00:00 / –:–
שלושה פיסות נייר, ובסופו של דבר אנחנו רק מפקחים על עצמנו. השמאל, הירוקים וה-SPD בברלין העלו על הכתב עד כמה הם נחושים לפעול נגד אנטישמיות. הכוונה היא ל-„ההסכמה הברלינאית לקראת תחילת המגעים הגישושיים“ מ-8 באוקטובר 2026. ה-SPD והירוקים התנו את קיום שיחות הגישוש לאחר הבחירות לבית הנבחריםנעשה. הרקע לכך היה כמה תקריות במפלגת השמאל, שעוררו דאגה גם בקרב השותפות הקואליציוניות האפשריות. התוצאה היא שלושה עמודים מלאים בהצהרות מחויבות. ודווקא במקום שבו הדבר עלול להיות לא נוח לאנשיהם, נותר מרחב תמרון רב. מבחינתי זו צביעות פוליטית.
להכיר בזכות הקיום של ישראל ולגנות את הטבח שביצעה חמאס — זו אינה גבורה פוליטית. על כך אין מחיאות כפיים. זה חייב להיות מובן מאליו. מי שזקוק תחילה להסכם בעניין הזה כדי שיוכל למשול יחד, מתמודד עם בעיה שקשה לפתור באמצעות שלושה עמודי נייר.
הסכמה על ההתמודדות עם האנטישמיות: הסיעות מחליטות בעצמן
ההליך במקרים של תקריות אנטישמיות בקרב חבריהם שלהם חושפני במיוחד. לבקשתו של לפחות אחד מהמזכירים הפרלמנטריים, שלושת המזכירים הפרלמנטריים של סיעות הקואליציה ממנים ועדה המורכבת משלושה מומחים. על אלה להעריך את התקרית מבחינה מקצועית. שמותיהם נקבעים בהסכמה עוד לפני אישור הסכם הקואליציה. כלומר, השותפות המיועדות לקואליציה צריכות להסכים תחילה על המעריכים.
המשפט המכריע אומר: „על ההשלכות היא מחליטה באחריותה הבלעדית ומתקשרת את החלטתה בשקיפות.“ הכוונה היא לסיעה הנוגעת בדבר. כמה נוח. המומחים מעריכים את התקרית. אילו השלכות פוליטיות יהיו לכך עבור אנשיה שלהם, מעדיפים להחליט בעצמם.
המסמך מאפשר להדיח סיעה, אך אינו מחייב זאת. חסרים בו מועדי החלטה קבועים, השלכות מינימליות מחייבות וצעד המשך מוסדר למקרה שסיעה מגיבה להערכה ברורה בצעד מגוחך במידת המתינות שלו. בדיוק כאן הופכת ההצהרה הגדולה לעניין נוח למדי.
הירוקים וה-SPD חותמים גם הם על כך. לאחר מכן יכול כל אחד להצביע על ההסכם ולהסביר שהרי נקטו עמדה חד-משמעית. הקואליציה יכולה להמשיך ולנהל משא ומתן. הבעיה ירדה, לעת עתה, מסדר היום. לפחות מבחינת המפלגות.
גם אמות המידה להערכה של ועדת המומחים אינן נקבעות במפורש. הגדרת העבודה של IHRA אינה מוזכרת בשמה. אמנם, בכל הנוגע לפעילות המנהלית, המסמך מפנה לבסיס העבודה הקיים של התוכנית המדינתית של ברלין. אך הוא אינו קובע במפורש שבסיס זה הוא שקובע גם את הערכות הוועדה במקרים הנוגעים לסיעות. בכך כבר נסללת המחלוקת הבאה: איזו אמת מידה חלה כאשר מדובר באנשיהם שלהם?
התנגדות מתוך מפלגת השמאל להסכם נגד האנטישמיות
עד כמה עמוק הסכסוך, ממחישה ההתנגדות מתוך מפלגת השמאל. לפי דיווח של t-online ושל dpa מ-9 באוקטובר חתמו כ-120 חברים על הצהרה משותפת נגד ההסכם. בין החותמים חברי הבונדסטאג ובית הנבחרים של ברלין, וכן חברים ממדינות מחוז אחרות.
החותמים מאשימים את המסמך בכך שהוא מאמץ „נרטיבים של מסע הכפשות תקשורתי“. לטענתם, SPD והירוקים מכניסים למפלגה „מנגנוני משמעת ופילוג“. זו גרסתם הנגדית. בעיניי, התגובה הזו ממחישה בעיקר: אפילו הסכם שמותיר לסיעה עצמה את ההחלטה בדבר ההשלכות, הוא לחלקים ממפלגת השמאל כבר יותר מדי.
גם נשיא המועצה המרכזית, יוזף שוסטר, סבור שההסכם אינו מספק. בשיחה עם RedaktionsNetzwerk Deutschland הוא הסביר כי כבר חודשים קיימות בשמאל סיבות חמורות להטלת סנקציות. צעדים ממשיים מעבר להצהרות בעלמא לא ננקטו. מסקנתו: „המסמך המשותף אינו יכול להחליף פעולה נחושה.“
בדיוק לפי זה יש לבחון את ה-SPD ואת הירוקים. מי שהופך הסכמה על אופן ההתמודדות עם האנטישמיות לתנאי לשיחות, חייב לאחר מכן להפוך גם את נקיטת הצעדים לתנאי לשיתוף פעולה. אחרת, בסופו של דבר תספיק החתימה כדי לאפשר להמשך הרכבת הממשלה.
Passende X-Beiträge
Aus dem SCHLAGSEITE X-Archivברלינאים יהודים זקוקים לביטחון, לא לאישור עצמי
מבחינת הברלינאים היהודים, בכך דבר לא הסתיים. הם אינם זקוקים לאישורי היעדר-מניעה הדדיים של שלוש מפלגות. הם זקוקים לביטחון ברחובות, בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. והם זקוקים לפוליטיקאים שיפעלו גם כאשר האנטישמיות מגיעה מהסביבה שלהם.
עד כמה הבעיה גדולה מראים הנתונים של RIAS Berlinלשנת 2025 תיעדה יחידת הדיווח 2,197 תקריות אנטישמיות. מדובר בממוצע של כשש תקריות ביום. במסגרת זו מתועדות גם תקריות שאינן מגיעות לכדי עבירה פלילית. מספר זה מתאר שנאת יהודים מתועדת, ולא הלך רוח פוליטי גרידא.
נכון לדחות את BDS ולדחות את הסיסמה „No Zionists welcome“. אך אז חייבים להחיל את אמות המידה האלה גם על החברים הפוליטיים שלך. מי שמגנה הדרה אצל היריב ומחפש הסבר מקל אצל שותפו לברית, אינו מנהל מאבק אמין באנטישמיות.
גם הבטחות ההגנה הרבות נותרות במסמך הזה ללא סכומי כסף קונקרטיים וללא מועדי ביצוע. יותר מניעה, יותר ייעוץ, יותר תמיכה. רשימה יפה. התחייבות הניתנת לבדיקה צריכה לציין מי מיישם איזו פעולה, עד מתי ובאילו אמצעים. דווקא המחויבות הזו חסרה.
הליך רציני באמת זקוק למועדים קבועים, לאמת מידה ברורה להערכה ולהשלכות מובנות במקרה של הפרות שנקבעו. לכך יש להוסיף הערכה מקצועית עצמאית והתחייבות פוליטית מחייבת של השותפים שלא פשוט להשלים עם טיפול נטול השלכות. מי שמכריז על אנטישמיות כעל קו אדום, חייב גם לומר מה יקרה כאשר אנשיו שלו יחצו אותו.
מבחינתי, המסמך בן שלושת העמודים הזה אינו חצי דבר ואינו דבר שלם. הוא מכיל די משפטים נכונים כדי שאפשר יהיה להציגו בפומבי, ודי חוסר מחויבות כדי להמשיך לדחות החלטות לא נעימות.
האם עומדת מאחוריו נחישות רצינית, יראה בהתנהלות מול אנשיו שלו. בקשרים שלו עצמו. בהופעות משותפות. ולכל המאוחר כאשר החלטה ברורה מסכנת את הרוב המתוכנן.
מי שמתחמק מאנטישמיות בקרב אנשיו שלו, יכול לחסוך מעצמו את הצהרות הנאמנות היפות.
ℹ️ הבסיס העובדתי והמקורות הראשוניים לכתבה 📑
▶️ ההסכם הברלינאי, כפי שתועד באתר FOCUS online:
הצהרת האנטישמיות בנוסחה המלא
הבסיס להתבטאויות בנוגע להבטחות ההגנה, להערכת המומחים ולהחלטות הסיעה הנוגעת בדבר.
▶️ t-online ו-dpa, 9 באוקטובר 2026:
כ-120 חותמים דוחים את ההסכם הברלינאי
דיווח על העמדה מטעם מפלגת השמאל, על תקריות קודמות ועל התנאים לתחילת המגעים הגישושיים.
▶️ רשת המערכת של גרמניה, 8 באוקטובר 2026:
המועצה המרכזית של יהודי גרמניה סבורה שההסכם הברלינאי אינו מרחיק לכת מספיק
דבריו של נשיא המועצה המרכזית, יוזף שוסטר, על היעדר השלכות ועל גבולותיו של המסמך.
▶️ RIAS ברלין, 20 במאי 2026:
הודעה על הדוח „תקריות אנטישמיות בברלין בשנת 2025“
2,197 תקריות אנטישמיות מתועדות בשנת 2025.
🔎 גילית טעות, יש לך ביקורת או תוספת?
SCHLAGSEITE.eu דוגל בתחקיר קפדני ובתיקונים שקופים.גילית טעות עובדתית, ניסוח לא ברור או קישור שבור? שלח/י לי את ההערה שלך. במידת האפשר, נא לציין מקור שניתן לאמת.
