השמאל הברלינאי רוצה למשול, אך עליו להסביר מדוע באחת מבמות הבחירות שלו ניתן היה לאחל לחיילים ישראלים מוות. צמרת המפלגה מגנה את ההופעה, בכירים באיגוד המחוזי של נויקלן מגינים על הכיוון הפוליטי שלה, וקבוצת עבודה מזהירה מפני נרמולן של עמדות אנטישמיות. הסכסוך מציב שאלה שעל שותפות קואליציוניות אפשריות להשיב עליה לפני הבחירות: אילו גבולות חלים על שיתוף הפעולה?
ממשלה זקוקה לרוב. אך היא זקוקה גם לשותפים שהתחייבויותיהם אמינות. בדיוק סביב נקודה זו מתלהט הוויכוח על השמאל הברלינאי לקראת הבחירות לבית הנבחרים ב-20 בספטמבר. מי שמבטיח להגן על החיים היהודיים חייב להיות מסוגל לממש את ההבטחה הזו בתוך מפלגתו שלו. האמינות מתחילה בשאלה למי מעניקים במה ומתי מתערבים שם.
נלי אליאסברג, דוברת יוזמת הערכים, דורשת לכן בפרשנות ב-Jüdischen Allgemeinen חומת אש נגד מפלגת השמאל. מאחורי הדרישה החריפה עומדת החלטה פוליטית קונקרטית: האם הרצון ברוב ממשלתי רשאי לגבור על אופן התמודדותו של שותף עם אנטישמיות?
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivהופעה חושפת את הסכסוך הפנימי
הטריגר לכך הוא אירוע הבחירות של השמאל בנויקלן בסוף אוגוסט בכיכר הרפורט. הראפר דאהבפלקס ביצע שם שיר שבו נדרש מותם של הכוחות המזוינים הישראליים ונקראו להפיכה. לפי הדיווחים שתיעד rbb רקדו ומחאו המבקרים כפיים, בעוד פוליטיקאים שנכחו במקום לא התערבו.
התוכן חורג מדחייה תוקפנית של הצבא הישראלי. בשיר נקשרת האינתיפאדה לחזית העממית לשחרור פלסטין, וליילה ח’אלד מוצגת בו כדמות מופת פוליטית. החזית העממית לשחרור פלסטין נמצאת ברשימת הטרור של האיחוד האירופי. ליילה ח’אלד הייתה חברה בחזית העממית לשחרור פלסטין והייתה מעורבת ב-1969 בחטיפת מטוס של TWA וכן ב-1970 בניסיון חטיפה נגד מטוס של אל על. בכך, ההתייחסות אינה מרוממת רק את ההתנגדות כמושג פוליטי מופשט, אלא מאמצת דמויות סמליות וארגונים של הטרור הפלסטיני.
גם המונח אינתיפאדה אינו בהקשר הזה מילת מחאה תמימה. לפי הנתונים של ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם בין תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 לסוף 2005 נהרגו בסך הכול 992 ישראלים, ובהם 683 אזרחים. פיגועי התאבדות והתקפות מכוונות אחרות נגד יעדים אזרחיים עיצבו את השנים הללו. מי שקורא מעל במה פוליטית לאינתיפאדה משתמש אפוא במונח בעל היסטוריה קונקרטית של אלימות קטלנית.
המועמדת המובילה אליף ארלף גינתה את ההופעה, דרשה בירור והשלכות, והצהירה במפורש על מחויבותה להגנת החיים היהודיים ולמאבק באנטישמיות. יושב הראש המשותף של נויקלן, הרמן נהלס, הסביר שהשיר המדובר לא תואם מראש. דאהבפלקס, מצדו, דחה את הדיווחים כמעוותים, ובפרט הכחיש שקרא לאלימות נגד אזרחים.
התגובות הללו הן חלק מהצגת האירוע. עם זאת, הן אינן פוטרות את המארגנים מאחריות פוליטית. סעיף בתוכנית שלא תואם מראש יכול להסביר מדוע שיר מסוים הושמע בהפתעה. הוא אינו משיב מדוע הופעה עם תכנים כאלה נמשכה. וההבחנה בין חיילים לאזרחים אינה הופכת משאלת מוות לקריאה לשלום.
לרגע ההפתעה כביכול יש היסטוריה מוקדמת יותר
דאהבפלקס לא היה אמן אלמוני עבור השמאל בנויקלן. כבר בספטמבר 2025 הוא הוכרז כחלק מהתוכנית המוזיקלית של ההפגנה „ביחד למען עזה“, שנתמכה על ידי השמאל וקודמה על ידי האיגוד המחוזי של נויקלן. קבוצת העבודה LAG Shalom כותבת בהודעתה, שדאהבפלקס ביצע שם את אותו שיר שנוי במחלוקת מאוחר יותר. גם אז ביקורת ציבורית לא הביאה לביטול הזמנתו.
רלוונטית במיוחד היא אזהרה פומבית מתוך המפלגה עצמה. סגנית יו״ר השמאל לשעבר, מרטינה רנר, הפנתה כבר ב-24 בספטמבר 2025 את תשומת הלב להרכב המשתתפים שפרסם השמאל בנויקלן, והצביעה במפורש על קשריו של הראפר לחזית העממית לשחרור פלסטין, לליילה ח’אלד ועל משאלת המוות שהופנתה נגד הכוחות המזוינים הישראליים.
גם באירוע הבחירות הנוכחי דאהבפלקס לא היה אורח ספונטני. rbb מדווח שהראפר הוכרז מראש יחד עם אמנים אחרים. באופן קונקרטי יותר תיעד העיתון WELT את ההכרזה על כרזת הבחירות: דאהבפלקס נועד להיות האמן המרכזי, ושמו הופיע בראש כרזת המפלגה.
הדבר אינו מפריך את הסברו של הרמן נהלס, שלפיו דווקא השיר הזה לא תואם לערב מראש. אך הוא משנה את אופן סיווג האירוע. האמן הוזמן במודע והוכרז באופן בולט, אף שמילותיו ושיר זה בדיוק כבר עמדו בשנה הקודמת במוקד ביקורת ציבורית ופנים-מפלגתית.
מכך אי אפשר להוכיח שכל האחראים באיגוד המחוזי ידעו באוגוסט 2026 איזה שיר יבצע דאהבפלקס באותו ערב. הנקודה המכרעת היא אחרת: האמן ותכנים אלה בדיוק, שעוררו שנה לאחר מכן סערה, כבר עמדו קודם לכן במוקד ביקורת פומבית מתוך המפלגה. לכן קשה לדבר על תקרית בלתי צפויה לחלוטין.
שיר שלא תואם מראש יכול להסביר תקלה ארגונית. הזמנה מחודשת של אמן, שמפני מילותיו הוזהרו בפומבי גורמים מתוך המפלגה עצמה, משנה את השאלה מההפתעה להחלטת הבחירה. אז כבר לא מדובר רק בשאלה מדוע איש לא התערב במהלך ההופעה. מדובר גם בשאלה איזו בדיקה נערכה בכלל לפני ההזמנה.
הביקורת החריפה ביותר מגיעה גם מתוך המפלגה
חושפנית במיוחד היא הודעת קבוצת העבודה הפנים-מפלגתית LAG Shalom מ-2 בספטמבר. קבוצת העבודה מברכת על התנערותה של ארלף, אך מתארת אותה כחלק מדפוס חוזר: תקריות אנטישמיות, הסתייגות פומבית, דרישות להשלכות. להערכתה, פניות אלה לא עצרו עד כה את ההתפתחות.
קבוצת העבודה מאשימה את האיגוד המדינתי בכך שהחליש עמדות ביקורתיות כלפי אנטישמיות לטובת אוריינטציה חזקה יותר כלפי קהל צעיר ואקטיביסטי. היא רואה גם במועצת ההנהגה המדינתית אחראית במידה מסוימת. זו הערכתה של זרם פנים-מפלגתי, לא חקירה ניטרלית. ובכל זאת, יש לה משמעות פוליטית: אי אפשר לפטור את הטענה הזו בפשטות כהתקפה של המתחרים.
הסכסוך מתחדד עוד יותר באמצעות יורינדה שולץ. היא יושבת ראש השמאל בנויקלן ובמקביל חברה בהנהגת השמאל המדינתית בברלין. כפי שדיווח ה-Tagesspiegel בהסתמך על הופעתה בתוכנית הערב של rbb, הסבירה שולץ שהאיגוד המחוזי עומד ללא סייג מאחורי שם השיר „Stop the Genocide“. בשיחה עם rbb אמרה בנוסף שהראפר התייצב, בין היתר, נגד הצבא הישראלי, שלטענתה נושא כיום באחריות משותפת ל״רצח עם״. גם העיתון WELT מתעד את הדברים האלה תוך הפניה מפורשת לריאיון ב-rbb.
הדבר חשוב יותר לשאלת יחסי הכוחות בתוך המפלגה מהודעתה של קבוצת עבודה. שולץ אינה מדברת בשם שוליים פוליטיים שמחוץ לגופי ההנהגה. היא עומדת בראש האיגוד המחוזי הנוגע בדבר ובמקביל יושבת בהנהגה המדינתית. בכך, הסתירה להתנערותה של ארלף מתקיימת גם בתוך דרג ההנהגה של השמאל הברלינאי.
עד כמה העמדות רחוקות זו מזו מראה גם תגובתה של קבוצת העבודה לסולידריות עם פלסטין. היא התייצבה לצד האיגוד המחוזי של נויקלן ולצד דאהבפלקס, וכינתה את הדיווחים ״מסע הסתה״, כפי שדיווח ה-Tagesspiegel ב-2 בספטמבר. בעוד המועמדת המובילה מזהה חציית גבול, חלקים מהמפלגה מגינים על המעורבים מפני הביקורת הציבורית.
לפיכך עומד לדיון יותר מבחירת המילים של מוזיקאי. בתוך אותה מפלגה מתנהל ויכוח אם אירוע כזה מחייב בחינה עצמית רצינית או שמא בעיקר יש להדוף קמפיין עוין. התחייבות ההנהגה המפלגתית להצטרף לממשלה תצטרך להימדד לפי השאלה איזו מהעמדות הללו תהיה זו שתפעל בפועל בחיי היומיום הפוליטיים.
בירור הוא התחלה, אך התוצאה שלו נותרת מכרעת
בינתיים הנהגת המפלגה הסכימה על צעדים נוספים. לפי דיווח של Berliner Morgenpost יושבי הראש המדינתיים אמורים לברר יחד עם דוברי נויקלן את האירוע ולהציע מסקנות. נציבות התלונות תהיה מעורבת. אירועי בחירות עתידיים של האיגוד המחוזי יתואמו עם ההנהגה המדינתית הפועלת.
סנקציות קונקרטיות נגד האחראים טרם ננקטו, לפי המידע הפומבי העדכני ביותר. כפי שדיווח ה-Tagesspiegel ב-5 בספטמבר, ההנהגה המדינתית הפועלת החליטה אמנם לאחר ישיבה מיוחדת להמשיך בבירור, לערב את נציבות התלונות ולתאם אירועי בחירות עתידיים בנויקלן עם הנהגת המפלגה. מעבר לכך לא הוחלט בשלב זה על צעדים נוספים.
לכן יהיה שגוי לשלול מהמפלגה כל תגובה. התיאום שהוסכם עליו עשוי למנוע הופעות נוספות מסוג זה. אם אכן יעשה זאת, יתברר ביישומו. הכרזה על בירור עדיין אינה תוצאה, והליך תיאום נוסף אינו פותר מעצמו את הסכסוך התוכני.
נשיא המועצה המרכזית של היהודים בגרמניה, יוזף שוסטר, דרש קודם לכן השלכות פרסונליות ופוליטיות. להערכתו, הסתייגויות בדיעבד אינן מספיקות כאשר האחראים אינם מתערבים בקריאות לאלימות על הבמה שלהם. הוא קישר את הביקורת הזו במפורש לשאלת היכולת למשול, כפי שדיווח Jüdische Allgemeine.
גבול חייב להגדיר איזו התנהגות הוא שולל
דיון רציני על חומת האש דורש אמות מידה קונקרטיות. ביקורת על החלטות ממשלת ישראל, דרישות לסיוע הומניטרי או תמיכה בזכויות הפלסטינים אינם מהווים כשלעצמם בסיס להאשמה באנטישמיות. גבול פוליטי חייב להיכנס לתוקף במקום שבו שוללים באופן עקרוני את ההגדרה העצמית היהודית, מפיצים דימויים עוינים אנטישמיים או מצדיקים ומהללים אלימות וטרור.
ההתייחסויות בשיר לחזית העממית לשחרור פלסטין, לאינתיפאדה ולליילה ח’אלד רלוונטיות אפוא לסיווג המקרה. הן מראות מדוע אי־אפשר לצמצם את הדיון לצורה חריפה במיוחד של ביקורת על ישראל. ההתייחסות הכללית לחופש האמנות או לסולידריות עם פלסטין אינה משיבה על השאלה מהו תוכנה של אמירה קונקרטית. מי שמארגן במה של מערכת בחירות נוטל על עצמו גם אחריות למסרים הזוכים שם לתמיכה פוליטית.
באותה מידה, אי־אפשר להסיק מהמקרה בנויהקלן טענה גורפת על כל חבר וחברה וכל מצביע ומצביעה של מפלגת השמאל. דווקא ההתנגדות מצד LAG שלום מראה שבתוך המפלגה מתנהל מאבק על גבולות אלה. עבור שותפות קואליציוניות אפשריות, השאלה הקובעת היא אפוא אם מי שנאבקים באנטישמיות מסוגלים לאכוף כללים מחייבים.
ה-SPD והירוקים כבר הציבו את שאלת השלטון
השותפות הקואליציוניות האפשריות כבר הגיבו בינתיים למקרה. המועמד המוביל של הירוקים, ורנר גראף, דרש הבהרה אם ההשלכות שעליהן הודיעה ארלפ אכן יחולו. הוא העלה במפורש את האפשרות להליכים משמעתיים בתוך המפלגה ושאל איזו השפעה תהיה לאיגוד המחוזי של בנויהקלן על סיעה או ממשלה עתידית. בכך יתברר אם ארלפ תוכל לגבור בתוך מפלגתה, דיווח העיתון WELT.
גם ה-SPD קשרה זה מכבר את השאלה ליכולת להרכיב ממשלה. המועמד המוביל שלה, שטפן קראך, דרש תגובה ברורה ממפלגת השמאל והבהיר שמפלגה מאבדת את אמינותה במאבק באנטישמיות אם היא סובלת חברים המטיפים לאלימות נגד ישראל. פרנציסקה גיפיי הסבירה שאמירות אנטישמיות חוזרות ונשנות וקריאות לאלימות אינן טעויות מקריות. הזעזוע של ארלפ לבדו אינו מספיק; מה שקובע הן ההשלכות המעשיות. את יכולתה של מפלגת השמאל להרכיב ממשלה יש למדוד לפי האופן שבו, כפי שסיכם העיתון Jüdische Allgemeine.
לפיכך, ה-SPD והירוקים אינם צריכים להמציא מחדש את התנאים לשיתוף פעולה. הם עצמם ניסחו אמות מידה. כעת השאלה המכרעת היא אם הצהרות אלה יהפכו במקרה של משא ומתן קואליציוני לתנאים ממשיים: אין תמיכה פוליטית בקריאות לאלימות, אין להמעיט בחומרת הטרור או להלל אותו, ונדרשות השלכות ברורות וניתנות למעקב במקרים אנטישמיים.
השלכה שהוכרזה אינה עדיין השלכה שנאכפה. באותה מידה, קו אדום שנוסח בפומבי אינו עדיין תנאי קואליציוני, כל עוד לא ברור מה יקרה אם יחצו אותו. בדיוק כאן ייקבע אם הדיון לאחר הבחירות יוביל להשלכות פוליטיות או יסתיים כתגובה של מערכת הבחירות.
הדרישה לחומת אש מקבלת את משמעותה באמצעות תנאים הניתנים לבדיקה. במקום שבו מפלגה אינה מקיימת אותם לאורך זמן או אינה מוכנה לאכוף אותם, התוצאה חייבת להיות ויתור על קואליציה. אחרת, כל התרחקות תלויה ברגע שבו זקוקים לקולות הרלוונטיים כדי להשיג רוב.
הדבר נוגע גם לאנשים שהיו תומכים בממשלה שמאלית בשל מדיניותה החברתית ומדיניות הדיור שלה. הם זכאים למפלגה המקדמת את יעדיה הפוליטיים בלי להפוך את הסובלנות לשנאת יהודים למחיר הלכידות הפנימית. דיור בר־השגה והגנה על חיי יהודים אינם אינטרסים מתחרים.
לכן על מפלגת השמאל בברלין כבר לא רק להסביר כיצד התאפשר מופע יחיד. עליה להראות אם התחייבות של הנהגתה כלפי איגוד מחוזי רב־השפעה ונציגיו בוועד המפלגה המחוזי אכן ניתנת לאכיפה. כל עוד הוכחה זו חסרה, שותפות קואליציוניות אפשריות אינן רשאיות להחליפה באשראי של אמון. ביטחון יהודי הוא תנאי מוקדם לשיתוף פעולה, לא נקודה פתוחה לטיפול בהמשך.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
נכון ל: 6 בספטמבר 2026. סוג המאמר: פרשנות.
▶️ Jüdische Allgemeine:
מדוע דרושה חומת אש נגד מפלגת השמאל
פרשנות מאת נלי אליאסברג על שיתוף פעולה פוליטי עם מפלגת השמאל ועל ההתמודדות עם אנטישמיות.
▶️ rbb24:
המועמדת המובילה של השמאל, ארלפ, מבקרת את הופעת הראפר במערכת הבחירות בבנויהקלן
מתעד את הודעת הראפר, את ההופעה ואת תגובותיהם של אליף ארלפ, הרמן נלס ודאהבפלקס.
▶️ LAG שלום של מפלגת השמאל בברלין:
האינתיפאדה מברכת לשלום מדי יום
עמדה פנים־מפלגתית בנוגע למקרה הנוכחי, להופעת דאהבפלקס הקודמת בספטמבר 2025 ולהתפתחותן של עמדות אנטישמיות ואנטי־ציוניות בתוך האיגוד המחוזי.
▶️ מרטינה רנר:
אזהרה פומבית מ-24 בספטמבר 2025
סגנית יו“ר מפלגת השמאל לשעבר התריעה כבר לפני ההפגנה „ביחד למען עזה“ על דאהבפלקס ועל קשריו לחזית העממית לשחרור פלסטין ולליילה ח’אלד, וכן על משאלת המוות נגד הכוחות המזוינים של ישראל.
▶️ Jüdische Allgemeine מ-31 באוגוסט:
דיווח על הרקע להופעת דאהבפלקס
מתעד את האזהרה הפומבית משנת 2025 ואת הביקורת שלאחר מכן על הצגת המקרה כחציית גבול מפתיעה.
▶️ WELT מ-3 בספטמבר:
סטלין, מאו, אינתיפאדה – הראפר הזה מכניס את מפלגת השמאל למצוקה
מתעד את הרקע להופעותיו של הראפר באירועי מפלגת השמאל, את הכרזתו הבולטת כהופעת הכותרת בכרזת מערכת הבחירות הנוכחית ואת דבריה של יורינדה שולץ בפני rbb.
▶️ מועצת האיחוד האירופי:
רשימת האיחוד האירופי העדכנית של ארגוני טרור
ממשיכה לכלול את החזית העממית לשחרור פלסטין, PFLP, כארגון טרור.
▶️ Interactive Encyclopedia of the Palestine Question:
ביוגרפיה של ליילה ח’אלד
מתעדת את חברותה של ח’אלד בחזית העממית לשחרור פלסטין וכן את מעורבותה בחטיפות מטוסים, או בניסיון חטיפה, בשנים 1969 ו-1970.
▶️ B’Tselem:
מאזן מספרי הקורבנות מאז תחילת האינתיפאדה השנייה
מתעד עד סוף 2005 בסך הכול 992 ישראלים שנהרגו, ובהם 683 אזרחים.
▶️ Tagesspiegel מ-1 בספטמבר:
„כמה טיפש אפשר להיות?“ – כך עמוקה האנטישמיות במפלגת השמאל בברלין
מתעד את הסכסוך בתוך המפלגה ואת הגנתה של יורינדה שולץ על שם השיר, תוך הסתמכות על הופעתה בתוכנית הערב של rbb.
▶️ Tagesspiegel מ-2 בספטמבר:
קבוצת שמאל מגינה על קונצרט שנוי במחלוקת בבנויהקלן
מדווח על תמיכת LAG סולידריות עם פלסטין באיגוד המחוזי של בנויהקלן ובדאהבפלקס.
▶️ Berliner Morgenpost:
לאחר קריאות לאלימות בבנויהקלן: זה הפתרון שמציגה הנהגת מפלגת השמאל
מדווח על העיבוד המוסכם של האירוע, על מעורבות משרד נציב התלונות ועל תיאום הדוק יותר של אירועי בחירות עתידיים.
▶️ Tagesspiegel מ-5 בספטמבר:
מפלגת השמאל בברלין אינה נוקטת לפי שעה צעדים
מתעד את המצב לאחר ישיבת החירום של הוועד המחוזי ומאשר שמעבר לעיבוד האירוע, למשרד נציב התלונות ולתיאום האירועים לא הוחלט לפי שעה על צעדים נוספים.
▶️ Jüdische Allgemeine:
סערה אנטישמית חדשה מפעילה לחץ על מפלגת השמאל
מתעד את ביקורתו של יוזף שוסטר וכן את תגובותיהם של שטפן קראך, פרנציסקה גיפיי וורנר גראף ואת הקשר שקשרו בין המקרה לבין יכולתה של מפלגת השמאל להרכיב ממשלה.
▶️ WELT:
„מפלגת השמאל חייבת להבהיר אם המילה של ארלפ מחייבת“
מתעד את שאלותיו של ורנר גראף בנוגע להליכים משמעתיים בתוך המפלגה, ליכולתה של ארלפ לאכוף את עמדתה ולהשפעה האפשרית של האיגוד המחוזי של בנויהקלן על ממשלה עתידית.
🔎 גילית טעות, יש לך ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מייצג מחקר קפדני ותיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שבור? שלח לי את ההערה שלך. במידת האפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
