מלחמת המנהרות בעזה: התמונות מרצועת עזה מציגות חורבן שאין להמעיט בו, אך גם אסור לנתק אותו מההקשר הצבאי שלו. שכונות עירוניות שלמות נהרסו, יותר מ־370,000 יחידות דיור ניזוקו או נהרסו, ותשתיות אזרחיות נפגעו בהיקף שקשה כמעט לתאר. אולם ממראה ההריסות לבדו אי אפשר להסיק לא את הסיבה לכל הרס ולא את אופי הלחימה שקדמה לו.
מי שרוצה להבין מדוע עזה נראית כיום כך, חייב אפוא להביט מעבר להריסות הנראות לעין. חמאס ניהל את מלחמתו מתוך סביבה אזרחית צפופת אוכלוסין, ושילב מנהרות, אזורי מגורים, מבני ציבור ורחובות שלמים במערכת הצבאית שלו. השילוב התת־קרקעי והעל־קרקעי הזה הוא אחד הגורמים המרכזיים שיש להביא בחשבון כאשר מסבירים את היקף ההרס.
ההרס הנראה לעין והמלחמה הבלתי נראית
בתצלומי לוויין המצב נראה חד־משמעי: גגות חסרים, בנייני מגורים קרסו, ורחובות נעלמו מתחת להריסות. ה־מרכז הלוויינים של האו״ם UNOSAT תיעד עד אוקטובר 2025 נזקים בחלק גדול מהמבנים שנבדקו.
מתמונות כאלה נגזרת לעיתים קרובות מיד הטענה שישראל הרסה את עזה ללא הבחנה או מתוך נקמה. אולם תמונת נזק מראה בשלב הראשון רק שמבנה ניזוק או נהרס. היא אינה מראה מה היה בו קודם לכן, אם התנהלו לחימה בתוך המבנה או מתחתיו, אם אוחסנו בו נשק או מטעני חבלה, אם עברה בו מנהרה, או מה היה המצב הצבאי בעת ההרס.
בהתאם לכך, הסיבות לנזקים מגוונות. הן כוללות תקיפות אוויריות, הפגזות ארטילריה וטנקים, לחימה בשטח בנוי, פיצוצים מבוקרים, עבודות דחפורים, מחסני תחמושת שהתפוצצו, מלכודות נפץ וכן פגיעה במתקנים תת־קרקעיים.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivמערכת המנהרות כמרכיב מעצב של המלחמה
הרשת התת־קרקעית של חמאס אינה תופעת שוליים. ניתוח שפורסם בספטמבר 2025 על ידי המרכז להפקת לקחים עבור צבא היבשה של צבא ארצות הברית מגדיר את מערכת המנהרות כמאפיין מעצב של המלחמה.
בהסתמך על דיווחים שפורסמו, הניתוח מציין אורך כולל מוערך של 350 עד 450 מייל, כלומר כ־560 עד 725 קילומטרים, וכן כ־5,700 פירי מנהרות. המספרים הם הערכות המבוססות על דיווחים שפורסמו, ולא מדידה מלאה של כלל רשת המנהרות. עם זאת, כבר סדר הגודל שלהם מראה שלא מדובר בכמה מקלטים או מעברים בודדים.
למנהרות היו תפקידים צבאיים מרכזיים. הן מילאו תפקידים שלמענם צבא קונבנציונלי על פני הקרקע היה זקוק לכבישים, מחנות, מחסנים, נתיבי אספקה ומפקדות. באמצעותן ניתן היה להעביר לוחמים, לשנע נשק, להכין מתקפות רקטות, לארגן מארבים ולחדור מחדש לאזורים שכבר טוהרו. מתקנים עמוקים יותר כללו, לפי הניתוח של צבא ארצות הברית, מרכזי פיקוד, חדרי שינה ומחסנים.
הקשר שלהן לבנייה היה מכריע. פתחי מנהרות יכלו להיות מוסתרים בתוך מבנים או לצדם. כך הפכו הלחימה על פני הקרקע והלוחמה התת־קרקעית לבלתי ניתנות כמעט להפרדה. צבא ארצות הברית מציין במפורש כי השילוב הזה הקשה על הלחימה במנהרות, וכי לנטרולן באזורים בנויים בצפיפות עלולות להיות השלכות משמעותיות על מבנים ותשתיות.
הסרטון הבא מציג באופן הממחיש את הקשר בין הבנייה שעל פני הקרקע לבין התשתית התת־קרקעית, ובכך מבהיר בעיה מרכזית במלחמה זו.
סביבה אזרחית כמערכת צבאית
חמאס לא נלחם מתוך שטח צבאי מבודד. לפי תיעוד ישראלי, נשק, פירי מנהרות, מתקני פיקוד, מלכודות נפץ ונתיבי נסיגה נמצאו שוב ושוב באזורי מגורים ובסמיכות מיידית למתקנים אזרחיים.
ה־צה״ל מתאר את השימוש הצבאי באזורים אזרחיים כרכיב מרכזי באסטרטגיית חמאס. דפוס זה עולה בקנה אחד עם הממצאים על רשת המנהרות רחבת ההיקף ועם ניתוחים צבאיים של הלחימה התת־קרקעית.
באפריל 2025 דיווח צה״ל, למשל, כי ברפיח נמצאו כלי נשק בשקים שסומנו בסימון של אונר״א. אתר הממצא היה במרחק של כ־80 מטרים ממבנה ששימש בעבר כבית ספר, ובמרחק של כ־100 מטרים מבית חולים לשעבר. באותה פעולה נוטרלו גם כמה בתים שהיו ממולכדים במטעני חבלה.
ה־דוח הפעולה של צה״ל כולל חומר מצולם ונתונים קונקרטיים על אתרי הממצאים. הוא מציג באופן מובהק את הסכנות שעמן התמודדו הכוחות הישראליים באזורים בנויים בצפיפות.
ℹ️ מה מסיק צבא ארצות הברית מעזה
צבא ארצות הברית אינו מעריך את הלחימה התת־קרקעית כמשימה מיוחדת ונפרדת. במקום זאת, הניתוח שלו מגיע למסקנה שהקרבות מעל הקרקע ומתחתיה היו קשורים זה בזה באופן הדוק. הכוחות נדרשו לאבטח בו־זמנית מבנים, רחובות ומנהרות, בעוד שלוחמי חמאס יכלו להשתמש בנתיבים תת־קרקעיים לתנועה, אספקה, מארבים וחדירה מחדש.
שימוש צבאי ומגנים אנושיים
השימוש הצבאי במרחבים אזרחיים והמונח המשפטי ״מגן אנושי״ אינם זהים לחלוטין. כדי לסווג מצב כמגן אנושי מבחינה משפטית, יש לבחון אם נוכחותם או תנועתם של אזרחים מנוצלות במכוון כדי להגן על מטרות או פעולות צבאיות.
הבחנה מושגית זו אינה משנה את הבעיה הבסיסית באסטרטגיה של חמאס. מי שמשלב מנהרות, מחסני נשק, עמדות ירי או פתחים צבאיים במרחבים אזרחיים צפופי אוכלוסין, מחבר את המערכת הצבאית שלו ישירות לסביבת האוכלוסייה האזרחית.
כך הסיכונים לאזרחים גדלים במידה ניכרת. במקביל, ההפרדה בין תשתית אזרחית לבין מטרות צבאיות נעשית קשה בהרבה עבור הצד היריב.
לכן יש להשתמש במונח ״מגנים אנושיים״ במקומות שבהם ניתן להוכיח את השימוש המכוון באזרחים הנדרש לכך. השילוב הצבאי בתוך אזורים אזרחיים נותר, בלי קשר לכך, גורם מרכזי להבנת המלחמה בעזה.
מתי בית מגורים יכול להפוך למטרה צבאית
המשפט ההומניטרי הבין־לאומי מבחין בין אובייקטים אזרחיים לבין מטרות צבאיות. בתי מגורים, בתי ספר, מתקנים רפואיים ומקומות תפילה הם ככלל אובייקטים אזרחיים.
ה־הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום קובע ככלל יסוד שעל הצדדים לסכסוך להבחין בין אובייקטים אזרחיים לבין מטרות צבאיות.
עם זאת, מבנה אזרחי יכול לאבד את הגנתו מפני תקיפה ישירה אם נעשה בו שימוש צבאי בפועל. כך יכול להיות, למשל, כאשר מבנה משמש כעמדת ירי, מחסן נשק, מתקן פיקוד או גישה למנהרה צבאית, ונטרולו מספק יתרון צבאי קונקרטי.
הגדרה זו נובעת מ־סעיף 52 לפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז׳נבה.
כאשר קיים ספק אם מבנה ששימש בדרך כלל לצרכים אזרחיים אכן משמש למטרות צבאיות, יש להניח ככלל שהוא משמש לצרכים אזרחיים. לכן לא המראה המקורי של המבנה הוא הקובע, אלא תפקודו בפועל במצב הצבאי הקונקרטי.
בית מגורים אינו נותר אפוא, בלי קשר לשימוש שנעשה בו בפועל, אובייקט אזרחי טהור באופן אוטומטי. אם הוא הופך לחלק ממבצעים צבאיים, הערכתו המשפטית משתנה.
על תקיפות חלים עדיין עקרונות ה־הבחנה, מידתיות וזהירות. ה־הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום מסביר את העקרונות האלה ככללים מרכזיים של הלחימה.
מכאן שהמסגרת המשפטית ברורה: הגורמים המכריעים הם השימוש הקונקרטי באובייקט, היתרון הצבאי והמידע שהיה זמין בעת המבצע. תצלום לוויין של ההריסות המאוחרות יותר אינו יכול לשחזר את הגורמים האלה.
מדוע צבאות מפוצצים מבנים באופן מבוקר
לפיצוצים מבוקרים יש תפקידים צבאיים קונקרטיים בלחימה בשטח בנוי ובמנהרות. הם יכולים לקבור פתחי מנהרות, לגרום לקריסת חללים תת־קרקעיים, לסלק מלכודות נפץ, להשמיד מחסני נשק או למנוע ממבנה שכבר טוהר לשמש שוב כעמדת ירי.
עבור חיילים, פיצוץ עשוי להיות גם בטוח בהרבה מהתקדמות מחודשת מחדר לחדר. במבנה ממולכד, כל דלת, גרם מדרגות או קיר עלולים להפוך למלכודת. בית שנראה מאובטח יכול להיפרץ מחדש דרך מנהרה. מרתף יכול לשמש גישה למארב, בעוד שיורים ממבנים סמוכים משגיחים על רחוב.
ה־המכון ללוחמה מודרנית תיאר כבר לפני תחילת המתקפה הקרקעית הגדולה את השילוב בין בנייה צפופה, מנהרות, מארבים ומלכודות נפץ כאחד האתגרים הגדולים ביותר עבור כוחות הקרקע הישראליים.
על רקע זה, הרס מבוקר של מבנים מסוכנים אינו פעולה בלתי מוסברת או פעולה המיוחדת לישראל, אלא חלק מההיגיון הצבאי של לחימה נגד עמדות מבוצרות, ממולכדות ומחוברות זו לזו מתחת לפני הקרקע.
הסרטון הבא מציג פיצוצים מבוקרים במסגרת פעולות קרקעיות ישראליות וממחיש שיטה זו.
מלכודות נפץ והמאבק על אזורים שכבר טוהרו
הלחימה בשטח בנוי בעזה לא התנהלה בקו ישר. אזורים נכבשו, ננטשו ולאחר מכן נכבשו מחדש. לוחמי חמאס יכלו להשתמש במנהרות כדי להופיע מאחורי הקווים הישראליים או לחזור לאזורים שטוהרו קודם לכן.
כתוצאה מכך, מבנה שכבר נסרק או אובטח יכול היה לשמש מאוחר יותר שוב כעמדה, כמחסן נשק או כמלכודת.
צה״ל דיווח שוב ושוב על בתים ממולכדים ועל מחסני נשק מוסתרים. הדבר תואם את התועלת הטקטית של מערכת המנהרות, שאותה מתאר גם צבא ארצות הברית: חמאס יכול היה לנוע מתחת לפני הקרקע, להכין תקיפות, לסגת ולהופיע מחדש במקום אחר.
עבור החיילים הישראלים משמעות הדבר הייתה ששליטה חד־פעמית במבנה לא בהכרח הספיקה. היה צורך לפקח על מבנים מסוכנים, לסרוק אותם מחדש או להפוך אותם לבלתי שמישים לצמיתות.
לכן אי אפשר לבחון את הרס המבנים האלה באופן רציני בלי להביא בחשבון את ההקשר הטקטי של מנהרות, מלכודות נפץ, מארבים וחדירה מחדש.
כאשר השמדת מנהרות פוגעת בפני השטח
לא ניתן להשמיד מתקנים תת־קרקעיים בלי להשפיע על הקרקע שמעליהם. היקף הנזק תלוי בעומק, בשיטת הבנייה, בתכונות הקרקע, בשיטה שבה נעשה שימוש ובמרחק מהבנייה הסובבת.
הניתוח של צבא ארצות הברית מונה שיטות שונות לנטרול מנהרות, ובהן קריסה מכנית, מטעני חבלה מבוקרים, חומרי חסימה ותחמושת מיוחדת.
במיוחד באזורים צפופי בנייה, אמצעים כאלה אינם יכולים להישאר מבודדים מתחת לקרקע. כאשר מנהרה קורסת, יסודות עלולים לשקוע, כבישים להינזק או מבנים סמוכים להיפגע.
אין פירוש הדבר שכל מבנה שניזוק עמד מעל מנהרה. אך אין פירוש הדבר גם שלמלחמת המנהרות אין כל משמעות למראה הנזק הנראה לעין.
מי שמעריך את פני השטח של עזה בלי להביא בחשבון את התשתית הצבאית שמתחתיהם, מתבונן פשוטו כמשמעו רק במחצית משדה הקרב.
הסרטון הבא מציג את הלחימה בתשתית תת־קרקעית וממחיש מדוע לפעולות מתחת לאדמה עלולות להיות השלכות על מבנים ועל כבישים בפני השטח.
למלחמה עירונית אין קו הפרדה נקי
באזורים צפופי בנייה, המבנים עצמם הופכים לגורמים טקטיים. הם מספקים מחסה והסתרה, מגבילים נתיבי תנועה, מאפשרים מארבים ויכולים להיות מחוברים זה לזה באמצעות פריצת פתחים בקירות או מנהרות.
כלי רכב פורצים קירות כדי לעקוף רחובות צרים או ממולכדים. הפגזות עלולות לגרום לפיצוצי משנה כאשר תחמושת או דלק נמצאים בתוך מבנה. קריסת בית עלולה לגרום נזק למבנים סמוכים.
מראות הרס דומים נוצרו גם במוסול וברקה במהלך הלחימה נגד המדינה האסלאמית המכונה כך.
הדבר חיוני להבנת התמונה. הרס מסיבי אינו מאפיין ייחודי לישראל. הוא נמנה עם התוצאות המוכרות של לוחמה עירונית מודרנית, כאשר ארגון נחות מבחינה צבאית נלחם מתוך עיר צפופת בנייה, משלב עמדות בתוך המרקם הבנוי ומשתמש בתשתית תת־קרקעית.
הModern War Institute הגדיר משום כך את עזה כבר בשלב מוקדם כדוגמה קשה במיוחד ללוחמה עירונית מודרנית.
לעזה יש גם מאפיינים ייחודיים נוספים. צפיפות האוכלוסייה, המרחב המצומצם, מספר העקורים, משך המלחמה הארוך ובעיקר ההיקף החריג של מערכת המנהרות החריפו במידה ניכרת את תנאי שדה הקרב הזה.
היקף ההרס
היקף הנזק עצום. המרכז הלוויינים של האו״ם UNOSAT הגיע, על סמך תצלומים מ־11 באוקטובר 2025, למסקנה שכ־81 אחוזים מכלל המבנים שתועדו ברצועת עזה ניזוקו .
UNOSAT זיהה 123,464 מבנים שנהרסו, 17,116 שניזוקו קשות, 33,857 שניזוקו במידה בינונית ו־23,836 שניזוקו ככל הנראה. בסך הכול תועדו 198,273 מבנים שנפגעו. ההערכה התבססה על תצלומי לוויין, ובאותו זמן עדיין לא אושרה באמצעות בדיקות מקיפות בשטח.
ההערכת הנזקים והצרכים המשותפת של האיחוד האירופי, האו״ם והבנק העולמי מ־20 באפריל 2026 מעריכה את הנזק הפיזי הישיר ב־35.2 מיליארד דולר אמריקאי.
על כך מתווספים הפסדים כלכליים וחברתיים מוערכים בסך 22.7 מיליארד דולר. לצורך שיקום והתאוששות מוערכים במשך עשר שנים כ־71.4 מיליארד דולר . ההערכה מונה גם יותר מ־371,000 יחידות דיור שניזוקו או נהרסו.
⚠️ הרס אינו הוכחה משפטית אוטומטית
תצלומי לוויין וסטטיסטיקות נזק מתעדים את היקף ההרס. אולם הם אינם מתעדים באופן אוטומטי את הסיבה הצבאית לו או את מצב הלחימה הקונקרטי. מי שמסיק ממספר המבנים ההרוסים באופן ישיר על תקיפות חסרות הבחנה, נקמה או כוונה מסוימת, קורא בתמונות מידע שאינן מכילות בעצמן.
7 באוקטובר ואחריות חמאס
נקודת המוצא של המלחמה הזאת אינה יכולה להיעלם מן הניתוח של ההרס. ב־7 באוקטובר 2023 תקפו חמאס וארגוני טרור פלסטיניים נוספים יישובים ישראליים ובסיסים צבאיים.
הועדת החקירה של האו״ם קבעה כי אזרחים הותקפו ונהרגו במכוון, בני אדם עברו התעללות ובני ערובה נחטפו לרצועת עזה. הוועדה הגדירה הרג מכוון, לקיחת בני ערובה ומעשים נוספים כפשעי מלחמה.
ישראל הגיבה לכך במטרה המוצהרת לרסק את היכולות הצבאיות של חמאס ולסלק את האיום שהוא יצר.
חמאס כבר שילב בשלב זה, במשך שנים, את התשתית הצבאית שלו עמוק בתוך הסביבה האזרחית של עזה. מערכת המנהרות הנרחבת חיברה בין אזורי מגורים, כבישים ומבנים עיליים אחרים לבין רשת צבאית מתחת לאדמה.
כך קבע חמאס במידה רבה את התנאים שבהם היה צריך לנהל את המלחמה הזאת.
מי שמסיר את חמאס מההסבר להרס הנוכחי מציג את תוצאתה של מלחמה ומתעלם מחלק מכריע מהסיבה הצבאית להיווצרותה.
מדוע נרטיב הנקמה אינו מחזיק מעמד
הטענה שעזה נהרסה מתוך נקמה ישראלית אינה מסבירה את המציאות הצבאית. היא מתעלמת ממנהרות, ממלכודות נפץ, ממחסני נשק, מנתיבי נסיגה, ממארבים, מנתיבי אספקה תת־קרקעיים ומהעברה מכוונת של תשתיות צבאיות לאזורים צפופי בנייה.
היא מתעלמת גם מכך שכוחות ישראליים לא פעלו רק נגד לוחמים בפני השטח, אלא נגד רשת תת־קרקעית רב־מפלסית שאפשרה לחמאס להימנע מלחימה ישירה ולתקוף מחדש מאזורים שכבר טוהרו.
לפיכך, ההריסות הנראות לעין אינן ראיה שמסבירה את עצמה למניעיה של ישראל.
תצלומי לוויין יכולים להראות איזה מבנה כבר אינו עומד כיום. אך הם אינם יכולים להראות מה היה בתוכו או מתחתיו בזמן הלחימה, איזה איום היה שם, אם היה פתח למנהרה, אם המבנה היה ממולכד או איזה מידע עמד לרשות הכוחות המעורבים.
בדיוק הרקע הצבאי הזה נעלם לעיתים קרובות כאשר מפיצים תמונות של בתים הרוסים ללא הקשר נוסף.
עזה הפכה לשדה קרב
עזה אינה חרבה משום שלמבניה לא הייתה משמעות עבור ישראל. היא חרבה משום שמלחמה חריגה בעוצמתה התנהלה בתוך המבנים האלה, ביניהם ומתחת להם.
חמאס הפך את הסביבה האזרחית לחלק מן המערכת הצבאית שלו. מנהרות עברו מתחת לאזורים בנויים, פירי גישה חיברו בין פני השטח לתת־הקרקע, מבנים יכלו להסתיר כלי נשק, עמדות או פתחים, ואזורים שכבר טוהרו יכלו להיות נתונים לחדירה מחדש.
ישראל נאלצה אפוא להילחם ביריב שהתשתית הצבאית שלו לא הופרדה באופן נקי מן הסביבה האזרחית.
הדבר אינו מסביר כל קיר שניזוק בנפרד. אך הוא מסביר מדוע אי־אפשר להציג את תמונת ההרס הכוללת באופן רציני כהוכחה גרידא לנקמה ישראלית או להשמדה חסרת הבחנה.
חמאס חיבר באופן שיטתי את התשתית הצבאית שלו לבנייה האזרחית בעזה. מערכת המנהרות המסועפת, פירי גישה מוסתרים, מחסני נשק, מלכודות נפץ, מארבים וחדירה מחדש לאזורים שכבר טוהרו הפכו את העיר עצמה לחלק מהותי משדה הקרב.
לכן, מי שמבקש להסביר את היקף ההרס חייב לבחון יחד את המלחמה שמעל הקרקע ומתחתיה. ההריסות מציגות את התוצאה. ללא חמאס, מלחמת המנהרות והלחימה העירונית, הן אינן מסבירות כיצד נוצרה תוצאה זו.
מי שמציג רק את ההריסות ומשתיק את חמאס אינו מספר את הסיפור כולו…
ℹ️ בסיס העובדות והמקורות הראשוניים למאמר 📑
▶️ צבא ההגנה לישראל:
The War Against Hamas: Answering Your Most Pressing Questions
תיעוד על השימוש הצבאי באזורים אזרחיים, במערכות מנהרות ובניהול המבצעים הישראלי נגד חמאס.
▶️ צבא ההגנה לישראל:
Hamas Weapons Located in UNRWA Bags Near Civilian Buildings
דוח פעילות מאפריל 2025 על מציאת כלי נשק ועל בתים הממולכדים במטעני חבלה ברפיח, כולל חומר חזותי ופרטים על מקומות הממצאים.
▶️ צבא ארצות הברית:
Subterranean Operations: Israeli Defense Force Lessons from Gaza
ניתוח של צבא ארצות הברית מספטמבר 2025 על היקף, מבנה, תפקוד ולחימה במערכת המנהרות של חמאס.
▶️ Modern War Institute at West Point:
These Are the Challenges Awaiting Israeli Ground Forces in Gaza
ניתוח של Modern War Institute על הסכנות המיוחדות ועל הבעיות הטקטיות של מלחמה קרקעית ברצועת עזה הצפופה.
▶️ Modern War Institute at West Point:
The Destructive Age of Urban Warfare
ניתוח יסוד על עוצמת ההרס הרבה של לחימה מודרנית בערים.
▶️ Modern War Institute at West Point:
Israel, Gaza, and the Looming Challenges of Urban Warfare
סקירה של האתגרים הצבאיים, האזרחיים והמבצעיים של לוחמה עירונית בעזה.
▶️ הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום:
סעיף 52 לפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז׳נבה
הגדרת אובייקטים אזרחיים ומטרות צבאיות, וכן כלל הספק בנוגע למבנים המשמשים בדרך כלל למטרות אזרחיות.
▶️ הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום:
Customary IHL Rule 7: Distinction Between Civilian Objects and Military Objectives
כלל יסוד במשפט הבין־לאומי ההומניטרי להבחנה בין אובייקטים אזרחיים למטרות צבאיות.
▶️ הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום:
Frequently Asked Questions on the Rules of War
הצגת עקרונות ההבחנה, המידתיות ואמצעי הזהירות.
▶️ הוועד הבין־לאומי של הצלב האדום:
Human Shields
הבהרה משפטית של האיסור להשתמש בנוכחותם או בתנועתם של אזרחים כדי להגן על מטרות או פעולות צבאיות.
▶️ האו״ם:
דוח ועדת החקירה של האו״ם על התקיפות ב־7 באוקטובר 2023
חקירת התקיפות המכוונות נגד אזרחים, לקיחת בני הערובה ופשעים נוספים שבוצעו בידי חמאס וקבוצות חמושות אחרות.
▶️ UNOSAT:
Gaza Strip Comprehensive Damage Assessment
הערכת נזקים המבוססת על לוויינים, עם נתונים נכון ל־11 באוקטובר 2025.
▶️ האיחוד האירופי, האו״ם והבנק העולמי:
Gaza Strip Rapid Damage and Needs Assessment
הערכה משותפת של הנזק הפיזי, ההפסדים הכלכליים וצרכי השיקום ברצועת עזה מ־20 באפריל 2026.
🔎 גילית טעות, ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגלת במחקר קפדני ובתיקונים שקופים. גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שאינו פועל? שלח לי את הערתך. אם אפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
