אליס נדריטו הייתה במשך ארבע שנים היועצת המיוחדת של האו״ם למניעת רצח עם. לאחר 7 באוקטובר 2023 היא גינתה את טרור חמאס, את לקיחת החטופים ואת האלימות המכוונת נגד אזרחים ישראלים. במקביל דרשה להגן על אזרחים פלסטינים, לאפשר גישה הומניטרית ולהנהיג הפסקת אש. דווקא משום כך המקרה שלה כה רב־משמעות: נדריטו לא הייתה תומכת של ישראל. היא רק עמדה על כך שסבל כבד אינו הופך אוטומטית לרצח עם שנקבע מבחינה משפטית. לדבריה, בשל כך היא נתונה ללחץ כבד.

אליס וארימו נדריטו אינה משתלבת היטב בתבנית הפוליטית שבה הסתייגות מהאשמת ישראל ברצח עם נתפסת במהירות כנקיטת צד לטובת המדינה היהודית. הקנייתית אינה בעלת תפקיד רשמי ישראלי, והיא לא הגיעה מארגון פרו־ישראלי. אנטוניו גוטרש מינה אותה ב־10 בנובמבר 2020 ליועצת המיוחדת של מזכ״ל האו״ם למניעת רצח עם.

ה האומות המאוחדות תיארו את נדריטו בעת מינויה כמומחית מנוסה בבניית שלום, במניעת אלימות ובתהליכי פיוס. היא תיווכה בקניה ובאזורי סכסוך אפריקאיים אחרים בין קהילות יריבות. קודמה בתפקיד, אדמה דיינג, כיהן בתפקיד בין 2012 ל־2020.

Alice Nderitu. Most people don't know that name.

I talk about her all the time. Why is she important? She was one of the world's preeminent experts on genocide.

She's a Kenyan woman, not a Jew, not married to a Jew, obviously not Israeli.

She rose in the ranks of… pic.twitter.com/ROXZAKTzTn

— Roy K. Altman (@RoyKAltman) September 2, 2026

Passende X-Beiträge

Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv

Eitan Fischberger 28.09.2026 · 17:20 Uhr Nachdem sie wegen eines kürzlichen Podcast-Auftritts, in dem sie völlig falsch darstellte, was Antisemitismus ist, heftig kritisiert wurde, räumt Francesca Albanese von den Vereinten… Jüdische Allgemeine 07.10.2026 · 19:38 Uhr Antisemitische Anfeindungen und der gestiegene Antisemitismus setzen viele Jüdinnen und Juden zusätzlich unter Druck. Auch die Nachfrage nach psychologischer Unterstützung ist gestiegen. Dr. Kleiman… Jüdische Allgemeine 13.10.2026 · 20:01 Uhr Die Berliner SPD und Grüne haben im Streit über den Umgang mit Antisemitismus die Sondierungsgespräche mit der Linken unterbrochen.

אליס נדריטו התייחסה לחמאס ולסבל בעזה

לאחר הטבח ב־7 באוקטובר 2023 נדריטו לא נקטה עמדה חד־צדדית. דווקא משום כך העימות המאוחר שלה עם חלקים מסביבת האו״ם מעניין כל כך.

בה הצהרתה מ־15 באוקטובר 2023 היא גינתה במפורש את המתקפות המתואמות של חמאס על ערים ואזרחים בישראל. היא גינתה את חטיפתם של אזרחים ישראלים ואת ירי הרקטות המתמשך. היא התייחסה בחומרה מיוחדת לאלימות המכוונת נגד אנשים בשל זהותם.

אולם אליס נדריטו לא הסתפקה בישראל. היא הזהירה גם מפני השלכות ההפצצות הישראליות על אזרחים פלסטינים, דרשה לכבד את המשפט הבינלאומי, להבטיח אספקה הומניטרית ולהגן על אנשים שנאלצו לעזוב את בתיהם ברצועת עזה או נלכדו שם.

היא אף דרשה במפורש הפסקת אש מיידית, כדי לאפשר שיחות דיפלומטיות.

בפברואר 2024 היא חזרה על הקו הזה. היא דרשה הפסקת אש הומניטרית, הגנה על אזרחים ועל תשתיות אזרחיות משני הצדדים, חזרה בטוחה של החטופים שנחטפו בידי חמאס וחקירת דיווחים על אלימות מינית במהלך המתקפה ב־7 באוקטובר.

מי שהופך בדיעבד את נדריטו לעדת כתר ישראלית מחמיץ אפוא את עיקר עמדתה. היא מתחה ביקורת על הלחימה הישראלית, הזהירה מפני סבל אזרחי כבד בעזה ודרשה צעדים הומניטריים. היא רק סירבה לבצע את הצעד שלפיו ממצאים אלה עצמם יהפכו לקביעה משפטית מחייבת בדבר רצח עם.

דווקא בכך טמון כוחו של המקרה שלה.

את נקודת המוצא למאמר הזה סיכמתי קודם לכן בפוסט שלי ב־X: אליס וארימו נדריטו והמחלוקת סביב המונח רצח עם.

אליס נדריטו: תפקידה היה להתריע, לא לשפוט

ההבדל בין אזהרה לבין פסק דין לא היה גחמה אישית של נדריטו. הוא היה חלק מהמבנה של תפקידה.

המנדט של היועץ המיוחד למניעת רצח עם נוצר כמנגנון התרעה מוקדמת. על המשרד לזהות סיכונים, לאסוף מידע, להזהיר את מזכ״ל האו״ם ואת מועצת הביטחון ולהמליץ על מניעת הפשעים החמורים ביותר.

הוא אינו בית משפט.

לכן משרד האו״ם עצמו פרסם מדריך העוסק במועד שבו יש להשתמש במונח רצח עם. במדריך הוא מזהיר במפורש מפני השימוש התכוף לרעה במונח בעת פשעים המוניים חמורים, מפני המטען הפוליטי העצום שלו ומפני ההשלכות המשפטיות של קביעה בדבר רצח עם.

ℹ️ ההבדל המכריע

המונח רצח עם אינו מתאר פשוט מספר גדול במיוחד של הרוגים או הרס נרחב במיוחד. הוא דורש מעשים מסוימים וכוונה ספציפית להשמיד, כולה או חלקה, קבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית ככזו. פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ורצח עם הם קטגוריות משפטיות שונות.

ב־29 באוקטובר 2024 ניסחה נדריטו את הגבול הזה בעצמה באופן שאינו משתמע לשתי פנים.

ב הצהרתה על המזרח התיכון היא קבעה במפורש שמנדט המניעה שלה אינו מאפשר לה לקבוע אם בוצע רצח עם או פשע בינלאומי מסוים אחר. רק בית משפט מוסמך, עצמאי ונטול פניות יכול להכריע בכך.

כלומר, היא לא אמרה: בעזה לא מתרחש רצח עם.

היא אמרה: לתפקידי אין סמכות לפסוק בעניין.

ההבחנה הזו מכרעת להבנת המקרה כולו.

אפשר לעקוב כרונולוגית אחר הלחץ

העימות סביב אליס נדריטו לא החל רק זמן קצר לפני עזיבתה. מסלול הלחץ מתועד.

ב־2 בדצמבר 2023 פנו כמה ארגוני זכויות אדם פלסטיניים ישירות לנדריטו וליועץ המיוחד של האו״ם לאחריות להגן, ג׳ורג׳ אוקות־אובו. הם מתחו ביקורת מפורשת על כך שהצהרתה של נדריטו מ־15 באוקטובר לא הזהירה את הקהילה הבינלאומית מפני רצח עם נטען שמתנהל נגד הפלסטינים.

הארגונים דרשו ששני היועצים המיוחדים ישתמשו במנדטים שלהם כדי לגייס את הקהילה הבינלאומית נגד הפעולות הישראליות, שאותן כבר הגדירו כרצח עם.

ב־7 בפברואר 2024 הגיע הצעד הבא. ארגונים פלסטיניים פרסמו מכתב פתוח לאנטוניו גוטרש. בו הם האשימו את נדריטו שלא מילאה את המנדט שלה ודרשו חקירה של אופן תפקודה.

כך הפכה ביקורת על הערכה משפטית למסע נגד בעלת התפקיד עצמה.

אליס נדריטו לא שינתה את הקו שלה.

„נרדפתי יום אחרי יום“

לאחר עזיבתה דיברה אליס נדריטו לראשונה בהרחבה על היקף הלחץ, כפי שתיארה אותו בעצמה.

הראיון המקורי פורסם ב־1 בפברואר 2025 במגזין Air Mail תחת הכותרת „נרדפתי יום אחרי יום“. הכותרת אינה ניסוח מאוחר שהומצא בדיעבד. היא לקוחה מהכתבה המקורית של העיתונאית יוהנה ברקמן.

נדריטו סיפרה כי למעשה הוטרדה ונרדפה מדי יום משום שלא האשימה את ישראל ברצח עם. לדבריה, הלחץ לא הגיע רק בערוצים ציבוריים. היא דיווחה גם על הודעות בטלפון שלה, איומים ברשתות החברתיות והודעות לכתובת הדוא״ל שלה באו״ם.

היא תיארה גם לחץ מתוך סביבת האו״ם עצמה. לדבריה, עמיתים רצו לדעת מדוע אינה קובעת לפחות בפומבי כי ישראל יוצרת סיכון מובהק לרצח עם.

השוואתה למלחמות אחרות הייתה מאירת עיניים במיוחד. נדריטו אמרה שלא חוותה לחץ כזה בהקשר של אוקראינה, סודאן, מיאנמר או הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

המוקד היה תמיד ישראל.

זוהי הצגתה האישית של נדריטו את תקופת כהונתה. החלק הציבורי של המערכה נגדה מתועד באופן נפרד: מכתבים למשרדה, מכתבים פתוחים לגוטרש, דרישות לחקור את אופן תפקודה והאשמה פוליטית שלפיה היא מסרבת להגיש את ההאשמה הצפויה ברצח עם.

כך הופכת תחושה לכאורה לכרונולוגיה שניתן לעקוב אחריה.

ואז החוזה שלה לא חודש

בנובמבר 2024 הסתיימה כהונתה של אליס נדריטו. החוזה שלה לא חודש.

האומות המאוחדות מכחישות שהדבר אירע בשל עמדתה בעניין ההאשמה ברצח עם. דובר המזכ״ל אמר שנדריטו סיימה את כהונתה באופן תקין ושאנטוניו גוטרש מעריך את עבודתה.

הגרסה הזו היא חלק מהתשתית העובדתית ומהווה עמדה נגדית מספקת.

השתלשלות האירועים שקדמה לכך אינה משתנה: נדריטו הייתה נתונה ללחץ ציבורי בשל סירובה להשתמש במונח רצח עם נגד ישראל. בהמשך תיארה לחץ פנימי נוסף. זמן קצר לאחר מכן הסתיים חוזה ללא הארכה.

הוראה בכתב שלפיה עליה להאשים את ישראל ברצח עם או לעזוב אינה מתועדת. בדיוק משום כך גם אין לטעון במאמר לקשר סיבתי ישיר כזה.

האירוע המתועד חמור דיו גם כך.

קודמה של אליס נדריטו, אדמה דיינג, כיהן באותו תפקיד במשך שמונה שנים. אליס נדריטו כיהנה במשך ארבע שנים.

לאחר עזיבתה נוהל התפקיד תחילה באופן זמני. באוגוסט 2025 מינה אנטוניו גוטרש את משפטן המשפט הבינלאומי הזמבי צ׳לוקה בייאני ליועץ המיוחד החדש למניעת רצח עם.

מההצהרות שפורסמו עד כה מטעם תפקידו לא עולה ראיה מבוססת לכך שבייאני ביטל בפומבי, במסגרת המכלול הנוגע לעזה, את ההפרדה העקרונית של נדריטו בין מנדט המניעה לבין קביעה שיפוטית בדבר רצח עם. מעבר לכך אי אפשר להסיק מכך באורח רציני.

⚠️ השתלשלות האירועים המתועדת

דצמבר 2023: ארגונים פלסטיניים דורשים מנדריטו אזהרה מפני רצח עם מצד ישראל.

פברואר 2024: ארגונים דורשים מאנטוניו גוטרש לחקור את אופן תפקודה.

2024: נדריטו עומדת על גבולות המנדט שלה וממשיכה לדבר על חמאס, חטופים, אזרחים פלסטינים, הפסקת אש והגנה הומניטרית.

נובמבר 2024: החוזה שלה אינו מחודש.

פברואר 2025: נדריטו מדווחת בפומבי על לחץ כבד בתוך האומות המאוחדות ומחוצה להן.

בית הדין הבינלאומי לצדק לא פסק שישראל ביצעה רצח עם

למצבה של אליס נדריטו חשיבות מכרעת למעמד ההליך בבית הדין הבינלאומי לצדק.

דרום אפריקה תבעה את ישראל ב־29 בדצמבר 2023 בגין הפרות נטענות של האמנה בדבר מניעת רצח עם. לאחר מכן הוציא בית הדין כמה צווים זמניים.

צווים אלה אינם פסק דין מרשיע.

בית הדין לא קבע בינואר 2024 שישראל מבצעת רצח עם. הוא גם לא קבע שרצח עם ישראלי כשלעצמו „סביר“. לצורך הוצאת צווים זמניים בחן בית הדין, בין היתר, אם זכויות מסוימות שהעלתה דרום אפריקה לפי האמנה בדבר מניעת רצח עם היו סבירות ואם נשקפה סכנה לפגיעה בלתי הפיכה.

זכויות הגנה סבירות אינן רצח עם שנקבע כסביר.

ההליך העיקרי נמשך.

ה העמוד הרשמי של ההליך בבית הדין הבינלאומי לצדקמתעד עדיין הליך עיקרי פתוח. בהחלטה מיום 21 במאי 2026 קבע בית המשפט מועדים נוספים להגשת כתבי הטענות בכתב של הצדדים.

דרום אפריקה תוכל להשיב עד 22 בנובמבר 2027. לאחר מכן יעמוד לרשות ישראל עד 22 במאי 2029 להגיש את תשובתה לתשובה.

לפיכך, גם בספטמבר 2026 ברור לחלוטין: בית הדין הבין־לאומי לצדק לא נתן פסק דין סופי הקובע כי ישראל אשמה ברצח עם.

SCHLAGSEITE.eu כבר עסקה בדיון המשפטי והעובדתי המפורט סביב ההאשמה ברצח עם במאמרים נפרדים. מאמר זה אינו צריך לנהל אותו שוב במלואו. כאן מדובר במשהו אחר: בשאלה כיצד מתמודדים בתוך האומות המאוחדות עם הליך משפטי פתוח ועם נושאי משרה המתעקשים על פתיחותו.

לנדיריטו ולאלבנזה אין אותו מנדט

ההשוואה בין אליס נדריטו לפרנצ’סקה אלבנזה נעשית בעלת משמעות אמיתית רק כאשר אין מתעלמים מהבדל מכריע.

לאליס נדריטו היה מנדט כללי למניעה. משרדה נועד לזהות סיכונים לרצח עם ולפשעים קשורים ולהזהיר את מזכ״ל האו״ם.

לאלבנזה, לעומת זאת, יש מנדט הנוגע למדינה או לשטח, בעל מבנה שונה לחלוטין.

משרת הדווח המיוחד של האו״ם למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הוקמה בשנת 1993. ההחלטה שבבסיס המנדט הטילה במפורש על הדווח המיוחד לחקור הפרות של ישראל את המשפט הבין־לאומי ואת המשפט ההומניטרי הבין־לאומי בשטחים הפלסטיניים הנמצאים בשליטה מאז 1967.

המנדט מופנה אפוא מבחינה מבנית כלפי ישראל. אין זה תפקידה של אלבנזה לחקור באופן מקיף פשעי חמאס בשטח מדינת ישראל. לשם כך קיימים מנגנונים אחרים של האו״ם. מי שמציג את נדריטו ואת אלבנזה בפשטות כשתי מומחיות או״ם מאותו סוג, משווה למעשה תפוחים לתפוזים. אין בכך כדי להצדיק את דבריה של אלבנזה. להפך. הדבר מראה שהא־סימטריה המוסדית טבועה כבר במנדט, ועבודתה הפוליטית רק מעמיקה אותה.

הקו האנטי־ישראלי של אלבנזה לא החל ב־2026

אי־אפשר לצמצם את אופייה הבעייתי של הופעתה הציבורית של פרנצ’סקה אלבנזה להופעה שנויה במחלוקת אחת או לסרטון וידאו שהוצא מהקשרו. הראיות נמשכות שנים לאחור.

כבר בשנת 2014 השתמשה אלבנזה בפומבי בסטריאוטיפ האנטישמי של ״לובי יהודי״ רב־עוצמה המשפיע על הפוליטיקה האמריקאית. בהמשך אמרה כי היא מצטערת על בחירת המילים הזו.

ב־10 בפברואר 2024 הגיבה לתיאורו של עמנואל מקרון את 7 באוקטובר כמעשה הטבח האנטישמי הגדול ביותר במאה, וטענה כי הקורבנות לא נרצחו בגלל יהדותם, אלא כתגובה לדיכוי הישראלי.

צרפת וגרמניה גינו אז את האמירה בחריפות. משרד החוץ האמריקאי הפנה כמה שבועות לאחר מכן בפומבי להיסטוריה של ההתבטאויות האנטישמיות של אלבנזה ולתגובות שנראו כמו הצדקה של 7 באוקטובר.

במרץ 2024 פרסמה אלבנזה את הדו״ח ״אנטומיה של רצח עם״ . בדו״ח הסבירה כי קיימות סיבות מספקות להניח שישראל ביצעה בעזה מעשים שהגיעו לסף של רצח עם.

באוקטובר 2024 החריפה את הקו הזה עוד יותר ותיארה את פעולותיה של ישראל כחלק מתהליך ארוך־טווח של מחיקה קולוניאלית.

הדבר יוצר התפתחות מתועדת שקדמה בהרבה לעימותים של שנת 2026: סטריאוטיפים אנטישמיים, יחס ממעיט לאופיו האנטישמי של 7 באוקטובר והאשמה פוליטית הולכת ומתרחבת נגד ישראל.

מבחינת SCHLAGSEITE.eu, המסקנה ברורה אפוא: אלבנזה אינה ממלאת תפקיד של משקיפה ניטרלית כלפי ישראל. היא מייצגת אג׳נדה פוליטית אנטי־ישראלית מובהקת ומשתמשת במנדט שלה באו״ם כבמה בין־לאומית להשקפה זו.

הניגוד אינו טמון בתפקידים זהים, אלא באופן שבו מתייחסים אליהם

דווקא משום שהמנדטים של אליס נדריטו ושל פרנצ’סקה אלבנזה שונים, יש לנסח את ההשוואה בדייקנות.

לנדריטו היה תפקיד מניעתי, שכלליו שלו מנעו ממנה להפוך בעצמה לבית משפט. היא ציינה את פשעי חמאס, את התקיפות האוויריות הישראליות, את הסבל האזרחי, את לקיחת בני הערובה, את המצוקה ההומניטרית ואת ההגנה על שתי האוכלוסיות. היא עמדה על כך שהמונח רצח עם ישמש באופן משפטי מדויק.

אלבנזה פועלת במסגרת מנדט שכבר מכוון מבחינה מוסדית להפרות ישראליות. פעילותה הציבורית שלה מרחיקה לכת אף יותר. היא שיבצה שוב ושוב את ישראל במסגרת קולוניאלית ורצחנית כוללת, ובמקביל המעיטה באופיו האנטישמי של 7 באוקטובר.

הסטנדרט הכפול אינו נובע אפוא מכך ששני נושאי משרה זהים זכו ליחס שונה.

הוא נובע מכך שאיפוק משפטי ביחס להאשמה החמורה ביותר נגד ישראל יצר לחץ פוליטי מסיבי, בעוד שנושאת מנדט אנטי־ישראלית מובהקת שמרה במשך שנים על במה בין־לאומית של האו״ם להאשמות מרחיקות לכת נגד ישראל.

גם ועדת החקירה של האו״ם אינה בית משפט

בספטמבר 2025 הגיעה ועדת החקירה הבין־לאומית העצמאית שמינה מועצת זכויות האדם של האו״ם להערכה מרחיקת לכת בהרבה.

בדו״ח שלה A/HRC/60/CRP.3 קבעה הוועדה כי רשויות ישראל וכוחות הביטחון שלה ביצעו בעזה ארבע מתוך חמשת המעשים המנויים בסעיף II לאמנה למניעת רצח עם. היא הגיעה גם למסקנה שהכוונה הספציפית הנדרשת להשמדה מתקיימת.

זוהי האשמה חמורה וברורה ברצח עם מצד גוף של האו״ם. אין זה פסק דין של בית הדין הבין־לאומי לצדק.

הוועדה מונתה על ידי מועצת זכויות האדם של האו״ם. היא יכולה לחקור עובדות, לפתח עמדות משפטיות ולהמליץ על צעדים. היא אינה מכריעה באופן מחייב מבחינה משפטית באחריותה של ישראל כמדינה בהליך דרום אפריקה נגד ישראל.

בדיוק את ההפרדה המוסדית הזו חייבים לציין במאמר. אחרת, מתוך ״ועדת או״ם מגיעה להערכה זו״ הופך הדבר בתוך כמה העברות מפה לאוזן שוב ל״האו״ם הרשיע את ישראל ברצח עם״. הוא לא עשה זאת.

בית הדין הבין־לאומי לצדק ממשיך להכריע בהליך.

ומה בנוגע לחמאס?

מי שמתייחס ברצינות למונח רצח עם אינו יכול להחיל את אמת המידה בכיוון אחד בלבד.

אליס נדריטו עצמה תיארה את המתקפות של 7 באוקטובר כאלימות מכוונת נגד אזרחים ישראלים והדגישה במפורש את אופיין הקשור לזהות.

ועדת חקירה מאוחרת יותר של האו״ם קבעה כי חמאס וקבוצות פלסטיניות חמושות אחרות תקפו אזרחים בכוונה תחילה, כי המתקפה הוכנה ותואמה וכי אנשים נחטפו כבני ערובה ללא התחשבות בגילם או במינם.

לכך מצטרף הרקע האידיאולוגי של חמאס. אמנת היסוד שלו משנת 1988 כוללת רטוריקה אנטישמית גלויה של השמדה נגד יהודים וקוראת לחיסולה של ישראל. מסמך העקרונות המדיני משנת 2017 שינה את השפה והציג את הסכסוך כמאבק נגד הציונות ולא נגד יהודים כדת. בכיר בחמאס הבהיר אז במפורש כי מסמך זה אינו מחליף את אמנת היסוד המקורית וכי דחיית ישראל נותרת בעינה.

כל זה אינו אומר אוטומטית שבית דין בין־לאומי יצטרך לסווג משפטית את המתקפה של 7 באוקטובר כרצח עם. גם כאן חלים כללי ראיות, יסודות העבירה והכוונה הספציפית. בדיוק על כך מדובר.

מי שדורש מישראל להסיק מתוך רטוריקה, בחירת מטרות והתנהלות צבאית כוונת השמדה, אינו יכול להעמיד פנים שבמקרה של חמאס אין משמעות לתעמולה אנטישמית, למתקפות מכוונות על אזרחים יהודים וישראלים ולאלימות הקשורה לזהות, בכל הנוגע לאותה בדיקה. אמת המידה חייבת להישאר זהה.

משום כך בולט גם התיאור המאוחר יותר של נדריטו: הלחץ הכבד על משרתה נועד לגרום לה להשתמש במונח רצח עם נגד ישראל. לחץ דומה לייחס לחמאס את אותו מונח, לדבריה, לא חוותה.

המחליף טרם הציג דוקטרינה חדשה לגבי עזה

ב־22 באוגוסט 2025 מינה אנטוניו גוטרש את המשפטן הזמבי למשפט בין־לאומי, צ’לוקה בייאני, למחליפה של נדריטו. עד כה אי־אפשר להסיק מכך על שינוי כיוון מתועד בפומבי של המשרה בשאלת עזה.

מאמר זה אינו עוסק שוב במלוא ההליך הנוגע לעזה

SCHLAGSEITE.eu כבר בחנה את התשתית המשפטית והעובדתית של ההאשמה ברצח עם נגד ישראל במאמר ״האשמת ישראל ברצח עם: מה אומרים המומחים ומה בתי המשפט צריכים להוכיח״ . שם מדובר בכוונת ההשמדה, במספרי הקורבנות, באספקה ההומניטרית, בהתבטאויות של פוליטיקאים ישראלים, בדו״חות של ארגונים לא־ממשלתיים, בהערכות מדעיות ובהחלטותיו של בית הדין הבין־לאומי לצדק. פרשת אליס נדריטו אינה זקוקה לחזרה על התיק כולו.

הערך העיתונאי העצמאי שלה מצוי במקום אחר. כאן אפשר לראות מה מתרחש בתוך מערכת בין־לאומית כאשר מונח שהוגדר משפטית הפך זה מכבר להצהרת נאמנות פוליטית. אליס נדריטו מתחה ביקורת גלויה על צעדים ישראליים ועל הסבל הפלסטיני. היא דרשה הפסקת אש. היא דרשה סיוע הומניטרי. היא גינתה את חמאס, את חטיפת בני הערובה ואת האלימות המכוונת נגד אזרחים ישראלים.

ובכל זאת, הדבר לא הספיק למבקריה. המילה המכרעת הייתה חסרה – רצח עם.

כאשר מונח משפטי הופך למבחן נאמנות

כך מקבל המקרה את משמעותו האמיתית.

אליס נדריטו הראתה שאפשר להתייחס ברצינות לסבל הפלסטיני, לבקר צעדים צבאיים ישראליים ולדרוש הגנה על אזרחים, בלי להקדים במילים את תוצאותיו של הליך משפטי פתוח. דווקא עמדה זו הייתה צריכה להיות מובנת מאליה במערכת המתיימרת להסתמך על המשפט הבין־לאומי.

במקום זאת, סירובה לאמץ את המונח רצח עם נגד ישראל עצמו הפך למושא של קמפיין.

פרנצ’סקה אלבנזה מייצגת את ההתפתחות האחרת. המנדט שלה כבר מכוון מבחינה מבנית לחקירת ישראל. עבודתה הפוליטית שלה הפכה זאת לכתב אישום כולל נגד המדינה היהודית. הסטריאוטיפים האנטישמיים וההמעיטה באופיו האנטישמי של 7 באוקטובר לא סיימו את הקו הזה.

פרשת נדריטו אינה מוכיחה שכל מוסד באומות המאוחדות פועל לפי אותו תסריט פוליטי. המאמר גם אינו זקוק להוכחה כזו.

היא מציגה דבר קונקרטי יותר, ולכן חזק יותר: ביחס להאשמה ברצח עם נגד ישראל נוצר לחץ מתועד על יועצת מיוחדת של האו״ם, שנצמדה לגבולות המנדט שלה. במקביל, בתוך אותה מערכת בין־לאומית, ניתן היה לנהל במשך שנים קו פוליטי אנטי־ישראלי גלוי במסגרת מנדט של האו״ם.

הניגוד המכריע אינו ישראל נגד פלסטינים. הוא ציפייה פוליטית מול דיוק משפטי. אליס נדריטו ציינה את טרור חמאס ואת הסבל הפלסטיני. היא רק סירבה לפסק הדין המוכן מראש. בדיוק בשל כך היא הפכה לבעיה.

لذلك، ليست أليس نderيتو شاهدةَ التاج لدى إسرائيل. بل هي الشاهدة الأكثر إزعاجًا: خبيرة في الإبادة الجماعية سمّت طرفَي الحرب، وطالبت بحماية المدنيين الفلسطينيين، ومع ذلك لم تكن مستعدة لتحويل حكم قضائي إلى حقيقة تحت ضغط سياسي. حتى اليوم، لم تصدر محكمة العدل الدولية حكمًا نهائيًا ضد إسرائيل. ومن يطالب قبل ذلك بإعلان أن أخطر جريمة في القانون الدولي حقيقة ثابتة بالفعل، لا يدافع عن دقة القانون، بل يستبدلها بالسياسة.