המחאות למען עזה באירופה הן חלק מנוף הרחוב הפוליטי של לונדון, ברלין ובריסל מאז הטבח שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023. רבים מהמשתתפים יוצאים לרחוב מתוך שכנוע אישי. אך התפיסה שלפיה מאחורי המחאות הללו עומדת רק התמרמרות ספונטנית אינה מספקת. הפגנות גדולות זקוקות לארגון, כסף, תקשורת, מבני קמפיין ורשתות. ודווקא את המבנים הללו ניתן להתחקות בכמה מדינות אירופיות.
אין פירוש הדבר שמחאות עזה באירופה מנוהלות ממפקדה סודית. גם אין פירוש הדבר שכל מפגין הוא חבר בארגון קיצוני. הממצא שניתן להוכיח מפוכח בהרבה, ובדיוק משום כך מעניין יותר: בבריטניה, בגרמניה וברמה האירופית קיימים זה שנים ארגונים ובריתות המתאמים מחאות, מגייסים פעילים, מפתחים קמפיינים ומפעילים לחץ פוליטי על ממשלות ומוסדות.
אצל גורמים מסוימים מתעדים הרשויות גם קשרים לארגונים או לסביבות קיצוניות. אחרים פועלים באופן חוקי לחלוטין כארגונים לא־ממשלתיים, קמפיינים פוליטיים או קבוצות סולידריות. חלקם נהנים מהטבות מס או מתמיכה ציבורית. יש להבחין בין הרמות השונות הללו, כדי שביקורת מוצדקת לא תהפוך לנרטיב קונספירטיבי.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivההמון נראה לעין, אך התשתית שמאחוריו אינה נראית
הפגנה נראית בתחילה פשוטה בתמונות: אנשים מתאספים, נושאים דגלים ושלטים וקוראים סיסמאות.
אך כבר עצרת גדולה יותר זקוקה למישהו שירשום אותה, יארגן מסלול, יספק רמקולים ובמות, יתאם סדרנים, יזמין נואמים, יפעיל ערוצי מדיה חברתית, יפיק גרפיקה, יטפל בעבודה מול העיתונות ויגייס תומכים.
ככל שתנועת מחאה גדלה ונמשכת זמן רב יותר, כך קשה פחות להסביר אותה ללא תשתית ארגונית.
בדיוק משום כך בריטניה היא מקרה בוחן מעניין. דו״ח שפורסם ביולי 2026 על ידי NGO Monitor בחן 40 ארגונים וקמפיינים שהופיעו שוב ושוב בסביבת המחאות למען עזה בבריטניה מאז 7 באוקטובר 2023.
הדו״ח אינו בוחן רק את המארגנים, אלא גם מימון, עבודת קמפיין, חפיפות כוח אדם וקשרים בינלאומיים. צורת הארגון השונה היא בעלת חשיבות מיוחדת: לפי NGO Monitor, מתוך 40 הגורמים שנבדקו, עשרה רשומים כארגוני צדקה, שמונה כחברות, תשעה פועלים במבנים היברידיים ו־13 נמצאים מחוץ למסגרת רגולטורית בריטית פורמלית.
דווקא בשל המבנים השונים הללו, קשה לעקוב אחר האחריות ואחר תנועות הכספים. NGO Monitor מציין במפורש כי בשל חוסר שקיפות לא ניתן לזהות את כל מקורות המימון או את מלוא ההוצאות על הפגנות.
בריטניה: שישה ארגונים מתאמים את המחאות הגדולות
העובדה שמאחורי ההפגנות הגדולות עומדים מבנים קבועים אינה רק קביעה של NGO Monitor.
החקירה הממשלתית הבריטית שפורסמה ב־2024, „Protecting our Democracy from Coercion“, המכונה לעיתים קרובות Walney Review, זיהתה כבר אז שישה ארגונים שתיאמו יחד מחאות לאומיות גדולות:
- Palestine Solidarity Campaign
- Friends of Al-Aqsa
- Palestinian Forum in Britain
- Stop the War Coalition
- Campaign for Nuclear Disarmament
- Muslim Association of Britain
ארגונים אלה פעלו כקואליציית מחאה בריטית בשם „Together for Palestine“. הכוונה כאן במפורש היא לקואליציה של שש הקבוצות, ולא למופע ההתרמה בעל אותו שם, שאורגן על ידי בריאן אינו והתקיים ב־2025 באולם Wembley Arena.
לפיכך יש להפריד באופן ברור בין שתי רמות חקירה: קואליציית ששת הארגונים ותפקידה בהפגנות תוארו רשמית כבר ב־2024. NGO Monitor הרחיב ב־2026 את המבט לשדה גדול יותר של 40 ארגונים וקמפיינים, וכן למימון, רגולציה ושקיפות.
ה־Walney Review מתארת את קואליציית המחאה כביטוי לבריתות בין חלקים מהשמאל הרדיקלי הבריטי לבין ארגונים אסלאמיסטיים. יחסים אלה צמחו לאורך שנים והתפתחו מתוך קמפיינים פוליטיים משותפים.
החקירה מצביעה גם על קשרים אישיים. היא מפנה, למשל, ל־Muslim Association of Britain ולקשריה ההיסטוריים עם האחים המוסלמים. באשר ל־Friends of Al-Aqsa, היא מתעדת התבטאויות חיוביות קודמות של המייסד איסמאעיל פאטל על חמאס וכן את פגישותיו עם איסמאעיל הנייה.
באשר ל־Palestinian Forum in Britain, הדו״ח מצביע על כמה אנשים שמיוחסים להם קשרים לחמאס. לגבי חלק מהפרטים, החקירה מסתמכת במפורש על מידע ביטחוני ישראלי.
אין בכך הוכחה שחמאס מנהל את ההפגנות הבריטיות. אולם הדבר מראה כי בחלק מהתשתית הארגונית קיימות חפיפות פוליטיות ואישיות החורגות בהרבה מפעילות שלום שגרתית.
ℹ️ שתי רמות שאסור לבלבל ביניהן
מפגין יכול להשתתף מתוך שכנוע אישי, מבלי להשתייך לארגון שמארגן את האירוע. העובדה שההשתתפות добровלית אינה אומרת דבר על השאלה אם האירוע עצמו אורגן באופן מקצועי. מוטיבציה ספונטנית וגיוס מאורגן אינם סותרים זה את זה.
כספי מסים בבריטניה: הממצא מורכב יותר
השאלה בדבר תמיכה ציבורית רגישה במיוחד.
NGO Monitor מציין כי 19 מתוך 40 הארגונים שנבדקו מקבלים תמיכה ממלכתית בריטית, באמצעות קשרי מימון עם Foreign, Commonwealth & Development Office או באמצעות מערכת ה־Gift Aid המכונה כך. לפחות 11 ארגונים נתמכים גם על ידי רשויות מדינתיות במדינות אחרות או על ידי מוסדות אירופיים.
אך מימון ישיר ו־Gift Aid אינם אותו הדבר.
במסגרת ה־Gift Aid הבריטית, Gift Aid ארגוני צדקה מוכרים יכולים לקבל עבור תרומות פרטיות שעומדות בתנאים 25 פני נוספים על כל לירה שנתרמה, דרך רשות המסים. כך תרומה פרטית של 100 לירות יכולה להפוך ל־125 לירות עבור הארגון.
מדובר בהטבת מס שמעניקה המדינה. אין פירוש הדבר שממשלת בריטניה מממנת סעיף תקציבי בשם „הפגנות עזה“.
השאלה הפוליטית הרלוונטית שונה: אילו דרישות של שקיפות ואחריות פוליטית חלות על ארגונים המקבלים הטבות מס או מימון ציבורי, ובו בזמן מעורבים בקמפיינים בעלי אופי פוליטי מובהק?
שאלה זו נעשית חשובה עוד יותר כאשר מתועדים אצל בעלי תפקידים קשרים לסביבות קיצוניות.
גרמניה: סמיון מראה כיצד פועל הגיוס
מי שסבור כעת שמדובר בבעיה בריטית ייחודית, צריך להביט לעבר גרמניה.
ה־Bundesverfassungsschutz מתאר את הרשת סמיון, שנאסרה בינתיים, כארגון שנוסד בשנת 2011 על ידי חברים המתגוררים בחו״ל בארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, PFLP.
לפי הערכת שירות הגנת החוקה, העמדות הפוליטיות של סמיון תאמו את אלה של ה־PFLP, לרבות דחיית זכות הקיום של ישראל. הרשת תמכה באלימות כאמצעי פוליטי וסייעה לארגוני טרור כמו PFLP וחמאס, בעיקר במישור התעמולתי.
אולם עבור שאלתנו, חלק אחר בדו״ח מעניין במיוחד.
לפי שירות הגנת החוקה, סמיון השתמשה בהפגנות ובאינטרנט באופן מכוון ליצירת קשרים, לגיוס חברים, לאיסוף תרומות ולהפצת תעמולה. כך ניתן היה להגיע לאנשים רבים מעבר למעגל התומכים הקבוע של הארגון.
בכך בדיוק טמון הגיוס הפוליטי: מבנה ארגוני קטן יחסית מגיע לקהל גדול בהרבה.
לאחר הטבח שביצע חמאס ב־7 באוקטובר 2023, סמיון הגבירה את פעילותה. תומכים חגגו את מתקפת הטרור בפומבי. ב־2 בנובמבר 2023 אסר משרד הפנים הפדרלי על פעילות הרשת בגרמניה ופירק את המבנים הגרמניים שלה.
אולם בכך הסביבה הזו לא נעלמה. שירות הגנת החוקה מציין במפורש כי גורמים לשעבר בסמיון המשיכו להיות פעילים גם ב־2024 בזירה הפרו־פלסטינית הקיצונית.
ברלין מספקת אולי את הממצא הברור ביותר
חקירה שפרסמה מדינת ברלין על גיוס מחאות אנטישמיות לאחר 7 באוקטובר מפרטת באופן ברור במיוחד את שאלת המבנים.
היא מתארת את חמאס, PFLP וסמיון כגורמים המרכזיים העוינים את הסדר החוקתי בשלב הראשון של המחאות. אנשים מסביבה זו קראו כמעט מדי יום לקיום אסיפות עוינות לישראל.
החקירה מסיקה מכך מסקנה ישירה: כמה אלפי אנשים אינם משתתפים באסיפה כזו באופן ספונטני ומבלי שהיה לכך בסיס. ללא מבנים המתאמים, מקשרים, מגייסים ומכתיבים סיסמאות, לא ניתן לקיים התכנסויות בסדר גודל כזה.
לאחר איסור חמאס וסמיון ב־2 בנובמבר 2023 השתנה המצב. מספר המשתתפים ירד, ובהפגנות שאושרו לאחר מכן נרשמו פחות עבירות.
אין זה מודל תיאורטי, אלא קשר שניתן לצפות בו: מבנה ארגוני נעלם ויכולת הגיוס משתנה.
המבנים בברלין ממשיכים להתקיים
ה־Berliner Verfassungsschutzbericht 2025 מראה שהזירה העוינת לישראל לא נעלמה עם איסור סמיון.
הרשות מונה בין הגורמים המרכזיים, בין היתר, את הוועד הלאומי הפלסטיני המאוחד, BDS Berlin ו־Young Struggle.
ה־Vereinigte Palästinensische Nationalkomitee, VPNK, מתאר שירות הגנת החוקה של ברלין כמונח גג, שבמסגרתו פעלו תומכי חמאס ו-PFLP בברלין בשיתוף פעולה הדוק וקיימו עצרות במשותף.
שירות הגנת החוקה הפדרלי מתאר את Young Struggle כארגון גג אירופי של ארגוני הנוער של המפלגה הקומוניסטית המרקסיסטית-לניניסטית, MLKP, וכארגון הנוער שלה הפועל ישירות בגרמניה. לפי הערכת שירות הגנת החוקה, ה-MLKP פועלת בטורקיה להשגת מטרותיה גם באמצעים טרוריסטיים. לאחר 7 באוקטובר 2023 הופיעה Young Struggle באופן פעיל במיוחד בגיוס, בארגון ובהשתתפות בעצרות פרו-פלסטיניות.
BDS Berlin, מצדה, רואה בעצמה חלק מהתנועה הבינלאומית לחרם, משיכת השקעות וסנקציות נגד ישראל, ומארגנת פעולות, מחאות וקמפיינים בהתאם. שירות הגנת החוקה של ברלין כלל את הקבוצה בדוח לשנת 2025 כאחד השחקנים המרכזיים בזירה האנטי-ישראלית הרלוונטית להגנת החוקה.
לפי נתוני הרשות, זירה זו הייתה אחראית גם בשנת 2025 לאירועים רבים שבהם נשללה זכות קיומה של ישראל ונחגג הטרור של חמאס.
רשויות הביטחון מתארות בכך שחקנים קונקרטיים, קשרים ומבני גיוס. הדבר מספק לשאלה כיצד נוצרים מסביבות פוליטיות מוקדי מחאה גדולים יותר מענה משמעותי בהרבה מהדבקת תווית גורפת על כלל המשתתפים.
1,744 עצרות שבהן אירעו תקריות אנטישמיות
עד כמה האנטישמיות קשורה כיום למחאות, מראים נתוני ההתאחדות הפדרלית RIAS.
מוקדי הדיווח תיעדו בשנת 2025 בגרמניה בסך הכול 8,725 תקריות אנטישמיות. בחישוב מתמטי מדובר בכמעט 24 תקריות ביום.
רלוונטי במיוחד לתנועת המחאה: RIAS תיעד 1,744 עצרות שבהן אירעו תקריות אנטישמיות. מדובר בכמעט 34 בשבוע.
ב-89 אחוזים מתקריות העצרות הללו סיווג RIAS את ההתבטאויות או המעשים האנטישמיים כאנטישמיות הקשורה לישראל.
RIAS אינו מגדיר אפוא כל ביקורת על ישראל כאנטישמית. מתועדות תקריות שלהן, לפי הקריטריונים של מוקדי הדיווח, אופי אנטישמי.
לכן הנתונים אינם מאפשרים לומר: „הפגנות למען עזה הן אנטישמיות“. עם זאת, הם בהחלט מאפשרים לקבוע כי תופעות אנטישמיות במסגרת העצרות סביב ישראל אינן תופעת שוליים נדירה.
והאם גרמניה משלמת על כך?
גם כאן יש להבחין שוב באופן מדויק.
לפי המצב הניתן לבדיקה כיום, אין ראיה מבוססת למימון שיטתי של הפגנות גרמניות למען עזה בידי המדינה.
גרמניה מממנת פרויקטים אזרחיים, הומניטריים ופוליטיים-התפתחותיים רבים במזרח התיכון. עם זאת, אי אפשר להסיק מכך אוטומטית שכספי מסים גרמניים זורמים להפגנות ברחובות גרמניה.
במקביל, מסמכי הבונדסטאג משנת 2026 מראים כי הממשלה הפדרלית עמדה על הפסקת המימון לשישה ארגונים פלסטיניים, ובהם Al-Haq, Addameer ו-Defense for Children International Palestine. מדובר בבחינה ובמימון של פרויקטים אזרחיים בחו״ל.
הליך זה אינו ראיה פיננסית להפגנות בברלין, בלונדון או במקום אחר באירופה. הוא מובא כאן אך ורק כממצא מקביל לשאלת הפיקוח על מימון ממשלתי: על מממנים ציבוריים לבדוק באופן שניתן לעקוב אחריו למי הם מעניקים כספים או אפשרויות מימון, ואילו קשרים פוליטיים או הקשורים לביטחון קיימים בהקשר זה.
מחאות עזה באירופה: הרשתות אינן נעצרות בגבולות המדינות
אולי ההבדל החשוב ביותר מהתבוננות לאומית בלבד הוא שרבים מהמבנים הללו פועלים במפורש בזירה הבינלאומית.
דוגמה טובה לכך היא European Coordination of Committees and Associations for Palestine, ECCP, שמושבה בבריסל.
הארגון מתאר את עצמו כרשת של 46 ארגונים אירופיים, ארגונים לא-ממשלתיים, איגודים מקצועיים וקבוצות סולידריות מ-19 מדינות אירופיות. לפי הצהרתו, הוא מתאם פעולות פוליטיות, קמפיינים עממיים ודיונים ברמה האירופית.
רשימת החברים שלו מראה עד כמה רחבה הרשת מבחינה גיאוגרפית. עבור גרמניה כולל ECCP, בין היתר, את BDS Berlin. בצרפת חברות ברשת, למשל, Association France Palestine Solidarité, AFPS, Plateforme des ONG françaises pour la Palestine, Union Juive Française pour la Paix ו-BDS France.
מחאות עזה באירופה שונות ממדינה למדינה, אך בחלקן נשענות על רשתות משותפות ועל מבני קמפיינים משותפים. מכך לא נובע שלונדון, ברלין או בריסל הן מערכת אירופית המנוהלת ממרכז אחד. עם זאת, הדבר מראה שארגונים לאומיים קשורים זה לזה באמצעות מבנים אירופיים משותפים, ושקמפיינים פוליטיים אינם חייבים להיעצר בגבולות המדינות.
ECCP אינה מסתירה את תפקידה הפוליטי. הארגון מבקש לתאם קמפיינים ברמה האירופית ולהפעיל לחץ פוליטי על היחסים בין האיחוד האירופי לישראל.
זו בראש ובראשונה עבודת לובי וקמפיינים פוליטית חוקית. עם זאת, היא מפריכה את התפיסה שהאקטיביזם האירופי למען עזה מורכב אך ורק ממחאות מקומיות שאינן קשורות זו לזו.
מהרחוב אל המוסדות
גם יוזמת האזרחים האירופית „Justice for Palestine“, שהושקה ב-2026, מראה שהגיוס אינו מסתיים במסלול ההפגנה.
היוזמה, הנתמכת בידי ברית השמאל האירופי, מבקשת להביא להשעיה מלאה של הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל.
הפורום הרשמי של יוזמת האזרחים האירופית מתאר את הקמפיין כניסיון לתרגם את הגיוס, שנעשה גלוי ברחובות אירופה בשנים האחרונות, ללחץ פוליטי קונקרטי על מוסדות האיחוד האירופי.
הדבר לגיטימי מבחינה דמוקרטית. עם זאת, הוא ממחיש היטב את שרשרת ההתפתחות:
הפגנה, גיוס, קמפיין, איסוף חתימות, עבודת לובי, לחץ מוסדי.
לכן מי שמתבונן רק בהמון בשבת רואה רק את החלק הגלוי ביותר של הארגון הפוליטי.
מיליארדים לארגונים לא-ממשלתיים, אך אין הוכחה למימון מחאות
לכל המאוחר ברמה האירופית חוזרים בהכרח לשאלת הכספים הציבוריים.
בית הדין האירופי לביקורת בחן את מימון הארגונים הלא-ממשלתיים בתחומי המדיניות הפנימיים של האיחוד האירופי. בשנים 2021 עד 2023 דובר ביותר משבעה מיליארד אירו מכספי ציבור.
מסקנתו הייתה ברורה: המידע על המימון היה בחלקו מקוטע, חלקי ולא אמין. גם פעילות הלובי והסנגור של ארגונים לא-ממשלתיים במימון האיחוד האירופי לא תמיד הוצגה בשקיפות מספקת.
בית הדין לביקורת מתח ביקורת נוספת על כך שלא מתבצעת בדיקה פעילה ושיטתית אם הארגונים הנתמכים מקיימים את ערכי היסוד של האיחוד האירופי.
עם זאת, בית הדין לביקורת אינו טוען שמיליארדים אלה זורמים למחאות למען עזה או לקמפיינים אנטי-ישראליים. מי שיציג את הסכום הכולל כאילו בריסל מממנת באמצעותו הפגנות נגד ישראל, יערבב בין שני עניינים שונים.
הדוח מראה דבר אחר: במימון האירופי של ארגונים לא-ממשלתיים קיימות בעיות שקיפות. כאשר ארגונים המקבלים מימון ציבורי מנהלים במקביל קמפיינים פוליטיים ועבודת לובי, יש לאפשר מעקב אחר השאלה אילו כספים משמשים לאילו מטרות.
⚠️ ההפרדה היא הקובעת
מימון ציבורי לארגונים לא-ממשלתיים אינו באופן אוטומטי מימון מחאות. חברות ברשת אינה באופן אוטומטי קיצוניות. קשר אישי אינו באופן אוטומטי שליטה ארגונית. בדיוק משום כך יש להוכיח בנפרד כל אחד מזרמי הכספים, מהמבנים הארגוניים ומהקשרים הקיצוניים.
לא מפקדה מרכזית, אלא מערכת אקולוגית פוליטית
מה נותר אפוא מהשאלה המקורית?
אין ראיה מבוססת למפקדה מרכזית אירופית המנהלת את מחאות עזה מלונדון ועד ברלין.
עם זאת, דבר כזה כלל אינו נחוץ לגיוס פוליטי מוצלח.
המקורות הקיימים מצביעים דווקא על מערכת אקולוגית פוליטית: מארגנים מקומיים, בריתות לאומיות, ארגונים לא-ממשלתיים, קבוצות פעילים, ארגוני שמאל, רשתות אסלאמיסטיות, ארגוני סולידריות בינלאומיים, פלטפורמות קמפיינים ושחקנים פוליטיים.
חלק מהקבוצות הללו פועלות יחד רק באופן נקודתי. אחרות מקושרות זו לזו מבחינה מוסדית. חלקן חוקיות לחלוטין ומאורגנות באופן דמוקרטי. לגבי אחרות מתעדים גורמי ביטחון קשרים לארגונים קיצוניים או טרוריסטיים.
דווקא התערובת הזו הופכת את הרשת לקשה יותר להבנה מהתפיסה הפשוטה של תנועה המנוהלת ממרכז אחד.
אז מי עומד מאחוריהם?
התשובה אינה: ארגון אחד.
בבריטניה מתועדות שש קבוצות מרכזיות כמתאמות של הפגנות גדולות. בגרמניה מתארים גורמי ביטחון מבנים קיצוניים ופעילים המארגנים הפגנות ומגייסים אנשים הרבה מעבר למעגל התומכים שלהם. ברמה האירופית, רשתות כגון ECCP מחברות בין ארגונים ממדינות רבות ומעבירות דרישות פוליטיות לרמת האיחוד האירופי.
לכך מצטרפים מפלגות, איגודים מקצועיים, ארגונים לא-ממשלתיים, יוזמות סטודנטיאליות, קבוצות מקומיות ורשתות רופפות של פעילים.
מחאות עזה באירופה הן אפוא בעת ובעונה אחת תנועת שורשים וארגון. אנשים משתתפים מרצונם. אך המרחבים הפוליטיים שבהם הם מגויסים אינם נוצרים מעצמם.
וכאן בדיוק נמצאת השאלה העיתונאית המכרעת.
לא: מי אמר לכל מפגין ומפגין לצאת לרחוב?
אלא: מי בונה את המבנים, מנסח קמפיינים, מפיץ מסרים, מגייס כסף, מארגן אירועים והופך זעם ללחץ פוליטי מתמשך?
מי שרוצה להבין את מחאות עזה באירופה, אינו יכול להתבונן רק בדגלים, בכרזות ובמספרי המשתתפים. המכריעות הן התשתיות שמאחוריהן. בריטניה, גרמניה ורשתות אירופיות מראות שהגיוס מאורגן, ממומן, מקושר וממשיך לשאת אופי פוליטי. זו אינה קונספירציה סודית. זו תשתית פוליטית.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ NGO Monitor:
Imported Influence: Foreign Funding, Regulatory Black Holes and Extremist Connections of the Post-October 7 UK Protest Infrastructure
דוח מ-8 ביולי 2026 על 40 ארגונים וקמפיינים ברשת המחאה הבריטית, על צורות ההתארגנות שלהם, המימון, השקיפות והקשרים האישיים או הארגוניים המתועדים.
▶️ חקירת ממשלת בריטניה:
Protecting our Democracy from Coercion
סקירת Walney שפורסמה ב-2024, ובה נתונים על קואליציית המחאה Together for Palestine, על ששת הארגונים המרכזיים שלה ועל חפיפות בין השמאל הרדיקלי לשחקנים אסלאמיסטיים.
▶️ HM Revenue & Customs:
Claiming Gift Aid as a charity or CASC
הסבר רשמי על הסדר Gift Aid הבריטי ועל הגדלת המס של תרומות פרטיות כשירות.
▶️ המשרד הפדרלי להגנת החוקה:
דוח הגנת החוקה 2024
מידע על סמידון, על קשריו עם החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP), וכן על השימוש בהפגנות, באינטרנט, בגיוס תרומות ובתעמולה לצורך גיוס ויצירת קשרים. הדוח מתאר גם את Young Struggle כארגון גג אירופי של ארגוני הנוער של MLKP ואת ארגון הנוער שלו בגרמניה.
▶️ מדינת ברלין:
חקירה בנושא התכנסויות אנטישמיות לאחר 7 באוקטובר 2023
ניתוח המשמעות הארגונית של חמאס, PFLP וסמידון לגיוס המוקדם של מחאות בברלין ולהתפתחות לאחר האיסורים מ־2 בנובמבר 2023.
▶️ דוח המשרד להגנת החוקה של ברלין 2024:
דוח המשרד להגנת החוקה של ברלין 2024
סיווג הוועד הלאומי הפלסטיני המאוחד ככינוי גג לשיתוף הפעולה בין תומכי חמאס ו־PFLP בברלין, וכן מידע על הפעילות המשותפת באסיפות.
▶️ המשרד להגנת החוקה של ברלין:
דוח המשרד להגנת החוקה של ברלין 2025
סיווג עדכני של הזירה האנטי־ישראלית הרלוונטית להגנת החוקה, ואזכור שחקנים מרכזיים כגון הוועד הלאומי הפלסטיני המאוחד, BDS ברלין ו־Young Struggle.
▶️ BDS ברלין:
הצגה עצמית של BDS ברלין
תיאור עצמי כחלק מתנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות הבינלאומית, וכן מידע על פעולות, מחאות וקמפיינים.
▶️ האיגוד הפדרלי RIAS:
תקריות אנטישמיות בגרמניה בשנת 2025
תיעוד כלל־ארצי של 8,725 תקריות אנטישמיות וכן 1,744 אסיפות שבהן התרחשו אירועים אנטישמיים.
▶️ הבונדסטאג הגרמני:
פעילותם של ארגוני החברה האזרחית בישראל
מסמכי פרלמנט בנושא המשך הקפאת המימון לשישה ארגונים פלסטיניים. במאמר נעשה בהם שימוש אך ורק כממצא מקביל לבקרה הממשלתית על המימון, ולא כראיה למימון מחאות.
▶️ התיאום האירופי של ועדות ועמותות למען פלסטין:
התיאום האירופי של ועדות ועמותות למען פלסטין
הצגה עצמית כרשת של 46 ארגונים אירופיים, ארגונים לא־ממשלתיים, איגודים מקצועיים וקבוצות סולידריות מ־19 מדינות, וכן מידע על פעילות קמפיינים פוליטיים ברמה האירופית.
▶️ יוזמת האזרחים האירופית:
יוזמת האזרחים האירופית Justice for Palestine
תיאור הקמפיין, שהושק בשנת 2026, להשעיה מלאה של הסכם האסוציאציה בין האיחוד האירופי לישראל.
▶️ בית הדין האירופי לביקורת:
המימון של האיחוד האירופי שניתן לארגונים לא־ממשלתיים סובל מחוסר שקיפות
דוח ביקורת על ליקויי שקיפות במימון של יותר משבעה מיליארד אירו שהעניק האיחוד האירופי לארגונים לא־ממשלתיים בתחומי מדיניות פנימיים בין 2021 ל־2023.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגל במחקר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את הערתך. ככל האפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
