אין לכך הוכחה, וטענה כזו תהיה בלתי רצינית.

אך הדבר בהחלט מראה שאפשר למקם את הרקע הארגוני של הקמפיין המכונה על-מפלגתי במפה הפוליטית באופן ברור למדי.

המטרה האמיתית מגיעה עד 2029

הדבר מתבהר עוד יותר בפרויקט „neunund20“, ש-The Goodforces מציגה באתר האינטרנט שלה כפרויקט.

היוזמה מגדירה את עצמה כ-תנועה למען הישגים פוליטיים פרוגרסיביים.
וכאן הכיוון הפוליטי הכללי הופך למטרה קונקרטית מאוד: בבחירות לבונדסטאג ב-2029 אמור להיווצר רוב של SPD, הירוקים והשמאל.

לשם כך יש לחבר בין כוחות פרוגרסיביים ולהחזיר נושאים פרוגרסיביים למתקפה הפוליטית ביתר עוצמה באמצעות קמפיינים דיגיטליים .

במילים אחרות: מדובר במפורש בבניית רוב פוליטי שמאלי-פרוגרסיבי.

מי שמקדם מטרה זו רשאי לעשות זאת. זה חלק מהוויכוח הפוליטי בדמוקרטיה.

אך אז המונח „על-מפלגתי“, בקמפיין בחירות המתנהל במקביל, מקבל נימה מוזרה למדי.

קוביצקי שם את האצבע על הפצע הנכון

וולפגנג קוביצקי יוצא בטור שלו ב-Cicero בחריפות נגד הקמפיין.

אני יכול להזדהות במידה רבה עם הביקורת העקרונית שלו.

כאשר סוכנות בעלת עמדה פוליטית ברורה מממנת קמפיין המבקש לחזק טקטית בעיקר את SPD והירוקים, בעוד שלמפלגות דמוקרטיות אחרות היו לפחות בסקר INSA שעליו הסתמך קוביצקי נתוני סקר דומים, מותר להטיל ספק בטענה לעל-מפלגתיות.

באשר למונח „שמאל קיצוני“, הייתי נזהר יותר מ-קוביצקי. סיווג רשמי מקביל של The Goodforces או של „הצבעה טקטית“ אינו מתועד במקורות שנבדקו לצורך כתבה זו.

הכיוון השמאלי-פרוגרסיבי מוכח בבירור על סמך הפרסומים של הגורמים עצמם. „שמאל קיצוני“, לעומת זאת, הוא הערכה פוליטית.

הביקורת אינה זקוקה כלל להקצנה הזו. ההצגות העצמיות והפרויקטים של המעורבים כבר מדברים בעד עצמם באופן ברור מספיק.

אולי על הפוליטיקה להשקיע את מרצה במקום אחר

ובנקודה הזו הדיון כולו מוביל לשאלה עקרונית הרבה יותר.

פוליטיקאים, יוזמות ופעילים יכולים להשקיע אנרגיה בלתי מוגבלת ב-מאבק ב-AfD, בהקמת חומות אש, בפיתוח מודלים של הצבעה טקטית ובהסבר למצביעים כיצד להשתמש בקולם כדי למנוע רוב מסוים.

אך אפשר להשקיע את אותה אנרגיה גם בניסיון להבין מדוע כל כך הרבה אנשים הפנו עורף למפלגות הממוסדות מלכתחילה.

אולי יהיה בר-קיימא יותר לזכות מחדש במצביעים שאבדו, במקום לפתח שוב ושוב אסטרטגיות נגד החלטת ההצבעה שלהם.

לשם כך המפלגות יצטרכו להקשיב שוב ביתר תשומת לב. הן יצטרכו להתייחס יותר ל-משאלותיהם, דאגותיהם ופחדיהם של האנשים , לא להמעיט בחשיבותן של הבעיות ולהתאים את המדיניות במידה רבה יותר למציאות חייהם של האזרחים.

אין פירוש הדבר לאמץ את עמדות מפלגת AfD או להמעיט בחומרתן של אמירותיה הבעייתיות.

פירוש הדבר פשוט לעסוק בסיבה, ולא רק בתסמין.

מי שרוצה לדעת מדוע מפלגת AfD זוכה בסקסוניה-אנהלט ל-41 אחוזים בסקרים, לא צריך לשאול רק כיצד ניתן להפוך את 41 האחוזים הללו לבלתי אפקטיביים ככל האפשר מבחינה פרלמנטרית.

עליו לשאול גם מדוע CDU, SPD, הירוקים, FDP ומפלגות אחרות כבר אינן מצליחות להגיע לחלק ניכר ממצביעיהן לשעבר.

ואולי דווקא שם היה מוטב להשקיע את האנרגיה הפוליטית.

„להצביע טקטית 2026“ רשאית להיאבק בממשלת AfD ולהשמיע המלצות הצבעה טקטיות. אולם אם מאחורי הקמפיין עומד גורם שמארגן בגלוי רוב פרוגרסיבי, ניהל קמפיין בחירות למען הירוקים ושואף בטווח הארוך להשיג באמצעות מיזם עצמאי רוב של SPD, הירוקים והשמאל, יש לבחון באופן ביקורתי את הטענה לאי-מפלגתיות. עם זאת, חשוב יותר יהיה אילו המפלגות הממוסדות לא היו מקדישות את מרצן בעיקר לבלימה טקטית של עליית AfD, אלא להשבת מצביעים שאבדו באמצעות מדיניות אמינה וקרובה לעם.