הסרט התיעודי „NAZA“ מעלה את הטענה כי בוצע הרג באמצעות בינה מלאכותית בעזה, ובכך מפנה האשמות חמורות כלפי ניהול המלחמה של ישראל. 24 אנשי צבא ומודיעין ישראלים שהופיעו בעילום שם מתארים מערכת שבה ניתוח נתונים ובינה מלאכותית אמורים היו למלא תפקיד מרכזי בבחירת מטרות אפשריות. צה״ל דוחה תיאורים מרכזיים. המחלוקת האמיתית אינה מתחילה בשאלה אם ישראל משתמשת בטכנולוגיית נתונים מתקדמת, אלא במה הטכנולוגיה הזאת מחליטה ומה עדיין מחליטים בני אדם.
כבר שם הסרט נושא מסר. „NAZA“, בעברית נז״א, הוא קיצור צבאי של „נזק אגבי“. הכוונה בסרט היא במיוחד למספר הנפגעים האזרחים האפשריים שנאמד לפני תקיפה. הערכות כאלה אינן הליך ייחודי לישראל. גם כוחות נאט״ו משתמשים בהליכים של „Collateral Damage Estimation“, או בקיצור CDE, כדי להביא בחשבון נזקים אזרחיים צפויים בבחינה הצבאית והמשפטית של תקיפה.
This is completely false.
The IDF has never planned, approved, or carried out a strike in Gaza in which 500 civilians or anything near that number were anticipated to be killed. Nor was any credible claim raised throughout the war suggesting that an IDF strike had caused… https://t.co/wFUNt7bYTM
— Israel Defense Forces (@IDF) September 13, 2026
העובדה שצבא מחשב נפגעים אזרחים אפשריים לפני תקיפה אינה מוכיחה כוונה להרוג אזרחים. המשפט ההומניטרי הבין־לאומי דורש דווקא לבחון אם הנזק האזרחי הצפוי יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והמיידי הצפוי. לכן השאלה הקשה אינה אם מעריכים נזק אגבי, אלא כיצד נוצרת ההערכה, מהי המשמעות הצבאית של המטרה ואילו סיכונים מתקבלים בסופו של דבר.
ב־11 בספטמבר 2026 הגיב צה״ל באופן רשמי ל„NAZA“. הצבא דוחה את הטענות המרכזיות ומטיל ספק במיוחד ביכולת לאמת את העדויות האנונימיות ובתיאורים של בחירת מטרות אוטומטית לכאורה.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv
24 קולות אנונימיים ונרטיב שכבר מוכר
„NAZA“ נוצר על ידי יובל אברהם ורייצ׳ל צור והוקרן בבכורה ב־10 בספטמבר בפסטיבל הסרטים הבין־לאומי בוונציה. הסרט מבוסס על שיחות עם 24 אנשים, שלפי תיאור היוצרים פעלו בצבא הישראלי או ביחידות מודיעין והחזיקו בתובנות לגבי הכנת מבצעים צבאיים. הפנים והקולות טושטשו או שונו, וזהותם אינה ניתנת לאימות פומבי.
יובל אברהם אינו רק במאי־שותף של סרט תיעודי חדש. כבר ב־3 באפריל 2024 הוא פרסם ב־+972 Magazine יחד עם Local Call את תחקיר Lavender הגדול, שבו נטען על סמך שישה מקורות אנונימיים כי הצבא הישראלי השתמש בכלי הנתונים Lavender, תחת פיקוח אנושי מועט, כדי לזהות אלפי מטרות אפשריות.
„NAZA“ ממשיך במפורש את קו התחקיר הזה. ה־Guardian מפיק את הסרט יחד עם JW Films, וג׳ונתן גלייזר משמש מפיק בפועל. בהודעה שלו עצמו מסביר ה־Guardian כי הסרט נשען על תחקירים של +972 Magazine, Local Call וה־Guardian מהשנים 2023 עד 2025.
הדבר אינו מפריך את הטענות. עם זאת, לביקורת המקורות יש לכך חשיבות: הסרט, הכתבות הקודמות וחלק מהדיווחים הנלווים אינם שלוש שרשראות ראיות בלתי תלויות זו בזו. בחלקם הם מגיעים מאותה סביבת תחקיר ומפתחים את אותה תזה בפורמטים שונים. סרט חדש עשוי לכלול חומר חדש, אך חזרה על טענה במדיום נוסף עדיין אינה הופכת אותה לאישור עצמאי.
הרשת של אברהם חוזרת לאחור
שיתוף הפעולה הפוליטי והעיתונאי של אברהם עם פעילים ועיתונאים פלסטינים לא התחיל רק עם „Lavender“. כבר ב־2019 הקים יחד עם העיתונאי אחמד אלנואוק, יליד עזה, את הפרויקט „Across the Wall“. מטרת הפרויקט הייתה לתרגם טקסטים של פלסטינים צעירים לעברית ובכך להגיע באופן ממוקד לקהל ישראלי. אלנואוק תיאר את הפרויקט בעצמו ב־2022 כניסיון לשנות את אופן הצגת הפלסטינים בתקשורת הישראלית.
הקו הפוליטי לא הוסתר. במאמר פרי עטו ב־The New Arab כתב אלנואוק כי „Across the Wall“ דוגל במפורש בפתרון של מדינה אחת כחזון הפוליטי המרכזי של הפרויקט, וכי עמדה זו משותפת לכל הצוות. מאוחר יותר תיאר אברהם את אלנואוק ב־+972 Magazine כחבר קרוב וכעמית, והזכיר כי השניים הקימו יחד את דף הפייסבוק בעברית.
לצורך ההקשר חשוב להבחין גם בין קשרים מבוססים לבין טענות מרחיקות לכת יותר. לגבי הטענה המופיעה ברשת, שלפיה אחמד אלנואוק עצמו היה חבר בחמאס, לא נמצא במקורות ציבוריים אמינים ונגישים הוכח לכך. Le Monde דיווח ב־2023 בהסתמך על תחקיר קודם שלו, כי אחיו של אלנואוק, איימן, היה חבר בגדודי עז א־דין אל־קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. אין פירוש הדבר שאחמד אלנואוק היה חבר בחמאס.
מכאן מתקבלת תמונה ברורה יותר של הרקע העיתונאי של אברהם: „NAZA“ אינו עומד בפני עצמו, אלא מגיע לאחר שנים של פרויקטים משותפים, תחקירים ופעילות תקשורתית בעלת עמדה פוליטית ברורה. הדבר אינו הופך את עבודתו לשגויה באופן אוטומטי. אך זהו חלק רלוונטי מביקורת המקורות, משום שמוצא, רשתות ותזות שכבר הוצגו משפיעים על האופן שבו יש לשקול ולבדוק באופן בלתי תלוי טענות חדשות.
לחץ בין־לאומי הוא חלק מהקו הפוליטי של אברהם
ב־13 בספטמבר 2026 הפיץ חשבון ה־X של דניאל חנוכה סרטון ישן יותר של אברהם ומסגר אותו כהאשמה ב„בגידה“. הפוסט קושר את הסרטון ישירות ל„NAZA“ וטוען כי אברהם מבקש לצמצם את פערי הכוח בין ישראל לפלסטינים, ולשם כך להפעיל לחץ בין־לאומי על ישראל. לצורך ההקשר חשוב להפריד בין המסגור הפולמוסי לבין התוכן עצמו: הסרטון אינו עוסק בהליכי מיקוד צבאיים, ב־Lavender או באישור הנטען של 500 נפגעים אזרחים צפויים. הוא עוסק בתפיסתו הפוליטית של אברהם, שלפיה לחץ חיצוני הוא מנוף להשגת פתרון מדיני.
אפשר לבסס עמדה זו באופן בלתי תלוי בפוסט הוויראלי. כבר בדצמבר 2021 כתב אברהם במאמר שתועד ב־+972 Magazine על שייח׳ ג׳ראח, שרק לחץ בין־לאומי דחוף יוכל עדיין למנוע פינוי שהיה אז צפוי. גם בבכורה של „NAZA“ בוונציה אמר אברהם, לפי Reuters, כי צדק ואחריות למותם של אזרחים בעזה תלויים גם ברצון הפוליטי של ארצות הברית ושל האיחוד האירופי.
לכן לחץ בין־לאומי אינו מניע שהוצמד בדיעבד ל„NAZA“, אלא חלק מקו פוליטי ועיתונאי שניתן לזהות לאורך זמן אצל אברהם. להערכת הסרט יש לכך שתי משמעויות: הדבר מסביר מדוע אברהם רואה במפורש בזירה הבין־לאומית מנוף פוליטי. אך הוא אינו מוכיח את הטענות הצבאיות של הסרט וגם אינו מפריך אותן. לכן יש לבחון את „NAZA“ לפי הראיות הקונקרטיות שלו, ולא לפי מחיאות כפיים, זעם או כוונתו הפוליטית של הבמאי־השותף.
הטענה בדבר 500 נפגעים אזרחים צפויים
ההאשמה הפרטנית החריפה ביותר ניתנת כיום לניסוח קונקרטי. בקטע שפורסם מתוך „NAZA“ נשאל מרואיין אנונימי מה היה המספר הגבוה ביותר של נפגעים אזרחים צפויים שאי פעם אושר לתקיפה. תשובתו היא, בתמצית, שפעם ניתן אישור ל־500.
צה״ל הגיב לכך ב־13 בספטמבר שוב ובאופן נפרד, ובפירוט רב יותר מאשר בהודעתו הראשונה על הסרט. לפי הצבא, מעולם לא תוכננה, אושרה או בוצעה תקיפה בעזה שבה צפויים היו 500 אזרחים או אפילו מספר קרוב לכך של הרוגים אזרחים. הצבא הגדיר את הטענה כשקרית והסביר כי היוצרים אינם יכולים לספק הוכחה בלתי תלויה לא לאמירה שבבסיס הטענה ולא לזהותו ולתפקידו הקונקרטי של המרואיין האנונימי.
לפיכך, לפחות בנקודה זו עומד לפנינו עימות הניתן לבדיקה ברורה: מצד אחד אמירתו של מרואיין אנונימי. מצד אחר הכחשה מפורשת של המוסד שאמור להחזיק בתוכניות מבצעיות מסוג זה. מסמכי מבצעים נגישים לציבור או ראיות בלתי תלויות אחרות שיאשרו את המספר הקונקרטי 500 אינם קיימים עד כה.
בינה מלאכותית ובחירת מטרות:
הסרט מציג מערכות אלגוריתמיות ככוח המניע את בחירת המטרות בעזה. מתועד בפומבי כי צה״ל משתמש ב־Habsora, ב־Lavender ובכלי נתונים נוספים. צה״ל מסביר כי אסור למערכות אלה לקבוע בעצמן אדם או אובייקט כמטרת תקיפה, וכי תקיפות מאושרות אך ורק בידי בני אדם.
500 נפגעים אזרחים צפויים:
מרואיין אנונימי טוען בסרט שמספר כזה אושר פעם אחת. מסמך מבצעי בלתי תלוי בנושא אינו זמין לציבור. צה״ל מצהיר במפורש כי מעולם לא תכנן, אישר או ביצע תקיפה שבה היו צפויים 500 הרוגים אזרחים או מספר קרוב לכך.
הריגה המונית מכוונת:
ההרס העצום ומספר האזרחים הגבוה שנהרגו בעזה אינם מוטלים בספק. מכאן לבדו אין נובעת מבחינה משפטית כוונה להרוג אזרחים או קביעה שמדובר ברצח עם. לכך יש תנאים משפטיים נפרדים, שאינם מוחלפים בהערכת נזק אגבי.
הרג באמצעות בינה מלאכותית בעזה: מה אומר צה״ל על הטכנולוגיה
דווקא משום כך, השאלה הפשוטה „האם ישראל משתמשת בבינה מלאכותית במלחמה?“ אינה מובילה רחוק. ישראל מאשרת בעצמה את השימוש בעיבוד נתונים מתקדם. ההרחבה הרחבה יותר של רובוטיקה ובינה מלאכותית בתוך צה״ל מתועדת אף היא בפומבי. כבר ב־18 ביוני 2024 פרסם צה״ל תיאור מפורט של השימוש בטכנולוגיות נתונים בניתוח מודיעין. בין היתר היא מתארת את הבסורה ואת לאבנדר.
לפי תיאור זה, הבסורה מאחדת מידע מודיעיני קיים ממקורות שונים ומפנה אנליסטים לנתונים שעשויים להיות רלוונטיים לחקירתם. הצעת המערכת אינה יכולה להספיק לבדה כדי להכריז על אובייקט כמטרה צבאית. הזיהוי חייב להתבצע בידי אנליסט אנושי שעבר הכשרה, ולאחר מכן לקבל אישור מקצין מודיעין מוסמך.
צה״ל מתאר את לאבנדר כמאגר נתונים שמסדר ומקשר מידע קיים על חברים אפשריים בארגוני טרור. גם כאן הצבא מציין במפורש שהוספת אדם למאגר אינה מספיקה לבדה כדי לזהותו כגורם צבאי שניתן לתקוף. ההחלטה על תקיפה נתונה בסופו של דבר בידי מפקד מבצעי.
זהו תיאור נוהל שפורסם וניתן לאימות. הוא אינו מוכיח שכל חייל וכל יחידה צייתו לכללים הללו בכל שלב של המלחמה. עם זאת, איכות הראיות שלו שונה מזו של טענה שאינה ניתנת לאימות בדבר מה שהנהלים הרשמיים כביכול קבעו באופן עקרוני.
הערכה אינה עדיין הפרת חוק
נאט״ו כוללת את „הערכת הנזק המשני“, ובקיצור CDE, בדוקטרינת התכנון המשותפת שלה למטרות AJP-3.9, במפורש כחלק מתכנון מטרות צבאיות. מבחינה משפטית, עצם קיומה של הערכה כזו אינו הקובע. לפי כללי המשפט ההומניטרי הבין־לאומי, מתכננים צבאיים חייבים לבחון אם הנזקים האזרחיים הצפויים יהיו מופרזים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והמיידי, ואילו אמצעי זהירות אפשריים ניתן לנקוט.
המשפט ההומניטרי הבין־לאומי אינו קובע בעניין זה גבול מתמטי קשיח. עשרה, עשרים או מאה נפגעים אזרחיים צפויים אינם חוקיים או בלתי חוקיים באופן אוטומטי רק בשל מספרם. הקובע הוא המטרה הצבאית הקונקרטית, היתרון הצבאי הצפוי, החלופות הזמינות, אמצעי הזהירות האפשריים והמידע שעמד באופן סביר לרשות מקבלי ההחלטות באותו זמן.
המחלוקת הרצינית מתחילה בשבועות הראשונים של המלחמה
הדבר אינו מעלים את הביקורת על ניהול המלחמה של ישראל באותה עת. תחקיר מקיף של „ניו יורק טיימס“, שעליו דיווחה רויטרס בדצמבר 2024, הגיע למסקנה שצה״ל שינה את כללי הפעולה שלו מיד לאחר 7 באוקטובר ואישר סיכונים גבוהים יותר לאזרחים. הדיווח תיאר, בין היתר, מרחב גדול יותר לקבלת החלטות בתקיפות ומקרים שבהם נטען כי התקבלו סיכונים אזרחיים גבוהים במסגרת המאבק בחברי חמאס בכירים.
הצה״ל השיב לכך בפירוט בינואר 2025. הוא אישר שהוראות מבצעיות הותאמו לאחר מתקפת חמאס, לנוכח המצב הצבאי המיידי, אך דחה את התיאור של אישור גורף למספרי נפגעים מסוימים. ספים שונים קבעו, בין היתר, איזו דרגת פיקוד חייבת לאשר תקיפה. לפי הצגת הדברים של צה״ל, בדיקת מידתיות פרטנית עדיין נדרשה בכל תקיפה ותקיפה.
המחלוקת הזאת רצינית בהרבה מעצם הקביעה שמאגר נתונים קיים. השאלה היא אם הספים לסיכונים אזרחיים מקובלים השתנו באופן ניכר בשלב הראשון של המלחמה, כיצד השינויים הללו פעלו בפועל, ואם כל מנגנוני הבקרה שנקבעו אכן פעלו תחת לחץ הזמן העצום.
ראוי לציין גם נקודה נוספת מתשובת צה״ל מ-2025. „ניו יורק טיימס“ ציטט דברים של שלושה קצינים, שלפיהם ביחידות אחרות מסוימות אנשים טופלו כלוחמים מאומתים כבר כאשר הופיעו ברשומות של לאבנדר. צה״ל מסר כי מקרים כאלה אינם מוכרים לו. עם זאת, הוא הוסיף שהתנהלות כזו הייתה מפרה את הנהלים הפנימיים שלו.
המלחמה לא החלה במאגר נתונים של בינה מלאכותית
גם נקודת הפתיחה של המלחמה חשובה להבנת ההקשר. העימות הצבאי הנוכחי החל לאחר הטבח שהובילה חמאס ב-7 באוקטובר 2023, שבו נהרגו בישראל כ-1,200 בני אדם ויותר מ-250 בני אדם נלקחו כבני ערובה לרצועת עזה. במקביל, ערים בישראל הופגזו בכבדות ברקטות.
נקודת פתיחה זו אינה מצדיקה אוטומטית כל החלטה צבאית מאוחרת יותר. עם זאת, היא מסבירה מדוע ישראל פעלה מ-7 באוקטובר לא בסבב עזה מוגבל ושגרתי, אלא במלחמה נגד ארגון שבנה במשך שנים תשתית צבאית באזור המאוכלס בצפיפות קיצונית.
עד כמה היו המבנים הצבאיים והאזרחיים סמוכים זה לזה במקרים מסוימים, הראה מקרה קונקרטי ביוני 2025. רויטרס דיווחה ב-8 ביוני על ביקור במתחם מנהרות שצה״ל חשף מתחת לבית החולים האירופי בחאן יונס. קבוצה קטנה של עיתונאים זרים הוכנסה למנהרה. לפי דיווח רויטרס, הכניסה הייתה ממש מתחת לחדר המיון של בית החולים. צה״ל הגדיר את המתקן כמפקדת חמאס ומסר כי במקום נמצאו, בין היתר, כלי נשק, תחמושת, מזומנים ומסמכים. במקום נמצאו גם גופותיהם של מוחמד סינוואר ושל מפקד חמאס הבכיר מוחמד שבאנה.
רויטרס מציינת במקביל כי במהלך המלחמה האשימה ישראל שוב ושוב בתי חולים או מתקנים אזרחיים אחרים בשימוש צבאי בידי חמאס, חמאס הכחיש שוב ושוב טענות אלה, ולא כל טענה ישראלית אושרה באופן עצמאי. עם זאת, המנהרה שמתחת לבית החולים האירופי אינה טענה מופשטת: עיתונאים זרים סיירו בעצמם במתקן שנחשף.
עבור בחינת המידתיות, סביבה כזו משנה באופן ניכר את המצב המבצעי. מטרה צבאית אינה מאבדת אוטומטית את מעמדה רק משום שהיא נמצאת בתוך תשתית אזרחית או מתחתיה. במקביל, ישראל עדיין מחויבת להימנע ככל האפשר מנזק לאזרחים או לצמצמו, ולהימנע מתקיפה אם הנזק האזרחי הצפוי יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי הצפוי.
24 מקורות אנונימיים הם חומר, לא תו איכות
זהות המרואיינים ב„NAZA“ מוגנת. בעבודה תחקירית הדבר עשוי להיות הכרחי. אולם להערכת האמירות נוצר מכך קושי בלתי נמנע: גורמים מבחוץ אינם יכולים לבדוק בעצמם את דרגתם, תפקידם המדויק, תקופת שירותם, ידיעתם הישירה או גישתם לדרגי קבלת ההחלטות המתוארים.
צה״ל תוקף בדיוק נקודה זו. לפי תגובתו מ-11 בספטמבר, אמירות מסוימות עסקו באסטרטגיה לאומית או צבאית, אף שלדעת הצבא התפקידים שתוארו של המרואיינים לא אפשרו להם תובנה מקבילה. אמירות אחרות תיארו תהליכים שבהם אנשי אמ״ן כלל לא היו מעורבים בתפקיד הנטען.
טענות כאלה אינן מפריכות מקורות אנונימיים באופן אוטומטי. עם זאת, הן מונעות את ההתייחסות לאמירותיהם כאל עובדות שאושרו באופן עצמאי רק בשל מספרם. הקובע הוא אם מסמכים, נהלים ידועים, נתוני פעילות קונקרטיים או מקורות נוספים ובלתי תלויים תומכים באותה טענה.
המשפט הבין־לאומי אינו מצב רוח
הדיון בהרג באמצעות בינה מלאכותית בעזה נעשה בעייתי במיוחד כאשר מונחים צבאיים ומשפטיים נדחפים זה לזה. נזק משני צפוי פירושו בראש ובראשונה שבתקיפה נגד מטרה צבאית נחזים נזקים בלתי מכוונים לאזרחים. עצם קיומו של ערך כזה עדיין אינו מוכיח הרג מכוון.
מן הצד האחר, הכינוי „נזק משני“ אינו הופך תקיפה לחוקית באופן אוטומטי. תקיפה עלולה להפר את המשפט ההומניטרי הבין־לאומי אם המטרה לא הייתה צבאית, אם הנזקים האזרחיים הצפויים היו מופרזים, אם אמצעי זהירות זמינים לא ננקטו או אם הופרו כללי הגנה אחרים. שאלות כאלה חייבות להיבחן לפי התקיפה הקונקרטית.
כך גם לגבי המונח רצח עם. מספר נפגעים גבוה, הרס נרחב וסבל אנושי כבד אינם כשלעצמם זהים להוכחה המשפטית הספציפית של כוונה לרצח עם. מי שמשתמש במונח הזה חייב להיבחן מול דרישותיו המשפטיות. הערכת נזק משני אינה מחליפה הוכחה זו — לא לכיוון האחד ולא לכיוון האחר.
השאלה הקשה יותר מתחילה אחרי האלגוריתם
לצד כל הביקורת על ההקצנה בסרט, נותרת שאלה רצינית. מערכת מחשב אינה חייבת להפעיל תקיפה בעצמה כדי להשפיע במידה ניכרת על החלטות אנושיות. כאשר אנליסטים אינם יכולים לעבור ידנית על כמויות גדולות של נתונים ומערכות טכנולוגיות ממיינות מראש, משקללות ומחברות מידע, הארכיטקטורה שלהן משפיעה בהכרח על מה שאדם רואה תחילה ועל מה שהוא מפנה אליו את תשומת לבו.
בדיוק משום כך יש להבחין בין כמה שלבים: איסוף נתונים, איחוד מידע קיים, תיעדוף אינדיקציות אפשריות, זיהוי אנושי של מטרה צבאית, בדיקת מידתיות ולבסוף ההחלטה על התקיפה. מי שמסכם את כל השלבים תחת התווית „בינה מלאכותית בוחרת מטרות“ יוצר כותרת קליטה מתוך תהליך מורכב, אך עדיין לא תיאור מדויק.
לפי נהלי צה״ל הזמינים לציבור, בין הכלים הטכנולוגיים לבין תקיפה מתקבלות כמה החלטות אנושיות. עצם קיומו של נוהל אינו יכול להוכיח שהבקרות הללו נשמרו בכל יחידה ובכל עת. אך גם לטענה בדבר תהליך הרג שיטתי ואוטומטי נדרש יותר מאמירות אנונימיות ומחזרה על טענות שכבר נודעו.
ונציה יכולה להעניק פרסים לסרטים, לא לבדוק תיקי פעילות
„NAZA“ קיבל ב-12 בספטמבר את הפרס המיוחד של חבר השופטים בפסטיבל הסרטים של ונציה, והקהל קיבל אותו במחיאות כפיים ממושכות בעמידה. בכך כבר כעת יש לסרט השפעה פוליטית ותקשורתית ניכרת.
על כוחן הראייתי של טענותיו הצבאיות הדבר אומר מעט. חבר שופטים של פסטיבל מעריך עבודה קולנועית ואמנותית. הוא אינו בודק תיקי פעילות סודיים, לוחות שירות, תיקי מטרות או שרשראות פיקוד. מחיאות כפיים בפסטיבל יכולות להראות עד כמה נרטיב משפיע. הן אינן יכולות לקבוע אם תקיפה מסוימת, שבה נצפו 500 נפגעים אזרחיים, אושרה אי פעם.
מן הצד האחר, גם הצהרת צה״ל אינה מייתרת אוטומטית כל ביקורת. כאשר טענות קונקרטיות נגד פעילויות מסוימות מתועדות באופן מבוסס, יש לחקור אותן. הצבא עצמו מצהיר כי יש לדווח על הפרות חוק חשודות וכי הן ייבדקו באמצעות מנגנוני החקירה ואכיפת החוק שלו.
המחלוקת סביב „NAZA“ אינה מתחילה בעצם קיומה של טכנולוגיית נתונים ישראלית. קיומה מתועד. השאלה המכרעת היא אילו החלטות המערכות האלה מכינות, אילו אנשים בודקים אותן, אילו ספים חלו בשלב הראשון של המלחמה והאם הבקרות המחייבות קוימו בפועל המבצעי הספציפי. בדיוק לשם כך נדרשות ראיות, ולא רק סרט מרשים.
„NAZA“ מעלה שאלות חמורות בנוגע לאופן ניהול המלחמה של ישראל. אך הסרט אינו עונה עליהן רק משום ש-24 קולות אנונימיים מתארים את אותו כיוון כללי. במיוחד הטענה בדבר 500 קורבנות אזרחיים צפויים דורשת יותר מהצהרה שאי אפשר לאמת, לאחר שצה״ל הכחיש אותה במפורש ובאופן קונקרטי. מי שרוצה לבדוק את הטענה בדבר הרג באמצעות בינה מלאכותית בעזה, צריך אפוא לבחון את המקום שבו מתנהל העימות האמיתי: את הכללים, את השינויים בהם לאחר 7 באוקטובר, את הפיקוח האנושי ואת ההחלטות הקונקרטיות שמאחורי תקיפות בודדות. כל השאר מייצר בעיקר אפקט. ונציה היא מקום מצוין לכך, אך היא אינה בדיקת עובדות.
ℹ️ בסיס העובדות ומקורות ראשוניים לכתבה 📑
▶️ צה״ל:
תגובת דובר צה״ל בעקבות פרסום הסרט „NAZA“
התייחסות רשמית מ-11 בספטמבר 2026 למקורות האנונימיים, לטענות בדבר בינה מלאכותית, לאמירות המשפטיות ולאישור האנושי של תקיפות.
▶️ צה״ל:
השימוש של צה״ל בטכנולוגיות נתונים בעיבוד מודיעין
הצגה מפורטת מ-18 ביוני 2024 של „חבסורה“, „לבנדר“, זיהוי מטרות אנושי, הערכת נזק אגבי ואישור צבאי לתקיפות.
▶️ צה״ל:
שיטות צה״ל לסימון מטרות בשבועות הראשונים של מלחמת חמאס–ישראל
התייחסות מ-26 בינואר 2025 לשינויים בתקנות לאחר 7 באוקטובר, לספי הסיכון לאזרחים, ל„לבנדר“ ולהפרות אפשריות של נהלים פנימיים.
▶️ מגזין +972 / Local Call:
„לבנדר“: מכונת הבינה המלאכותית שמכוונת את מסע ההפצצות של ישראל בעזה
התחקיר המקורי של יובל אברהם מ-3 באפריל 2024, שעל נושאיו ועל סביבת מקורותיו „NAZA“ נשען במפורש.
▶️ הגרדיאן:
NAZA – סרט חדש בבימויים של יובל אברהם ורחל צור, בהפקת הגרדיאן
הודעת הפקה הכוללת פרטים על הפקת הגרדיאן, על המפיק בפועל ג׳ונתן גלייזר ועל הקשר לתחקירים קודמים של +972, Local Call והגרדיאן.
▶️ דניאל הנוקה / X:
פוסט מ-13 בספטמבר 2026 ובו קטע וידאו ישן יותר של יובל אברהם
דוגמה למסגור הפוליטי העכשווי של הקטע בעקבות הפרס בוונציה. הטקסט הנלווה מכנה את אברהם „בוגד“ ומקשר את דרישתו ללחץ בינלאומי ל„NAZA“.
▶️ מגזין +972:
ישראל צפויה לגרש את משפחת שייח׳ ג׳ראח בשנה החדשה
כתבה מאת יובל אברהם ואורן זיו משנת 2021. היא מתעדת כתבה קודמת של אברהם, שבה הוא דורש במפורש לחץ בינלאומי דחוף.
▶️ The New Arab:
מעבר לחומה: תפקידם של סיפורים פלסטיניים בעברית
כתבה מאת אחמד אלנאוק משנת 2022 על הקמת „Across the Wall“ במשותף, על כיוון הפרויקט ועל הפתרון של מדינה אחת שבו דוגלים במפורש.
▶️ מגזין +972:
„מפעל חיסולים המוני“: בתוך ההפצצה המחושבת של ישראל בעזה
יובל אברהם מכנה בו את אחמד אלנאוק חבר קרוב ועמית, ומפנה להקמה המשותפת של דף הפייסבוק העברי „Across the Wall“.
▶️ לה מונד:
העיתונאי הפלסטיני אחמד אלנאוק, המתגורר בלונדון, איבד יותר מ-21 מבני משפחתו בעזה
דיוקנו של אחמד אלנאוק. לה מונד מתאר אותו כעיתונאי ומדווח כי אחיו איימן היה, לאחר תחקיר קודם, חבר בגדודי עז א-דין אל-קסאם.
▶️ משרד ההגנה הבריטי / נאט״ו:
הדוקטרינה המשותפת של בעלות הברית לתכנון מטרות משותף (AJP-3.9)
דוקטרינת נאט״ו לתכנון מטרות משותף, הזמינה לציבור. הפרסום מציין במפורש את „הערכת הנזק האגבי“ כחלק מדוקטרינת סימון המטרות.
▶️ הוועד הבינלאומי של הצלב האדום:
שאלות נפוצות: המשפט ההומניטרי הבינלאומי והסלמת הסכסוך במזרח התיכון
הסבר על הכללים הנוגעים להבחנה, מידתיות, נזק אזרחי צפוי ואמצעי זהירות בתקיפות.
▶️ רויטרס:
הצבא הישראלי הקל את כללי הפתיחה באש בתחילת המלחמה בעזה, כך מדווח הניו יורק טיימס
סיכום תחקיר הניו יורק טיימס על שינויים בכללי ההפעלה ועל העלאת ספי הסיכון לאזרחים בשלב הראשון של המלחמה.
▶️ רויטרס:
ישראל חושפת מנהרה מתחת לבית חולים בעזה וטוענת שגופתו של אחיו של סינוואר נמצאה שם
דיווח מ-8 ביוני 2025 על ביקור עיתונאים זרים במתחם מנהרות מתחת לבית החולים האירופי בח׳אן יונס ועל הממצאים שתועדו שם על ידי צה״ל.
▶️ רויטרס:
מדליפים ישראלים מפרטים בסרט בוונציה את מספר האזרחים שנהרגו בעזה
דיווח על הבכורה, על 24 המרואיינים האנונימיים, על הטענות המרכזיות בסרט ועל אמירתו של אברהם, שלפיה האחריות תלויה גם ברצון הפוליטי של ארצות הברית והאיחוד האירופי.
▶️ The Times of Israel:
צה״ל מכחיש את הטענה בסרט התיעודי החדש „NAZA“, שלפיה תכנן תקיפה בעזה עם 500 הרוגים אזרחים
תיעוד ההכחשה הקונקרטית המאוחרת יותר של צה״ל לטענה בדבר 500 הרוגים אזרחים צפויים.
▶️ רויטרס:
רשימת הזוכים בפסטיבל הסרטים בוונציה 2026
תיעוד הענקת פרס חבר השופטים המיוחד ל„NAZA“ ב-12 בספטמבר 2026.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu עומד על תחקיר קפדני ועל תיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור מקולקל? שלח לי את ההערה שלך. אם אפשר, נא לצרף מקור שניתן לאמת.
