הנאו־עות’מאניזם של ארדואן הוא כבר מזמן יותר מרטוריקה. אנקרה מרחיבה את יכולותיה הצבאיות, יוצרת מבני ברית חדשים ודוחקת את עצמה למרחבים פוליטיים שיש להם חשיבות ביטחונית ישירה עבור ישראל. במקביל, ההנהגה הטורקית מקיימת קשרים הדוקים עם חמאס ומחריפה זה שנים את העימות שלה עם ירושלים. מאחורי שאיפת הכוח של ארדואן עומדים כיום כלים פוליטיים, צבאיים, כלכליים ואידאולוגיים ממשיים.
ברית ההגנה החדשה בין טורקיה, סעודיה ופקיסטן ממחישה התפתחות זו במיוחד. אנקרה אינה רוצה להיות שחקן כלשהו במזרח התיכון. ארדואן פועל להפוך את טורקיה למעצמה אזורית דומיננטית.
עבור ישראל זו אינה שאלה תאורטית. לאחר שאיראן נחלשה ומבני כוח ישנים בסוריה ובאזור התפרקו, טורקיה מנסה לתפוס את המרחבים שנוצרו מבחינה פוליטית וביטחונית. לכן ירושלים עושה היטב אם תבנה מצדה רשת איתנה של שותפויות אסטרטגיות, הסכמי הגנה ושיתופי פעולה ביטחוניים מעמיקים וממוקדים .
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
ברית הגנה משנה את מאזן הכוחות האזורי
ב־7 באוגוסט 2026 חתמו טורקיה, סעודיה ופקיסטן במכה על מה שמכונה Mecca Joint Defence Agreement. ההסכם כולל סעיף מרכזי ראוי לציון: התקפה חמושה על אחת משלוש המדינות תיחשב להתקפה על כולן.
הממשלה הטורקית הודיעה נוסף על כך על מנגנוני תיאום פוליטיים וצבאיים בדרג הבכיר ביותר, על תרגילים משותפים ביבשה, בים ובאוויר וכן על העמקת שיתוף הפעולה בין תעשיות הביטחון. גם מערכות בלתי מאוישות, לוחמה אלקטרונית ובינה מלאכותית אמורות להיכלל. לפי הצגת טורקיה, הברית פתוחה למדינות נוספות, כאשר אנקרה כבר ציינה את מצרים כמועמדת אפשרית.
באופן רשמי, ההסכם אינו מכוון נגד מדינה מסוימת. הרקע המיידי שלו טמון בעיקר באיום האזורי שהסלים מצד איראן ובעלות בריתה. אולם ההשפעה האסטרטגית רחבה יותר: ארדואן מקבל מסגרת מוסדית המחברת את טורקיה באופן הדוק יותר לשתי מעצמות בעולם האסלאמי ומעניקה ל־אנקרה משקל פוליטי וצבאי נוסף.
בהקשר זה אין להמעיט בחשיבות הממד הפקיסטני. פקיסטן היא מעצמה גרעינית. מכאן לא נובע במפורש שאסלאמאבאד הבטיחה אוטומטית לטורקיה או לסעודיה מטרייה גרעינית. התחייבות כזו אינה מוכחת בהסכם התלת־צדדי. אבל מסגרת הגנה משותפת המחברת בין חברת נאט״ו טורקיה, מדינת המפרץ סעודיה בעלת החשיבות הגאו־פוליטית והאנרגטית ובין פקיסטן החמושה בנשק גרעיני, משנה את החישוב האסטרטגי באזור גם בלי ספקולציות על נשק גרעיני.
לכך מצטרפת תעשיית הנשק הטורקית ההולכת וגדלה. לפי ניתוח של רויטרס מיוני 2026 יצוא הביטחון הטורקי גדל ביותר מפי שלושה מאז 2021 ו־הגיע ב־2025 לכעשרה מיליארד דולר. נוסף על כך, לטורקיה יש את הכוח הצבאי השני בגודלו בתוך נאט״ו.
ארדואן יוצר את התנאים לכך שיהיה קשה יותר ויותר לעקוף את אנקרה בסוגיות אזוריות רבות.
חמאס הוא חלק ממשחק הכוח האזורי של ארדואן
מי שרוצה להבין את מדיניותו של ארדואן כלפי ישראל, אינו יכול להתעלם מיחסיו עם חמאס. כבר באוקטובר 2023 הצהיר בפומבי כי חמאס הוא אינו ארגון טרור, אלא תנועת שחרור. אנקרה לא זנחה עמדה זו.
הקשרים ניכרים עד היום גם ברמה המוסדית. רק ב־29 ביולי 2026 נפגש שר החוץ הטורקי הקאן פידאן באנקרה עם משלחת חמאס בראשות ח’ליל אל־חַיָּה, ראש הלשכה המדינית שלו. משרד החוץ הטורקי פרסם בעצמו את דבר הפגישה.
חמורות עוד יותר הן הידיעות על מבני חמאס על אדמת טורקיה. משרד ה־האוצר האמריקאי הטיל בנובמבר 2024 סנקציות על כמה מבכירי חמאס, שלפי הרשויות האמריקאיות התגוררו בטורקיה. ביניהם היה בכיר חמאס, שלפי הרשות האמריקאית העביר כספים מטורקיה עבור הארגון לעזה וליהודה ושומרון, וכן גורם פיננסי נוסף של חמאס שישב בטורקיה.
הראיות הזמינות לציבור מצביעות על קשרים פוליטיים הדוקים בין ההנהגה הטורקית לחמאס ועל מבני מימון של חמאס על אדמת טורקיה שתועדו בידי רשויות אמריקאיות. הן אינן מוכיחות אוטומטית שהמדינה הטורקית עצמה מארגנת את זרמי הכספים הללו. אולם הן בהחלט מראות דבר אחד: אנקרה אינה מתייחסת לחמאס כאל יריב טרוריסטי מוקצה.
ארדואן תומך בחמאס פוליטית ומעניק להנהגתו גישה דיפלומטית ומסרב בעקביות להתייחס לארגון כפי שהוא נתפס בעיני ישראל, ארצות הברית והאיחוד האירופי: ארגון טרור. במקביל, לפי ממצאים אמריקאיים, גורמים מרכזיים בחמאס יכלו לפעול מטורקיה.
עמדה זו אינה עומדת בנפרד ממדיניותו הכללית של ארדואן כלפי ישראל. ביולי 2024 הצהיר בפומבי כי טורקיה יכולה להתערב בישראל, כפי שפעלה קודם לכן בלוב ובסכסוך על נגורנו־קרבאך. ביוני 2026 הרחיק לכת עוד יותר והצהיר, לפי רויטרס, כי פעולות ישראל בסוריה ובלבנון הגיעו לממדים ש־מאיימים גם על ביטחונה של טורקיה.
אין זו מעידה דיפלומטית מזדמנת. ארדואן מעניק לחמאס לגיטימציה פוליטית, מציג שוב ושוב את ישראל כבעיה ביטחונית אזורית ומשלב רטוריקה זו בשאיפת כוח טורקית הולכת וגוברת.
עבור ישראל מדובר בארגון שב־7 באוקטובר 2023 ביצע את הטבח הכבד ביותר ביהודים מאז השואה . כאשר נשיא מדינת נאט״ו גדולה מגן פוליטית על ארגון הטרור הזה והנהגתו ממשיכה לקבל גישה לדרגים הגבוהים ביותר של ממשלת טורקיה, זהו גורם ביטחוני ולא מחלוקת דעות גרידא.
סוריה מקרבת את הכוח הטורקי למרחב הביטחון של ישראל
ניגוד האינטרסים בולט במיוחד בסוריה. לאחר קריסת משטר אסד צברה אנקרה השפעה ניכרת על הסדר הסורי החדש. עוד קודם לכן תמכה טורקיה במשך שנים בחלקים מהאופוזיציה הסורית, ויש לה בצפון המדינה מנופי השפעה צבאיים, פוליטיים וכלכליים.
באביב 2025 דיווחה רויטרס, כי צוותים טורקיים בחנו, בין היתר, את בסיסי חיל האוויר T4 ופלמירה וכן את שדה התעופה בחמה, כדי לבדוק אם ניתן להציב שם כוחות טורקיים במסגרת הסכם הגנה טורקי־סורי אפשרי. ישראל תקפה כמה מהמתקנים הללו ופגעה קשות בתשתית הצבאית שלהם.
שר החוץ הישראלי דאז, גדעון סער, האשים את אנקרה כי היא פועלת בסוריה להקמת „פרוטקטורט טורקי“ . מנגד, טורקיה הצהירה כי אינה שואפת לעימות עם ישראל.
מבחינת ירושלים, אין מדובר בדקויות סמנטיות. נוכחות צבאית טורקית קבועה בבסיסי תעופה סוריים עלולה לסבך במידה ניכרת את חופש הפעולה של ישראל בצפון. הגנה אווירית טורקית, מטוסים טורקיים או כוחות המוצבים שם דרך קבע ייצרו מצב אסטרטגי שונה לחלוטין מזה של מדינה סורית חלשה ללא פטרון חזק.
ישראל חייבת להיות מסוגלת להגן על גבולה הצפוני ועל יכולת הפעולה שלה מול העברת נשק, מיליציות עוינות ותשתית צבאית בסוריה. ככל שאנקרה מעצבת יותר את מבני הביטחון הסוריים, כך האינטרסים הטורקיים והישראליים מתנגשים שם באופן ישיר יותר.
טענתו של ארדואן, שלפיה ישראל מסכנת כעת גם את טורקיה עצמה, מחריפה את הניגוד הזה עוד יותר. אמירות כאלה אינן מגיעות מפעיל בשולי הפגנה, אלא מ־נשיא מדינת נאט״ו בעלת צבא גדול וטווח פעולה אזורי הולך וגדל.
סתירת נאט״ו: אנקרה נהנית מהברית וחסמה את שיתוף הפעולה עם ישראל
דווקא כאן נוצרת סתירה שבדיון האירופי זוכה למעט תשומת לב באופן מפתיע. טורקיה היא חברה מלאה בנאט״ו ולכן היא נהנית מהגנת ההגנה הקולקטיבית של הברית. בפסגת נאט״ו באנקרה ביולי 2026 אישרו המדינות החברות מחדש במפורש את סעיף 5: התקפה על בעלת ברית נחשבת להתקפה על כולן.
טורקיה נהנית מסולידריות זו לא רק על הנייר. מאז אמצע יוני 2026 תומך הבונדסוור, באמצעות כ־150 חיילים ומערכת הגנה אווירית פטריוט , בהגנה האווירית המשולבת של נאט״ו בעיר הטורקית מלטיה. היחידה הגרמנית החליפה שם כוחות אמריקאיים. גרמניה מגינה בכך באופן ממשי על המרחב האווירי של בעלת ברית, שממשלתה מנהלת במקביל מדיניות עימותית יותר ויותר כלפי ישראל.
מן הצד האחר, אנקרה ניצלה את מעמדה בתוך הברית כדי להכשיל את שיתוף הפעולה בין נאט״ו לישראל. רויטרס דיווחה ב־2024, כי טורקיה חסמה מאז 7 באוקטובר צורות שונות של שיתוף פעולה בין נאט״ו לישראל. ארדואן עצמו הצהיר שאנקרה לא תסכים לשיתוף פעולה כזה כל עוד, לדעתה, לא הושג פתרון קבוע לסוגיה הפלסטינית.
אנקרה, אם כן, עושה שימוש בערבויות הביטחוניות ובמבנים הצבאיים של הברית המערבית, ובמקביל ניצלה את השפעתה הפוליטית בתוך הברית נגד שיתוף פעולה הדוק יותר עם ישראל. ישראל, לעומת זאת, אינה חברה בנאט״ו ואין לה ערבות סיוע הדומה לכך.
עבור ירושלים הדבר מסבך את המצב. רבות מהשותפות החשובות ביותר של ישראל, ובראשן ארצות הברית וכמה מדינות אירופיות, קשורות במקביל בטורקיה מבחינה חוזית. לכן אי־אפשר להתייחס לארדואן כמו למנהיג של מדינת אויב מבודדת. הוא יושב בתוך ברית המרכזית לביטחון אירופה וצפון אמריקה.
הנאו־עות’מאניזם של ארדואן פירושו השפעה, לא גבולות היסטוריים
המונח נאו־עות’מאניזם מובן במהירות באופן שגוי. איש אינו חייב לטעון שארדואן מתכנן להקים מחדש את האימפריה העות’מאנית בגבולות זהים ועם סולטאן על כס המלוכה. זו תהיה קריקטורה שתסיט את הדיון מהבעיה האמיתית.
השאלה המכרעת היא דווקא אם אנקרה מנסה, באזורים שהיו נתונים במשך מאות שנים להשפעה עות’מאנית, לתפוס מחדש תפקיד פוליטי, צבאי, כלכלי, תרבותי ודתי מוביל.
התשובה לכך הולכת ומתבהרת. מסוריה דרך לוב ומזרח הים התיכון ועד לקרן אפריקה ולאזור המפרץ, טורקיה מרחיבה את מרחב הפעולה שלה. לכך מצטרפים מגזר נשק שצמח מאוד, התנהלות בטוחה בעצמה בתוך נאט״ו, מבני הגנה חדשים ותביעתו של ארדואן להיות קול מוביל בעולם האסלאמי בסוגיה הפלסטינית ובמעמדה של ירושלים.
מדיניות כוח פועלת גם בלי טנקים
אסטרטגיית ההשפעה של ארדואן אינה מוגבלת לבסיסים צבאיים, רחפנים וחוזי הגנה. טורקיה משקיעה זה שנים רבות משאבים עצומים בעוצמה רכה. תפקיד חשוב ממלאת סוכנות הפיתוח הממשלתית TİKA, שלדבריה פעילה ב־יותר מ־170 מדינות ועד כה יישמה יותר מ־30,000 פרויקטים ופעילויות.
אלה כוללים תשתיות, חינוך, שירותי בריאות, מנהל, תקשורת, שיתוף פעולה תרבותי ושיקום אתרים היסטוריים. TİKA מציינת בעצמה כי שימור ערכים היסטוריים ותרבותיים משותפים, במיוחד בבלקן, במרכז אסיה ובצפון אפריקה, הוא חלק מעבודתה. סיוע לפיתוח ומדיניות תרבות הופכים בכך גם לכלים לנוכחות טורקית ארוכת טווח.
לכך מצטרף המישור הדתי. קרן Türkiye Diyanet Foundation הקשורה לרשות הדתית הממשלתית מקיימת תוכניות הכשרה בינלאומיות לתלמידים ולסטודנטים לתאולוגיה ממדינות ומקהילות מוסלמיות רבות. לדבריה, הקרן גם מבצעת פעילות הומניטרית ב־149 מדינות.
ההשפעה על מדיניות החוץ של מבנים כאלה ברורה: אנקרה יוצרת קשרים מתמשכים עם אליטות, נציגי דת, מוסדות וחברות. כוח צבאי יוצר מרחב פעולה, בעוד שרשתות תרבותיות, כלכליות ודתיות יכולות לעגן את ההשפעה הטורקית לטווח ארוך.
במיוחד בסוגיית ירושלים והסוגיה הפלסטינית מקשר ארדואן את ההשפעה הזו לתביעתו למנהיגות פוליטית בעולם המוסלמי. מדיניות כוח ניאו־עות’מאנית אינה מורכבת אפוא רק מחיילים ומספינות מלחמה. היא פועלת גם באמצעות דת, היסטוריה, מדיניות פיתוח וקשרים תרבותיים.
כדי להעריך את ארדואן באופן ביקורתי, אין צורך להעלות השערות בדבר תוכנית כיבוש טורקית סודית. ההתפתחויות הניתנות להוכחה ברורות דיין. ארדואן מחזיק בכוח מדינתי, במשקל צבאי, ברשתות דתיות ותרבותיות ובהישג יד הולך וגדל במדיניות החוץ. ממשלתו מקיימת קשרים עם חמאס ומבקשת להשפיע במדינות ובאזורים הרלוונטיים ישירות לביטחון ישראל. זה אינו משחק תפקידים היסטורי. זו מדיניות כוח מודרנית.
מזרח הים התיכון: כאן מדובר גם באנרגיה ובשטחים ימיים
תביעת הכוח הטורקית ניכרת במיוחד במזרח הים התיכון. יוון, קפריסין וטורקיה חלוקות זה שנים על גבולות ימיים, מדף יבשתי, אזורים כלכליים בלעדיים וניצול משאבי אנרגיה. אנקרה מציבה במרכז מדיניות הביטחון ומדיניות החוץ שלה, באמצעות מה שמכונה דוקטרינת «המולדת הכחולה» תביעות ימיות מרחיקות לכת .
בעבר ביצעה טורקיה גם פעולות חיפוש וקידוח שנויות במחלוקת במים שקפריסין או יוון רואות כחלק מתחום השיפוט הימי שלהן. כאן חשוב לדייק מבחינה כרונולוגית: לפי דוח טורקיה של הנציבות האירופית, אנקרה לא ביצעה מאז תחילת 2021 פעולות קידוח בלתי מורשות במזרח הים התיכון. עם זאת, הסכסוך סביב התביעות שביסוד המחלוקת בהחלט לא נעלם.
ביוני 2025 מחתה יוון שוב נגד תוכנית מרחבית ימית טורקית, שלפי הצגת אתונה תובעת אזורים הנתונים לסמכות יוונית. אנקרה, מצדה, רואה בתביעות יווניות וקפריסאיות רבות מופרזות. הסכסוך מתנהל כיום אפוא פחות באמצעות ספינות קידוח ויותר באמצעות מפות מתחרות, עמדות משפטיות, נוכחות צבאית ותכנון מרחבי ארוך טווח.
עבור ישראל יש לסכסוך הזה גם ממד של מדיניות אנרגיה. מול חופי ישראל וקפריסין מצויים מאגרי גז טבעי משמעותיים. ישראל, יוון וקפריסין פועלות זה שנים ליצירת חיבורי אנרגיה ותשתיות בין המזרח התיכון לאירופה. בפסגה המשולשת בדצמבר 2025 הן אישרו מחדש, בין היתר, פרויקטים לחיבורי חשמל, תשתיות אנרגיה וכן מסדרונות תחבורה ונתונים בין אסיה לאירופה.
השותפות של ישראל עם יוון וקפריסין אינה אפוא רק תגובה לארדואן. היא מחברת בין אינטרסים ביטחוניים לבין אנרגיה, מסחר, תשתיות ושליטה אסטרטגית בחיבורים חשובים במזרח הים התיכון. דווקא השילוב הזה הופך את הציר לבעל ערך מיוחד עבור ירושלים.
מדוע הדבר נוגע גם לגרמניה ולאירופה
מדיניות הכוח של ארדואן אינה עניין מרוחק הנוגע רק לישראל ולמזרח התיכון. יוון וקפריסין הן מדינות חברות באיחוד האירופי. המחלוקת על אזורים ימיים, תשתיות אנרגיה ותביעות הכוח הטורקיות במזרח הים התיכון נוגעת אפוא ישירות לאינטרסים אירופיים.
לכך מצטרפת תלותה של אירופה בנתיבי אנרגיה ומסחר בטוחים. חיבורים בין ישראל, קפריסין, יוון והשוק האירופי יכולים לתרום בטווח הארוך לגיוון אספקת האנרגיה והתשתיות. מי שזוכה להשפעה במזרח הים התיכון זוכה בכך גם להשפעה על מרחבים הרלוונטיים למדיניות האנרגיה, המסחר והביטחון של אירופה.
עבור גרמניה הסתירה נעשית מוחשית במיוחד. הבונדסוור מגן כיום, במסגרת נאט״ו ובאמצעות מערכות פטריוט, על שטח בעלות הברית הטורקי. במקביל חסמה אנקרה את שיתוף הפעולה של נאט״ו עם ישראל ומקיימת קשרים פוליטיים הדוקים עם חמאס. ברלין אינה מתמודדת אפוא עם מחלוקת מדיניות חוץ מרוחקת, אלא עם מתחים בין שתי שותפות חשובות הנוגעים ישירות לאינטרסים הביטחוניים של גרמניה.
גם העוצמה הרכה הטורקית אינה נעצרת בגבולות המזרח התיכון. רשתות דתיות, תרבותיות, כלכליות וחברתיות משתרעות עמוק לתוך אירופה. מי שרוצה להבין את תביעת הכוח האזורית של ארדואן, אינו צריך להביט רק בסוריה, בעזה או בים התיכון. לאסטרטגיית ההשפעה הטורקית יש זה מכבר ממד אירופי.
ישראל אינה יושבת בחיבוק ידיים
המהלך הנגדי המכריע הוא: ישראל אינה מגיבה באופן פסיבי לסדר המשתנה. ירושלים בונה ברית נגד נוקשה במתכונת נאט״ו . במקום זאת, ישראל מפתחת צורות שונות של שיתוף פעולה אסטרטגי, בהתאם לשותף ולמערך האינטרסים המשותף.
יוון וקפריסין: ביטחון, אנרגיה והים התיכון
חשוב במיוחד שיתוף הפעולה עם יוון וקפריסין. בפסגה המשולשת בדצמבר 2025 הסכימו שלוש המדינות במפורש להרחיב עוד את שיתוף הפעולה ביניהן בסוגיות ביטחון, הגנה וצבא .
במקביל הן החליטו לקדם עוד את חיבורי האנרגיה והתשתיות . אלה כוללים את החיבור החשמלי המתוכנן בין הרשתות, וכן את תפקידה של האזור כמסדרון בין הודו, המזרח התיכון ואירופה.
מבחינה גיאופוליטית, אין זה כמעט מקרי. ליוון ולקפריסין יש סכסוכים כבדי משקל משלהן עם אנקרה, בעוד ישראל מתמודדת יותר ויותר עם השפעה טורקית בסוריה ובמזרח הים התיכון. כאן לא נפגשות חברויות רומנטיות, אלא אינטרסים משותפים ארוכי טווח. בדיוק משום כך שותפות זו יכולה להיות יציבה.
הודו: שותפות אסטרטגית בעלת משקל עולמי
גם היחסים עם הודו העמיקו בחודשים האחרונים. בנובמבר 2025 התכנסו קבוצות עבודה בכירות של שני משרדי ההגנה. בפברואר 2026 באה בעקבות זאת הסכמה נוספת לחיזוק שיתוף הפעולה בין תעשיות הביטחון.
משרד הביטחון הישראלי הצהיר אז במפורש כי האסטרטגיה שלו מכוונת להעמקת שותפויות אסטרטגיות עם מדינות חשובות.
הודו היא בסדר גודל אחר ממדינה אזורית קטנה. עבור ישראל, קשר הדוק יותר עם ניו דלהי פירושו גישה למעצמה עולה בעלת משקל פוליטי, כלכלי וטכנולוגי ניכר.
סומלילנד: שותפות חדשה בים האדום
היחסים עם סומלילנד חדשים במיוחד. ישראל הכירה בסומלילנד כמדינה עצמאית ב־26 בדצמבר 2025. ביוני 2026 הגיע ביקורו הממלכתי הראשון בישראל של נשיא סומלילנד.
הנשיא יצחק הרצוג הדגיש אז במפורש את האינטרסים האסטרטגיים המשותפים. ישראל וסומלילנד מתמודדות שתיהן עם קיצוניות רדיקלית, שואפות לביטחון וליציבות ויש להן עניין משותף בחופש השיט.
הגיאוגרפיה הופכת את השותפות הזו למעניינת במיוחד. סומלילנד שוכנת במפרץ עדן, מול תימן, ובכך בקרבת מקום ישירה לאחד מנתיבי השיט החשובים ביותר בין האוקיינוס ההודי לים האדום.
עדיין לא מדובר בברית צבאית. דיווחים על בסיס צבאי ישראלי מתוכנן הוכחשו על ידי סומלילנד. אף על פי כן, נוצרת כאן מערכת יחסים אסטרטגית חדשה באזור שיש לו חשיבות ניכרת לביטחון ישראל, לאיום החות’ים ולתנועת הספנות הבינלאומית .
אזרבייג’ן: לא ברית חדשה, אלא עמוד תווך חשוב
גם אזרבייג’ן משתלבת בתמונה הזו, אך עם הסתייגות חשובה: השותפות אינה חדשה. ישראל ואזרבייג’ן משתפות פעולה באופן הדוק זה שנים.
שגרירות ישראל בבאקו מגדירה את היחסים במפורש כשותפות אסטרטגית, הכוללת בין היתר סוגיות פוליטיות, כלכליות, אנרגטיות וכן סוגיות ביטחון והגנה.
מיקומה של אזרבייג’ן בסמיכות ישירה לגבול האיראני מעניק לשותפות זו חשיבות אסטרטגית נוספת. באקו מראה במקביל שרשת הביטחון הנוכחית של ישראל לא נוצרה בן־לילה, אלא יכולה להישען על יחסים ותיקים ויציבים.
שותפויות במקום תלות אסטרטגית
מעל ליחסים החדשים והמחוזקים הללו עומדים עדיין שני עמודי תווך ותיקים: השותפות האסטרטגית עם ארצות הברית והיחסים עם כמה מדינות ערב שנוצרו באמצעות הסכמי אברהם .
איחוד האמירויות הערביות ובחריין נירמלו את יחסיהן עם ישראל ב־2020 , מרוקו הצטרפה באותה שנה. יחסים אלה שינו לצמיתות את המבנה האזורי, אף שהמלחמה מאז 7 באוקטובר יצרה עומסים פוליטיים משמעותיים.ערב הסעודית אינה נכללת במפורש עד כה בהסכמי אברהם.
נורמליזציה עם ישראל נוהלה במשא ומתן במשך שנים ונותרה בעלת חשיבות אסטרטגית, אך עד היום לא הושלמה. במאי 2026 עדיין דחקה וושינגטון בסעודיה ובמדינות נוספות להצטרף להסכמי אברהם. במקביל, ריאד בונה כעת מבנה הגנה חדש יחד עם אנקרה ואסלאמאבאד.הדבר מראה
עד כמה המזרח התיכון של ימינו כבר אינו מתחלק למחנות מסודרים. מדינה יכולה לשתף פעולה עם וושינגטון, לקדם אינטרסים כלכליים עם ישראל, להרחיב את יחסיה עם טורקיה ובמקביל להשאיר פתוחים קשרים משלה עם איראן. ערב הסעודית היא דוגמה ברורה במיוחד לכך.דווקא משום כך ישראל חייבת להישאר גמישה.
היא אינה יכולה לבסס את ביטחונה על ההנחה שכל שותף ישתייך אוטומטית לאותו מחנה פוליטי בכל סכסוך.ℹ️ ההיגיון האסטרטגי של ישראל
הסכמי הגנה ממסדים שיתוף פעולה צבאי וביטחוני קונקרטי.
שיתופי פעולה ביטחוניים מעמיקים וממוקדים מאפשרים שיתוף פעולה בהתמודדות עם איומים ואינטרסים משותפים, בלי שהדבר ייצור באופן אוטומטי ברית צבאית רשמית הכוללת חובת סיוע הדדית.
ישראל אינה בונה נאט״ו ישראלי. היא בונה משהו גמיש יותר. יוון וקפריסין מחזקות את מעמדה במזרח הים התיכון. הודו מרחיבה את האופק האסטרטגי לעבר אסיה. סומלילנד פותחת מערכת יחסים חדשה בקרן אפריקה ובגישה לים האדום. אזרבייג׳ן נותרה שותפה חשובה בקווקז. ארצות הברית נותרת בעלת הברית האסטרטגית המרכזית, בעוד שהסכמי אברהם פותחים בפני ישראל קשרים נוספים לעולם הערבי.
רשת זו מרחיבה את מרחב הפעולה של ישראל ומקשה על יריבותיה האזוריות לנסות לבודד את המדינה היהודית מבחינה פוליטית, כלכלית או אסטרטגית.
ארדואן בונה אזורי השפעה, ישראל בונה שותפויות
כאן טמון הניגוד המכריע. ארדואן מנסה לרכז את העוצמה הטורקית באנקרה ולהרחיב את השפעתו באמצעות נוכחות צבאית, תלות פוליטית, שזירה כלכלית, דת ובריתות חדשות. ישראל, לעומת זאת, מקדמת רשת מבוזרת של מדינות, שהאינטרסים שלהן חופפים לאינטרסים שלה בתחומים חשובים.
אין פירוש הדבר במפורש, שכל שותפה ישראלית מכוונת אוטומטית נגד טורקיה. הודו, אזרבייג׳ן, סעודיה או מדינות המפרץ מקיימות בעצמן יחסים עם אנקרה. מדיניות חוץ אינה פועלת כמו טבלת כדורגל, גם אם פוליטיקאים משקיעים לעיתים מאמץ מדהים כדי לגרום לה להיראות בדיוק כך.
אבל דווקא בכך טמון כוחה של האסטרטגיה הישראלית: שותף אינו חייב לעמוד לצד ישראל בכל שאלה כדי להיות בעל ערך אסטרטגי בתחומים מכריעים.
ישראל אינה זקוקה למדינות שעושות לירושלים טובה מתוך ידידות. היא זקוקה למדינות שמעוניינות ביחסים יציבים עם ישראל מתוך האינטרס שלהן. יחסים כאלה שורדים בדרך כלל לחץ פוליטי טוב יותר מהצהרות יפות על ידידות נצחית.
ארדואן אינו פרובוקטור שישראל יכולה פשוט להתעלם ממנו
אני רואה ברג׳פ טאיפ ארדואן פוליטיקאי כוח מסוכן. לא משום שהוא משתמש מדי פעם בסמלים עות׳מאניים או אוהב להציג את עצמו כמנהיג העולם האסלאמי. הוא נעשה מסוכן בשל החיבור בין אידאולוגיה לעוצמה ממשית.
מדובר במדינת נאט״ו בעלת צבא גדול, תעשיית נשק הצומחת במהירות, השפעה ניכרת בסוריה ובלוב, מבני הגנה אזוריים חדשים ורשת פוליטית, כלכלית ודתית רחבת היקף. במקביל, הנהגתה מעניקה לחמאס גיבוי פוליטי ומתארת יותר ויותר את ישראל עצמה כאיום.
ישראל תנהג בחוסר תבונה אם תתייחס להתפתחות זו ברצינות רק לאחר שהשפעה פוליטית תהפוך למבנים אסטרטגיים בלתי הפיכים. ירושלים עושה נכון כשהיא ממשיכה להרחיב בעקביות את קשריה עם יוון, קפריסין, הודו, אזרבייג׳ן, סומלילנד, ארצות הברית ומדינות אמינות נוספות.
שותפים חזקים אינם מחליפים את עוצמתה העצמית. אך שיתופי פעולה בינלאומיים איתנים מבטיחים שלישראל יהיו על לוח השחמט הגיאופוליטי ההולך ונעשה מורכב יותר אפשרויות פעולה רבות יותר.
אני רק אומר…
היחלשות איראן אינה יוצרת אוטומטית ביטחון
במשך זמן רב התמקדה תשומת הלב האסטרטגית של ישראל, בצדק, באיראן וברשת ה הנתמכת בידי טהרן או בעלת ברית עמה, הכוללת את חמאס, חזבאללה, החות׳ים וקבוצות חמושות נוספות. היחלשות הציר הזה משנה את האזור. אבל היא אינה מבטלת את פוליטיקת הכוח.
ואקום במזרח התיכון נותר לעיתים רחוקות ריק לאורך זמן.
לארדואן יש את השאיפות הפוליטיות, את הכלים המדינתיים וכעת גם יותר ויותר את המבנים הבינלאומיים, המאפשרים לו לתבוע עבור טורקיה חלק מהמרחב הזה. ברית ההגנה החדשה עם סעודיה ופקיסטן אינה הוכחה לפרויקט אימפריאלי ניאו־עות׳מאני מוגמר. אך היא חלק חשוב נוסף בתמונה ההולכת ומתבהרת.
טורקיה חזקה לא הייתה חייבת להיות בהכרח איום על ישראל. טורקיה המקיימת יחסים סבירים עם ירושלים הייתה יכולה להיות אפילו שותפה אזורית חשובה. הבעיה היא ארדואן והכיוון הפוליטי שהוא העניק למדינתו. גישתו לחמאס, הרטוריקה התוקפנית שלו כלפי ישראל, תביעתו למנהיגות בעלת אופי אסלאמי והשפעתו הגוברת בסביבה האסטרטגית המיידית של ישראל הופכים את העוצמה הטורקית תחת הנהגתו לבעיה ביטחונית שירושלים אינה יכולה להתעלם ממנה.
ℹ️ בסיס עובדתי ומקורות ראשוניים למאמר 📑
▶️ רויטרס:
סעודיה, טורקיה ופקיסטן מתחייבות להגנה הדדית
פרטים על חתימת הסכם ההגנה המשותפת של מכה ועל סעיף ההגנה ההדדית.
▶️ רויטרס:
טורקיה מציגה תוכניות לברית הגנה עם פקיסטן וסעודיה
פרטים על מנגנוני תיאום פוליטיים וצבאיים, תרגילים משותפים, תעשיית הביטחון וכן שילובה של פקיסטן בעלת הנשק הגרעיני.
▶️ משרד החוץ הטורקי:
פגישתו של הקאן פידאן עם משלחת חמאס ב־29 ביולי 2026
תיעוד טורקי רשמי של הפגישה עם הנהגת חמאס באנקרה.
▶️ משרד האוצר האמריקאי:
האוצר מטיל סנקציות על מנהיגים ומממנים מרכזיים של חמאס
מתעדים כמה מבכירי חמאס ושחקנים פיננסיים שבסיסם בטורקיה, וכן מבנים פיננסיים של הארגון.
▶️ רויטרס:
ארדואן הטורקי אומר שחמאס אינו ארגון טרור
מתעד את הגנתו הפומבית של ארדואן בחמאס כתנועת שחרור כביכול.
▶️ רויטרס:
ארדואן אומר שטורקיה עשויה להיכנס לישראל כדי לסייע לפלסטינים
מתעד את דבריו של ארדואן על התערבות טורקית אפשרית, בדומה ללוב ולקרבאך ההררית.
▶️ רויטרס:
ארדואן אומר שהתקפות ישראל על סוריה ולבנון מאיימות גם על טורקיה
מתעד את הצגתו של ארדואן את ישראל כאיום על הביטחון הטורקי.
▶️ רויטרס:
ישראל תקפה בסיסים סוריים שטורקיה בחנה
תחקיר על אתרי צבא סוריים שנבדקו בידי צוותים טורקיים ועל חששותיה הביטחוניים של ישראל לנוכח נוכחות צבאית טורקית.
▶️ נאט״ו:
הצהרת פסגת אנקרה
הצהרה רשמית של פסגת נאט״ו ב־2026, הכוללת אישור מחודש של ההגנה הקולקטיבית לפי סעיף 5.
▶️ הבונדסוור:
יחידת פטריוט גרמנית בטורקיה מוכנה לפעולה
מתעד את משימת הפטריוט הגרמנית, הכוללת כ־150 חיילים, לתמיכה בהגנה האווירית המשולבת של נאט״ו בטורקיה.
▶️ רויטרס:
טורקיה חוסמת שיתוף פעולה בין נאט״ו לישראל בשל המלחמה בעזה
מתעד את החסימה הטורקית של צורות שונות של שיתוף פעולה בין נאט״ו לישראל בשנת 2024.
▶️ רויטרס:
טורקיה מכוונת להגדלת מכירות הביטחון כאשר המערב מתחמש מחדש ובריתות משתנות
סקירה עדכנית של תעשיית הביטחון הטורקית, שצמחה במידה ניכרת.
▶️ הנציבות האירופית:
דוח טורקיה 2025
מצב עדכני בנוגע לפעילות הטורקית ולמחלוקות במזרח הים התיכון, וכן ציון כי מאז תחילת 2021 לא התקיימו עוד פעולות קידוח בלתי מורשות.
▶️ רויטרס:
טורקיה מתהדרת בכיבושיה הימיים בעבר לקראת שיחות על המחלוקת בים התיכון
סקירה של דוקטרינת ״המולדת הכחולה״ הטורקית ושל חשיבותה לתביעות הכוח הימי של אנקרה במזרח הים התיכון.
▶️ רויטרס:
יוון מוחה על תוכנית החלוקה הימית של טורקיה
מתעד את המחלוקת המתמשכת בין יוון לטורקיה על תחומי שיפוט ימיים ואזורי ים.
▶️ טִיקָ״א:
הפעילות הבינלאומית של הסוכנות הטורקית לשיתוף פעולה ולתיאום
תיאור רשמי של המעורבות הטורקית העולמית בתחומי הפיתוח, התרבות והתשתיות.
▶️ קרן דיאנט הטורקית:
פעילות בינלאומית בתחומי החינוך והתרבות
מידע רשמי על תוכניות בינלאומיות להכשרה דתית ולחינוך.
▶️ ממשלת ישראל:
הפסגה המשולשת העשירית של ישראל, יוון וקפריסין
הצהרה משותפת על העמקת שיתוף הפעולה בתחומי הביטחון, ההגנה, הצבא, האנרגיה והתשתיות האזוריות.
▶️ משרד הביטחון הישראלי:
שיתוף פעולה ביטחוני אסטרטגי בין ישראל להודו
מתעד את העמקת קשרי הביטחון והשותפות האסטרטגית בין ישראל להודו.
▶️ משרד החוץ הישראלי:
ביקורו הממלכתי של נשיא סומלילנד בישראל
הצהרות רשמיות על אינטרסים אסטרטגיים משותפים, ביטחון, קיצוניות ושיט חופשי.
▶️ שגרירות ישראל באזרבייג׳ן:
השותפות האסטרטגית בין ישראל לאזרבייג׳ן
תיאור רשמי של שיתוף הפעולה, בין היתר בתחומי הפוליטיקה, האנרגיה, הביטחון וההגנה.
▶️ משרד החוץ האמריקאי:
הצהרת הסכמי אברהם
מסמכי המקור וסקירה של הסכמי הנורמליזציה בין ישראל למדינות ערב.
▶️ רויטרס:
טראמפ קושר בין הסכמי אברהם לכל עסקה עם איראן
מצב עדכני בנוגע למאמצים האמריקאיים, בין היתר לשכנע את סעודיה לנרמל את יחסיה עם ישראל.
▶️ דיילי וייר:
כיצד טורקיה מנסה להחזיר אימפריה עות׳מאנית מודרנית
נקודת מוצא לתחקיר על תביעת הכוח הניאו־עות׳מאנית של טורקיה. הטענות העובדתיות המרכזיות במאמר נשענות על מקורות ראשוניים ועל מקורות עצמאיים נוספים.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגלת בתחקיר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור פגום? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
