בשטח C לא רק קוצרים. כאן מכינים, באמצעות דרכים חדשות, טרסות, השקיה ונטיעות עצי זית, תביעות ארוכות טווח על הקרקע. הרשות הפלסטינית פועלת במטרה להרחיב את השפעתה באזור זה. האיחוד האירופי תומך בחקלאות, ברישום קרקעות ובמבני המינהל הפלסטיניים, תוך הצבת יעד פוליטי מפורש. לפי אוסלו II, סמכות התכנון הטריטוריאלית נתונה לישראל. בדיוק בכך עוסק הסכסוך הזה.

מי שמציג בסתיו רק תמונות של מסיקי זיתים, מספר רק חלק מן הסיפור. מאחורי חלק מן הנטיעות עומד מאבק מאורגן על השימוש העתידי בשטח C. אין זו רק תיעוד של הארגון הישראלי רגבים. גם המכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי (INSS), Institute for National Security Studies (INSS) מתאר כיצד הרשות הפלסטינית מבקשת, באמצעות תשתיות, רישום קרקעות והכשרה חקלאית של הקרקע, ליצור את התנאים להשתלטות עתידית על חלקים נרחבים מן השטח.

סמכות התכנון לפי אוסלו: מה קובע שטח C

בהסכם אוסלו ב‘ מ-28 בספטמבר 1995חולקו יהודה ושומרון לאזורים A, B ו-C. אזור C משתרע על כ-60 אחוזים מהשטח. ישראל שמרה שם על הסמכות הטריטוריאלית לתכנון, לבנייה ולמשימות ביטחון מרכזיות. סמכויות מסוימות שאינן טריטוריאליות הועברו למינהל הפלסטיני. תהליך המעבר שנקבע לא הוביל להעברה מלאה של אזור C.

מכך נובעת סמכות מנהלית קונקרטית: בקרקעות מדינה שהוכח מעמדן רשאית ישראל לפעול נגד תפיסות בלתי חוקיות ונגד עבודות בנייה או פיתוח ללא אישור. מי שמקים מתקנים חדשים או תובע שטחים ללא זכות שימוש קיימת אינו יכול להשיג היתר רק באמצעות נטיעת עצים. הסמכות המנהלית היא חלק ממסגרת הסדרים מוסכמת, ולא המצאה של מדיניות ההתנחלות הישראלית.

Passende X-Beiträge

Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv

Israel MFA 24.09.2026 · 16:38 Uhr Mahmoud Abbas predigt vor der @UN, schürt aber durch „Pay-for-Slay“ palästinensischen Terrorismus. Die Palästinensische Autonomiebehörde zahlt Terroristen und ihren Familien jährlich Hunderte Millionen Dollar.… Israel MFA 17.09.2026 · 17:30 Uhr Die Palästinensische Autonomiebehörde und die PLO „zahlen weiterhin Terroristen Geld und verherrlichen in öffentlichen Verlautbarungen und Schulbüchern terroristische Handlungen und Terroristen“. Emanuel Fabian 09.09.2026 · 12:38 Uhr Das israelische Militär erklärt, es habe drei Polizisten der Palästinensischen Autonomiebehörde festgenommen, die illegal eine Straßensperre in Gebiet C des Westjordanlands errichtet und im… Emanuel Fabian 16.09.2026 · 18:45 Uhr Der Generalstabschef der IDF, Generalleutnant Eyal Zamir, sagt, die libanesische Armee müsse ihre „Wirksamkeit vor Ort“ im Kampf gegen die Hisbollah „deutlich verbessern“. Bei… IDF 21.10.2026 · 16:00 Uhr Heute früh trafen mehrere Erntehelfer, begleitet von Dutzenden Personen, ein, um in einem Gebiet nahe Beitar Illit eine nicht abgestimmte Olivenernte durchzuführen. Für die…

עצי זית כראיות בסכסוך הקרקעות

חוק הקרקעות העות’מאני משנת 1858 ממשיך להשפיע על דיני הקרקעות המקומיים עד היום. סעיף 78 שלו קובע כי עיבוד במשך עשר שנים ללא מחלוקת של קטגוריות קרקע מסוימות עשוי לבסס זכויות שימוש המוגנות מבחינה משפטית. עץ יחיד שניטע אינו מחליף שטר בעלות. עם זאת, עיבוד ארוך טווח יכול לשמש ראיה בסכסוך מקרקעין מאוחר יותר.

בדיוק משום כך, טרסות חדשות, דרכי גישה ושורות נטיעה הן בעלות רלוונטיות פוליטית. הן משנות את השימוש בשטח ויוצרות עקבות נראים לעין וניתנים לתיעוד. ה-INSS מתאר במפורש את האסטרטגיה הפלסטינית כניסיון לפתח שטחים רציפים, לצמצם מבחינה מרחבית את היישובים היהודיים ולהשפיע על השליטה העתידית בשטח C. דו“ח Regavim משנת 2022מציג בהקשר זה צעדים קונקרטיים לפיתוח תשתיות ומקרי בוחן. זהו סכסוך טריטוריאלי, לא רק ויכוח על מסורת חקלאית.

תוכנית פיאד: בניית מדינה באמצעות עובדות בשטח

הבסיס הפוליטי חוזר לפחות לתוכנית פיאד מ-2009. ראש הממשלה הפלסטיני דאז, סלאם פיאד, התמקד בבניית מוסדות מדינה ובתשתית כלכלית, כדי להכין בפועל את הקמתה של מדינה פלסטינית. בנוגע לשטח C, ה-INSS מתאר קמפיין שהתבסס על כך, להרחבת הנוכחות הפלסטינית ולרישום תביעות על קרקעות.

הגישה מובנת: תחילה מגיעים התוכניות, דרכי הגישה, האספקה והשימוש. לאחר מכן נגזרות מכך תביעות פוליטיות ולעיתים גם משפטיות. בדיוק בנקודה זו האסטרטגיה מתנגשת עם הסמכות הישראלית בתחום התכנון המרחבי ומתן היתרים. הבעיה אינה עץ הזית. זהו הניסיון להכתיב מראש, באמצעות שימוש מתמשך, את ההחלטה העתידית בנוגע לאזור.

מימון האיחוד האירופי בשטח C: תכנון, תשתיות ורישום קרקעות

התפקיד הפוליטי של האיחוד האירופי מופיע במסמכים שלו עצמו. השירות החוץ האירופי מציין תוכניות תמיכה לתכנון, לתשתיות חברתיות וכן לפיתוח קרקעות ולחקלאות בשטח C. התוכנית הפעולה של האיחוד האירופי משנת 2020 מציינת במפורש את חיזוק הנוכחות המוסדית של הרשות הפלסטינית כמטרה. תוכנית של האיחוד האירופי משנת 2018 תומכת נוסף על כך בהליכים לרישום קרקעות.

ראויה לציון במיוחד היא תיאור התוכנית של שירות החוץ האירופי עצמולאחר מכן האיחוד האירופי מקדם פרויקטי תשתית ביישובים שתוכניותיהם אושרו על ידי ישראל או מטופלות, לפי ההיגיון של התוכנית, כאילו אושרו בשתיקה, אם המינהל האזרחי הישראלי אינו מעלה התנגדות מהותית בתוך 18 חודשים. זהו כלל אירופי למימון, ולא היתר בנייה ישראלי שהוכח על ידינו.

הכיוון הפוליטי מתועד אפוא בגלוי: האיחוד האירופי מבקש לחזק לצמיתות את הנוכחות הפלסטינית בשטח C, וקושר את התוכניות לתפיסתו בדבר פתרון שתי המדינות. בכך הוא מתערב בפיתוחו של אזור, שלפי הסכמי אוסלו התכנון הטריטוריאלי בו נתון בידי ישראל. אי־אפשר לטעון שבמסגרת התוכניות האלה מדובר בסיוע חקלאי לא־פוליטי לחלוטין.

שאהק וגנים/קדימה: שני פינויים קונקרטיים ב-2026

ב-7 במאי 2026 הסיר המנהל האזרחי הישראלי בצפון השומרון כ-3,000 עצים שנשתלו בידי פלסטינים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ‘ הצהיר כי הם עמדו על אדמות מדינה בתוך תחום התכנון של אזור התעשייה שאהק. לדבריו, המהלך נועד לאפשר את הרחבת אזור התעשייה ואת הקמתו של יישוב ישראלי נוסף. סמוטריץ‘ קשר במפורש את ההחלטה ליעד הפוליטי שלו למנוע הקמת מדינה פלסטינית. את הפרטים תיעד העיתון Times of Israel.

ב-20 בספטמבר דיווח Israel National Newsצעד נוסף ליד גנים וכדים. לפי נתוני המנהל האזרחי, נעקרו כ-500 עצי זית שניטעו לאחרונה על כ-250 דונם של אדמות מדינה. לכך נוספו מתקנים ותשתיות שהרשות סיווגה כבלתי מאושרים. השטחים נמצאו סמוך להרחבות ישראליות מתוכננות.

לשני המבצעים קיימת אפוא הצדקה רשמית קונקרטית: אכיפת דיני הקרקעות והתכנון במסגרת סמכות התכנון של ישראל לפי הסכמי אוסלו, בשטחים שישראל מסווגת כאדמות מדינה. הדיווחים אינם כוללים את מלוא מסמכי הקדסטר והתיקים המשפטיים הנדרשים לבדיקה עצמאית של החלקות הבודדות. מתועדות פעולות האכיפה הישראליות נגד נטיעות ומתקנים, שלפי הצגת הרשויות הפריעו לשימוש המתוכנן בשטחים אלה.

‹›

❚❚

כיצד לקרוא נכון את המספר במיליונים

דיווח של Ynet משנת 2018ציטט מתוך דו“ח פנימי של המנהל האזרחי הישראלי נתון של כ-14.7 מיליון עצי זית על פני כ-975,000 דונם. מתפ“ש הבהיר בעניין זה כי מדובר בנתונים פלסטיניים שלא אומתו באופן עצמאי לגבי יהודה ושומרון בכללותם, כולל שטחי A ו-B. המספר אינו מהווה הוכחה לנטיעות חדשות בלתי חוקיות של 14.7 מיליון עצים בשטח C.

הראיה המכרעת ממילא אינה טמונה במספר כולל עצום. היא טמונה בתוכניות הניתנות לאימות, בצעדי הפיתוח ובהחלטות הקונקרטיות של הרשויות. אלה מראים מדוע אפילו פעולות נטיעה קטנות יחסית עשויות להפוך לבעלות חשיבות אסטרטגית.

תמונות קטיף אינן תחליף להקשר של סכסוך הקרקעות

תקיפות נגד פועלי קטיף הן עבירות פליליות ויש להעמיד את האחראים להן לדין. אולם מעשה כזה שונה מפינוי שמבצעת הרשות המוסמכת בשל שימוש בקרקע שנמצא פגום. מי שמערבב בין השניים מטשטש את הסוגיה המשפטית שבבסיס כל אחד מההליכים. תצלום של עצים שנעקרו אינו מוכיח לא תקיפה ולא זכות בעלות.

את סכסוך הקרקעות בשטח C אי אפשר לצמצם לסיפור על קטיף. הרשות הפלסטינית מקדמת אסטרטגיה מתועדת להרחבת נוכחותה הטריטוריאלית. האיחוד האירופי תומך בחלקים מהמהלך הזה מתוך יעד פוליטי מוצהר. לישראל נתונה שם, בהתאם לאוסלו II, סמכות התכנון המכרעת, והיא מפעילה אותה במקרים של תפיסות חזקה שנויות במחלוקת. מי שמדווח על כך חייב להציב את העובדות האלה בראש. כל דבר אחר מעלים את החלק החשוב ביותר של הסכסוך.