איראן בוחנת יעדים באירופה, לפחות כתרחיש אפשרי להסלמה צבאית. לפי תחקיר של הפייננשל טיימס, מדובר באפשרויות תגמול אפשריות נגד תשתיות צבאיות מערביות, אם ארצות הברית תרחיב שוב באופן משמעותי את המלחמה נגד איראן. באופן קונקרטי מוזכרות בולגריה וקפריסין.
זה נשמע כמו שלב הסלמה חדש. וייתכן שזה אכן המצב. עם זאת, עדיין אין פקודת תקיפה איראנית מאושרת או רשימת יעדים הידועה לציבור. מי שכבר הופך את הדיווח למתקפה איראנית מיידית על אירופה, מקדים את העובדות המבוססות בכמה קילומטרים לא נעימים.
מועד התחקיר רלוונטי במיוחד. חלון הזמן בן 60 הימים להבנות נוספות בין וושינגטון לטהרן, שסוכם ביוני, פקע ב-17 באוגוסט בלי שהושג הסכם חדש. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הצהיר יום לאחר מכן כי אין כרגע שיחות עם איראן, וגם לא מתוכננות כאלה. במקביל דיווחה רויטרס מפי גורם איראני בכיר כי בשל הקיפאון הדיפלומטי טהרן עוברת לעמדה צבאית התקפית יותר. עם זאת, בשלב זה לא דווח על מתקפות חדשות.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
איראן בוחנת יעדים באירופה: מה מדווח ה-FT
ה-פייננשל טיימס מדווח, מפי שני אנשים המקורבים להנהגה האיראנית, כי טהרן בחנה אפשרויות תגובה צבאיות החורגות מעבר למזרח התיכון. לפי הדיווח, במרכז עומדים יעדים צבאיים הקשורים לארצות הברית בדרום-מזרח אירופה, אם הנשיא דונלד טראמפ ירחיב שוב את התקיפות האמריקאיות על איראן.
לפי המקורות, נבחנו יעדים אפשריים בבולגריה ובקפריסין. במקביל בחנו גורמים איראניים, לפי הדיווח, תרחישים לתקיפות נגד כבלי סיבים אופטיים תת-ימיים במצר הורמוז.
הגבול בין מידע מבוסס לבין הסלמה אפשרית ברור אפוא: הפייננשל טיימס מדווח על אפשרויות איראניות שנבחנו. לא ידוע כי הוחלט להוציאן לפועל. עד כה אין פקודת תקיפה מאושרת או רשימת יעדים איראנית רשמית.
ℹ️ מה באמת מבוסס בשלב זה
הפייננשל טיימס מדווח על אפשרויות הסלמה איראניות שנבחנו באופן פנימי נגד יעדים באירופה. בולגריה וקפריסין מוזכרות במפורש. לא הוכחו פקודת תקיפה שניתנה, רשימת יעדים איראנית מלאה או מתקפה העומדת להתרחש בקרוב.
עם זאת, הדיווח אינו עומד בפני עצמו. טהרן הזהירה בעבר מדינות אירופיות שלא להעמיד את התשתיות שלהן לרשות פעולות אמריקאיות נגד איראן. התחקיר החדש מוסיף כעת לתמרורי האזהרה הפומביים הללו תרחישים צבאיים מתוכננים.
גם גורמים מערביים הגיבו בפומבי לדיווח. נציג נאט״ו הצהיר ב-19 באוגוסט כי הברית ערוכה להתמודד עם כל איום ותעשה את כל הדרוש כדי להגן על חברותיה. במקביל הפנתה נאט״ו ליכולות ההרתעה וההגנה הקיימות שלה. בולגריה כבר חיזקה את ההגנה על בסיס בזמר, ולפי שר הפנים נקטה אמצעי זהירות שאף חורגים מרמת האיום שסוכנויות הביטחון מעריכות כיום.
מדוע בולגריה נמצאת לפתע במוקד
במוקד עומד בסיס חיל האוויר בזמר בדרום-מזרח בולגריה. הפרלמנט הבולגרי אישר ב-22 ביולי 2026 הצבה זמנית של עד שמונה מטוסי תדלוק אמריקאיים מדגם KC-135, צוותיהם ועד 250 חיילים אמריקאים. האישור תקף מ-24 ביולי ועד 1 באוקטובר 2026.
ה-החלטה הרשמית של הפרלמנט מגדירה במפורש את המטרה כתמיכה בפעולות אמריקאיות במזרח התיכון. בדיון הפרלמנטרי הובהר במקביל כי הפעילות המתוכננת אמורה להיות בעלת אופי תומך ולוגיסטי. ההחלטה אינה מדברת על השתתפות בולגרית בתקיפות נגד איראן.
טהרן רואה את ההצבה אחרת. שר החוץ האיראני עבאס אראקצ’י דרש מבולגריה בסוף יולי לשקול מחדש את השימוש בשטחה לפעולות אמריקאיות. סופיה, לעומת זאת, הצהירה כי לא יוצבו נשק התקפי וכי בולגריה אינה משתתפת בפעולות צבאיות נגד איראן. כך דיווחה רויטרס.
האזהרות גם לא החלו רק עם התחקיר הנוכחי של ה-FT. איראן הזהירה בפומבי את בולגריה כמה פעמים שלא להעמיד תשתיות לרשות הכוחות האמריקאיים לצורך פעולות נגד איראן. נציגי נאט״ו הגיבו לכך כבר ביולי בהצהרה כי הברית תגן על בולגריה מפני איומים.
בעקבות זאת חיזקו רשויות הביטחון הבולגריות את ההגנה על בזמר ועל המרחב האווירי שלהן. בסוף יולי הצהירה הממשלה, לאחר ישיבת מועצת הביטחון, כי אין איום ישיר על בולגריה. במקביל ננקטו אמצעי ביטחון נוספים והודק התיאום עם שותפות נאט״ו.
קפריסין מורכבת יותר מכפי שנדמה תחילה
במקרה של קפריסין כדאי לבחון היטב את המפה ואת המצב המשפטי. RAF אקרוטירי אינה בסיס קפריסאי ואף לא בסיס אמריקאי. היא ממוקמת בתוך אזור צבאי ריבוני בריטי באי. בריטניה שמרה על אזורי הבסיס הריבוניים אקרוטירי ודקליה תחת ריבונותה בעת עצמאותה של קפריסין ב-1960.
הממשלה הבריטית מגדירה אזורים אלה במפורש כ-שטח בריטי ריבוני. לכן אין להשוות בפשטות, מבחינה פוליטית או משפטית, בין הרפובליקה של קפריסין לבין האזורים הצבאיים הבריטיים.
עם זאת, אקרוטירי רחוקה מלהיות שם תאורטי על מפה צבאית. בתחילת מרץ 2026 נפגע RAF אקרוטירי כבר מרחפן מתוצרת איראנית. לפי גורמים בריטיים וקפריסאיים, נגרם נזק חומרי מוגבל ולא היו נפגעים בנפש. רויטרס דיווחה כי גורמים קפריסאיים בכירים ראו בחזבאללה, שפעל מלבנון, את האחראי הסביר ביותר. רחפנים נוספים שהיו בדרכם לבסיס יורטו.
משרד ההגנה הבריטי אישר בהמשך שהרחפן לא שוגר מאיראן. לפי ההערכה הבריטית, הוא הגיע מלבנון או מעיראק. בכך מציג אקרוטירי גם ממד שני של הקרנת הכוח האיראנית: מתקפה אינה חייבת בהכרח לצאת ישירות משטח איראן. לטהרן יש זה שנים קבוצות חמושות בעלות ברית וקבוצות הנתמכות על ידה, שבאמצעותן ניתן להפעיל לחץ. במקרה של אקרוטירי, המחברוּת הקונקרטית נותרה בכל זאת הערכה מיוחסת ולא פקודה ישירה מטהרן שהוכחה באופן סופי.
ממשלת הרפובליקה של קפריסין הדגישה לאחר מכן שוב ושוב שלא קפריסין עצמה הייתה היעד, אלא האזורים הצבאיים הבריטיים. גם שר החוץ קונסטנטינוס קומבוס הצהיר בפני שר החוץ האיראני כי הרפובליקה של קפריסין אינה מעורבת בפעולות צבאיות התקפיות.
נראה כי מבחינת טהרן ההפרדה המשפטית הזו מרגיעה רק במידה מוגבלת. גורמים איראניים התייחסו שוב ושוב לשימוש בבסיסים צבאיים זרים באי. מבחינת איראן, השאלה האסטרטגית היא כנראה פחות למי שייכת פיסת קרקע באופן פורמלי, ויותר האם ניתן לתמוך ממנה בפעולות צבאיות מערביות.
האיום השני נמצא מתחת למים
כמעט נעלם בדיון חלק שני של תחקיר ה-FT. לפי הדיווח, גורמים איראניים בחנו גם מתקפות אפשריות נגד כבלי סיבים אופטיים תת-ימיים במצר הורמוז.
האיום רלוונטי בהחלט מבחינה טכנית. דרך מצר הורמוז עוברים כמה מערכות כבלים בינלאומיות פעילות. ניתוח של ספק נתוני התקשורת TeleGeography מציין, בין היתר, את AAE-1, את FALCON ואת מערכת הכבלים Gulf Bridge International.
נזקים עלולים לפגוע באופן משמעותי בתקשורת, בשירותי ענן ובחיבורים דיגיטליים אחרים של מדינות המפרץ. התיקונים יהיו קשים יותר במהלך עימות צבאי, משום שספינות תיקון מיוחדות נדרשות לעבוד במשך זמן ממושך במקום קבוע.
אולם גם כאן כדאי להביט מעבר לכותרות יום הדין. לפי TeleGeography, חיבורי הנתונים הישירים החשובים ביותר בין אירופה לאסיה אינם עוברים במצר הורמוז, אלא מערבה יותר דרך הים האדום. לכן הספק מעריך שהסיכון המיידי לתעבורת הנתונים בין אירופה לאסיה, כתוצאה משיבושים בהורמוז בלבד, מוגבל יחסית.
מתקפה על הכבלים תהיה אפוא רצינית, במיוחד עבור מדינות המפרץ. אך היא לא פשוט «תכבה את האינטרנט של אירופה». הפגיעוּת האמיתית טמונה פחות בקריסה דיגיטלית מוחלטת של אירופה ויותר בשיבושים אזוריים אפשריים, בהפניות נוספות ובעלויות כלכליות עקיפות. זה נשמע פחות אפוקליפטי, אך קרוב יותר למציאות הטכנית.
עד כמה רציני האיום הצבאי?
האיום הצבאי אמיתי, אך יש לו גבולות ברורים. במהלך העימות הוכיחה איראן כי מערכות הטילים הבליסטיים שלה מסוגלות לאיים על יעדים במרחקים גדולים. עם זאת, מומחה RUSI סידהרת‘ קאושל מציין כי לטווחים גדולים מאוד יש מגבלות משמעותיות. כדי לבצע תקיפה ממרחק של כ-4,000 קילומטרים יהיה צורך להפחית את המטען, בעוד שהדיוק והעוצמה יישארו מוגבלים. לכך מצטרפת העובדה שמסלול טיסה כזה ייתקל בהגנה אווירית ובהגנה מפני טילים באירופה. לכן מתקפה איראנית על דרום-מזרח אירופה אפשרית מבחינה צבאית, אך אין להשוות אותה בשום אופן לפגיעה ודאית או יעילה.
חשוב לא פחות הוא החשבון הפוליטי. בולגריה חברה בנאט״ו מאז 2004. מתקפה חמושה על שטח בולגרי תעלה אפוא את שאלת ההגנה הקולקטיבית של הברית.
סעיף 5 באמנה הצפון-אטלנטית קובע כי מתקפה חמושה נגד בעלת ברית תיחשב למתקפה נגד כולן. אולם אין פירוש הדבר שלאחר מכן יופעל אוטומטית מערך צבאי קבוע. כל בעלת ברית מחליטה אילו צעדים היא רואה כנחוצים לסיוע. צעדים אלה עשויים לכלול גם שימוש בכוח צבאי.
בדיוק משום כך, מתקפה על אתר בבולגריה תהיה מבחינת טהרן דבר שונה מהותית מתקפה על מתקנים אמריקאיים בתוך המזרח התיכון. איראן לא תאתגר בכך רק את וושינגטון, אלא את ארכיטקטורת הביטחון של הברית הצפון-אטלנטית כולה. מתקפה כזו אפשרית מבחינה צבאית. מבחינה פוליטית, היא תהיה צעד מסוכן ביותר עבור טהרן.
ומה לגבי גרמניה?
הדיווחים הנוכחיים מתרחבים בחלקם כבר לאזהרה כללית עבור אירופה. עד כה אין לכך בסיס מספיק.
גרמניה אינה מוזכרת בתחקיר הנוכחי של FT כיעד שנבדק. כמו כן, אין מקור מהימן לטענה שאיראן החליטה לתקוף את כל מדינות אירופה שבהן יש נוכחות צבאית אמריקאית.
העובדה שמערכות טילים איראניות מסוגלות עקרונית לגמוא מרחקים גדולים היא שאלה אחרת מהשאלה מהם היעדים שנבחרו בפועל. טווח צבאי אינו רשימת מטרות.
אין בכך כדי להפוך את ההתפתחות לפחות חמורה. להפך. הערכה אמינה אינה מאבדת דבר מכך שהיא נעצרת במקום שבו מסתיימות הראיות.
טהרן מזיזה את הגבול
בכך טמונה המשמעות האמיתית של תחקיר FT. לפי הצגת העיתון, איראן כללה בתכנוני ההסלמה שלה אתרי צבא אירופיים, ככל שמנקודת מבטה של טהרן הם תומכים במבצעים אמריקאיים נגד איראן.
התפתחות זו מתחברת לאסטרטגיה ותיקה יותר של הקרנת עוצמה אזורית. רקע מפורט בנושא זה מובא בכתבת SCHLAGSEITE „ממלכת הצללים של איראן: כיצד טהרן מפרקת את המזרח התיכון“. החדש אינו הנכונות האיראנית להפעיל לחץ צבאי ופוליטי מעבר לגבולותיה. החדש הוא האפשרות לכלול יעדים צבאיים על אדמת אירופה.
מאחורי הדברים עומדת לוגיקת הרתעה קלאסית. ממשלות אירופה אמורות להביא בחשבון שהתמיכה במבצעים אמריקאיים נגד איראן עלולה לגרור עלויות ביטחוניות עבורן. המסר מופנה אפוא לא רק לוושינגטון, אלא גם לשותפותיה האירופיות: מנקודת מבטה של טהרן, מי שמעמיד תשתית צבאית לרשות המבצעים אינו יכול לראות עצמו מחוץ לסכסוך.
זהו שינוי מרחבי משמעותי בלוגיקת ההסלמה האיראנית. בחישוב הזה, מרחב הסכסוך אינו מסתיים עוד בהכרח בגבולות המזרח התיכון. לפי לוגיקה זו, תשתית צבאית באירופה הופכת לחלק מחישוב ההרתעה האיראני, אם טהרן מעריכה שהיא תומכת במבצעים אמריקאיים נגד איראן.
לא ידוע אם מכאן אכן יתפתח מתקפה. בין תרחיש שנבחן מבחינה צבאית לבין פקודת תקיפה פוליטית קיים הבדל מכריע. אסור לטשטש בדיוק את ההבדל הזה.
האזהרה בשלב זה אינה שאירופה עומדת בפני מתקפה איראנית מיידית. הממצא המרכזי הוא דווקא שלפי דיווחי ה-Financial Times, טהרן כללה יעדים על אדמת אירופה בתרחישי הסלמה צבאיים. נראה כי בכך היא מבקשת גם להעלות את מחיר התמיכה האירופית במבצעים אמריקאיים. די בכך כדי לסמן שינוי משמעותי.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ Financial Times:
גורמים המעורים בנושא: איראן בוחנת יעדים צבאיים באירופה אם דונלד טראמפ יסלים את המלחמה
תחקיר המקור על אפשרויות הסלמה איראניות שנבדקו בחשאי נגד יעדים באירופה ונגד כבלי תקשורת תת-ימיים במצר הורמוז.
▶️ Reuters:
טראמפ אומר שלא מתוכננות שיחות עם איראן; טהרן אומרת שמצר הורמוז עדיין סגור
מצב הסכסוך הנוכחי לאחר תום תקופת 60 הימים, דבריו של טראמפ על היעדר שיחות והעמדה הצבאית האיראנית שהוחרפה.
▶️ הפרלמנט הבולגרי:
החלטה על הצבת מטוסי KC-135 אמריקאיים ואנשי צבא בבזמר
החלטה רשמית מ-22 ביולי 2026 על הצבת עד שמונה מטוסי KC-135, צוותיהם ועד 250 חיילים אמריקאים, מ-24 ביולי עד 1 באוקטובר 2026.
▶️ Reuters:
אראקצ’י, שר החוץ של איראן, מפעיל לחץ על עמיתיו האירופים בעניין השימוש בבסיסים במבצעים אמריקאיים
אזהרות איראניות לבולגריה ולקפריסין, וכן תגובותיהן של ממשלות אירופה.
▶️ Reuters:
כטב״ם מתוצרת איראן פגע בבסיס חיל האוויר הבריטי בקפריסין
דיווח על פגיעת הכטב״ם ב-RAF אקרוטירי ועל הערכתם של גורמים קפריסאיים בכירים באשר למקור האפשרי של התקיפה.
▶️ הפרלמנט הבריטי:
תשובה בכתב של משרד ההגנה הבריטי בעניין התקיפה על RAF אקרוטירי
הערכה רשמית שלפיה הכטב״ם לא שוגר מאיראן וככל הנראה הגיע מלבנון או מעיראק.
▶️ ממשלת הרפובליקה של קפריסין:
הצהרות דובר הממשלה של הרפובליקה של קפריסין, 2 במרץ 2026
הבהרה רשמית שלפיה השטחים הצבאיים הבריטיים, ולא הרפובליקה של קפריסין, היו יעד הכטב״מים.
▶️ ממשלת בריטניה:
רשת ההגנה הגלובלית המשולבת
מידע רשמי על מעמד אזורי הבסיס הריבוניים הבריטיים בקפריסין.
▶️ TeleGeography:
ניווט במים עוינים: תשתית כבלי תקשורת תת-ימיים ומצר הורמוז
ניתוח של הכבלים התת-ימיים בהורמוז ושל ההשפעות האפשריות של שיבושים על קישורי נתונים אזוריים ובין אירופה לאסיה.
▶️ RUSI:
האם טילים איראניים יכולים להגיע לבריטניה, והאם ההגנות שלנו יכולות לעצור אותם?
הערכה צבאית של הטווח, המטען, הדיוק ואפשרויות ההגנה במקרה של מתקפות טילים איראניות בעלות טווח ארוך מאוד.
▶️ תגובת נאט״ו:
נאט״ו ערוכה להגן על בעלות הברית על רקע הדיווח על תוכניות תקיפה איראניות
מתעד את תגובת נאט״ו לתחקיר FT ואת אמצעי הביטחון המוגברים בבסיס הבולגרי בזמר.
▶️ נאט״ו:
האמנה הצפון-אטלנטית, סעיף 5
מקור ראשוני להגנה הקולקטיבית ולסוג הצעדים שעל המדינות החברות לנקוט.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מייצג תחקיר קפדני ותיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שבור? שלח לי את ההערה שלך. במידת האפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
