בצרפת נשרפים מבני ציבור, חנויות נבזזות ושוטרים מותקפים. הממשלה מטילה את האחריות להסלמה בעיקר על גורמי שמאל קיצוני המוכנים להשתמש באלימות. במקביל מופיעות סיסמאות אנטישמיות. בעוד צרפת מנסה להשיב לעצמה את השליטה ברחובותיה, בברלין מנהלות מפלגות השמאל, הירוקים וה-SPD משא ומתן על ממשלה חדשה. גם שם עומדים על הפרק היחס לאנטישמיות, לקיצוניות ולגבולות האחריות של המדינה.

כאשר מחאה חברתית הופכת לאלימות גלויה

ב-17 באוקטובר 2026 יצאו המחאות נגד העלייה ביוקר המחיה והליקויים במערכת החינוך הצרפתית משליטה. מה שהחל במקומות רבים כהפגנה שלווה הסתיים בכמה ערים בביזה, בכלי רכב בוערים ובהתקפות על המשטרה. בלימוז‘ נגרם נזק כבד לבניין העירייה ההיסטורי בעקבות שריפה. גם בפריז, במרסיי ובליון אירעו הפרות סדר חמורות.

לאחר דיווח של סוכנות הידיעות Associated Press מ-20 באוקטובר נעצרו כ-2,400 בני אדם בקשר למהומות. לפי משרד המשפטים הצרפתי, יותר מ-800 חשודים הובאו בפני התביעה. בכמה ערים הטילו הרשויות עוצר. ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הודה בטעויות בתפעול המשטרתי והודיע על צעדי ביטחון מחמירים בהרבה.

Passende X-Beiträge

Aus dem SCHLAGSEITE X-Archiv

Jüdische Allgemeine 13.10.2026 · 20:01 Uhr Die Berliner SPD und Grüne haben im Streit über den Umgang mit Antisemitismus die Sondierungsgespräche mit der Linken unterbrochen. Jüdische Allgemeine 17.10.2026 · 22:19 Uhr Ein Tag der Schande Die Linkspartei, SPD und Grüne haben ihre Sondierungen beendet. Nun wollen sie in Berlin eine Regierung bilden. Ein Kommentar von… Jüdische Allgemeine 18.10.2026 · 06:15 Uhr SPD und Grüne in Berlin opfern ihren Rest-Anstand und verkaufen ihr demokratisches Gewissen für eine Koalition mit lupenreinen Antisemiten, die gemeinsame Sache mit Islamisten,… Jüdische Allgemeine 22.09.2026 · 19:00 Uhr Die CDU-Politikerin und Bundestagspräsidentin hat SPD und Grüne auf Instagram aufgefordert, in Berlin keine Koalition mit der Linkspartei einzugehen. Ansonsten werde das »Nie wieder«… Jüdische Allgemeine 24.09.2026 · 18:15 Uhr An die Linke muss derselbe Maßstab angelegt werden wie an die AfD« Baden-Württembergs Ministerpräsident Cem Özdemir (Bündnis90/Die Grünen) hat seine Partei vor einer Regierungskoalition…

הממשלה מטילה את האחריות להסלמה בעיקר על קבוצות אולטרה-שמאלניות המוכנות להשתמש באלימות. כפי שדיווח לה פריזיאן ב-20 באוקטובר, לקורנו הודיע על פריסת כוחות משטרה מאסיבית לקראת ההפגנה הבאה. ממשלת צרפת מאשימה קבוצות אלימות מהשמאל הקיצוני בפעולה מאורגנת נגד מוסדות המדינה. שר הפנים לורן נונייז תיאר פעילות ממוקדת של קבוצות קטנות וניידות, שהפעילו אלימות בכמה מקומות בו-זמנית ובכך ריתקו כוחות משטרה.

החוקרים עצרו, בין היתר, חשוד שנקשר להצבת מטען התבערה בבניין עיריית לימוז‘. לפי דיווחים בתקשורת הצרפתית, לאיש היו אמורים להיות קשרים עם תנועות סביבתיות רדיקליות. שר המשפטים ז’רלד דרמנין אישר את המעצר, אך לא התייחס לרקע הפוליטי של החשוד.

הדרישות המקוריות לחיים במחירים נגישים ולבתי ספר טובים יותר נדחקו לרקע בעקבות האלימות. מי שמבזז חנויות, מצית מבני ציבור או תוקף כוחות חירום, כבר אינו מפגין בשלווה נגד החלטות פוליטיות.

הממשלה הצרפתית ניצבת אפוא בפני משימה קשה. עליה להעמיד לדין את האחראים לאלימות, לבחון את הכשלים שלה עצמה ולמנוע מהפגנות נוספות להסלים שוב.

הפגנות חדשות כבר הוכרזו ל-24 באוקטובר. גם לתחילת נובמבר פורסמו קריאות נוספות להתגייסות, ובהן קריאה של איגוד עובדים ל-5 בנובמבר. לקורנו הודיע כי לקראת ההפגנה הגדולה הבאה יוצבו כוחות משטרה מתוגברים באופן משמעותי.

התמודדות עם אנטישמיות: שנאת יהודים במהומות

מקרה מפריז, שעליו דיווח העיתון ב-19 באוקטובר,Jüdische Allgemeineהוא חושפני במיוחד.

סרטון שהופץ בערוץ המידע הצרפתי-יהודי @mk_info_idf מציג מפגין רעול פנים עם שלט, שעליו נכתב בצרפתית:

„Arrêtez de nous gazer, nous ne sommes pas des Juifs.“

בגרמנית: „הפסיקו לגז אותנו, אנחנו לא יהודים.“

המשפט קושר את השימוש בגז מדמיע לרדיפת היהודים בתקופה הנאצית, ובכך עושה שימוש לרעה בשואה לצורך מחאה פוליטית. בתוספת „אנחנו לא יהודים“ מופרדים אנשים יהודים במפורש מן המפגינים. המסר האנטישמי ברור מאין כמותו.

כאן נחשפת בעיה החורגת מגבולות צרפת. נראה שאפשר לשלב אנטישמיות בקלות מעוררת דאגה בסכסוכים פוליטיים שונים לחלוטין. פעם ישראל משמשת כשעיר לעזאזל, פעם מדובר בכוחם כביכול של אינטרסים יהודיים, ופעם השואה מנוצלת להשוואות חסרות טעם.

ממשלת צרפת מציינת במפורש את השתתפותם של קיצונים שמאלנים המוכנים להשתמש באלימות. מעורבות אסלאמיסטית מרכזית בניהול המהומות לא הוכחה במידע החקירתי שפורסם עד כה. התקרית האנטישמית בפריז מתועדת בסרטון שתואר על ידי העיתון היהודי אלגמיינה.

העובדה ששנאת יהודים מופיעה אפילו בהפגנות העוסקות ביוקר המחיה היא אות אזהרה פוליטי.

ברלין ושאלת האנטישמיות שטרם נפתרה

בברלין, הקמת ממשלה אפשרית של השמאל, הירוקים וה-SPD מעסיקה זה שבועות שאלה עקרונית דומה: עד כמה מחייבים עקרונות דמוקרטיים כאשר הם שנויים במחלוקת בתוך מפלגה?

הסכסוך פרץ, בין היתר, סביב קבלתה של וננסה אמה לסיעת השמאל בברלין. אמה הצהירה שלמדינות אין זכות קיום, אלא לבני אדם. עמדתה ביחס לקיומה של מדינת ישראל הובילה לעימותים משמעותיים.

ה-SPD והירוקים הפסיקו ב-13 באוקטובר את שיחות הגישוש ביניהם, לאחר שסיעת השמאל אימצה הצהרה משלה נגד האנטישמיות. הצהרה זו סטתה בנקודות מהותיות מההצהרה שסוכמה קודם לכן במשותף. שנויים במיוחד במחלוקת היו ההכרה בזכות קיומה של ישראל וההשלכות שנקבעו למקרים של תקריות אנטישמיות. על כך דיווח, בין היתר, ZDFheute ב-14 באוקטובר.

ב-17 באוקטובר הגיעו לבסוף שלוש המפלגות להסכמה על מסמך גישוש משותף. ההסכמה המשותפת בדבר ההתמודדות עם האנטישמיות אמורה להיות חלק מהסכם קואליציוני אפשרי.

בכך מצהירות המפלגות על מחויבותן להגנה על החיים היהודיים ועל זכותה של ישראל להתקיים. תקריות אנטישמיות בתוך סיעות הקואליציה העתידית יוכלו, לבקשתו של לפחות מנהל פרלמנטרי אחד, להיבחן בידי ועדת מומחים בת שלושה חברים.

כתוצאה אפשרית נקבע במפורש גם סילוק מהסיעה.

אולם השאלה המכרעת היא מי יקבע על כך בפועל בסופו של דבר.

ועדת המומחים אמורה להעריך את התקרית הרלוונטית מבחינה מקצועית. עם זאת, היא עצמה אינה יכולה לסלק איש מהסיעה. ההחלטה על ההשלכות נותרת במפורש בידי הסיעה הנוגעת בדבר, הפועלת בהתאם לתקנון שלה.

כך ההחלטה הסופית נותרת עדיין בידי הגורמים הפוליטיים, שאופן התמודדותם עם האנטישמיות אמור להיבחן.

גם אמות המידה המקצועיות של הוועדה אינן מוגדרות במפורש בהסכם. המסמך אמנם מפנה, בכל הנוגע לפעילות המינהלית, למסגרת העבודה הקיימת של התוכנית המדינתית של ברלין להתמודדות עם אנטישמיות. עם זאת, בכל הנוגע להערכת אירועים בתוך הסיעות, לא מוזכרת הגדרה מחייבת נפרדת.

לכן, עבור יהודי ברלין פחות מעניין עד כמה מפורט מנוסח הסכם קואליציוני. המכריע יהיה מה יקרה כאשר חבר פרלמנט יביע שוב עמדות אנטישמיות או יטיל ספק בזכות קיומה של ישראל.

זכות הצבעה לאחר חמש שנות מגורים וגבולות חוק היסוד

נקודת מחלוקת נוספת מופיעה במסמך הגישושים המשותף תחת הכותרת „השתתפות ואיסור אפליה“.

מפלגות השמאל, הירוקים וה-SPD רוצות לפעול לכך שאנשים לאחר חמש שנות שהייה בגרמניה יוכלו להצביע ולהציג את מועמדותם בעצמם ברמה המוניציפלית וברמת המדינות, ללא תלות באזרחותם. המפלגות מסייגות כוונה זו בתוספת „במסגרת סמכויותינו“.

הדבר נוגע לתחום ליבה של הסדר הדמוקרטי.

על פי חוק היסוד התקף, אזרחים גרמנים זכאים לבחור לפרלמנטים של המדינות. אזרחי מדינות אחרות באיחוד האירופי רשאים, בנוסף, להשתתף בבחירות המוניציפליות. עבור אנשים ממדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, זכות בחירה כזו אינה קיימת עד כה לאחר חמש שנות שהייה.

בית המשפט החוקתי הפדרלי הדגיש שוב ושוב את כפיפותן של בחירות דמוקרטיות לעם המדינה. היסודות החוקתיים נובעים במיוחד מתוך סעיף 28 לחוק היסוד.

הרחבה מקבילה לאזרחי מדינות שלישיות תחייב אפוא שינוי של התשתית החוקתית. ברלין לא תוכל פשוט להנהיג את ההסדר המתוכנן באמצעות חוק מדינתי רגיל.

מבחינה פוליטית, ההצעה היא דרישה להשתתפות גדולה יותר של אנשים המתגוררים כאן דרך קבע. מבחינה חוקתית, היא מעלה את השאלה אם ובאילו תנאים יש לנתק זכויות הצבעה דמוקרטיות מן האזרחות.

המפלגות טרם הציגו לכך דרך יישום קונקרטית ובת-קיימא מבחינה חוקתית.

צרפת וברלין: מדוע מדינות דמוקרטיות זקוקות לכללים ברורים

המהומות בצרפת והמשא ומתן הקואליציוני בברלין הם תהליכים שונים. עם זאת, הם מצביעים על שני תחומים שבהם מדינות דמוקרטיות זקוקות לכללים ברורים.

בצרפת מדובר בראש ובראשונה במונופול הממלכתי על השימוש בכוח. לאנשים יש זכות להפגין ולבקר בחריפות החלטות פוליטיות. ברגע שמתחילים מעשי אלימות, ביזה והצתות, המשטרה ומערכת המשפט נדרשות לפעול. הדרישות הפוליטיות של המפגינים אינן משנות דבר באשר לכך שמעשים כאלה הם עבירות פליליות.

ברלין ניצבת בפני החלטות אחרות. כאן ממשלה אפשרית צריכה להבהיר כיצד היא מתמודדת עם תקריות אנטישמיות בשורותיה שלה, אילו סדרי עדיפויות היא מציבה בתחום הביטחון וכיצד יוזמותיה הפוליטיות עולות בקנה אחד עם חוק היסוד.

ב-19 באוקטובר נתנו הירוקים בברלין ברוב גדול אור ירוק לניהול משא ומתן קואליציוני. גם הנהגת המפלגה המדינתית של ה-SPD אישרה זאת. השמאל בברלין צפוי להחליט על כך ב-31 באוקטובר.

עם זאת, קואליציה טרם הוקמה. ואולם, נקודות המחלוקת המהותיות כבר מתועדות.

דווקא בהגנה על החיים היהודיים ממשלה אינה יכולה להסתמך רק על הצהרות כוונות פוליטיות. היא זקוקה להליכים הניתנים לבקרה, לרשויות ביטחון בעלות יכולת פעולה ולנכונות להחיל את כלליה שלה גם כלפי בעלי ברית פוליטיים.

על פי אלה יימדד הערך המעשי של ההסכם הברלינאי למאבק באנטישמיות.

השאלה המכרעת אינה פריז או ברלין

על הרשויות בצרפת להסביר מדוע המהומות הצליחו להגיע לממדים כאלה. הממשלה כבר הודתה כי העריכה את מצב הביטחון באופן שגוי.

בברלין ההחלטות עדיין מונחות לפניהם של הצדדים המעורבים. מסמך הגישושים כולל צעדים קונקרטיים להגנה על החיים היהודיים, לעבודת המשטרה ולמעורבות הפוליטית. את חלק מהצעדים האלה יהיה צורך לבחון לפי יישומם, ואחרים תחילה לפי חוקיותם.

מדינת חוק דמוקרטית אינה מפגינה את עוצמתה באמצעות הבטחות גדולות ככל האפשר. השאלה המכריעה היא אם היא אוכפת את חוקיה, מגינה ביעילות על החיים היהודיים ועומדת גם בדרישות הפוליטיות של עצמה.

צרפת מספקת לכך תזכורת רצינית. על ברלין לספק את התשובות לבעיותיה שלה.