טורקיה מרחיבה את חגורת הכוח סביב ישראל. השפעתה הפוליטית והצבאית במזרח התיכון גדלה במהירות יוצאת דופן. בסוריה הופכת אנקרה לאחד השותפים הזרים החשובים ביותר של ההנהגה החדשה, עם סעודיה ופקיסטן נחתם הסכם הגנה משותף, ובמקביל ממשיכה הממשלה הטורקית לקיים קשרים הדוקים עם חמאס. בישראל גובר בשל כך החשש שלאחר היחלשות ציר הטרור האיראני מתהווה יריב אסטרטגי חדש. אולם השאלה המכרעת היא: האם אכן נוצרת כאן טבעת חדשה סביב ישראל?
הוויכוח האחרון נוצר בעקבות התקיפה האווירית הישראלית על שדה התעופה הצבאי הסורי אבו א-דוחור ב-18 באוגוסט 2026. ישראל נימקה את פעולתה בחשש מפני נוכחות צבאית טורקית גוברת ומערכות הגנה אווירית טורקיות אפשריות בסוריה. אנקרה ודמשק הכחישו תוכניות להצבה קבועה בשדה התעופה שהותקף. במקביל מנסות ארצות הברית לקדם מנגנון בין ישראל, טורקיה וסוריה, שאמור למנוע מחוסר האמון ההדדי להפוך בשלב כלשהו לתקרית צבאית ישירה.
העימות הטורקי-ישראלי אינו עוד רק שאלה של נאומים תוקפניים מצד רג’פ טאיפ ארדואן. הוא הגיע לרמה אסטרטגית.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivטורקיה מרחיבה את חגורת הכוח סביב ישראל: סוריה הופכת לשדה ניסוי
הזירה המרכזית של ההתפתחות הזו היא סוריה. הכוחות הטורקיים אינם נוכחים שם רק מאז תום משטר אסד. אנקרה החלה ב-2016 במבצעים צבאיים חוצי גבול משלה, ובשיתוף כוחות סוריים בעלי בריתה הקימה נוכחות קבועה בחלקים מהצפון. רויטרס תיעדה את הנוכחות רבת-השנים הזו כבר לפני נפילתו של אסד.
לכן החידוש אינו עצם נוכחותה של טורקיה בסוריה. החידוש הוא תפקידה של אנקרה כפטרון הזר החשוב ביותר של השלטון המרכזי החדש, והשאלה עד כמה מתפשטת ההשפעה הצבאית הטורקית דרומה.
מאז נפילת משטר אסד בסוף 2024 השתנה סדר הכוחות האזורי מן היסוד. איראן איבדה את אחד השותפים המדינתיים החשובים ביותר שלה ואת מסדרון הקישור החיוני לחיזבאללה בלבנון. אל הוואקום שנוצר נדחקה בעיקר טורקיה.
בראש סוריה עומד כיום אחמד א-שרעא. קודם לכן עמד בראש היאת תחריר א-שאם האסלאמיסטית, בקיצור HTS, שנוצרה מתוך מבנה אל-קאעדה הסורי הקודם ובהמשך ניתקה את קשריה מאל-קאעדה. לאחר נפילת אסד הוכרז א-שרעא בתחילת 2025 כנשיא לתקופת המעבר. רויטרס תיעדה את מינויו ואת תפקידו הקודם כמנהיג HTS.
הרקע הזה אינו הופך אוטומטית את הממשלה הסורית הנוכחית לממשלת טרור. עם זאת, הוא מסביר מדוע ישראל עוקבת בתשומת לב מיוחדת אחר השיקום הצבאי של סוריה בהובלה טורקית. ירושלים אינה רואה בהכשרה טורקית, במערכי מכ״ם או בהגנה אווירית פשוט סיוע צבאי בין-מדינתי רגיל.
אנקרה היא כיום אחת התומכות החשובות ביותר בא-שרעא. באוגוסט 2025 חתמו טורקיה וסוריה על הסכם להכשרה ולייעוץ צבאיים. לפי משרד ההגנה הטורקי, שיתוף הפעולה כולל גם ציוד צבאי, לוגיסטיקה וסיוע בבנייה מחדש של הכוחות המזוינים הסוריים. רויטרס דיווחה על ההסכם מיד לאחר חתימתו.
מבחינת אנקרה מדובר במדיניות כוח מובנת. טורקיה גובלת בסוריה, נאבקת במבנים כורדיים בגבולה הדרומי ויש לה אינטרסים כלכליים משמעותיים בשיקום המדינה.
מבחינת ישראל אותה התפתחות נראית אחרת. הקו האדום המכריע אינו עצם קיומם של כוחות טורקיים בצפון סוריה. הוא נוגע לאפשרות של הרחבת הנוכחות הזו דרומה, ובעיקר למערכות שעלולות להגביל את חופש הפעולה של ישראל מעל סוריה.
לפי מקורות ישראליים ששוחחו עם הג’רוזלם פוסט היו בידי ישראל לפני התקיפה על אבו א-דוחור אינדיקציות שלפיהן כוח אדם טורקי אמור היה להיות מוצב שם לצד מכ״ם והגנה אווירית. אנקרה ודמשק הכחישו הצבה קבועה מתוכננת. לפיכך, העובדות הקונקרטיות נותרות שנויות במחלוקת בין המדינות המעורבות. עם זאת, ברור מדוע דווקא מכ״ם והגנה אווירית הם מבחינת ירושלים עניין באיכות אחרת מהכשרה או ייעוץ: הם עלולים להגביל את חופש התנועה של חיל האוויר הישראלי במרחב הסורי.
לכן אבו א-דוחור לא היה נקודת הפתיחה של הנוכחות הטורקית בסוריה. התקיפה סימנה שלב הסלמה חדש במחלוקת על השאלה עד כמה יכולה אנקרה להרחיב את התשתית הצבאית שלה לעבר מרחב הביטחון הישראלי.
ישראל וטורקיה כבר החלו באפריל 2025 בשיחות על מה שמכונה מנגנון למניעת חיכוך. במסגרתן הבהירה ישראל כי הרחבת הנוכחות הצבאית הטורקית באזורים מסוימים בסוריה תיחשב לקו אדום. השיחות התקיימו באזרבייג’ן.
אין זה מקרי שבאקו שימשה מקום התיווך. אזרבייג’ן קשורה אסטרטגית לטורקיה ומקיימת במקביל קשרים צבאיים וביטחוניים אינטנסיביים עם ישראל. במאי 2025 ביקרה הנהגת משרד ההגנה האזרבייג’ני בישראל, כדי להרחיב את שיתוף הפעולה הצבאי. קשרים כאלה מסבירים מדוע למרות העוינות הפוליטית בין אנקרה לירושלים עדיין נותרו גשרים מסוימים.
הכוח הטורקי הגובר בסוריה הוא מציאותי. עם זאת, הפיכת כל הסכם שיתוף פעולה טורקי באופן אוטומטי לחלק מברית אנטי-ישראלית מוכנה תהיה מוגזמת. לא רק עם מי אנקרה משתפת פעולה הוא הקובע, אלא גם אילו התחייבויות נובעות מכך בפועל ואילו יכולות צבאיות נוגעות ישירות למרחב הפעולה של ישראל.
וושינגטון נמצאת בין אנקרה, דמשק וירושלים
גם תפקידה של ארצות הברית מורכב יותר מכפי שהמונח תיווך עשוי לרמוז. טום באראק אינו רק השליח האמריקאי לסוריה. הוא גם שגריר ארצות הברית בטורקיה. מאז חילופי השלטון בדמשק השקיעה וושינגטון הון פוליטי ניכר בייצוב ההנהגה הסורית החדשה, ובמקביל יש לה אינטרס חזק שלא לפגוע בשיתוף הפעולה עם אנקרה.
באראק קיבל את תפקידו הנוסף לענייני סוריה במאי 2025, כאשר ממשל טראמפ החל לשנות מן היסוד את מדיניותו כלפי דמשק ולהסיר סנקציות.
לאחר התקיפה על אבו א-דוחור מתח באראק ביקורת חריפה באופן חריג על הפעולה הישראלית. התקיפות האוויריות הישראליות שאושרו הן „הסלמה מיותרת שאינה מקדמת את היציבות האזורית“, אמר ב-18 באוגוסט. רויטרס תיעדה את הביקורת האמריקאית. במקביל הזהיר באראק כי התקיפה עלולה הייתה להצית תקרית ישירה בין כוחות ישראליים לטורקיים. לכן אין לקרוא את עמדתו רק כמשאלה כללית לשלום. וושינגטון מנסה בו-זמנית לייצב את ממשלתו של א-שרעא, לשלב את טורקיה כשותפה מרכזית ולמנוע מישראל צעדים שעלולים לסכן את הסדר הזה.
ערוץ מניעת החיכוך אינו אפוא סימן להתקרבות פוליטית. הוא נועד לצמצום נזקים בין מדינות שהאינטרסים שלהן בסוריה מתנגשים יותר ויותר.
העימות החל זמן רב לפני שדות התעופה הסוריים
חוסר האמון ההדדי לא נוצר ב-2026. היחסים בין ישראל לטורקיה הידרדרו במשך שנים, ולאחר טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023 קרסו כמעט לחלוטין במישור הפוליטי.
ארדואן סירב להגדיר את חמאס כארגון טרור ובמקום זאת תיאר אותו כתנועת שחרור. בכירים טורקים נפגשו שוב ושוב עם מנהיגי חמאס. באפריל 2024 קיבל ארדואן אישית את מנהיג חמאס דאז, איסמעיל הנייה, באיסטנבול. רויטרס תיעדה את הפגישה.
היחסים אינם מסתכמים בתצלומי קבלת פנים בודדים. בכירים פוליטיים של חמאס שהו בטורקיה באופן קבוע. אנקרה הכחישה במפורש שמשרד חמאס המדיני הועבר במלואו מקטר לטורקיה. עם זאת, משרד האוצר האמריקאי תיעד והטיל סנקציות במשך שנים על מבנים פיננסיים וארגוניים טורקיים הקשורים לחמאס.
המשרד האוצר האמריקאי תיאר, למשל, את הארון נאסר א-דין, המתגורר בטורקיה, כגורם פיננסי חשוב של חמאס. כבר קודם לכן הטיל המשרד סנקציות על חברות ואנשים טורקיים שלפי נתוני ארצות הברית השתייכו לרשת ההשקעות הבינלאומית של הארגון.
אין בכך הוכחה למבנה פיקוד מרכזי של חמאס באיסטנבול. אולם הדבר מראה שהקשר בין אנקרה לחמאס עמוק בהרבה משיחות דיפלומטיות מזדמנות.
מבחינת ישראל זה הרבה יותר מפגם דיפלומטי אסתטי. ב-7 באוקטובר 2023 ביצע חמאס את הטבח הכבד ביותר ביהודים מאז השואה. ממשלה שממשיכה להתייחס להנהגתו כאל שותף פוליטי לגיטימי אינה יכולה להיתפס בירושלים בו-זמנית כמתווכת ניטרלית באופן אמין.
בהמשך הגבירה אנקרה את הלחץ גם במישורים אחרים. במאי 2024 עצרה טורקיה את הסחר הישיר עם ישראל. היקף הסחר באותה תקופה הסתכם ב-2023 בכ-6.8 מיליארד דולר. הממשלה הטורקית הצהירה, כי ההגבלות יישארו בתוקף עד להפסקת אש קבועה ולהעברת סיוע ללא הפרעה לרצועת עזה.
באוגוסט 2024 התערבה טורקיה גם בהליך של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק. ההתערבות מתועדת בבית הדין הבינלאומי לצדק.
כשלעצמן, אף אחת מהפעולות הללו אינה הופכת את טורקיה ליריבה צבאית של ישראל. אולם במצטבר הן מצביעות על התפתחות פוליטית: תחת ארדואן, היחסים עם ישראל נקבעים יותר ויותר בידי הסוגיה הפלסטינית ומדיניותו האזורית בעלת האופי האסלאמי.
ואז הגיע הסכם מכה
שינוי נוסף התרחש ב-7 באוגוסט 2026. טורקיה, סעודיה ופקיסטן חתמו במכה על הסכם הגנה משותף. הוא קובע כי התקפה חמושה על אחת משלוש המדינות תיחשב להתקפה על כולן.
אין זו ידיעה עיתונאית על איזושהי ברית לכאורה שנעלמת לאחר שלושה ימים בנירוונה הדיגיטלית. ב-31 באוגוסט נפגשו שרי החוץ וההגנה וכן ההנהגות הצבאיות של שלוש המדינות באיסטנבול. בההצהרה הרשמית המשותפתהן הודיעו על מיסוד נוסף של הברית ועל הקמת מזכירות קבועה בסעודיה.
כך נוצרת לראשונה מסגרת ביטחונית רשמית המחברת בין מעצמת נאט״ו, סעודיה ופקיסטן.
אך גם כאן הדיוק מכריע. ההסכם לא כוון רשמית נגד ישראל. סעודיה מקדמת אינטרסים ביטחוניים משלה, במיוחד מול איראן וההשלכות האזוריות של המלחמות האחרונות. לפקיסטן, מצדה, יש סדרי עדיפויות אסטרטגיים משלה בדרום אסיה. לכן הסכם משותף אינו פירושו בשום אופן מדיניות מזרח תיכונית טורקית משותפת.
דווקא את סעודיה קשה לדחוק לתפקיד של לבנה פשוטה בציר של ארדואן. ריאד מקיימת במקביל קשרים עצמאיים עם וושינגטון ומנהלת זה שנים מדיניות שבה נשקלים זה מול זה הביטחון האזורי, איראן, המודרניזציה הכלכלית והיחסים האפשריים בעתיד עם ישראל.
גם R4 אינו ברית אנטי-ישראלית מוגמרת
הדבר בולט עוד יותר במה שמכונה מתכונת R4 בין טורקיה, מצרים, סעודיה ופקיסטן. הרביעייה נפגשה בקהיר ביוני 2026. בתקשורת הטורקית המקורבת לממשלה כבר התפתחה מכך בחלקה התפיסה של גוש כוח אסלאמי חדש.
המסמכים הרשמיים מספרים סיפור מפוכח יותר. לפי סוכנות הידיעות הסעודית הממלכתית SPA בסבב הרביעי של R4, שנערך ב-21 ביוני, נדונו משברים אזוריים, הסלמה, איראן והמצב בלבנון. בשלב זה המתכונת היא פלטפורמה להתייעצויות אסטרטגיות, לא ברית צבאית משותפת.
מצרים היא ההוכחה הטובה ביותר לכך שהמונח טבעת טורקית סגורה מחמיץ את התמונה. לקהיר יש מאז 1979 הסכם שלום עם ישראל, אינטרסים ביטחוניים משלה, והיא דווקא לא הצטרפה להסכם ההגנה של מכה.
במילים אחרות: ארדואן אכן מנסה לרכז את ההשפעה הטורקית במתכונות אזוריות שונות. אך מכאן לא נובע אוטומטית שכל המדינות המשתתפות יאמצו את מדיניות העימות שלו כלפי ישראל.
ההשוואה לאיראן צולעת, ובכל זאת אינה מופרכת
בישראל טורקיה מכונה כיום לעיתים „איראן חדשה“ אפשרית. להשוואה יש חולשה ברורה. איראן בנתה במשך עשרות שנים ציר של ארגונים חמושים שאינם מדינתיים, ובהם חזבאללה, חמאס, החות׳ים ומיליציות שיעיות בעיראק. קבוצות אלה שימשו ככלים להפעלת לחץ על יריבים, בלי להידרש בכל פעם למלחמה גלויה בין מדינות.
טורקיה פועלת אחרת. אנקרה מרחיבה את השפעתה בראש ובראשונה באמצעות מדינות, ממשלות, קשרים כלכליים, הסכמי הגנה, דיפלומטיה ופטרונות פוליטית. גם הקשר ההדוק עם חמאס עדיין אינו הופך אותה להעתק טורקי של המערכת האיראנית.
דווקא משום כך אין להמעיט בסכנה.
איראן יכלה לאיים על ישראל בעיקר באמצעות שליחים. טורקיה, לעומת זאת, היא בעצמה מדינה גדולה, חברה בנאט״ו, מעצמה כלכלית ושחקנית אזורית בעלת יכולות דיפלומטיות ניכרות. אם היריבות הטורקית-ישראלית תמשיך להתקשות במשך שנים, האתגר יהיה מטבעו שונה לחלוטין.
איראן חדשה לא תקום. משהו אחר עשוי להיווצר: יריבה מדינתית רבת-עוצמה, שתצמצם פוליטית ואסטרטגית את מרחב הפעולה של ישראל בסביבתה המיידית.
הטבעת האמיתית מורכבת מהשפעה
כאן בדיוק טמון החוזק המרכזי של הניתוח מאת היי איתן כהן ינרוג׳ק, שפורסם בספטמבר 2026 במגזין Mosaic . המחבר אינו מתאר ברית טורקית יחידה, אלא התפתחות של כמה מרחבי השפעה החופפים זה לזה.
סוריה קושרת את אנקרה ישירות לסביבת הביטחון הצפונית של ישראל. R4 יוצרת תיאום מדיני סדיר עם מצרים ועם סעודיה. הסכם מכה מהדק את הקשרים הביטחוניים בין טורקיה, סעודיה ופקיסטן.
כשרטוט גאוגרפי, הדבר אכן יוצר משהו שנראה כמו טבעת.
מבחינה פוליטית, הטבעת הזו מחוררת יותר מכפי שמפה עשויה לרמז. סעודיה אינה לוויין טורקי. מצרים בוודאי שלא. פקיסטן מקדמת את האינטרסים שלה. סוריה תלויה במידה רבה באנקרה, אך גם היא אינה רק מקבלת פקודות מארדואן.
לכן הנוסחה „טורקיה מרחיבה את חגורת הכוח סביב ישראל“ אינה מתארת גוש סגור בעל תוכנית פעולה משותפת. היא מתארת דווקא את יכולתה הגוברת של אנקרה להשפיע על החלטות ביותר ויותר מדינות ומוסדות, ובכך לעצב את סביבתה האסטרטגית של ישראל.
ישראל כבר מגיבה
ירושלים אינה צופה בהתפתחות הזו מהספה. שיתוף הפעולה של ישראל עם יוון ועם קפריסין התעצם במשך השנים. לשתי המדינות יש בעצמן יחסים מורכבים עם טורקיה. במקביל, היחסים עם איחוד האמירויות ועם שותפות נוספות להסכמי אברהם נותרים חשובים מבחינה אסטרטגית.
שיתוף הפעולה בין ישראל, יוון וקפריסין כבר מזמן אינו רק מדיניות סמלית. לקראת 2026 הסכימו שלוש המדינות להרחיב את התרגילים האוויריים והימיים המשותפים במזרח הים התיכון. לכך מצטרפים שיתופי פעולה בתחום החימוש, הביטחון הימי ופרויקטים משותפים באנרגיה. רויטרס דיווחה על תוכנית הפעולה המשותפת.
כך התחרות האסטרטגית חורגת מעבר לסוריה. היא נוגעת למרחב האווירי בצפון, לנתיבי ים, לקשרי אנרגיה ולנוכחות צבאית במזרח הים התיכון. אנקרה חושבת במרחבים האלה. גם ירושלים.
התוצאה אינה חלוקה נקייה של המזרח התיכון לשני גושים. עדיין לא. אך קווי המתאר של רשתות אזוריות מתחרות נעשים ברורים יותר.
העובדה שוושינגטון מבקשת לשמר, ואף להרחיב, מנגנון תקשורת בין ישראל, טורקיה וסוריה אומרת לא מעט על המצב. ערוצים כאלה אינם נוצרים משום שהמדינות המעורבות מחבבות במיוחד זו את זו. הם נוצרים משום שלאי-הבנה עלולות להיות כיום השלכות חמורות.
טורקיה עדיין אינה מדינת אויב, אך זה מכבר אינה שותפה רגילה
זהו השלב שבו הגזמה תהיה מזיקה לא פחות מהמעיט בערך. היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לטורקיה לא נותקו רשמית, אך מאז סוף 2023 הם קפואים במידה רבה. עד כה ניכר ששני הצדדים מנסים למנוע עימות צבאי ישיר. אפילו השיחות על סוריה מראות שעדיין קיימים ערוצי תקשורת.
במקביל, יהיה מנותק מהמציאות לצמצם את ההתפתחות לרטוריקה המוכרת של ארדואן. אנקרה תומכת פוליטית בארגון שב-7 באוקטובר 2023 ביצע את הטבח הקשה ביותר ביהודים מאז השואה. טורקיה צמצמה באופן דרמטי את קשריה הכלכליים עם ישראל, פועלת נגד ממשלת ישראל בזירות הבין-לאומיות ובמקביל מרחיבה את מעמדה האסטרטגי בסוריה ובמסגרות ביטחוניות אזוריות.
„טבעת אש“ טורקית סגורה סביב ישראל עדיין אינה קיימת. מה שמתהווה מורכב יותר מבחינה פוליטית ואולי משמעותי יותר בטווח הארוך: רשת גוברת של השפעה טורקית סביב סביבתה האסטרטגית של ישראל. לא כל מדינה ברשת הזו שותפה למדיניות של ארדואן כלפי ישראל. אך לאנקרה יש יותר ויותר מנופי השפעה לעיצוב ההתפתחויות האזוריות.
לכן ישראל אינה צריכה להכריז על טורקיה כאיראן החדשה, אך גם לא להמעיט בהתפתחותה. הסכנה המכרעת אינה טמונה במלחמה טורקית-ישראלית העומדת לפרוץ. היא טמונה בכך שרטוריקה עוינת בת שנים, הקרבה לחמאס ועוצמה אזורית גוברת עלולות ליצור סדר אסטרטגי שבו אנקרה מגבילה יותר ויותר את מרחב הפעולה של ישראל. בסוריה הסכסוך הזה כבר נעשה גלוי. במזרח הים התיכון ובבריתות האזוריות החדשות הוא מתחיל להתבלט גם כן.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים לכתבה 📑
▶️ Tikvah Ideas / Mosaic:
כיצד טורקיה מחשלת טבעת אש חדשה סביב ישראל
ניתוח מפורט מאת היי איתן כהן ינרוג׳ק על התפתחות היחסים בין טורקיה לישראל ועל ההשפעה האזורית הגוברת של אנקרה.
▶️ רויטרס:
צבאות זרים בסוריה וכיצד הגיעו לשם
סקירה של הנוכחות הצבאית הטורקית בצפון סוריה, הקיימת זה שנים, ושל המבצעים הטורקיים שבוצעו מאז 2016.
▶️ רויטרס:
שארעא של סוריה הוכרז לנשיא בתקופת המעבר
מתעד את מינויו של אחמד א-שארעא לנשיא המעבר ואת תפקידו הקודם כמנהיג היאת תחריר א-שאם.
▶️ רויטרס:
טורקיה תסייע לסוריה במסגרת הסכם שיתוף פעולה צבאי חדש
מתעד את שיתוף הפעולה הצבאי בין טורקיה לסוריה, הכשרה, ייעוץ ותמיכה לוגיסטית.
▶️ ג׳רוזלם פוסט:
ישראל תקפה בסיס אווירי בסוריה בשל נוכחות מתוכננת של כוחות ומכ״ם טורקיים
דיווח על טענות ישראליות שלפיהן תוכננו להציב באבו א-דוחור מכ״ם, אנשי צוות טורקים ומערכות הגנה אווירית.
▶️ רויטרס:
טורקיה וישראל החלו בשיחות למניעת עימותים בסוריה
דיווח על השיחות שהחלו באזרבייג׳ן למניעת תקריות צבאיות בלתי מכוונות.
▶️ משרד ההגנה של אזרבייג׳ן:
שיתוף הפעולה הצבאי בין אזרבייג׳ן לישראל מתפתח
תיעוד רשמי של שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני בין אזרבייג׳ן לישראל.
▶️ רויטרס:
שגריר ארה״ב בטורקיה יכהן כשליח מיוחד לסוריה
מתעד את תפקידו הכפול של טום באראק ואת שינוי הכיוון האמריקאי כלפי ממשלת המעבר הסורית.
▶️ רויטרס:
תקיפות אוויריות ישראליות פגעו בבסיס אווירי בסוריה ועוררו גינוי טורקי
מתעד את התקיפה על אבו א-דוחור ואת ביקורתו של טום באראק על המבצע הישראלי כ״הסלמה מיותרת״.
▶️ רויטרס:
ארדואן נפגש עם מנהיג חמאס בטורקיה
מתעד את פגישתו של ארדואן עם מנהיג חמאס דאז, אסמאעיל הנייה, ואת עמדתה של טורקיה כלפי חמאס.
▶️ משרד האוצר האמריקאי:
ארה״ב ובריטניה מכוונות נגד פקידי ונציגי כספים נוספים של חמאס
מתעד גורמי מימון של חמאס הפועלים מטורקיה ומבנים ארגוניים.
▶️ משרד האוצר האמריקאי:
משרד האוצר מכוון נגד רשת ההשקעות החשאית של חמאס ונגד גורם מימון
מתעד חברות ומבנים פיננסיים בטורקיה, שוושינגטון משייכת לרשת ההשקעות הבין-לאומית של חמאס.
▶️ רויטרס:
טורקיה אומרת שאינה מקלה את איסור הייצוא לישראל
מעיד על עצירת הסחר הטורקי מול ישראל ועל היקף הסחר לפני הנהגת הצעדים.
▶️ בית הדין הבין-לאומי לצדק:
הצהרת ההתערבות של טורקיה
תיעוד רשמי של ההתערבות הטורקית בהליך של דרום אפריקה נגד ישראל מ-7 באוגוסט 2024.
▶️ משרד החוץ הטורקי:
הוועדה המדינית והביטחונית האסטרטגית של הסכם מכה להגנה משותפת
הצהרה משותפת רשמית של טורקיה, סעודיה ופקיסטן על מיסוד הסכם ההגנה של מכה.
▶️ סוכנות הידיעות הסעודית:
שר החוץ משתתף בפגישת R4 בקהיר
הצגה סעודית רשמית של פגישת R4 בין סעודיה, מצרים, פקיסטן וטורקיה ב-21 ביוני 2026.
▶️ רויטרס:
יוון, ישראל וקפריסין יגבירו את התרגילים המשותפים במזרח הים התיכון
מתעד את העמקת שיתוף הפעולה בתחום הביטחון, ההגנה, האינטרסים הימיים והאנרגיה במזרח הים התיכון.
🔎 גילית טעות, יש לך ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu מייצג תחקיר קפדני ותיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שבור? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
