בינה מלאכותית במלחמה אמורה לזהות מהר יותר, לנתח מהר יותר ולהגיב מהר יותר מאדם. בדיוק בכך טמון ערכה הצבאי. ובדיוק כאן מתחילה הבעיה: כאשר מכונות מסוגלות להכין או לבצע החלטות בתוך שניות, אסור שהשליטה האנושית תהפוך לפורמלית בלבד.
ישראל מקדמת את ההתפתחות הזו בקצב מהיר. הרמטכ״ל אייל זמיר הודיע ב-8 בספטמבר 2026 על הקמת תחום חדש בצה״ל למערכות בלתי מאוישות ולבינה מלאכותית. התחום אמור לרכז יכולות רובוטיקה ואוטונומיה ביבשה, באוויר ובים ולהתחיל לפעול עד תחילת דצמבר. כבר מתחילת 2025 פועלת במשרד הביטחון הישראלי מינהלה לבינה מלאכותית ולאוטונומיה.
הכיוון האסטרטגי ברור אפוא: בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות לא יישארו עוד כלי עזר טכנולוגיים נקודתיים. הן הופכות לרכיב מבני בכוחות המזוינים המודרניים. מבחינת ישראל, הדבר מובן לנוכח כמה זירות מלחמה אפשריות, משאבי כוח אדם מוגבלים ורמה טכנולוגית גבוהה. אך ככל שמכונות מעורבות יותר בהחלטות צבאיות, כך נעשית חשובה יותר שאלה שאין לה תשובה באמצעות כוח חישוב נוסף: מי מחליט בסופו של דבר על הפעלת כוח?
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivהמהפכה האמיתית אינה הרחפן
החוקר הצבאי האמריקאי ג׳ון ספנסר נמנה עם המומחים הבינלאומיים המוכרים ללוחמה בשטח בנוי. הוא שירת יותר משני עשורים בצבא ארצות הברית, הוצב בעיראק ועוסק זה שנים בשינויים המתחוללים בשדות הקרב המודרניים. בריאיון שפורסם ב-9 בספטמבר 2026 ב-ריאיון בעברית עם מקור ראשון הוא מותח קו ברור בין התפתחות טכנולוגית לבין מהפכה צבאית של ממש. להלן מובאות עיקרי דבריו בתרגום חופשי מן המקור העברי. הקטעים המופיעים במרכאות הם תרגומים שלי.
"No fantasies about machines taking over: Using AI on the battlefield poses a real danger." ביטחוני
בלי דמיונות על השתלטות המכונות: שימוש ב-AI בשדה הקרב טומן סכנה אמיתית https://t.co/N51RBqAW50— John Spencer (@SpencerGuard) September 10, 2026
ספנסר טוען כי רחפנים שינו במידה ניכרת את שדה הקרב, אך במהותם הם מייצגים פיתוח של כוח אווירי קיים. התפוצה והזמינות העצומות שלהם משמעותיות, אך העיקרון הצבאי הבסיסי שמאחוריהם אינו חדש לחלוטין. באשר לבינה מלאכותית, הוא סבור אחרת. לדבריו, היא עשויה לשנות את האופן שבו כוחות מזוינים אוספים מידע, מנתחים את שדה הקרב, מזהים דפוסים רלוונטיים ומתאמים מספר רב של מערכות זו עם זו. בכך רואה ספנסר פוטנציאל למהפכה צבאית של ממש.
הגורם המכריע הוא המהירות. אדם זקוק לזמן כדי לבדוק מידע, להבין קשרים, לזהות סתירות ולשקול השלכות. מערכת אלגוריתמית יכולה לעבד כמויות גדולות של נתונים מהר בהרבה. בשדה קרב שבו הזמן עשוי להיות מכריע, זהו יתרון עצום.
בריאיון מתאר ספנסר את הסכנה המרכזית, בתמצית, כמהירות ללא הבנה. מערכת יכולה לספק תשובה במהירות רבה. אך מהירות אינה הופכת תשובה לנכונה באופן אוטומטי.
ℹ️ חשוב להבחין
בינה מלאכותית ומערכות נשק אוטונומיות אינן אותו הדבר. בינה מלאכותית יכולה לסייע לאדם בניתוח ובהחלטה, מבלי להפעיל כוח בעצמה. על מערכת נשק אוטונומית מדברים במובן הצר כאשר מערכת, לאחר הפעלתה, מסוגלת לבחור מטרות ולתקוף אותן על סמך נתוני חיישנים וקריטריונים שנקבעו מראש, בלי שאדם יתערב מחדש בכל פעולה ופעולה.
מכונה מזהה דפוסים, אך אינה מבינה משמעות פוליטית
גם אזהרה זו מובאת במפורש מפי ספנסר. בשיחה עם מקור ראשון הוא טוען שמערכת בינה מלאכותית יכולה לנתח מצב צבאי מבחינה טכנית, מבלי להבין את משמעותו הפוליטית. בתרגום שלי הוא מנסח זאת כך: „מכונה אינה מבינה את המלחמה, את היריב, את המוסר או את ההשלכות הפוליטיות.“
בכך מתאר ספנסר הבדל שעלול להישכח בקלות לנוכח ההתלהבות מיכולת טכנולוגית. פעולה צבאית יכולה להצליח ברמה הטקטית ובו בזמן להזיק מבחינה אסטרטגית. היא עלולה להרחיב עימות, להכביד על בריתות, לחזק את נחישות היריב או לערער יעד מדיני. מפקד מנוסה חייב להביא בחשבון השלכות כאלה בהערכת המצב שלו. אלגוריתם, לעומת זאת, מעבד נתונים בהתאם לתכנות שלו, לאימון שעבר ולמידע העומד לרשותו.
לכן ספנסר מנסח את אמת המידה במונחים פוליטיים ולא טכנולוגיים: בסופו של דבר, השאלה המכרעת אינה אם בינה מלאכותית מאפשרת לכוחות מזוינים לטפל ביותר מטרות ובמהירות רבה יותר. המבחן האמיתי הוא אם היא מסייעת להשיג את היעדים הפוליטיים של מלחמה. יעילות צבאית והצלחה אסטרטגית אינן אותו הדבר.
לכן הבעיה אינה שמכונה תפתח לפתע תודעה משל עצמה ותחליט לחסל את בני האדם. הרעיון הזה שייך יותר לקולנוע. הסכנה המציאותית בהרבה נוצרת כאשר בני אדם נותנים למערכת מרשימה מבחינה טכנולוגית, אך לא חסינה מטעויות, אמון רב יותר מכפי שיכולותיה בפועל מצדיקות.
כאשר המחשב נשמע משכנע מדי
בעיה מוכרת במערכות אוטומטיות היא ההטיה המכונה Automation Bias. בני אדם נוטים לייחס משקל מיוחד להמלצה שנוצרה באופן טכנולוגי, במיוחד כאשר המערכת פועלת בדרך כלל באופן אמין או כאשר יש לקבל החלטה תחת לחץ זמן כבד. בריאיון למקור ראשון מזהיר ספנסר במפורש מפני האפקט הזה: מפקדים עלולים לאמץ המלצות של מכונה משום שהן נראות מדויקות או משום שפשוט אין די זמן להטיל בהן ספק במידה מספקת.
הבעיה מחריפה בתהליכי קבלת החלטות צבאיים מהירים. אדם כלשהו בשרשרת קבלת ההחלטות אינו מבטיח עדיין שליטה מהותית. תחת לחץ זמן כבד, התיקון האנושי כביכול עלול להפוך בקלות למי שרק מאשר המלצה מכונתית. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מזהיר במפורש כי המהירות וההיקף של מערכות קבלת החלטות הנתמכות בבינה מלאכותית עלולים להחליף שיקול דעת אנושי בהנהון גרידא.
בחיי היומיום האזרחיים, המלצה שגויה של תוכנה יכולה להיות מטרידה. בהקשר צבאי, לאותו מנגנון עצמו עלולות להיות השלכות חמורות בהרבה. כאשר מערכת מסווגת מצב באופן שגוי ומספר תהליכים בהמשך נשענים על כך, טעות יחידה עלולה להשתכפל.
לכך מצטרפת התלות בנתונים. מערכות בינה מלאכותית אינן מזהות את המציאות עצמה. הן מפרשות מידע באמצעות המודלים שלפיהם פותחו ואומנו. אם הסביבה משתנה במידה ניכרת או שהמערכות נתקלות במצבים שכמעט לא הופיעו בנתוני האימון שלהן, האמינות עלולה לרדת.
בשדה קרב אמיתי, זהו דווקא הכלל ולא היוצא מן הכלל. המידע חלקי, מערכות טכנולוגיות עלולות לקרוס, יריבים מנסים להטעות במכוון, ומבנים אזרחיים וצבאיים עשויים להימצא זה לצד זה. מלחמה אינה מאגר נתונים מסומן ונקי.
אי אפשר להאציל אחריות לאלגוריתם
כך הדיון הטכנולוגי מגיע בהכרח אל המשפט והאחריות. המשפט ההומניטרי הבינלאומי אינו נעלם רק משום שמערכת נשק נעשית מורכבת יותר. הכללים בדבר הבחנה, מידתיות, צורך צבאי ואמצעי זהירות חלים בלי קשר לטכנולוגיה שבאמצעותה מופעל כוח צבאי.
גם הנחיה 3000.09 של משרד ההגנה האמריקאי דורשת שמערכות נשק אוטונומיות וחצי-אוטונומיות יפותחו ויופעלו כך שמפקדים ומפעילים יפעילו מידה הולמת של שיקול דעת אנושי בעת הפעלת כוח.
ספנסר מתאר את אותו עיקרון בריאיון למקור ראשון בקיצור רב עוד יותר. בתרגום שלי, משפטו אומר: „בני אדם יכולים להעביר משימות למכונות, אך לא את האחריות.“
בדיוק ההפרדה הזו מכרעת. מערכת אוטונומית אינה יכולה לשאת אחריות מוסרית או משפטית. לאחר פעולה בלתי חוקית, אי אפשר להעביר את האחריות באופן אמין בין המפעיל, המתכנת, היצרן והאלגוריתם, עד שבסופו של דבר איש לא ירצה עוד להיות האחראי.
⚠️ הנקודה הקריטית
ככל ששרשרת קבלת החלטות צבאיות נעשית מורכבת יותר, כך גדלה הסכנה לפיזור האחריות. לכן אסור שאוטונומיה טכנולוגית תוביל לכך שבסופו של דבר איש לא יוכל להסביר באופן ברור מי קיבל החלטה, מי אישר אותה או מי התיר אותה ביודעין.
הרגולציה הבינלאומית מפגרת אחרי הטכנולוגיה
השאלה הזו מעסיקה כעת גם את הפוליטיקה הבינלאומית. מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש ונשיאת הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מיריאנה ספוליאריץ׳ הזהירו שוב ב-25 באוגוסט 2026 מפני התפתחות שבה מכונות יוכלו לבחור בעצמן בני אדם כמטרות. ב-קריאה משותפת הם קראו למדינות לפתוח במשא ומתן על כללים בינלאומיים מחייבים למערכות נשק אוטונומיות.
העיתוי אינו מקרי. בין 16 ל-20 בנובמבר 2026 תתקיים בז׳נבה ועידת הסקירה השביעית של המדינות החברות באמנת האו״ם בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים (CCW) . גוטרש וספוליאריץ׳ רואים בכך במפורש הזדמנות להניע משא ומתן על מסמך מחייב מבחינה משפטית בנושא מערכות נשק אוטונומיות. לאחר שנים של דיונים מקצועיים, המטרה היא שהוויכוח יהפוך מתישהו לכלל ממשי. גם לדיפלומטיה, אחרי הכול, יש תפיסה משלה לגבי מהירות.
הוועד הבינלאומי של הצלב האדום מציג בעניין זה עמדה מרחיקת לכת. יש לאסור מערכות שהשפעותיהן אינן ניתנות לחיזוי במידה מספקת. הוועד מבקש גם להחריג באופן עקרוני מערכות אוטונומיות המפעילות אלימות מכוונת נגד בני אדם. מערכות אוטונומיות אחרות צריכות להיות מוסדרות באמצעות גבולות ברורים ביחס לאזור ההפעלה, למטרות, למשך הזמן ולפיקוח האנושי.
בעניין זה אין בשום אופן הסכמה בינלאומית מלאה. ארצות הברית ורוסיה דוחות לפי שעה כללים מחייבים חדשים ומפנות לדין הקיים, כפי שדיווח רויטרס ב-25 באוגוסטבמיוחד מעצמות צבאיות מובילות מבחינה טכנולוגית חוששות שאיסורים מרחיקי לכת מדי יגבילו את יכולותיהן, בעוד יריבים עלולים להתעלם מאותם כללים. לכך מצטרפת ההפצה. המלחמה באוקראינה והמלחמות במזרח התיכון, כולל המלחמה נגד איראן, הפכו מערכות בלתי מאוישות בכמויות גדולות לרכיב קבוע בלחימה המודרנית. ככל שטכנולוגיות כאלה נעשות זולות וזמינות יותר, כך פחות ניתן להגביל את הדיון למדינות בעלות מנגנוני פיקוח שקופים.
ספנסר מזהיר מפני התפתחות זו בדיוק בריאיון ל״מקור ראשון״. רחפנים, תוכנות בינה מלאכותית וכן טכנולוגיות לזיהוי ולאיכון לא יישארו בידי המדינות המובילות מבחינה טכנולוגית. גם ארגוני טרור, משטרים אוטוריטריים ושחקנים אחרים עלולים להשיג יכולות שבעבר היו שמורות לכוחות צבא מקצועיים.
לכן גם ויתור מוחלט על אוטונומיה אינו אסטרטגיה מציאותית במיוחד. מערכות אוטומטיות יכולות לבצע משימות מסוכנות, להרחיק בני אדם מאזורי סכנה מיידיים ולהגיב במצבים מסוימים ומוגדרים היטב מהר יותר מכפי שאדם בכלל מסוגל. לכן השאלה המכרעת היא פחות אם האוטונומיה תתקיים, ויותר באילו כללים ובאיזו שליטה אנושית ממשית היא תופעל.
עבור ישראל, השאלה כבר מוחשית מזמן
ישראל אינה נמצאת בתחילת ההתפתחות הזו. צה״ל כבר משתמש בטכנולוגיות נתונים וניתוח לתמיכה באיסוף מודיעין ובעיבוד מטרות. בתיאור מ־18 ביוני 2024 מפורט הסביר כי כלים טכנולוגיים משמשים לאיחוד מידע מודיעיני קיים ולסיוע לאנליסטים בניתוחו. לפי התיאור שפורסם, זיהוי מטרות עדיין חייב להתבצע בידי אנליסטים אנושיים, ותקיפות חייבות לקבל אישור ממפקדים מבצעיים. לפיכך, הכלים אינם אמורים לבחור מטרות באופן עצמאי או להפיק פקודות תקיפה.
זהו הבדל חשוב בדיון הנוכחי. כלי בינה מלאכותית או נתונים שכבר משמשים לתמיכה בקבלת החלטות אינם בהכרח כלי נשק אוטונומיים. התחום החדש שעליו הכריז זמיר נוגע בעיקר למערכות בלתי מאוישות, לרובוטיקה ולבינה מלאכותית. הגבול המורכב במיוחד מבחינת המשפט הבין־לאומי נחצה כאשר מערכת, לאחר הפעלתה, בוחרת בעצמה מטרות ומפעילה כוח ללא החלטה אנושית פרטנית חדשה.
משרד הביטחון הצהיר כבר בעת הקמת מינהלת הבינה המלאכותית והאוטונומיה שלו, בתחילת 2025, במפורש כי ישראל שואפת לעמדה מובילה בעולם בתחום זה. המטרה היא כוחות מזוינים שבהם חיילים ומערכות אוטונומיות פועלים בשיתוף פעולה הדוק.
עם הקמת התחום הייעודי החדש בצה״ל למערכות בלתי מאוישות ולבינה מלאכותית, הדבר הופך יותר ויותר למבנה ארגוני. זמיר דיבר על יכולות רובוטיות ימיות, יבשתיות ואוויריות, וכן על מערכות שניתן להפעיל יחד עם כוחות מאוישים או במשימות עצמאיות. הוא לא מסר פרטים נוספים על המבנה הארגוני במסגרת הודעתו.
חשוב לא פחות הוא מה שזמיר לא הציג. הודעתו מתארת ארגון, לא דוקטרינה. בין המסמכים הישראליים הזמינים לציבור שנבדקו לצורך כתבה זו, לא נמצא עד כה מכלול כללים מקיף, המקביל להנחיית DoD 3000.09 האמריקאית, באשר למידת השיקול האנושי הנדרשת בעת הפעלת מערכות אוטונומיות. אין בכך לומר דבר על הכללים הפנימיים של צה״ל. עם זאת, ההליכים שפורסמו בנוגע לעיבוד מטרות אינם שקולים לדוקטרינה כזו עבור הדור הבא של מערכות אוטונומיות.
ההתפתחות הטכנולוגית עשויה להעניק לישראל יתרונות משמעותיים. למדינה קטנה בעלת אוכלוסייה מוגבלת יש אינטרס מובן להימנע ככל האפשר מהטלת משימות מסוכנות על חיילים ולנצל את הכוחות הקיימים ביעילות רבה יותר. עליונות טכנולוגית היא חלק מהאסטרטגיה הביטחונית של ישראל כבר עשרות שנים.
דווקא משום כך יש לנהל את הדיון בגבולות במקביל להתפתחות הטכנולוגית. לא משום שישראל צריכה לוותר על מערכות מודרניות, אלא משום שצבא השואף להיות בחזית הטכנולוגית חייב להיות בחזית גם בכל הנוגע לפיקוח, ליכולת להתחקות אחר תהליכים ולאחריות.
בינה מלאכותית במלחמה: המכונה המסוכנת ביותר היא זו שמייחסים לה יכולות מופרזות
עתיד המלחמה כנראה לא יהיה אנושי לחלוטין ולא אוטונומי לחלוטין. סביר יותר שזה יהיה שדה קרב שבו בני אדם ומכונות משתפים פעולה ללא הרף: מערכות אוספות מידע, מעריכות נתונים, מזהות דפוסים ומבצעות משימות מסוימות, בעוד בני אדם קובעים את המטרות, את הגבולות ואת האחריות הפוליטית.
לכן הגבול המכריע אינו עובר בין לחימה מודרנית ללחימה מסורתית. הוא עובר בין תמיכה טכנולוגית לבין אובדן שליטה אנושית משמעותית.
בינה מלאכותית יכולה לחשב מהר יותר. היא יכולה לעבד יותר נתונים בו־זמנית. היא יכולה לחסוך מחיילים משימות מסוכנות ואולי למנוע במצבים מסוימים טעויות שאדם מותש או מוצף היה עושה. אך היא אינה יכולה לשאת באחריות לשאלה מדוע מתנהלת מלחמה, איזו מטרה פוליטית יש להשיג או איזה סיכון מוכנה חברה ליטול.
האתגר האמיתי של הבינה המלאכותית הצבאית אינו להפוך מכונות לאנושיות ככל האפשר. הוא לגרום לבני אדם להמשיך לקבל החלטות באחריות גם כאשר המכונות כבר נעשו מהירות מהם.
לכן המתקפה הטכנולוגית של ישראל אינה רק מרוץ להשגת מערכות טובות יותר. היא גם מבחן לשאלה אם חדשנות צבאית ואחריות אנושית יכולות להתקדם בקצב זהה. צבא רשאי להפוך משימות לאוטומטיות. את האחריות לשאלה לשם מה מופעל כוח ובאילו גבולות הוא מותר, אסור לו למסור לאלגוריתם.
ℹ️ בסיס העובדות והמקורות הראשוניים לכתבה 📑
▶️ צה״ל:
השימוש של צה״ל בטכנולוגיות נתונים בעיבוד מודיעין
תיאור רשמי מ־18 ביוני 2024 של כלי נתונים, זיהוי מטרות אנושי ותפקידם של מפקדים מבצעיים בהחלטות תקיפה.
▶️ משרד הביטחון הישראלי:
משרד הביטחון הישראלי מקים מינהלת לבינה מלאכותית ולאוטונומיה
הודעה רשמית מינואר 2025 על הקמת המינהלת הישראלית לבינה מלאכותית ולמערכות אוטונומיות.
▶️ צה״ל / אייל זמיר:
זמיר אומר כי צה״ל יפתח עד דצמבר ענף חדש למערכות בלתי מאוישות ולבינה מלאכותית
דיווח על ההכרזה מ־8 בספטמבר 2026 בדבר התחום החדש בצה״ל למערכות בלתי מאוישות, לבינה מלאכותית ולרובוטיקה, וכן על התכנון להתחיל בעבודה בתחילת דצמבר.
▶️ מקור ראשון:
ריאיון עם ג׳ון ספנסר על בינה מלאכותית ומערכות אוטונומיות במלחמה
ריאיון בעברית מ־9 בספטמבר 2026 על בינה מלאכותית צבאית, מהירות, הטיית האוטומציה, השפעה פוליטית, שליטה אנושית ואחריות. הציטוטים הישירים של ספנסר בכתבה תורגמו באופן עצמאי מהעברית.
▶️ משרד האו״ם בז׳נבה:
קריאה מחודשת לאימוץ כללים בנוגע למערכות נשק אוטונומיות
קריאה משותפת של מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש ושל נשיאת הצלב האדום הבין־לאומי מיריאנה ספוליאריץ׳ מ־25 באוגוסט 2026, לקראת ועידת הביקורת השביעית של ה־CCW בנובמבר 2026.
▶️ האומות המאוחדות, CCW:
האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים
לוח הזמנים הרשמי של האו״ם, הכולל את ועידת הביקורת השביעית של המדינות החברות, שתתקיים בין 16 ל־20 בנובמבר 2026 בז׳נבה.
▶️ הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום:
עמדת הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום בנושא מערכות נשק אוטונומיות
עמדת הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום בנוגע לשליטה אנושית, למערכות אוטונומיות בלתי צפויות ולגבולות משפטיים.
▶️ הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום:
בינה מלאכותית בשדה הקרב: פיקוח ואסדרה
בחינת הסיכונים של מערכות צבאיות לקבלת החלטות הנתמכות בבינה מלאכותית, ובמיוחד הטיית האוטומציה והסכנה של שליטה אנושית פורמלית בלבד.
▶️ משרד ההגנה האמריקאי:
הנחיה 3000.09 – אוטונומיה במערכות נשק
הנחיה אמריקאית בנושא שיקול דעת אנושי, שליטה, בחינה ואחריות במערכות נשק אוטונומיות וחצי־אוטונומיות.
▶️ רויטרס:
האו״ם והצלב האדום קוראים לכללים דחופים בנושא כלי נשק אוטונומיים
דיווח מ־25 באוגוסט 2026 על הדרישה לכללים מחייבים ועל התנגדותן של ארצות הברית ורוסיה להוראות משפטיות מחייבות חדשות.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגלת בתחקיר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור מקולקל? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לצרף מקור שניתן לאמת.
