00:00 / –:–
מייק האקבי מתאר מזרח תיכון הנתון בשינוי: איראן וחזבאללה נתונים ללחץ, יוניפי״ל מתקרבת לסיום, ערב הסעודית עוברת למתכונת הגנה חדשה וישראל היא שותפה אסטרטגית לאינטרסים האמריקאיים. אולם מהתפתחויות אלה עדיין לא נוצר סדר ביטחוני מוגמר. לכן חשוב לבחון מה כבר מוכח ומה נותר בשלב זה כהערכה הפוליטית של האקבי.
שגריר ארצות הברית בישראל שוחח ב-17 בספטמבר 2026 בירושלים עם The Media Line על איראן, חזבאללה, סיומה הקרב של יוניפי״ל, קשרי הביטחון החדשים של ערב הסעודית ותפקידה של ישראל עבור ארצות הברית. ה-Jerusalem Post פרסם את הריאיון מחדש ב-19 בספטמבר. לכן הנקודה המכרעת היא: ה-JPost אינו מקור עצמאי נוסף כאן, אלא חלק מאותה שרשרת תחקיר.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
איראן נתונה ללחץ, אך חילופי משטר נותרו בסימן שאלה
האקבי מציג את איראן כמדינה הנתונה ללחץ צבאי וכלכלי משמעותי. לדעתו, המשטר חלש כפי שלא היה זה עשרות שנים, והוא צופה תסיסה פנימית נוספת. זו הערכה פוליטית של השגריר, לא תחזית מבוססת. הוא מדגיש במפורש שאינו טוען לחילופי משטר העומדים להתרחש מיד.
הנקודה החשובה יותר נמצאת במקום אחר. האקבי חולק על התפיסה הרווחת שלפיה העימות האמריקאי עם איראן הוא בעיקר מחווה כלפי ישראל. טיעונו הוא שוושינגטון פועלת מתוך אינטרס ביטחוני עצמי, משום שאיראן ובעלות בריתה מאיימות על יעדים אמריקאיים ותוקפות אותם זה עשרות שנים. האקבי לא פיתח קו זה רק בריאיון הנוכחי. כבר בהופעות פומביות אחרות הוא הסביר שאיראן היא בעיית ביטחון עבור ארצות הברית עצמה.
מכאן משתנה גם המבט על שיתוף הפעולה האמריקאי-ישראלי. בתיאורו של האקבי, וושינגטון אינה תומכת בישראל רק משום שירושלים מבקשת סיוע. שתי המדינות משרתות בחלקן את אותם אינטרסים בסוגיות ביטחוניות מרכזיות. זו הפרשנות הפוליטית שלו לשותפות, לא נוסחה שבאמצעותה ניתן להסביר כל החלטה אמריקאית או ישראלית.
אחרי יוניפי״ל, המדינה הלבנונית אמורה לקחת אחריות
באשר ללבנון, התמונה העובדתית ברורה יותר. מועצת הביטחון של האו״ם האריכה באמצעות Resolution 2790 בפעם האחרונה את המנדט של משימת השלום של האו״ם יוניפי״ל, עד 31 בדצמבר 2026. לאחר מכן אמורות הפעולות הסדירות להסתיים. לאחר מכן יוקצה פרק זמן של עד שנה לנסיגה מסודרת.
בהחלטה מנוסחת במקביל מטרה פוליטית התואמת ישירות את דברי האקבי: ממשלת לבנון אמורה להפוך בדרום לנושאת היחידה בסמכות הביטחונית של המדינה. מועצת הביטחון דורשת שכמה שיותר מהר לא יהיו כלי נשק מלבד אלה של המדינה הלבנונית ולא תהיה סמכות אחרת מלבד ממשלת לבנון. הדבר מכוון ישירות לבעיית הליבה של חזבאללה.
האקבי סבור שמעבר כזה אפשרי בעיקרון, אך אינו מצפה להצלחה מהירה. לדעתו, הכוחות המזוינים הלבנוניים יצטרכו להפוך בהדרגה לכוח הביטחון היחיד. בנקודה זו היעד הפוליטי פוגש מציאות קשה בהרבה.
חזבאללה נותר חמוש, וההעברה נותרה קשה
דיווח עדכני של Reuters מ-19 בספטמבר ממחיש עד כמה המעבר הזה קשה. מפקד יוניפי״ל, דיודאטו אבנרה, אמר שמשימתו כבר פועלת יחד עם גופים אחרים של האו״ם ועם הצבא הלבנוני להעברת משימות ועמדות. העברת חלק מהעמדות עלולה להיות אפילו „קשה מאוד“, משום שיותר ממחצית מעמדות יוניפי״ל נמצאות באזורים הנמצאים כיום בשליטת כוחות ישראליים. במקביל, התוכנית הנתמכת על ידי ארצות הברית לפרק את חזבאללה מנשקו ולאפשר לכוחות המדינה להשתלט באופן מלא על הדרום תקועה.
כבר בסוף יולי דיווחה Reuters על אזורי הפיילוט הראשונים, כפי שכונו . המודל משלב נסיגה ישראלית הדרגתית עם פירוק מאומת של חזבאללה מנשקו והעברת השליטה לצבא הלבנוני. כבר בניסיון הראשון התברר עד כמה ההליך הזה איטי וחשוף לעימותים. חזבאללה עצמו ממשיך לדחות את דרישת פירוקו מנשק.
הביקורת של האקבי על יוניפי״ל חריפה במידה ניכרת. הוא סבור שהמשימה אינה יעילה. זו הערכתו. הממצא הניתן לאימות שמאחוריה מפוכח יותר, ורלוונטי לא פחות: לאחר כמעט חמישה עשורים יוניפי״ל אמורה להסתיים, בעוד חזבאללה ממשיך להתקיים ככוח חמוש והשליטה הביטחונית של המדינה בדרום עדיין לא הושבה במלואה.
סיום יוניפי״ל אינו פירושו האוטומטי של סיום חזבאללה ככוח חמוש. החלטת האו״ם מנסחת את היעד של שליטה ביטחונית מדינתית. האם ובאיזו מהירות יוכל הצבא הלבנוני להשיג יעד זה מול חזבאללה, שממשיך להיות חמוש, נותר פתוח.
ערב הסעודית בונה ארכיטקטורת ביטחון משלה
בעוד שבלבנון מבנה ביטחוני ישן מגיע לסיומו, במפרץ נוצר מבנה חדש. ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן חתמו ב-7 באוגוסט 2026 במכה על הסכם הגנה משותף. ההצהרה הטורקית הרשמית מציינת במפורש הרתעה קולקטיבית וקובעת כי מתקפה חמושה על אחת משלוש המדינות תיחשב למתקפה על שלושתן.
בכך בונה ריאד מסגרת ביטחונית שאינה תלויה בישראל וגם אינה זהה להסכמי אברהם. הדבר הופך את תגובתו של האקבי למעניינת. הוא אינו אומר שוושינגטון מברכת על הברית בהתלהבות. הוא רק אומר שלא הבחין בוושינגטון באווירת כוננות מיוחדת. שלוש המדינות ריבוניות ויש להן סיבות מובנות להרחיב את קשרי הביטחון שלהן.
לשאלה הישירה אם ישראל תסייע צבאית לערב הסעודית במקרה של מתקפה, משיב האקבי שאינו יודע. במקביל הוא אומר שישראל תברך על הסכם ביטחון עם ערב הסעודית ותבקש לראות בריאד שותפה נוספת להסכמי אברהם. אין לחבר את שתי האמירות הללו לכדי ארכיטקטורת סיוע ישראלית-סעודית שכבר קיימת. אין לכך הוכחה פומבית.
ערב הסעודית בין ברית מכה להסכמי אברהם
כך ערב הסעודית נעה בין כמה מסגרות ביטחוניות. מצד אחד, הממלכה מעמיקה את שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם טורקיה ופקיסטן. מצד אחר, וושינגטון ממשיכה לנסות לקדם נורמליזציה סעודית עם ישראל. הנשיא דונלד טראמפ הפך ביולי הסכם גרעין אזרחי עם ריאד לתלוי בפומבי בהצטרפותה של ערב הסעודית להסכמי אברהם. הדבר מראה עד כמה שאלות הביטחון, האנרגיה והנורמליזציה נקשרות זו בזו כיום.
בהקשר זה מפנה האקבי לאיחוד האמירויות הערביות כדוגמה למה שנורמליזציה עם ישראל עשויה לאפשר מבחינה כלכלית וביטחונית. זו הערכתו הפוליטית. חשוב יותר לניתוח הוא שריאד אינה מסתמכת כיום על ברית אחת בלבד, אלא מפתחת במקביל קשרים שונים.
בדיוק משום כך יהיה מוקדם להסיק מברית מכה ציר אנטי-ישראלי, או לחלופין להסיק מהאופטימיות של האקבי נורמליזציה סעודית-ישראלית העומדת להתרחש מיד. ההתפתחות הניתנת לביסוס רחבה יותר: ערב הסעודית מנסה להרחיב את אפשרויותיה בתחום הביטחוני.
ישראל כשותפה לאינטרסים האמריקאיים העצמיים
כאן נמצא חוט השני האמיתי של הריאיון. האקבי מתאר את ישראל לא כמקרה מוגן של מדיניות החוץ האמריקאית, אלא כשותפה באזור שבו וושינגטון פועלת למען אינטרסים שלה. הדבר בולט במיוחד ביחס לאיראן, אך לפי תיאורו משתרע מעבר לכך: שיתוף פעולה מודיעיני, תיאום צבאי והרתעה אזורית אינם רחוב חד-סטרי.
השקפה זו אינה סותרת את האפשרות שהאינטרסים האמריקאיים והישראליים ייפרדו. שותפות אינה דורשת זהות מוחלטת של יעדים פוליטיים. טיעונו של האקבי מצומצם יותר: במקומות שבהם וושינגטון וירושלים מזהות את אותם אויבים, סיכונים או יעדים אסטרטגיים, שיתוף הפעולה אמור, מנקודת מבט אמריקאית, להפיק תועלת עצמאית.
כך ניתן לבחון גם את שאלת ערב הסעודית באופן מפוכח יותר. ברית סעודית חדשה עם טורקיה ופקיסטן אינה חייבת להיות מופנית אוטומטית נגד ישראל. באותה מידה, אין בכך אוטומטית כדי להוביל לשיתוף פעולה ביטחוני סעודי-ישראלי הדוק יותר. אלה שתי התפתחויות אפשריות שונות, שהמשך כיוונן תלוי בריאד, בוושינגטון, באנקרה, באסלאמבאד ובירושלים.
המזרח התיכון בשינוי: מבנים ישנים נכנסים לתנועה
הריאיון עם האקבי אינו מתאר תוכנית בנייה מוגמרת למזרח התיכון המשתנה. שאלות רבות מדי נותרו פתוחות. איראן נותרה מסוגלת לפעול. חזבאללה לא פורק מנשקו. המעבר שאחרי יוניפי״ל אינו ברור. ערב הסעודית מסתמכת בו-זמנית על כמה שותפויות. ובין ישראל לריאד עדיין אין נורמליזציה דיפלומטית מלאה.
ובכל זאת, כמה מבנים נעים במקביל. משימת או״ם בת כמעט חמישה עשורים עומדת בפני סיום. המדינה הלבנונית אמורה לקחת על עצמה משימות ביטחון שעד כה לא שלטה בהן במלואן. ערב הסעודית יצרה מסגרת הגנה חדשה עם שתי מדינות מוסלמיות גדולות. במקביל, וושינגטון מנסה לקרב את ריאד לישראל. והאקבי מסביר במפורש את שיתוף הפעולה האמריקאי-ישראלי באינטרסים אסטרטגיים משותפים.
כמה התפתחויות מתקדמות בו-זמנית באותו כיוון: מנגנוני ביטחון ישנים מאבדים מחשיבותם, שותפויות חדשות נוצרות ומדינות באזור מנסות להרחיב את מרחב הפעולה העצמאי שלהן. האם מכך אכן ייווצר סדר ביטחוני חדש, עדיין פתוח. אולם השינוי עצמו כבר גלוי לעין.
הממצא המבוסס קטן יותר מהתזה הגדולה, אך חשוב יותר מסתם שחזור של הריאיון: המזרח התיכון נמצא בתנועה מבחינה ביטחונית. האקבי מתאר כיצד וושינגטון מפרשת את השינוי הזה. איזה סדר ייווצר ממנו, עדיין לא הוכרע.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים לכתבה 📑
▶️ The Media Line:
Ambassador Huckabee Predicts Another Iran Uprising, Makes a Pitch for Objective Truth
המקור העיקרי לדבריו של האקבי בריאיון מ-17 בספטמבר 2026.
▶️ UN Peacekeeping:
Security Council Extends UNIFIL’s Mandate: Resolution 2790 (2025)
העמוד הרשמי של האו״ם על הארכת יוניפי״ל בפעם האחרונה עד 31 בדצמבר 2026, על הנסיגה שלאחר מכן ועל המעבר המתוכנן.
▶️ מועצת הביטחון של האו״ם:
Resolution 2790 (2025) – נוסח ההחלטה המלא
הנוסח המקורי של ההחלטה, הכולל את סיום המנדט, הסדרי הנסיגה וההנחיות לשליטה ביטחונית מדינתית בדרום לבנון.
▶️ נשיאות טורקיה, מנהלת התקשורת:
טורקיה וסעודיה חתמו על הסכם הגנה משותף
המקור הראשי להסכם ההגנה בין ערב הסעודית, טורקיה ופקיסטן מ-7 באוגוסט 2026.
▶️ רויטרס:
ראש כוח שמירת השלום של האו״ם בלבנון אומר כי מעבר חלק הוא קריטי לפני הנסיגה
דיווח עדכני מ-19 בספטמבר 2026 על המעבר מ-UNIFIL, על הצבא הלבנוני ועל פירוק הנשק התקוע של חיזבאללה.
▶️ רויטרס:
המבחן הראשון של «אזורי הפיילוט» בדרום לבנון, הנתמכים על ידי ארה״ב, חושף את הקשיים
רקע על היישום המעשי של אזורי הפיילוט, על הפריסה מחדש ההדרגתית של ישראל ועל סוגיית פירוק הנשק של חיזבאללה.
▶️ רויטרס:
ארה״ב: הסכם גרעין עם סעודיה יבוטל ללא הכרה בישראל
מוכיח את הקישור שניסח טראמפ בפומבי בין ההסכם הגרעיני האזרחי לבין הצטרפות סעודית להסכמי אברהם.
▶️ ג׳רוזלם פוסט:
מייק האקבי על איראן, חיזבאללה, סעודיה והיחסים של ישראל עם ארה״ב
פרסום מחדש של הריאיון של The Media Line. אין אישור עצמאי נוסף.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגל בתחקיר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
