הבחירות הפלסטיניות 2026 וחמאס עלולות להוביל למאבק כוח פוליטי חדש. הארגון הטרוריסטי רוצה להתמודד בבחירות המתוכננות לפרלמנט הפלסטיני ובכך לבסס מחדש גם את מעמדו הפוליטי. בעוד שפירוק נשקו נמנה עם התנאים המרכזיים לסדר חדש ברצועת עזה, ניצבת בפני ישראל שאלה לא נוחה: מה יושג אם חמאס ייחלש מבחינה צבאית, אך לאחר מכן ישוב וירכוש השפעה פוליטית באמצעות הקלפי?
חוסאם בדרן, חבר הלשכה המדינית של חמאס, אמר לערוץ אל-אקצא TV כי הארגון מעוניין להשתתף בבחירות המתוכננות למועצה המחוקקת הפלסטינית ושואף להקים קואליציה לאומית רחבה. הבחירות מתוכננות ל-28 בנובמבר 2026 ויהיו הבחירות הראשונות לפרלמנט הפלסטיני זה 20 שנה. כך דיווח ה-Jerusalem Post.
הבחירות הפלסטיניות שעליהן הכריז חמאס הן בשלב זה בעיקר איתות פוליטי. כלל לא ברור אם הארגון אכן יוכל להתמודד, באילו תנאים ייערכו הבחירות ואם הצבעה כלל-ארצית בכלל תהיה אפשרית.
הבחירות הפלסטיניות וחמאס: הניסיון מ-2006
הרקע מסביר מדוע ישראל צפויה לבחון בביקורתיות מיוחדת השתתפות מחודשת אפשרית של חמאס בבחירות.
בבחירות לפרלמנט שנערכו ב-25 בינואר 2006 זכה חמאס, ברשימתו „שינוי ורפורמה“, ב-74 מתוך 132 מושבים, בעוד שפת״ח קיבלה 45. בשיעור הקולות הארצי הפער בין השתיים היה קטן בהרבה: חמאס קיבל כ-44 אחוזים, ופת״ח כ-41 אחוזים. משימת התצפית של האיחוד האירופי על הבחירות העריכה את הליך הבחירות בכללותו כפתוח וככזה שהתנהל בתחרות הוגנת.
שנה לאחר מכן הסלים מאבק הכוח בין חמאס לפת״ח. ב-2007 השתלט חמאס בכוח על רצועת עזה. מאז נותרה המערכת הפוליטית הפלסטינית מפוצלת בין הרשות הפלסטינית, הנשלטת בידי פת״ח, לבין שלטון חמאס בעזה. כיצד התפתח שלטון חמאס לאחר נסיגת ישראל, מראה גם מאמר SCHLAGSEITE „7 באוקטובר הגיע בהפתעה. ההסלמה – לא.“.
הנקודה המכרעת היא אפוא: השתתפות בבחירות כבר לא הפכה את חמאס למתון יותר. ההצלחה הפרלמנטרית ב-2006 לא הביאה לסיום המאבק המזוין ולא לשינוי אידיאולוגי יסודי.
את הבחירות הפלסטיניות וחמאס של ימינו יש לבחון אפוא גם על רקע הניסיון הזה. הצבעה דמוקרטית אינה משנה אוטומטית את היעדים הפוליטיים או האידיאולוגיים של ארגון.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
מועמדות עדיין אינה השתתפות בבחירות
לכך מצטרפים מכשולים מעשיים משמעותיים.
אי אפשר לארגן בחירות פלסטיניות ללא קשר לישראל. כבר ב-2006 קבעה משימת התצפית של האיחוד האירופי על הבחירות כי הליך הבחירות היה תלוי במידה רבה בשיתוף פעולה ישראלי. חופש התנועה, הגישה לקלפיות, מערכת הבחירות ובמיוחד ההצבעה בירושלים היו אז מוקדי מחלוקת מרכזיים. במקביל, הרשויות הישראליות אפשרו בסופו של דבר שיתוף פעולה ארגוני מספיק כדי שהבחירות יתקיימו.
ב-2026 המצב יהיה מסובך בהרבה מבחינה פוליטית וביטחונית.
ביהודה ושומרון מחזיקה ישראל ביכולות פעולה ביטחוניות נרחבות. תשתית גלויה של חמאס, הכוללת מועמדים, מטות בחירות, אירועים ורשתות ארגוניות, תתנגש בהכרח באינטרסים הביטחוניים של ישראל. כיצד תגיב ישראל בפועל, עדיין פתוח. עם זאת, ההנחה שחמאס יוכל לנהל שם מערכת בחירות רגילה כמו מפלגה שגרתית, כמעט שאינה מציאותית.
גם ירושלים נותרה נקודת עימות אפשרית. עוד לפני הבחירות ב-2006 היו מחלוקות משמעותיות בשאלה אם ובאילו תנאים יוכלו תושבי ירושלים הפלסטינים להשתתף.
לכן הודעתו של בדרן מראה בשלב הראשון בעיקר שחמאס רוצה להישאר חלק ממערך הכוחות הפלסטיני גם לאחר המלחמה. עם זאת, בין הכוונה הפוליטית הזו לבין השתתפות בפועל בבחירות ניצבים מכשולים משפטיים, ארגוניים וביטחוניים משמעותיים.
כיצד בכלל ייערכו בחירות ברצועת עזה?
השאלות המעשיות ברצועת עזה גדולות אף יותר.
הבחירות המקומיות שנערכו שם באפריל 2026 התקיימו רק ב-דיר אל-בלח . העיר הייתה הרוסה פחות בהשוואה לחלקים אחרים של עזה. חמאס לא התמודד באופן רשמי, אך רשימה שיוחסה לו זכתה בשניים מתוך 15 המושבים. שיעור ההצבעה עמד על כ-23 אחוזים בלבד, כפי שדיווח Reuters .
בחירות לפרלמנט יהיו בסדר גודל שונה לחלוטין.
חלקים נרחבים מעזה עדיין נפגעו קשות, חלק משמעותי מהאוכלוסייה חי בתנאים זמניים, וסדר הביטחון העתידי אינו ברור. במרכזו של כל הסדר ארוך טווח נותרת שאלת פירוק נשקו של חמאס. מדוע סוגיה זו חורגת הרבה מעבר לשאלות צבאיות, מראה גם המאמר של SCHLAGSEITE „עזה, חמאס והאגדה הנוחה על תוקפן וקורבן“.
לכן כלל לא ברור מי יוכל לאבטח את הקלפיות בנובמבר, לאפשר מערכת בחירות, להגן על מועמדים ולהבטיח הליך אמין.
עצם קביעת המועד עדיין אינה הופכת את הבחירות הפלסטיניות וחמאס להליך פוליטי שניתן ליישם במציאות.
עבאס מציב תנאים, חמאס דוחה אותם
גם בצד הפלסטיני ההשתתפות אינה מובנת מאליה.
לאחר השינוי האחרון בחוק הבחירות, המועצה המחוקקת הפלסטינית אמורה לכלול שוב 132 מושבים . אחוז החסימה נותר על אחוז אחד, וגיל המינימום למועמדים נותר 23 . במקביל, נותר בעינו התנאי שלפיו מועמדים ורשימות בחירות יכירו באש״ף כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני, וכן ביסודותיו הפוליטיים והלאומיים. כך אישרה ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית. בדרן דוחה תנאים פוליטיים מסוג זה להשתתפות חמאס.
כבר לפני מערכת הבחירות עולה אפוא שאלה מכרעת: האם חמאס רוצה להשתלב בסדר פוליטי קיים, או רק להשתמש בהליך הבחירות שלו בלי להכיר ביסודותיו?
עד כה יש מעט סימנים לתפנית אידיאולוגית ברורה. בדרן המשיך להציב במרכז סדר היום הפוליטי של ארגונו את ירושלים, את מסגד אל-אקצא ואת שחרור האסירים הפלסטינים.
המסר אינו שחמאס מתנער ממדיניותו הקודמת. במקום זאת, הוא מנסה להשאיר פתוחה גם דרך פוליטית בחזרה להשפעה ולכוח.
הצלחה של חמאס תוביל להשלכות בינלאומיות
הצלחה אפשרית בבחירות לא תשפיע רק על ישראל ועל המוסדות הפלסטיניים.
לאחר ניצחון חמאס ב-2006, הקוורטט למזרח התיכון, שכלל את ארצות הברית, האיחוד האירופי, רוסיה והאו״ם, הבהיר כי חברי ממשלה פלסטינית עתידית יידרשו ל-ויתור על אלימות, הכרה בישראל וקבלת ההסכמים הקיימים . גם תמיכה בינלאומית נוספת הייתה אמורה להיבחן בהתאם לקריטריונים אלה.
הבעיה הבסיסית הזו לא נעלמה עד היום. האיחוד האירופי עדיין דבק במדיניות של היעדר קשרים רשמיים עם חמאס, בעוד הארגון נתון לסנקציות כארגון טרור.
לכן ניצחון מחודש של חמאס בבחירות עלול ליצור עימות בין תוצאות הבחירות, מימון בינלאומי והכרה בזירה הבינלאומית.
בדיוק בעיה זו התעוררה כבר לאחר הבחירות ב-2006. בחירות פלסטיניות חדשות שבהן ישתתף חמאס יעלו מחדש את אותה שאלה בסיסית: כיצד ינהגו מדינות מערביות ותורמים בינלאומיים במערכת פוליטית שבה ארגון טרור רוכש באמצעות בחירות השפעה מוסדית משמעותית?
הבחירות הפלסטיניות וחמאס: פירוק הנשק לבדו אינו מספיק עבור ישראל
מבחינת ישראל, כאן טמון לבה האמיתי של המועמדות שעליה הוכרז. הבחירות הפלסטיניות וחמאס אינן נוגעות רק להרכב המוסדות הפלסטיניים, אלא גם ישירות לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.
גם פירוק נשק מוצלח מבחינה צבאית אינו עונה אוטומטית על השאלה הפוליטית.
אם לאחר מכן ירכוש חמאס השפעה משמעותית על המוסדות הפלסטיניים באמצעות בחירות, הארגון יהיה מוחלש מבחינה צבאית, אך עדיין חלק ממערך הכוחות מבחינה פוליטית.
לכן הודעתו של בדרן רלוונטית כבר עכשיו, גם אם הבחירות יידחו או אם חמאס לא יוכל להתמודד בסופו של דבר. היא מראה כיצד הארגון רואה את עתידו שלו: לא ככוח שהוצא מהמשחק, אלא כשחקן המחפש דרך לחזור לפוליטיקה הפלסטינית.
ב-2006 אפשרה ישראל בסופו של דבר לקיים את הבחירות הפלסטיניות, למרות חששות והגבלות משמעותיים. התוצאה הייתה ניצחון של חמאס, שבעקבותיו, שנה לאחר מכן, השתלט הארגון בכוח על עזה.
עשרים שנה לאחר מכן, ירושלים צפויה להחזיק בציפיות שונות לחלוטין בנוגע להשפעה הפוליטית של השתתפות חמאס בבחירות.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ Jerusalem Post: חמאס מודיע על כוונתו להשתתף בבחירות לפרלמנט הפלסטיני
דיווח על דבריו של חבר הלשכה המדינית של חמאס, חוסאם בדרן, בנוגע להשתתפות המתוכננת בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ולתנאים הפוליטיים.
▶️ האיחוד האירופי, משימת תצפית על הבחירות ב-2006: משימת התצפית של האיחוד האירופי על הבחירות, בחירות המועצה המחוקקת הפלסטינית 2006
דו״ח מסכם על הבחירות לפרלמנט הפלסטיני ב-2006, הכולל את תוצאות הבחירות, הערכת הליך הבחירות וכן נתונים על שיתוף הפעולה הישראלי, חופש התנועה וארגון הבחירות.
▶️ ועדת הבחירות המרכזית הפלסטינית: CEC: קיבלנו צו-חוק המתקן את חוק הבחירות הכללי
הודעה עדכנית על השינוי האחרון בחוק הבחירות. המועצה המחוקקת כוללת שוב 132 מושבים; שינויים מרכזיים נוספים בחוק הבחירות נותרו בעינם.
▶️ Reuters: נאמני המנהיג הפלסטיני מנצחים בבחירות המקומיות, כולל בחלקים מעזה
דיווח על הבחירות המקומיות באפריל 2026, על ההצבעה בדיר אל-בלח ועל התוצאות שם.
▶️ מועצת האיחוד האירופי / הקוורטט למזרח התיכון: הצהרת הקוורטט בעקבות הבחירות הפלסטיניות
הצהרה על התנאים לשיתוף פעולה עם ממשלה פלסטינית לאחר ניצחון חמאס בבחירות ב-2006, ובהם ויתור על אלימות, הכרה בישראל וקבלת ההסכמים הקיימים.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגל במחקר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור מקולקל? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
