ישראל השמידה מנהרות של חזבאללה בדרום לבנון וכן תשתיות טרור תת־קרקעיות נוספות של הארגון. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ רואים במבצע את השלמתו של שלב צבאי חשוב: עם השמדת המתקן הושלם ביסוסו של אזור הביטחון הישראלי בדרום לבנון.
פיצוץ מנהרות חזבאללה ב־10 בספטמבר 2026 לא היה תחילת המבצע, אלא שלבו האחרון. כבר בשבועות שקדמו לכך השיגו הכוחות הישראליים, לפי צה״ל, שליטה מבצעית על רכס אלי א־טאהר, מעל פני הקרקע ומתחתיהם. ב־3 בספטמבר מסר הצבא כי פינה שני מקטעי מנהרות תת־קרקעיים של לוחמי חזבאללה. כמה מהם נהרגו במהלך הפעולה, ואחרים עזבו את האזור. רק לאחר מכן הוכנו המתקנים להשמדתם הסופית.
השמדנו הלילה את המוצב האיראני הגדול ביותר מחוץ לאיראן – מנהרות עלי טאהר בלבנון.
משלימים את המשימה. שנה טובה! pic.twitter.com/xbDGu7Fhyf
— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) September 10, 2026
שבוע לאחר מכן הגיע הפיצוץ. לאחר הכנות נרחבות השמידו כוחות הדיוויזיה ה־36 את המתקנים התת־קרקעיים, כדי להפוך אותם, לפי הצגת צה״ל לבלתי שמישים מבחינה צבאית לצמיתות.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivמנהרות חזבאללה: יותר משני קילומטרים מתחת לאדמה
שתי מנהרות חזבאללה שהושמדו השתרעו, לפי צה״ל, על פני יותר משני קילומטרים בסך הכול. לפי הצבא, חיילים ישראלים מצאו בהן עשרות רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים מתוצרת איראנית, וכן מקלעים, אמצעי נ״ט, מוקשים וחומרי נפץ נוספים.
במרכז המערכת נמצא, לפי הצגת הצבא, מתחם פיקוד חשוב של יחידת בדר האזורית של חזבאללה. צה״ל משייך יחידה זו לאזור דרום לבנון שמצפון לליטני. לפיכך, אלי א־טאהר לא היה, לפי ההצגה הישראלית, רק מנהרת גבול קדמית, אלא מרכז פיקוד למרחב פעילות גדול בהרבה.
לפי צה״ל, המתחם כלל חדרי פיקוד, מחסני נשק, חדרי גנרטורים, אזורי שהייה, מקלחות ומטבח. המתקנים נועדו לאפשר ללוחמים להישאר מתחת לאדמה במשך זמן ממושך ולנהל משם פעולות צבאיות.
צה״ל מתאר את המתקן כתשתית אסטרטגית שנבנתה במשך כ־20 שנה. גם הטענה שהתכנון והמימון נעשו בידי המשטר האיראני מקורה בצבא הישראלי. במקורות שנעשה בהם שימוש אין אישור עצמאי לפרטים הקונקרטיים האלה בנוגע למשך הבנייה ולתכנון האיראני באותה רמת פירוט.
מקורות ביטחוניים לבנוניים אישרו לרויטרס עם זאת, כי באזור היו מתקני פיקוד תת־קרקעיים ומחסני נשק של חזבאללה. מקורות לבנוניים אלה אינם מאשרים באופן עצמאי את הכמויות שציין צה״ל, את סיווגם של כלי נשק מסוימים כתוצרת איראנית ואת הכמות המאוחרת יותר שצוינה לגבי חומר הנפץ שהופעל.
מדוע אלי א־טאהר חשוב כל כך לישראל
רכס אלי א־טאהר נמצא באזור א־נבטיה, והוא בעל חשיבות צבאית בשל גובהו. הוא חולש על יישובים ועל נתיבי תחבורה בסביבה. בפשטות: מי שמחזיק ברכס יכול לעקוב אחר צירים חשובים לכיוון א־נבטיה ולחסום אותם במקרה של עימות.
אך עבור ישראל חשובה גם הכיוון האחר. נתניהו וכ״ץ אמרו לאחר השמדת מערכת המנהרות כי התשתית שמתחת לרכס שימשה, להערכת ישראל, בסיס להתקדמות אפשרית לגליל. במקביל, היא אפשרה תצפית ואש לעבר מטולה וקריית שמונה. ייעוד זה הוא הצגה של ממשלת ישראל.
כך ממלא אלי א־טאהר שתי פונקציות אסטרטגיות. הרכס נמצא עמוק מספיק בדרום לבנון כדי להיות חשוב לפיקוד האזורי ולאספקה של חזבאללה, אך קרוב מספיק לישראל כדי להשפיע, לפי ההערכה הישראלית, באופן ישיר על ביטחון היישובים הצפוניים.
יותר מ־1,100 טונות חומר נפץ
להשמדתם הסופית של מנהרות חזבאללה השתמש צה״ל, לפי הודעתו, ביותר מ־1,100 טונות חומר נפץ. ה־טיימס אוף ישראל פרסם את הנתון בהסתמך על הצבא.
עם פיצוץ מנהרות חזבאללה מתחת לאלי א־טאהר, הודיע צה״ל גם על השלמת השמדתה של רשת תת־קרקעית גדולה יותר באזור אלי א־טאהר ובופור. לפי נתונים ישראליים, היא כללה בסך הכול שמונה מנהרות באורך כולל של כ־5.4 קילומטרים.
עוצמת הפיצוץ לא רק נשמעה. דיווחים מלבנון מסרו על רעידות חזקות באזור א־נבטיה. לפי המכון הגיאולוגי של ארצות הברית, בהקשר של הפיצוצים העזים נרשם אירוע סייסמי בעוצמה 4.1 בסולם המגניטודה.
המספר אומר מעט על ההשפעה הצבאית מתחת לפני הקרקע, אך ממחיש את סדר הגודל הפיזי של הפיצוץ. ישראל לא סילקה שם כמה מעברים קטנים, אלא מתחם תת־קרקעי שנבנה והורחב במשך שנים.
ממבצע לאזור ביטחון
ממשלת ישראל מקשרת להשמדת מנהרות חזבאללה מסר פוליטי רחב יותר. נתניהו וכ״ץ אמרו ב־10 בספטמבר כי המבצע משלים את ביסוסו של אזור הביטחון בדרום לבנון.
לפי הצהרתם המשותפת, צה״ל יתפוס באזור עמדת הגנה וימנע מחזבאללה לשוב ולבנות מחדש את יכולותיו הצבאיות. כבר ב־4 בספטמבר אמר כ״ץ כי ישראל לא תעזוב את אזור הביטחון כל עוד חזבאללה לא יפורק מנשקו בכל רחבי לבנון והאיום על תושבי הגליל לא יוסר.
הצהרת נתניהו וכ״ץ אינה משמעותה שהלחימה בדרום לבנון הסתיימה או שכל היכולות הצבאיות של חזבאללה הושמדו. היא מתארת מצב צבאי שישראל טוענת להשגתו בתוך אזור הביטחון. גם את היקף השליטה הישראלית המדויק אי אפשר לאמת באופן עצמאי ומלא מבחוץ.
מבחינה אסטרטגית, ישראל אינה עוסקת בכך רק בהשמדת מתקנים שכבר קיימים. ירושלים מבקשת למנוע את כיבושן מחדש של אותן עמדות בידי חזבאללה ואת הרחבתן הצבאית לאחר נסיגה.
המסגרת מיוני אינה תוכנית נסיגה פשוטה
המסגרת שתיווכה ארצות הברית ב־26 ביוני אינה קובעת נסיגה ישראלית אוטומטית לפי לוח זמנים קבוע. היא מקשרת את העברת השטחים ההדרגתית לידי צבא לבנון לפירוק הניתן לאימות של חזבאללה מנשקו ולסילוק התשתית הצבאית שלו.
בתחילה תוכנן לפעול באמצעות所谓 אזורי פיילוט, שבהם צבא לבנון אמור היה לקבל אחריות בהדרגה. רויטרס דיווחה בסוף יולי, שהתהליך נתקל בקשיים ניכרים וכי לא היה לוח זמנים מחייב ליישום המלא.
גם המסגרת העקרונית הופכת את הנסיגה הישראלית לתלויה במצב הביטחוני. לפי ההסכם שתיארה רויטרס ישראל אמורה בסופו של דבר לסגת מכוחותיה, אך בשלב הראשון תשאיר כוחות באזור הביטחון הקיים, כל עוד היא ממשיכה לראות בחזבאללה איום.
חזבאללה לא רק עיכב את הגישה הזו או הציב לה תנאים. מזכ״לו, נעים קאסם, דחה בפומבי את המסגרת שתיווכה ארצות הברית. לפי רויטרס, הוא כינה את ההסכם «בטל ומבוטל» וראה בו כניעה לאינטרסים הישראליים.
כך נחשפת ליבת הקיפאון הפוליטי. ישראל מתנה נסיגה מלאה בפירוק חזבאללה מנשקו. חזבאללה דוחה בדיוק את הרכיב המרכזי הזה במסגרת. ממשלת לבנון מצהירה, מנגד, שכוחות המדינה מוכנים לקבל לידיהם אזורים נוספים בדרום.
לכן אזור הביטחון אינו תוצאה של תהליך שלום שהושלם. הוא מבטא את העובדה שהשאלה המרכזית עדיין לא נפתרה: מי שולט בפועל בדרום לבנון, ומי יכול למנוע שם לאורך זמן את היווצרותה מחדש של תשתית צבאית עצמאית לצד המדינה הלבנונית?
קו חדש בצפון
השמדת מנהרות חזבאללה מתחת לאלי א־טאהר מייצגת אפוא יותר מפיצוץ מרשים. ישראל השתלטה תחילה צבאית על רכס בעל חשיבות אסטרטגית, לאחר מכן פינתה את המנהרות שבו, ושבוע לאחר מכן השמידה את התשתית.
המסקנה הפוליטית של ירושלים מרחיקה לכת מעבר לכך. הנסיגה לא אמורה להיות תלויה בלוח השנה, אלא בשאלה אם האיום אכן הוסר. בדיוק משום כך מקבל העימות סביב פירוק חזבאללה מנשקו כעת השלכה טריטוריאלית ישירה.
פיצוץ מנהרות חזבאללה מתחת לאלי א־טאהר אינו מסיים את האיום מצד הארגון. עם זאת, הוא מסמן שינוי באסטרטגיה הישראלית: אין לחכות למלחמה הבאה כדי להשמיד שוב את התשתית הצבאית. ישראל מבקשת למנוע את שיקומה כבר קודם.
השאלה אם מכך תיווצר גבול צפוני בטוח לאורך זמן לא תוכרע לפי עוצמת הפיצוץ ב־10 בספטמבר. ההכרעה תלויה בשאלה אם חזבאללה אכן יפורק מנשקו ואם המדינה הלבנונית תוכל למנוע את היווצרותה מחדש בדרום של תשתית צבאית מקבילה הנתמכת בידי איראן.
ℹ️ בסיס העובדות והמקורות הראשוניים לכתבה 📑
▶️ צה״ל, 10 בספטמבר 2026:
צה״ל: השמדת התשתית התת־קרקעית ברכס אלי א־טאהר
נתונים רשמיים על הפיצוץ, אורך המנהרות, אמצעי הלחימה שנמצאו, יחידת בדר והמימון והתכנון האיראניים הנטענים.
▶️ צה״ל, 3 בספטמבר 2026:
צה״ל: פינוי המתקנים התת־קרקעיים לפני השמדתם
הצגה רשמית של השליטה המבצעית, פינוי מקטעי המנהרות וההכנות שבאו לאחר מכן להשמדתם.
▶️ טיימס אוף ישראל, 3 בספטמבר 2026:
צה״ל אומר כי נכנס למנהרות של חזבאללה ברכס אלי טאהר ופינה אותן לקראת ההשמדה
דיווח על הרצף הכרונולוגי של כיבוש המנהרות, פינוין וההכנות להשמדתן.
▶️ טיימס אוף ישראל, 10 בספטמבר 2026:
צה״ל פוצץ את מערכת המנהרות באלי טאהר שבוע לאחר שפינה ממנה פעילי חזבאללה
דיווח על הפיצוץ, על יחידת בדר שמצפון לליטני וכן על ההצגה הישראלית של התקדמות מתוכננת לגליל ושל אפשרות לתצפית ולהפעלת אש לעבר מטולה וקריית שמונה.
▶️ רויטרס, 10 בספטמבר 2026:
ישראל אומרת כי השמידה את המתחם התת־קרקעי של חזבאללה באלי א־טאהר שבלבנון
דיווח על השמדת המתחם, על הצהרתם המשותפת של נתניהו וכ״ץ ועל מקורות לבנוניים בנוגע למתקני פיקוד ולמחסני נשק.
▶️ רויטרס, 26 ביוני 2026:
רוביו: הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון קובע תהליך לפירוק חזבאללה מנשקו
דוח רקע על המסגרת בתיווך אמריקאי, על פירוק חזבאללה מנשקו ועל התנאי לנסיגה ישראלית.
▶️ רויטרס, 29 ביולי 2026:
המבחן הראשון של אזורי הפיילוט הנתמכים על ידי ארה״ב בדרום לבנון חושף את הקשיים
דיווח על היישום באמצעות אזורי פיילוט, על היעדר לוח זמנים קבוע ועל הקשיים בהעברת אזורים לידי צבא לבנון.
▶️ רויטרס, 27 ביוני 2026:
חזבאללה דוחה את הסכם הביטחון בין ישראל ללבנון בתיווך ארה״ב ורואה בו כניעה
דיווח על דחיית המסגרת על ידי נעים קאסם ועל הצהרתו כי ההסכם בטל ומבוטל.
▶️ טיימס אוף ישראל / AFP, 10 בספטמבר 2026:
רעידת אדמה נרשמה לאחר שישראל פוצצה מנהרות של חזבאללה בדרום לבנון
דיווח על עוצמה של 4.1 שנרשמה על ידי ה-USGS, בהקשר של הפיצוצים העזים.
▶️ אסושיאייטד פרס:
חודשים לאחר הפסקת האש, ישראל וחזבאללה נאבקים על גבעה אסטרטגית בלבנון
רקע על החשיבות האסטרטגית של רכס עלי א-טהאר ועל היקף השליטה הישראלית, שאינו ניתן לאימות מלא מבחוץ.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגלת בתחקיר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
